עֲיֵפָה הַכּוֹנָנִית לִסְפָרִים

פּוֹקְקִים מַדָּפֶיהָ-חֻלְיוֹת.

יִכָּמְרוּ רַחֲמֵינוּ.

כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר מֵתֵי הַסְּפָרִים.

הָרוּחוֹת הַפְּגוּרִים-הַשְּׁלוּדִים.

יַלְדוּת הָיְתָה בָּנוּ לוֹמַר:

וְהַנֵּצַח — זֶה הַסֵּפֶר.

אַף הוּא

לֹא תָּמִיד זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת-יָמִים.

וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוּטָל מֵת.

לֹא לְוָיָה.

וְלֹא מְלַוִּים.