מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אִישׁ חָסִיד

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

(קטע)


"בורא עולם בקנין,

השלם זה הבנין"


יוֹצֵאת הַשַּׁבָּת מִן הַבַּיִת, לְאָן?

וְרַבִּי שְׁנֵיאוּר-זַלְמָן-יְהוּדָה מַבְדִּיל

בֵּין חשֶׁךְ לְאוֹר מְעֻמְעָם,

סָפֵק מְזַמֵּר וְסָפֵק מְדַקְלֵם:

“הַשָּׁלֵם” — —

זֶמֶר-סִפּוּר בְּאִישׁ חָסִיד וּבִתְשׁוּבָה

אִשָּׁה וּבָנִים שִׁשָּׁה, שׁוֹאֲלִים תְּשׁוּבָה:

“מַה נֹּאכַל” —

אֱלֹהֵינוּ-אָבִינוּ, סְלַח וּמְחַל — —

בְּעֵינֶיךָ רְאִיתִיו, אָבִי,

אוֹתוֹ אִישׁ חָסִיד. לִקְרָאתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וְאַתָּה גַם חָרַזְתָּ: "הַמְבַשֵּׂר:

בֶּאֱמֶת, הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר".

אַךְ אֲנִי רָאִיתִי פָּנָיו בַּחֲלוֹם,

וַאֲנִי חוֹרֵז, וְחוֹזֵר וְחוֹרֵז לוֹ: “שָׁלוֹם”.

בְּקִנְיָן שֶׁיָּגַעְתִּי — עוֹלִים

בָּנִים וּבְנֵי-בָּנִים לְהַשְׁלִים, לְהַשְׁלִים — —


— — וְאוֹתוֹ אִישׁ חָסִיד, כִּמְדֻמֶּה, שֶׁעוֹמֵד וְקוֹרֵא

לַבּוֹרֵא — — —




משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

רוברט הריק, משורר מַאי ובשמים

מאת רוברט הריק, אברהם רגלסון / אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

במאָה השבע-עשרה, בהתפלג אַנגליה לשתי השקפות-עולם, שתי תפיסות-דת, שתי שיטות בהנהלת החברה, הפוריטאנים כבדי-הדיעה והקאוואלירים רודפי-העונג, נתפּלג עולם-השירה אַף הוא לשניים, רובו, אם לא כולו, לפי קו הפּילוג הפּוליטי-דתי: מצד אחד, מילטון הענק – יחיד ונשגב, דומה לאחד נביאי ישראל, מקריב כוחותיו ומאור-עיניו למהפכה הנהוגה בידי איש-מלחמה קרומוול, ושר בעוורונו שירת-שרפים; ועל-ידו, מספר בעלי-מסתורין, המשרתים בקודש. מצד השני, המון פרפרי-שירה, מתעלסים בעגבים, משתעשעים בצורות-נוי של ליריקה משלבת שורות קצרות בשורות ארוכות בכל מיני צירופים, שואפי חן וקליל.

בין המשוררים הקאוואלירים ישנו אחד בעל קסם נצחי, הוא רוברט הריק (נולד 1591, נפטר 1662). מילדותו נשם אבקות-זהב, כי אָביו, ניקולאס הריק, צורף-זהב היה בלונדון, בטשיפסייד המוזהבת, – כן קראו לאותה שכונה על שם האומנים היושבים בה ועל שם הצלבים המוזהבים אשר בראשי בתי-יראָה שבתוכה.

נתייתם התינוק בנפול אביו מחלון גבוה – לא ידוע אם בידי עצמו או בידי שמיים. ובמשפּחה אם ושמונה בנים, רוברט הצעיר בהם, ועוד ילד נולד חודשים אחדים אַחרי מות האָב. עברה המשפּחה לדור אצל הדוד וויליאם בהאמפּטון; והדוד, אחי האָב, אף הוא צורף-זהב. למד הילד רובּרט אותה אומנות, והשכלה כללית סיגל לו בבתי-ספר שונים, פּעם בלונדון, פּעם בהאמפּטון. בהגיעו לכלל-דיעה, התחיל נושא נפשו למרחקים, ודרכו לא ברורה. עזב את בית-הצורפים של דודו, נדד הנה והנה, המיר לימודיו מעריכת-דין לציירוּת, מציירוּת לכהונת-דת, ולבסוף קיבל סמיכת-כמרים בקאמברידג'. ואַף משרה ניתנה לו בעיירה דיבונשייר שבמערב. שם כיהן בעצלתיים, וחי חיי רווקות. ויהי לו כלב וחזיר ושה ותרנגול ואַווז. בהיותו איש עליז ואוהב-חברה, השתעמם שם בעיירתו, הרגיש את מקומו כגלות, התגעגע על בתי-הקפה בלונדון. אַף-על-פּי-כן שהה שם שנים רבות, עד שהודח ממשרתו בגזירה שיצאָה (1648) על כל כמרי הארץ מטעם ה“קומונוולת”, זו הריפּובליקה של קרומוול. עם נפול הריפּובליקה ושיבת המלכות על כנה, הושב גם הריק אל כהונתו בדיבונשייר, ושם מת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.