מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

וְזֶה הַכֹּל

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית


וְזֶה הַכֹּל. הַכֹּל אָמַרְתִּי

כְּבָר.

חוּץ מִמַּה שֶׁאַתְּ בִּקַּשְׁתְּ לִשְׁמֹעַ.


זֶה פְּרִיט, שֶׁלֹּא נִכְלַל

בַּמֶּה שֶׁנֶּאֱמַר, רַק פְּרִיט.


פְּרָט נֶחֱשָׁב. וַדַּאי.

לְעֵת-אַחֲרִית

עִנְיָן הוּא לְבַדַּאי — —

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

משני עברים: מאמר שלישי

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)

“רואה אנכי זה כבר, שלא מן המינים סכנה נשקפת לנו, כי אם מן המאמינים, לא מן האויבים, כי אם מן האוהבים; וזה כבר נלאיתי נשוא את הריקוּת הנוראה הסובבת אותנו מכל צד, את העדר־הדעת והכשרון וכו‘, שגרמו לנו אוהבינו המרוּבים, במלאותם כל חללו של עולמנו רק דבר אחד, דבור על אופן אחד וכו’ – עד שנתבלבלו המחשבות ונפגמה ההרגשה הדקה והכשרונות מתדלדלים והולכים וכו‘. ועל כן יש אשר במסתרים צמאה נפשי לאויב כביר כוח וכו’, אויב אשר לו לב להבין ולכבד גם אנשי ריבו, אשר יצא כנגדנו לא בקלוּת־ראש, לעפר בעפר ולסקל באבנים מנופצות, למען הרעימנו… אף לא בבכי ובתחנונים יבוא, לבקשנו ברחמים, שנעסוק בסתירה תחת בנין, כדי לעשות לו נחת רוח, – כי אם בשלוה של גבורה ובדעה צלולה ומיושבת, בטוח בעוצם ידו, ילפת עמודי התווך, אשר בניננו נכון עליהם, וכוחו יגדל להניעם הנה והנה לחרדת כל המחנה מסביב. ואז אולי נפקח עינינו ונראה את אשר עשתה לנו ההתלהבות המטורפת; ואז גם נבין, כי עצה וגבורה למלחמה, ולא ברעש ומהומה יבּנה עם” (אחד־העם במכתבו אל עורך “הדור”, גליון א', אודיסה, חשון תרס"א).

ובא ש“י איש הורויץ ואמר להיות אויב כזה, והוא אמנם לא חדש הוא לנו, עוד לפני ימים כתב מאמר גדול ב”המליץ“: “סם חיים וסם מוות “, מאמר שכבר היו אז איזה ניצנים מהשאלות, אשר שאל אותן אחר כך, והרעיש אז את הלבבות. אחר זה נעשה תורני והחל לכתוב על דבר ה”אישוּת” בתלמוד בהרבה פּנים. הוא כתב חלק מספר בשם “העבריה והיהודיה”; יחד עם זה נתן לבו ליהודה הלוי, לרנ”ק ולהֶס, והיה הראשון, אשר החל לתרגם את הספר “רומא וירושלים” עברית. הירחון “בית העקד”, אשר אמר ליסד, נאסף תיכף. – נשתתק אותו סופר ונשכח מאתנו, עדי שובו שנית. ובדבר רב הערך שב, במאמר “לשאלת קיום היהדות” (הגיונות והרהורים).

“לאן? – עמד וקרא – סימן־שאלה נורא ואיום התיצב על דרך חיינו: היש תקוה לישראל? מה קצנו, כי נאריך נפשנו? על מה ולשם מה אנחנו סובלים?”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.