מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סִיּוּם

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

סֻיַּם הַסֵּפֶר — סִפְרְךָ.

וְעוֹד שׁוּרָה. שׁוֹהֶה אַתָּה.

וְלֹא יֻגַּד “הַדְרָן” לַשָּׁוְא.

נִשְׁלַם וְתָם.


מְהִיר דְּרָכִים וְאַהֲבָה —

נִבְחַרְתָּ לְעַזֵּי-דַפִּים.

עַתָּה רַחֲמֶיךָ נִכְמָרִים

עַל עַצְמְךָ — וּמְצַפִּים.


הוֹ, הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה —

יָדְךָ כּוֹתֶבֶת בְּדִמְעָה — —


וְהִיא לֹא רַחוּמָה,

וְלֹא תָּשִׁיב אֶת חֲרוֹנָה — —

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
יצירה בהפתעה
רקע

הנפלאות מעיר זידיטשובקא

מאת מרדכי דוד ברנדשטטר (פרוזה)


א.

שיחה ביני ובין בעל בית המלון בזידיטשובקא.

אל העיר זידיטשובקא אשר בקצה ארץ גליציון באתי הפעם לרגלי מסחרי ואאלץ לשבת שם ימים אחדים, כי ביום בואי נפתחו ארבות השמים ומטר סוחף נתך ארצה וברדת הגשם על הארץ יַהפכו דרכי העיר הזאת לבארות בארות חמר עד כי לא יהין איש לעבור בם בסוסיו ועגלתו, והימים ימי החורף; היום הקצר היה לשנה בעיני בעיר הקטנה הזאת, והלילה? – מבתי משחק, בתי מרזח, או בתי משתה לא ידעו אנשי העיר זידיטשובקא, גם בשאר תענוגות בני האדם בעריהם הגדולות לא הסכינו; בבוקר בבוקר יקומו ויצאו לפעלם ולעבודתם והשמש אך יבא ויהי לילה יאספו על מעונתם להתעלס את בני ביתם אצל תנור וכירים, או להשתרע על משכבם ולבקש ענג בזרעות השֵנה; בשעה השביעית בלילה השלך כבר הס בכל חוצות העיר ובשעה השמינית גם אור נר לא יראה עוד מחלונות בתיה. דעת לנבון נקל כי על אפי ועל חמתי היתה לי שבתי בעיר הזאת, מרגע לרגע צפיתי כי יכלא הגשם ואצא מבור שבי זה לחפשי, אך למרות תקותי הזילו שדקים שפעת מימם כאלו לא עמדו בסוד ה' ולא שמעו את שבועתו מהביא עוד מבול מים על הארץ. ויהי היום ואנכי יושב בדד בחדרי ואקלל את יומי בלבבי כי כמעט קצתי בחיי מפני רוע גורלי אשר הסגירני בארץ מדבר זאת, לא מצאתי עוד חפץ בתבל כלה, לא מצאתי חפץ גם בספרי אשר הבאתי אתי, וגם עטי, רעי ומנחמי הנאמן בכל ימי ענותי, גם עטי חדל כבר מתת נחומים לנפש, כי גם להבליג כרגע על עצבי ורגזי ולשפוך שיחי עלי גליון לא יכולתי ביגוני, ובשבתי כה דומם בירכתי חדרי ותפתח הדלת ובעל בית מלוני בא ויגע במזוזה, ותשק ידו למו פיו ויקרא: “ברוך דַיָן אמת!”

“מה זאת?”, שאלתי בבהלה.

“היא נפטרה!”, ענה האיש ויאנח.

“אמך או אשתך מתה אפוא ידידי, המקום ינחמך!”.

“לא, לא”, ענה האיש, “לא אמי ולא אשתי, אבל אם כל עירנו, אם אלפי ישראל, כי הרבנית אשת הרב הקדוש נפטרה והלכה לעולמה!”.

“בעונותינו הרבים!”, קראתי ואאנח ואמר: “אכן יש אלהים במקום הזה ואנכי לא ידעתי! דמיתי כי רק בארות חמר ואגמי רפש וטיט ימצאון בעירכם זאת ולו ידעתי כי גם רב קדוש יושב בה כי אז בקרתיו גם אנכי, אך מי יודע אם נתנני לראות את פני קדשו כי לא חסיד אני”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.