מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לְדָוִד שִמְעוֹנוֹבִיץ בֶּן הַחֲמִשִּׁים

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

חג יובלך, חג השירה העברית, שאתה ממרבי-תפארתה המעטים ומנושאי לפידה הנאמנים; חגה של ארץ-ישארל, שאתה צייר לנופה, כינור לשירתה וניב להמית עצבונה; חג תנועת הפועלים העברית, שאתה העלית להבעה אמנותית זכה, שופעת צבעים וצילילם, את יצירתה החלוצית רבת העלילה; חג הבמה הזאת, “הפועל הצעיר”, שהנך נאמן-ביתה של השנים, מראשית הוסדה ועד עתה – חג זה חל בימים טרופים, כשירדה עלינו היד המרשיעה של הזדון והמזימה להשבית שמחה מאהלנו ולהנחיל לנו לב רגז ודאגת נפש גדולה.

אי אפשר לו לחג זה שיוחג עתה כהלכה. אי אפשר לה להרגשת התודה, שממלאה את נפשנו על הברכה הרבה שהענקת לנו, שתמצא עתה את ביטויה המלא. על המשמרות הרחוקים והקרובים בחזית הגנתנו העצמית, נמצאים ודאי מאות מאלה, שבמקום נאמן תשכון בלבבם ואשר יעלו זה עתה, לתוך דמי לילות קשב וחרדה, חרוזים שוקקים ומראות נוהרים מהאידיליות הנפלאות שלך, שבהן הם שותפים ליצירתך. אבל להתיחד יחוד שלם עם חן שירתך וחסדה, מתוך שמחה והרגשת חג אמתית,, כאשר היינו רוצים – את זאת מנע מאתנו הזמן חסר התבונות שאנו חיים בו.

ברכתנו נתונה לך. ברכה נאמנה בהוקרה ובחיבה. אתה נחמתנו פעם לעת רעה ב“כפלים עמול, כפלים יצור” – אף אנו נענה לך עתה בברכה זו:

כפלים יצור! – כפלים ברוח ובנפש, כפלים ביופי ובתנחומין.

(הפוה״צ, שנת ה-29, גליון 33–34, תרצ״ו)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
רקע
יצחק לופבן

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק לופבן

  1. תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל (מאמרים ומסות)
  2. יוֹסֵף בּוּסֶל (מאמרים ומסות)
  3. אַהֲרֹן דָּוִד גוֹרְדּוֹן (מאמרים ומסות)
  4. בֶּרְל כַּצְנֶלְסוֹן (מאמרים ומסות)
  5. אַרתּוּר רוּפִּין (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יצחק לופבן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק לופבן

יצירה בהפתעה
רקע

ליועצי פלא

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)


יש שאלות כוללות שתשובה פרטית אחת אינה מספקת להן; אם תשאל, למשל: “מה בין אדם לתרנגול?” – אז נוכל להשיב על שאלה זו עשרות תשובות, שאין אחת מהן מרחקת את חברתה; אבל אם נאבה לפטור את השואל שאלה כזו בתשובה אחת, עלינו להשיב לו מענה כולל: “זה אדם וזה תרנגול”, כלומר: הראשון ממין המדברים והשני ממין העופות, ואין יחס ביניהם. שאלה כללית כזו היא גם השאלה השגורה על פי רבים: “מה בין הסופרים העברים לסופרי אומות-העולם?” על השאלה הזו יש תשובות פרטיות הרבה, ותשובה אחת כללית: אלה הם סופרים עברים, ואלה – סופרי אומות-העולם, כלומר: האחרונים כותבים לאומה שיש בה סדרים מעט או הרבה, ועל כן גם הם יודעים מעט או הרבה את אשר לפניהם, בקיאים הם בעניני החיים וצרכי העדה או המדינה; והראשונים כותבים לאומה קצוצת-ראש, ידים ורגלים, אומה אשר מכף רגל ועד ראש אין בה מתום זה כאלפים שנה, אשר עצמיה נפזרו לפי שאול ועצם אל עצם לא תוכל לקרב, ואי-אפשר שיהיו בה סדרים כלל, מפני שאין לה רוח החיה הנוהג בה ובריח תיכון אשר יאחדנה, ועל-כן גם רוב סופריה אינם יכולים להביא סדרים במחשבותיהם ולדעת מה הם עצמם מבקשים.


בין המופתים הרבים שאפשר להביא על אמתת דברי אלה, לפי דעתי, משפט הבכורה להמאמר “הבו לנו חכמים וסופרים” ("המליץ גליון 54), שבטוח אני בו, שאילו היה נכתב כמו שהוא בשפה חיה, לפני קוראים אשר דעתם צלולה כל צרכה, כי אז לא פסק שחוק מפיהם כל היום שקראו אותו בו.


ראשית דבר ראה הסופר בחלומו, כי "בנוהג שבעולם אצל כל העמים הנאורים, יציעו וייעצו חכמי העם וסופריו את אשר ימצאו לנחוץ להטבת מצב העם, ולכל חכם יועץ נמצא בעל-הון ויכלת וכו' ויחזיקו בידו להוציא את עצתו על הפועל “. שמע מינה, שבשעה שנתעוררו איזו חכמים באנגליא ובאשכנז וכו' והציעו להיטיב מצב הפועלים ולתת לחם להמון העם, קפצו תיכף בעלי-הון רב ועשו גדולות וישועות, וקיימו אלה מה שכתבו אלה; שמע מינה, שבשעה שאיזה סופר רוסי מציע להרבות בעם את הלמודים היסודיים ולמעט את השכרות וכו', מתעוררים תיכף עשירי הרוסים ומתנדבים עשרות אלפי רו”כ ליסד בתי-ספר לילדים ובתי-מקרא לגדולים וכו' וכו'.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.