מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הֶנְרִיֶּטָה סוֹלְד

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

א: ליובלה

היא מן האמהות. אם יש כיום דוגמה חיה לאותה דמות נאצלה של “זכות האמהות”, המרחפת בדמיון הדורות של האומה הישראלית, בפנים מאירות, בעינים טובות, בלב תמים וחוסֶה – הרי היא הדוגמה הזאת. בתחום העלילה שלה אף היא משוררת, בעלת נפש רכה ועם נזר אור של מסירות ואהבה רבה העוטר את תלתלי השיבה שלה.

החלק הגדול ביותר מפרשת מעשיה של הנרייטה סולד נעוץ בתחום שמחוץ לא“י, אבל הוא היה קודש כולו לא”י ורישומו היה בולט מאז במערכת הבנין שלנו. רק בעשר השנים האחרונות, מאז נבחרה כחברת ההנהלה הציונית באנו עמה במגע אישי בלתי אמצעי בשטחי פעולה שונים ולמדנו להוקירה ולחבבה עוד יותר ויותר.

עם פעולתה האחרונה, הצלת ילדי היהודים בגרמניה ונטיעתם על אדמת א"י, נתעלתה למדרגה של חזון לוהט, מיוחד במינו בקורות הימים של הציונות. אם נעשה בארץ מעשה ציוני יסודי, מעשה גואל ומשנה ערכין באמת, בקשר עם האסון שהומט על היהדות הגרמנית, הרי זה המפעל, שלו מתמסרת עתה הנריטה סולד בכל נפשה ומאודה, בכל בינתה הרחבה ותפארת הזיקנה שלה.

בת שבעים וחמש היא כיום – כבת כ' לעירנות נפשית וכבת מ' לעצה ולאינציאטיבה.

תבורך מנשים, וימונו לה עוד ימים רבים למעשים רבים וטובים!

ב: עם הסתלקותה

שבעת ימים ורווית מעשים טובים, הלכה מאתנו הנרייטה סולד. נעלמה דמות בלתי שכיחה, שקמה בתוכנו בדורות האחרונים, אשר במידותיה הנעלות ובהליכותיה הנלבבות הזכירה לנו תמיד את דמות אחת האמהות שמראשית הדורות בישראל.

“אֵם בישראל” קראו לה, – ולא היתה אולי אשה בשלשלת ההיסטוריה הישראלית, מאז הכתירה עצמה בשם זה אשת לפידות, שבין הרמה ובין בית אל, שהיתה ראויה לאותו תואר הכבוד והגבורה, במידה שהיתה ראויה לו הנרייטה סולד. “אם בישראל”; אם לדור של יתמות בישראל; אם לאלפי ילדים, יתומים ויתומים חיים, שהעלתה מעמק הבכא ונטעה על אדמת המולדת; אם, שהיא עצמה לא ידעה פרי בטן, אך חסדי אם שלה נתפשטו בחמימות רבה על ילדי ישראל כולם, ואת כל דאגתה האמהית הקדישה לתפקיד החשוב והרגיש ביותר שביעודנו הלאומי – להצמיח על אדמת ישראל חוטר רענן מתוך שרידי הגזע שנופץ.

רבות מאד נרות הברכה שהעלתה. בלבה הצעיר תמיד, בעיניה הטובות והנבונות, במסירותה הגדולה, פסחה על גיל ועל שנות זקנה ושיבה, ולא ידעה ליאות בעבודתה, שהתמכרה לה בכל נפשה ומאודה. התפקיד שמילאה בעלית הנוער, הוא גולת הכותרת של מפעל חיים ממושך, כולו חדור תכונות יצירה חלוצית וכולו קודש לעם ולציונות. על כל דבר שטפלה בו, – והיא טפלה בדברים רבים, מיסוד “הדסה” באמריקה, ארגון מפעלי הבריאות בארץ, הנהלת החנוך כחברת הנהלת הסוכנות היהודית, מפעלי העזרה הסוציאלית ועד עלית הנוער – הטביעה את חותם אישיותה הדגולה, שכולה אמרה אצילות רוח והגשמה קפדנית. כל מה שעשתה – היתה עשייה למופת, בצורתה החיצונית ובתוכנה הפנימי. לא הרבתה דברים ונאומים מעולם, אך כשעמדה על במת הצבור, היא פתחה תמיד את פיה בחכמה ובתורת חסד.

משכילה, ספוגה תרבות עברית ואמונה על תרבות הומנית כללית, ישרת לב ודרך – כבשה לבבות יהודים ולא יהודים, לאהבה ולכבדה ולתת אימון גדול לדבריה ולמפעליה.

ליתומי עם, תגדל היתמות שבעתיים בהעדרה. ובחיינו הצבוריים והציוניים נוסף חלל אחד גדול, על החללים שרבו כל כך בשנים המשכלות הללו.

עליה נאמר: “ויהללוה בשערים מעשיה”.

(הפוה״צ, תש״ה, גליון 18)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
רקע
יצחק לופבן

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק לופבן

  1. תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל (מאמרים ומסות)
  2. יוֹסֵף בּוּסֶל (מאמרים ומסות)
  3. אַרתּוּר רוּפִּין (מאמרים ומסות)
  4. בֶּרְל כַּצְנֶלְסוֹן (מאמרים ומסות)
  5. אֲרוֹנוֹ שֶׁל נוֹרְדַאו (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יצחק לופבן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק לופבן

יצירה בהפתעה
רקע

תחית הספרדים

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

(בהסתדרות “חלוצי המזרח” בירושלים, אדר תרפ"ז)

לא התכוננתי לשם הרצאה כי אם לשם שיחה על פי בקשת ה' אוסישקין וראש העדה הספרדית שהזמינוני. אני חייב תודה ליו“ר שלכם שהציג לפני את מפקד הכוחות של הספרדים פה. זה יקל עלי מעט את השיחה ואת האוריינטציה לדעת את סולם הקולות. אני צריך לאמור, כי המבוא לבית הזה הוא מסובך קצת מבחוץ, ולולא נשא צעיר אחד פנס להאיר לנו את הדרך לא היינו מוצאים את הפתח. מעין פנס זה נשא לפני היו”ר שהאיר את השטח הקטן שלפני, מפני שהשביל אליכם העלה מעט עשבים מרוב ימים, והדרך מסובכת קצת. לא קל כל-כך לחדור להבין את נפש השבט הספרדי, שעל-ידי מסבות היסטוריות ומסבות אחרות נעשה לשבט מיוחד.

אין אני חושב זאת לאסון שעם ישראל מתחלק לשבטים. אנו יודעים כי מאז ומעולם היינו מחולקים לשנים-עשר שבטים. לאילן שלנו היו הרבה ענפים והם נשאו הרבה פירות, וטוב לאילן שענפיו מרובים. אבל במה דברים אמורים, אם גם שרשיו מרובים, ולפיכך חושב אני לחסרון גדול, אילו לא היינו מרובי פרצופים כל-כך והיה לנו רק פרצוף אחד. מובן, שצריכה להיות נשמה אחת ולב אחד, אבל ככל אשר ירבו אברינו וענפינו כן יגבר כוחנו, ולא הייתי רוצה כלל וכלל שיבטל לא רק אחד מששים, אלא אפילו אחד מאלף מהאומה; להפך, כל אחד יחיה על פי דרכו ועל פי רוחו, וכל ענף ישא את פריו, אבל על כל הענפים להתחבר לגזע אחד, וע"י מערכת הגידים המאוחדת יגיעו גם לשרשים העמוקים ויינקו ממעמקי האופל והחושך של האומה. אם השרשים יגלו–יתיבשו, ורק בהיותם במעמקים בתוך האדמה יהיו מלאי ליח ויפרנסו את הגזע, את הענפים והפירות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.