מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עֲקִיבָא אֶטִינְגֶּר

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

לעקיבא אטינגר נמלאו ששים שנה. חלק גדול משנות חייו הטובים ביותר השקיע בעבודה צנועה ורבת-מסירות לסלול דרכו ולהפרחתו של המפעל ההתישבותי החקלאי בארץ-ישראל. מלבד פעולתו הכללית והמסועפת בתור מנהל מחלקת ההתישבות מקודם ובתור עובד נאמן בקרן הקיימת לישראל אחר כך, הרי מעטים כמוהו הצליחו לשלב את שמם בצורה כה נאה ובולטת באחד מענפי הפעולה המיוחדים של המפעל הזה. כשאנו עוברים כיום את משקי עמק-יזרעאל ועמק-הירדן בימי הקיץ, בימי הבשלת פרי, ועומדים משתאים ותמהים לתנובת-העצים המרהיבה, לפנים החדשות הללו בנוף א"י ובכלכלתה, אשר לא ידענו אנחנו ולא ידעו דורות רבים של תושבי הארץ הזאת לפנינו – הרי שמו של אטינגר מעורה ומשולב ללא-הפרד במפעל הנפלא הזה.

בדרך העבודה והיצירה החקלאית של העובד העברי עוד רבים החיפושים והגישושים. עדיין לא הוסקה המסקנה האחרונה לגבי הענפים הבטוחים והמכניסים, שעליו ישען המשק החקלאי המעורב, ללא תנודות רציניות. אבל בדרך הנסיונות והחיפושים הללו הספיקו בינתים אנשי המשק שלנו, בסיועם ובהדרכתם של מומחים מתוך המחנה, לחולל נפלאות בהרמת היבולים, בהשבחת הגזעים ובחישוף ענפי משק וכלכלה חדשים וחשובים. בין הענפים המגוונים ביותר את המשק המעורב ומשנים את הנוף שלו, אנו מונים היום את עצי הפרי. עד לפני שנים מעטות עוד לא האמין איש, שא"י יכולה לגדל פרי הילולים, מלבד שבעת המינים שנשתבחה בהם ומלבד פרי-האזרח החדש שלה, תפוחי-זהב. העובדה הזאת היתה ביחס לא רק מגרעת כלכלית באדמת-בעל ובאדמה הכבדה, אלא היא היתה מגרה לפעמים גם את יצר הגעגועים שלנו, ילידי הצפון, אל נוף המולדת החורגת, והנה קרה פלא: על-יד פירות טרופיים, שאין אנו יודעים עדיין את שמותיהם כראוי, נכפפים בדי העצים תחת כובד משא התנובה של תפוחים ואגסים ושזיפים עסיסיים ובעלי מדות, ושפתי ילדינו מאדימות כבר מתות-הגינה ואף הדובדבן החל להיות אזרח בארץ…

יבורך אטינגר על זה וכל אשר פעל להרמת ההתישבות ולגאולת הקרקע ויזכה עוד לשנות עבודה רבות ופוריות.

(הפוה"צ, תרצ״ב, גליון 38)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
רקע
יצחק לופבן

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק לופבן

  1. תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל (מאמרים ומסות)
  2. יוֹסֵף בּוּסֶל (מאמרים ומסות)
  3. אַרתּוּר רוּפִּין (מאמרים ומסות)
  4. בֶּרְל כַּצְנֶלְסוֹן (מאמרים ומסות)
  5. אֲרוֹנוֹ שֶׁל נוֹרְדַאו (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יצחק לופבן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק לופבן

יצירה בהפתעה
רקע

סלף משכילנו

מאת אליעזר בן יהודה (מאמרים ומסות)

"השאלה האחת אשר על כלנו החובה לשאול ולהשיב היא - על דבר מצבנו המוסרי:

איך נוכל לחדש ברית אחותנו כקדם, איך נפח חיים חדשים בקרב העצמות היבשות אשר החלו להפרד מן הגויה, איך נחזיק אשיות הארמון אשר קירותיו החלו להתמוטט? בדבר הזה עלינו לדבר ולכתוב ולהורות, כי בידינו היא ועתה היא עת לטעת בכרם ישראל".


אלה הדברים אשר דבר סופרנו הנעלה, האדון סמולנסקי, בסוף ספרו “עת לטעת” (השחר שנה ט' ח“ב י”ב, דף תרל"ה).


מי אוהב עמו לעולם לו לראות את אשר עשתה לנו העת החדשה, אשר שמה נזכר כל היום, – ולא יתעורר לקול הקריאה אשר העביר סופרנו המרומם בספרותנו ואשר יקרא השכם וקרא זה שנים מספר? לב מי לא יענה, כהד הרים, על דברי סופרנו המלאים אהבת הלאום? “עת לטעת! עת לעשות!” יקרא האדון סמולנסקי, והדברים נאלצים ונמרצים יגידנו, כי אם מהר לא נמהר לעשות, אם חוש לא נחוש לטעת, ימהר יחיש ההרס מעשיו, והרס את לאמותנו, ויכלנה מעל פני האדמה.

עת לטעת! עת לעשות!

אך לא כמעשי משכילי-ברלין ולא כמפעליהם, יוסיף האדון בעל “השחר”. מפעלי משכילי-ברלין הרעו לעם רעה רבה, במשפטם כי לא עם אנחנו; הרבו הרעו לנו מכל צוררי העברים עד היום. את רגש הלאומי גרשו מלבות העברים הנשבעים לדגלם, וישימו איבה בין העברים יושבי הארצות השונות וישימו לאל תקות הגאולה “אשר אמרנו בצלה נחיה כגוים” (קאמינר, המגיד ז' תשרי התר"מ) “לבלתי יאמרו כי עם סכל העברים” (גייגר במ"ע); ועל כן לא יוסיפו בני דור החדש לדעת שפת עברית, ועל כן לא ידעוה גם רבניהם, וכי מה להם, הלא-עברים, ולשפת עברית!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.