מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מָרְדְּכַי וִילְקַנְסְקִי

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

אדם באהל, איש העבודה והמחקר, שתקן ונחבא אל הכלים, אשר תחם מסביב שדה פעולתו, הרחב והחיוני ביותר במערכת הבנין וההגשמה בארץ, תחום של צניעות בלתי שכיחה. רק מעטים ידעו אותו. רק חבריו למקצוע ושותפיו בעבודה, רק הצבור החקלאי הותיק — רק הם ידעו את הממונה על הענף היסודי של החקלאות העברית בארץ, על הפלחה, את חלוץ המקצוע אשר כל חייו וכל מעיניו נתונים להשבחת הזנים והעלאת היבולים של לחם האומה במולדתה.

הוא היה כמעט לרואה ואינו נראה. פעל את פעולתו כדרך שפועל כוח-צמיחה חבוי, מתוך סתר שקטו והתמדתו. אי-שם היה האיש אשר איזן וחקר, מדד ושקל, הורה וכיוון — כיצד להגדיל את פריונה של אדמת א״י, להרבות את תנובתה, להוציא לחם הרבה מאדמה מעטה, לגדל כליות חטה דשנות על ארץ חררה. דברים שהם מכבשונו של עולם — ומכבשונו של מפעלנו בארץ.

קשה היה למצוא עמו מגע אישי מחוץ לענינים שהוא עוסק בהם. חיץ-המקצוע כאילו הקיף אותו כשריון. רק גלים קצרים, אך קורנים ושופעים תרבות ואצילות-נפש, בקעו ועברו את החיץ הזה. לא היה מעורב בעניני חברה וצבור. הוא כאילו התרחק מהם כדי לשמור על טהרה אישית. נחשולי הזמן והמאורעות כאילו התיצבו כמו נד מימינו ומשמאלו, לא טלטלו אותו ולא הוציאו אותו מאצטגנינותו. במשפט קצר ולַקוני, בשתים שלוש מלים, היה נפטר משאלות היום. ותמיד היה הרושם שהוא שותק מתוך אחריות למלה, וממעיט דברים כדי להרבות מעשים.

והנה בצדיה בא עליו המות ועקרו מתוכנו, למרבה האבל והיגון.

(הפוה״צ, תרצ״ה, גליון 37)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
רקע
יצחק לופבן

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק לופבן

  1. תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל (מאמרים ומסות)
  2. יוֹסֵף בּוּסֶל (מאמרים ומסות)
  3. אַהֲרֹן דָּוִד גוֹרְדּוֹן (מאמרים ומסות)
  4. אַרתּוּר רוּפִּין (מאמרים ומסות)
  5. בֶּרְל כַּצְנֶלְסוֹן (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יצחק לופבן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק לופבן

יצירה בהפתעה
רקע

"מעדר" שקם לתחיה

מאת שושנה שרירא (פרוזה)

הר-תבור מתנוסס בכפתו השטוחה בלב הגליל התחתון. מוֹרדוֹת ההר קרחים ושוממים ובראשו מנזר נכרים וגניו. מגבעת כפר-החורש רואים אותו יפה. לרגלי הר זה, בגליל התחתון, הוקמו ראשוני הישובים של התישבותנו החדשה לפני שני דורות. אולם בינתים נזדקנו אכרי הגליל התחתון, הדור הצעיר עזב את המושבות הישנות, ומשקיהן פגרו בהתפתחותם. נעצבו האכרים אל לבם: מדוע זה בוששו הצעירים לבוא ולהחיות את שממות הגליל התחתון? מדוע נותרו בודדים ונדחים כפר-תבור, סג’רה, מנחמיה, יבנאל ומצפה, ואין ישובים חדשים צצים בקרבתם לעבּד אדמה פוריה ורחבת-ידים וללמוד מהאכרים הותיקים חבּה ומסירות לאדמת המולדת, שהללו טפּחו בלבם ואין להם למי להורישה?

חֲגִיגָה לְרַגְלֵי הַר-תָּבוֹר

יום אחד נתעוררו אכרי הגליל התחתון ושמעו שאון מכוניות מטרטרות לעבר גבעה אחת בגליל התחתון. והמכוניות אינן חשות לחלוֹף מזה והלאה ולעלות להרי הגליל העליון, אלא מתנהלות הן בעצלתים ומתעכבות פעם בפעם, העצר וּקלוֹט נוסעים חדשים, מבני המושבות הותיקות, המוכנים לנסוע לחגיגה הנערכת בגליל התחתון. תמהו האכרים ושאלו: מה זה היה לארץ הגבעות שלנו שלבשה חג? מה יום מיומים?

יצאו האכרים מפתחי בתיהם ושאלו: אנה זה מוּעדוֹת הן פני מכוניות המשא המלאות אדם רב? השיבו החוגגים הצעירים: נוסעים אנו ל“כפר קיש”.

שִׁירַת דְבוֹרָה

– לכפר קיש?! – תמהו האכרים– לא שמענו שמעוֹ של כפר זה בסביבתנו. היכן הוא שוכן ומי יושביו כי נדע?

– על גבעה יתנוסס – השיבו החוגגים – וחיליםגבורים, שחזרו משדה הקרב, יהיו תושביו שיעבּדו אדמתו, יבנו להם בתים למושבם, יטעו גנים, יחרשו שדותיהם והיו לאכרים כמוכם.

– והיכן יהיה מקום מושבם?

לרגלי הר תבור יֶשבו, מקום בו הכה ברק בן אבינועם עם גבורי-החיל, משבטי נפתלי וזבולון, את סיסרא שר-צבא כנען. שם שׁרה דבורה את שירת הנצחון: “למתנדבים בעם בּרכו ה '”.

במקום נצחון וגבורה זה בישראל יֶשבו גבורי העם.

קִישׁ – שָׁאוּל בֶּן קִישׁ – נַחַל קִישׁוֹן

והאכרים הוסיפו לשאול את החוגגים:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.