מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חֲנִינָא קְרַצֶּ'בְסְקִי

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוא היה אחד מן המועילים בחברתנו. מנושאי זכויות בראשית של מפעל מצער, אשר באחריתו ישגא מאד. המנגינה העברית בא״י — הוא היה מראשוני מחולליה. כיום זה לא ניכר ביותר. בגדול העץ נעלמים עקבות השתיל. אבל היו ימים בארץ, שלא היתה אופירה ולא היו קונצרטים סימפוניים, לא היו בתי ספר מיוחדים לנגינה ולא חלמו עדיין ע״ד אקדמיות. היה רק חנינא קרצ׳בסקי, בחור גבוה, רחב כתפים ובהיר שער עם ד׳ אמות שירה, עם מקהלת הילדים הראשונה, עם המנגינה העממית לשיר העברי, עם הצריף של האופירה העתידה. אחד הבילו"יים — במקצוע שלו. סולל נתיבות ראשונים. תוקע יתד לישוב בתוך השממה. מה שבא אחרי כן — זהו גידול, התפתחות, המשך. אבל קרצ׳בסקי היה הזורע במפל יד, אשר זכותו קיימת ובלתי נפגעת גם אצל מכונת הזריעה המשוכללת. משעור לנגינה הראשון בגמנסיה הראשונה, בבית ערבי ביפו, עד האורטוריום בפתיחת האוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים — זהו מהלך ענקי. מי שעבר את המהלך הזה בלי לפגר ובלי להיות מיותר — גם זכות היצירה שלו איננה פגה.

ממסכת החיים החדשים של ת״א הצעירה נעקר דבר מה נכבד. לא כמות כל אדם מת. כמיתר ניתק.

(הפוה״צ, תרפ״ו, גליון 10–11)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
יצירה בהפתעה
רקע

חידושי הגדות

מאת בר טוביה (מאמרים ומסות)

(מבית מדרשו של יוצר תורת החסידות)

א: אשה מקדם

ואלה מן החידושים שנתחדשו באגדות החסידות מיסודו של רבי ישראל בעל-שם-טוב.

אודילי בת הבעל-שם-טוב!

אוֹדילי לא היתה חכמנית ודרשנית, מאותן הנשים שהיו נדחקות ונכנסות לבית-המדרש מפקידה לפקידה, ופיהן ממלל רברבן, תובע ומתיז זיקוקין-די-נור – ולפרקים גם ארס. אין בה כלום מבנות צלפחד, שקפצו על משה רבנו והעוזרים על ידיו לתבוע מהם את חלקן בנכסי אביהן; או אפילו מברוריה ושלוש מאות הלכותיה וחיצי-לשונה השנונים; או גם מבתו של רש"י, שהיושבת בישיבה ומרבצת תורה לתלמידים והצעיף על פניה; ועל אחת כמה וכמה שאין בה כלום מן הקפדנות ותאוות השררה של הרבנית מבריסק 1 וסיעתה.

אוֹדילי היא, לכאורה, בת ישראל כשרה ופשוטה, שרבות כמותה בשוק. במושב חכמים וזקנים. טוחני הרים בסברה, שטופים במלחמתה של תורה, לא יכירנה מקומה, ואפילו בשיחות-חולין של תלמידי-חכמים אין כוחה יפה ליטול חלק בהן. ואילו באגדות-שם-טוב נתבצר לאוֹדילי מקום בראש, וכמעט שאין ידה זזה מיד אביה, ובשעת הסכנה היא גם עוזרת לו ותומכת בימינו לא כל “קבל די רוח יתירא אית בה”, אלא בחכמת יום-יום של סתם נשים בישראל. הלוא דבר הוא, שלא נשמע כמוהו באגדות גדולי ישראל, ולו כוונה גדולה.

הנה הבעל-שם-טוב בלב ים, חותר להגיע אל חוף ארץ-ישראל, אשר כל מעייניו בה, וגזירה נגזרה מן השמים לעכבו בדרך, לבל ידחוק את הקץ, ולא יביא את הגאולה שלא בעונתה. הוא ואוֹדילי לבדם, ואיש אין אתם להצילם מן הגלים המסתערים עליהם מכל עברים לבלעם חיים. אוֹדילי צועקת מתוך ייאוש: אבא, הושיעה נא, אמור מה! והבעל-שם-טוב עונה מתוך נפילת המוחין: איני יודע כלום, נשתכחה תורה מפי. מיד פתחה אוֹדילי את פיה וקראה: אלף, בית, גימל, ואביה חוזר וקורא אחריה את האלף-בית על-פי הסדר, עד ששככה חמתו של שר הים – בתנאי, שלא ילכו הלאה, אלא ישובו למקום שיצאו ממנו.

ובבית-מדרשו של הגאון מווילנה היו מספרים בגנותה של כת החסידים, ואומרים בתוך יתר הדברים: בנוהג שבכת זו, שנשים מרקדות בה עם גברים. ויהי הדבר לקצף גדול על החסידים.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.