מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חֲנִינָא קְרַצֶּ'בְסְקִי

מאת: יצחק לופבן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוא היה אחד מן המועילים בחברתנו. מנושאי זכויות בראשית של מפעל מצער, אשר באחריתו ישגא מאד. המנגינה העברית בא״י — הוא היה מראשוני מחולליה. כיום זה לא ניכר ביותר. בגדול העץ נעלמים עקבות השתיל. אבל היו ימים בארץ, שלא היתה אופירה ולא היו קונצרטים סימפוניים, לא היו בתי ספר מיוחדים לנגינה ולא חלמו עדיין ע״ד אקדמיות. היה רק חנינא קרצ׳בסקי, בחור גבוה, רחב כתפים ובהיר שער עם ד׳ אמות שירה, עם מקהלת הילדים הראשונה, עם המנגינה העממית לשיר העברי, עם הצריף של האופירה העתידה. אחד הבילו"יים — במקצוע שלו. סולל נתיבות ראשונים. תוקע יתד לישוב בתוך השממה. מה שבא אחרי כן — זהו גידול, התפתחות, המשך. אבל קרצ׳בסקי היה הזורע במפל יד, אשר זכותו קיימת ובלתי נפגעת גם אצל מכונת הזריעה המשוכללת. משעור לנגינה הראשון בגמנסיה הראשונה, בבית ערבי ביפו, עד האורטוריום בפתיחת האוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים — זהו מהלך ענקי. מי שעבר את המהלך הזה בלי לפגר ובלי להיות מיותר — גם זכות היצירה שלו איננה פגה.

ממסכת החיים החדשים של ת״א הצעירה נעקר דבר מה נכבד. לא כמות כל אדם מת. כמיתר ניתק.

(הפוה״צ, תרפ״ו, גליון 10–11)

יצחק לופבן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק לופבן
רקע
יצחק לופבן

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק לופבן

  1. תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל (מאמרים ומסות)
  2. יוֹסֵף בּוּסֶל (מאמרים ומסות)
  3. אַרתּוּר רוּפִּין (מאמרים ומסות)
  4. בֶּרְל כַּצְנֶלְסוֹן (מאמרים ומסות)
  5. אֲרוֹנוֹ שֶׁל נוֹרְדַאו (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יצחק לופבן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק לופבן

יצירה בהפתעה
רקע

תרעומת

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

כשהתחילה “הלהבה” לצאת לאור, ולבותיהם של שוחרי ודורשי שפת עבר התחילו דופקים ברננה ובתקוה,והסופרים המובהקים עם המתחילים שבערי השדה התחילו עטים אל עיר-המערכת, הללו לדרוש ולקבל שכר והללו למצוא איזה תוכן לחייהם –היה שבנא הסופר מן השרידים היחידים, אשר הופעת מכתב-העת החדש היתה להם למורת רוח.

שבנ“א, כלומר ר' שמואל-בר בן נחום-אהרן הסופר, התחשב על המליצים הישישים אשר בעיר הוצאתה של “הלהבה”. בשעתו השתתף, כמו שאומרים היום, ב”הכרמל“, ה”קול“, ה”עברי“, ויש סברה, שגם ב”כנסת הגדולה" באו מכתביו ומאמריו. ואולם זה רבות בשנים, שקסת-הסופר אינה תלויה במתניו וחדל להתנבא במחנה.

ר' שמואל-בר מתגורר אצל אחד מחתניו לוקחי בנותיו. בניו למדו בנערותם בגמנזיות ואינם יודעים את ערכו בתור סופר, זאת אומרת: אינם למדנים גדולים ב“עברי”. בתו ואישה, על צד האמת, אינם ג"כ מהמוקירים-רבנן ביותר, וביחוד שהזקן העובר-בטל הריהו טרחן וסרבן לא רק לפעמים. ואולם זכות “נחלתו” של ר' שמואל-בר עומדת לו לעת זקנתו.

חייו של שבנא עוברים במנוחה. ברם, געגועים יש לו בלבו. הכל חלף-הלך לו…

אין הוא אומר, שאז היתה ספרות והיום אינה. זה המושג של “יש ספרות” ו“אין ספרות” הריהו מוזר קצת לשבנא הסופר. הוא יודע רק, שאז כתבו. אז כתב הוא, אז ראה את השם “שבנ”א" חתום חדשים לבקרים. והיום – אמנם, גם עתה כותבים, אך עתה – אין כל.

הוא, אמנם, ניסה פעם ושתים לוותר, לעשות קצת גם הוא בלהטיהם של אותה החברה – אבל אין בני הדור נשמעים לו!

ואם כן, אם כוחו הוא אין בשרירי בטנו, הלואי שהיה, לפחות, אין-דבר לגמרי – וסוף… אך הנה לא. אלה מראים אותות-חיים, הולכים ומעלים להבה חדשה. והנה מה שהאמונה צולעת פה על ירכה – הלא אין צורך להזכיר. אבל מילא… הוא בעצמו הנהו תלמידו – יש שהוא גורס: אלוף נעוריו – של בעלי-“הדביר”, ועל קנאת אלוהי צבאות לא יתעבר מאוד. אפס כי היתה פה גם השפה למרמס-רגלים – הגם על זאת לא יהמו מעיו?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.