א. מִיהוּ זֶה יוּבַל?    🔗

הָאֻמְנָם לֹא שְׁמַעְתֶּם עַל יוּבַל? הַכֵּיצַד? וְשִׁמְעוֹ מֵ“עֵין הָרִמּוֹנִים” בַּצָּפוֹן עַד “שְׁבִיל הָרוֹעִים” בַּדָּרוֹם הִגִּיעַ. הֲרֵי זֶה אוֹתוֹ יוּבַל שֶׁנְּעָרִים פּוֹרְשִׁים בְּכַעַס עֵת יַזְכִּירוּ אֶת שְׁמוֹ וּנְעָרוֹת נֶאֱנָחוֹת בְּשָׁלְחָן אֶת מַבָּטֵיהֶן לַמֶּרְחַקִּים.

וּמְבֻגָּרִים? מְחַיְּכִים וְאוֹמְרִים “נוּ, כֵּן…”, שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ בִּלְתִּי מוּבֶנֶת.

וְיוּבַל? נַעַר תָּמִיר, בַּעַל עֵינַיִם חַיְּכָנִיּוֹת וְחוֹלְמוֹת כְּאֶחָד. תַּלְתַּל שָׁחוֹר מִתְפַּתֵּל עַל מִצְחוֹ וּפָנָיו מוּעָדוֹת תָּמִיד לְכִוּוּן בִּלְתִּי יָדוּעַ.

לְיוּבַל יֵשׁ יָדִיד, יָדִיד עָלוּב בְּמִקְצָת, מֻזְנָח וּפָרוּעַ, אַךְ כָּרוּךְ הוּא אַחֲרָיו כְּכֶלֶב. וְאָכֵן, כֶּלֶב הוּא זֶה. כְּשֶׁהוֹלְכִים הַשְּׁנַיִם בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב עַל מְנָת לְהֵעָלֵם פִּתְאֹם, אוֹמְרִים: “הֵם הוֹלְכִים כְּבָר.”

יֵשׁ בּוֹ בְּיוּבַל מַשֶּׁהוּ הַמְעוֹרֵר אֶת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת עָלָיו, וּמְסַפְּרִים עָלָיו רַבּוֹת:

מַעֲשֶׂה בְּאֶפְרוֹחָיו שֶׁל הַכַּרְמִי שֶׁהָיוּ נֶעְלָמִים כְּמִתּוֹךְ כִּשּׁוּף. וְהִגִּיעַ הַדָּבָר עַד כְּדֵי יֵאוּשׁ. וַאֲפִלּוּ סִמָּן לֹא הִשְׁאִיר הַפּוֹשֵׁעַ. אַף לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּכָךְ תֵּכֶף. הֵם פָּחֲתוּ וְהָלְכוּ בְּמָנוֹת קְצוּבוֹת.

עַל מִי לֹא הֶעֱלִילוּ? עַל הֶחָתוּל הָאָפֹר, שֶׁתֻּמָּתוֹ הֵצִיצָה מִתּוֹךְ עֵינָיו הַכְּשֵׁרוֹת וְסוֹפוֹ הָיָה מַר. סְחָבוּהוּ בְּתוֹךְ שַׂק הָעִירָה וּשְׁלָחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ, הַהֲמֻלָּה וְהַתְּנוּעָה. חָתוּל כְּפָרִי מִסְכֵּן! וְאִם לֹא נָפַל קָרְבַּן תְּאוּנָה הֲרֵיהוּ מִתְהַלֵּךְ כְּיָתוֹם וְדוֹעֵךְ מִגַּעְגּוּעִים. אַךְ הָאֶפְרוֹחִים פָּחֲתוּ.

מָתְחוּ רֶשֶׁת סְמִיכָה מֵעַל חֲצַר בֵּית־הָאִמּוּן, שֶׁמָּא עוֹפוֹת טוֹרְפִים מִמַּעַל? וְהָאֶפְרוֹחִים פָּחֲתוּ.

מִשֶּׁשָּׁמַע יוּבַל עַל הַמַּעֲשֶׂה הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ מַה שֶּׁהֶחְלִיט וְנֶעְלַם אוֹתוֹ לַיְלָה מֵהַבַּיִת. בְּבֵיתוֹ הָיוּ רְגִילִים לְכָךְ. יוּבַל הָיָה נֶעְלָם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וּמִיָּמָיו לֹא חָזַר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. פַּעַם — וְהוּא נֶעְדַּר יוֹמַיִם וְחָזַר כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַל יָדָיו אַיָּלָה רַכָּה וְרוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ. אָבִיו רָצָה לְהַכּוֹתוֹ אָז.

“הֵיכָן הָיִיתָ?” שָׁאַל הָאָב.

“בֶּהָרִים,” עָנָה יוּבַל. אַף מִלָּה לֹא שָׁמְעוּ מִפִּיו יוֹתֵר.

מִבְּעוֹד יוֹם (בָּזֶה נִזְכְּרוּ אַחַר כָּךְ) רָאוּ אֶת יוּבַל מִתְהַלֵּךְ עִם כַּלְבּוֹ מִסָּבִיב לְבֵית־הַאִמּוּן שֶׁל הַכַּרְמִי. מִסְתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּה, בּוֹדֵק אֶת הַפַּחִים, בּוֹלֵשׁ אֶת עֲרֵמוֹת הַקְּרָשִׁים הַמֻּטָּלִים בַּחוּץ וּמְחַפֵּשׂ מַשֶׁהוּ. לִפְנוֹת עֶרֶב רָאוּהוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה עִם שׁוֹט בְּיָדוֹ.

הָיָה זֶה לֵיל יָרֵחַ בָּהִיר. יוּבַל עָמַד עִם כַּלְבּוֹ מֵאֲחוֹרֵי עֵץ וְרָאָה אֶת הַכַּרְמִי עוֹזֵב אֶת בֵּית־הָאִמּוּן, סוֹגְרוֹ וְהוֹלֵךְ הַבַּיְתָה. הַכַּרְמִי אַךְ נִכְנַס הַבַּיְתָה וְיוּבַל הִתְגַּנֵּב בַּחֲשַׁאי עִם כַּלְבּוֹ לְתוֹךְ בֵּית־הָאִמּוּן וְסָגַר אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת.

הוּא הִתְיַשֵּׁב בַּפִּנָּה מוּל חוֹר קָטָן, כְּגֹדֶל כַּף הַיָּד, שֶׁהָיָה בְּאַחַד הַפַּחִים סָמוּךְ לְקַּרְקַע וּבִלְתִּי נִרְאֶה לָעַיִן. אֶת כַּלְבּוֹ אָסַף לְבֵין רַגְלָיו — וְחִכָּה. הָאֶפְרוֹחִים יָשְׁנוּ שְׁנָתָם, אַף הַכֶּלֶב נִמְנֵם. אַךְ לֹא כֵן יוּבַל. עֵינָיו בָּלְשׁוּ אֶת אַפְרוּרִית הַחֶדֶר בְּלִי הֶפְסֵק. פִּתְאֹם הִרְטִיט הַכֶּלֶב. שְׂעָרוֹ נִסְתַּמֵּר וְאָזְנָיו נִזְדַּקְּפוּ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע רָעַד הַפַּח וְיוּבַל רָאָה מַשֶּׁהוּ אָרֹךְ וְכֵהֶה חוֹדֵר דֶּרֶךְ הַחוֹר. בִּמְהִירוּת פִּתְאֹמִית הֵאִיר יוּבַל בְּפַנָּס חָזָק שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ צְלִיפָה אַדִּירָה וְשׁוֹרֶקֶת…וְקָפַץ הַצִּידָּה.

נָחָשׁ עֲנָקִי לָחַשׁ, יָרַק וְהִתְפַּתֵּל בִּכְאֵבִים עֲצוּמִים. הַכֶּלֶב רָתַח וְסָמַר. עוֹד שְׁתֵּי צְלִיפוֹת אַדִּירוֹת שֶׁל הַשּׁוֹט וְהַנָּחָשׁ הִשְׁתַּתֵּק וְהִתְפַּתֵּל חֲסַר־אוֹנִים עַל הַקַּרְקַע. עַתָּה נִגַּשׁ יוּבַל וּמָעַךְ בַּדְּלִי אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ וְהִשְׁאִירוֹ מֻטָּל. אָסַף אֶת הָאֶפְרוֹחִים הַמְבֹהָלִים, הוֹשִׁיבָם עַל הַשְּׁלַבִּים, שָׁרַק לְכַלְבּוֹ וְיָצָא אֶת בֵּית־הָאִמּוּן.

לְמָחֳרָת סִפְּרוּ בְּכָל הַמּוֹשָׁבָה עַל הַצִּפְעוֹנִי הַמָּחוּץ וְעַל הַדְּלִי שֶׁהָעֳמַד עַל רֹאשׁוֹ. וְלֹא הָיָה קֵץ לַהַשְׁעָרוֹת.

“אוּלַי יַד יוּבַל בָּזֹאת?”

אוּלַי?

 

ב. סוּסָתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר גִיּוֹרָא    🔗

גִיּוֹרָא הַשּׁוֹמֵר הָיָה דְמוּת מִסְתּוֹרִית בַּמּוֹשָׁבָה.

צְרִיפוֹ עָמַד בַּשָּׂדֶה, מְרֻחָק מִכָּל הַבָּתִּים; מֻקָּף הָיָה גָדֵר־חַיָּה, וּזְאֵב שָׁחוֹר שׁוֹמֵר עַל הַכְּנִיסָה.

בְּכֶלֶב זֶה נָהֲגוּ כָּבוֹד רַב, בְּעִקָּר הַשְּׁכֵנִים הָעַרְבִים מִן הַסְּבִיבָה, וּמִתּוֹךְ נִסָּיוֹן. כְּשֶׁיָּצָא גִיּוֹרָא רָכוּב עַל סוּסָתוֹ הַלְּבָנָה, וְהַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר, שֶׁלָּשׁוֹן אֲדֻמָּה שְׁלוּחָה לְפָנָיו, מִתְרוֹצֵץ לִצְדָדָיו — נִרְאֶה הָיָה כְּגִּבּוֹר אַגָּדִי שֶׁלֹּא מֵהַזְּמַן הַזֶּה. עוֹבְרֵי אֹרַח הָיוּ נוֹטִים הַצִּדָּה וְדוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמוֹ, עַרְבִים הָיוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ בִּבְרָכָה כְּפוּלָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאִלּוּ הוּא הָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶם בִּדְהִירָה קַלָּה, חִיּוּךְ נָסוּךְ עַל פָּנָיו, כְּאוֹתוֹ בֶּן־מֶלֶךְ הַמְבָרֵךְ אֶת נְתִינָיו.

סוּסָתוֹ שֶׁל גִּיּוֹרָא הָיְתָה חֲלוֹמָם שֶׁל כָּל בַּחוּרֵי הַסְּבִיבָה. בְּלֵילוֹת קַיִץ חַמִּים יוֹשְׁבִים הָיוּ עַד בּוֹשׁ, מְלַהֲגִים וּמִתְפַּעֲלִים מִמֶּנָּה, עַד שֶׁהָיָה אֶחָד קָם וּמְסַפֵּר כִּי זוֹ מֵאַחַת הָאֻרְווֹת שֶׁל אֶמִיר בְּמִדְבַּר עֲרָב נִגְנְבָה, וּבִשְׁמֹעַ הַאֶמִיר עַל כָּךְ בָּעֲרָה חֲמָתוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת מְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו. קָם הַשֵּׁנִי וּמוֹסֵר מַעֲשֶׂה בְּשֵׁיךְ מְפֻרְסָם שֶׁבָּא אֶל גִּיּוֹרָא, הִשְׁתַּחֲוָה וְנָשָׂא אֶת דְּבָרוֹ: “יַא חֲוָגָ’ה”, אָמַר. “אֶת שְׁתֵּי בְּנוֹתַי תִּקַּח לְנָשִׁים, אֶת חַרְבִּי אָשִׂים לְרַגְלֶיךָ וְאֶשְׁקֹל עַל יָדְךָ דִּינָרֵי זָהָב כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה — וְהַסּוּסָה לִי תִּהְיֶה!” אָז סִמֵּר גִּיּוֹרָא אֶת שְׂפָמוֹ, הִבְרִיק בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב: “וְלוּ דָם יִשָּׁפֵךְ!”

יוּבַל הָיָה מִסְתַּכֵּל בַּסּוּסָה מִתּוֹךְ חֶמְדָּה נִסְתֶּרֶת. רַק פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ אֶת גִּיּוֹרָא לָתֵת לוֹ לִרְכֹּב. אוּלָם בַּקָּשָׁתוֹ נִדְחֲתָה בְּחִיּוּךְ לַעֲגָנִי. “לֹא לְךָ, הַנַּעַר, לְנַסּוֹת בָּהּ,” עָנָה לוֹ, “כִּי תִּשָּׂאֲךָ לְכָל הָרוּחוֹת.”

יוּבַל נִשְׁתַּתֵּק וְלֹא הוֹסִיף עוֹד, אוּלָם בְּלִבּוֹ זָמַם לְהוֹצִיא אֶת רְצוֹנוֹ לַפֹּעַל.

בְּאַחַד הַיָּמִים לָקַח אֶת כַּלְבּוֹ וּפָנָה אֶל צְרִיפוֹ שֶׁל גִּיּוֹרָא. הַזְּאֵב הַשָּׁחוֹר רָבַץ כָּרָגִיל וְלָטַשׁ אֶת עֵינָיו אֶל הַמִּתְקָרֵב. אוּלָם מִבְּעוֹד זְמַן שָׁלַח יוּבַל אֶת כַּלְבּוֹ לַחָפְשִׁי וְלֹא אָרַךְ הַזְּמַן עַד אֲשֶׁר הַשְּׁנַיִם — הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב — הִתְיַדְּדוּ וְהֵחֵלוּ רוֹדְפִים אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי בִּמְשׁוּבָה וּבְשִׁכְחָה עַצְמִית. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְגַּנֵּב יוּבַל אֶל הַסּוּסָה הַקְּשׁוּרָה אֶל אֲבוּסָהּ, פָּתַח אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָאַפְסָר וְהִסְתַּלֵּק בִּתְמִימוּת חֲזָרָה, לִרְחוֹב הַמּוֹשָׁבָה.

הָיְתָה זֹאת שָׁעָה שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה מַעֲרָבָה, הָאִכָּרִים עָבְדוּ בְּגִנּוֹתֵיהֶם, כָּל אֶחָד בְּשֶׁלּוֹ, וְיוּבַל עָמַד לְתֻמּוֹ נִשְׁעָן אֶל אַחַת הַגְּדֵרוֹת, יָדָיו בְּכִיסָיו, וְהִסְתַּכֵּל. לְפֶתַע נִשְׁמְעוּ נְבִיחוֹת עַזּוֹת. כֻּלָּם הָפְכוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם, וְהִנֵּה הִתְפָּרְצָה הַסּוּסָה הַלְּבָנָה מֵחֲצַר הַצְּרִיף בִּשְׁעָטָה עַזָּה אֶל הָרְחוֹב.

“הַסּוּסָה בָּרְחָה!” צָעֲקוּ מֵעֲבָרִים.

חִישׁ־מַהֵר קָפְצוּ הָאִכָּרִים וְיָצְאוּ מֵחַצְרוֹתֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לְנַפְנֵף בִּידֵיהֶם מוּל הַסּוּסָה הַמְגַמֵּאת אָרֶץ. אוּלָם בְּהִתְקָרֵב הַסּוּסָה קָפְצוּ מַהֵר הַצִּדָּה בְּבֶהָלָה וָפַחַד. לֹא הָיָה מִי שֶׁיַּעֲמֹד נֶגְדָּהּ. יוּבַל הוֹצִיא אֶת יָדָיו מִכִּיסָיו וְנִדְרַךְ. הִנֵּה־הִנֵּה הִיא עַל־יָדוֹ. כְּחָתוּל עָשָׂה צַעַד מוּלָהּ, וּבְעָבְרָהּ זִנֵּק פִּתְאֹם עַל גַּבָּהּ, הִתְכּוֹפֵף אֶל צַוָּארָה וְנִתְפַּס בְּרַעְמָתָהּ. הַסּוּסָה הִזְדַּקְּפָה בִּדְהִירָה אֲיֻמָּה, עָפָה בְּכִוּוּן לַשָּׂדוֹת וְנֶעְלְמָה מִן הָעַיִן.

שְׁתִיקָה כְּבֵדָה הִשְׂתָּרְרָה בָּרְחוֹב, וְהִתְפָּעֲלוּת.

“הוּא יֵהָרֵג,” הִפְלִיט מִישֶׁהוּ.

גִּיּוֹרָא, שֶׁהִגִּיעַ בֵּינָתַיִם, הִפְסִיק אֶת הַשְּׁתִיקָה “מַהֵר,” אָמַר. “הָבוּ עֲגָלָה וְנֵצֵא לְחַפְּשׂוֹ.”

עוֹד הֵם רוֹתְמִים עֲגָלָה וְקוֹפְצִים עָלֶיהָ לִנְסֹעַ וְהִנֵּה נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק כְּעֵין עֲנָנָה, וְכַעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין: סוּס וְרוֹכְבוֹ בָּאִים בְּכִוּוּן הַמּוֹשָׁבָה.

הַכֹּל פָּנוּ לִקְרָאתוֹ, וְלֹא אָרַךְ הַזְּמַן וְיוּבַל הִתְקָרֵב בִּדְהִירָה טוֹפֶפֶת עַל סוּסָתוֹ, כְּשֶׁהִיא רוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ וּמְכֻסָּה זֵעָה מַקְצִיפָה, אַךְ נִכְנַעַת כְּכִבְשָׂה.

לְרַגְלֵי גִיּוֹרָא עֲצָרָהּ פִּתְאֹמִית, קָפַץ מֵעָלֶיהָ וּמְסָרָהּ לְיָדָיו.

אַנְחַת הֲקַלָּה פָּרְצָה מִלִּבּוֹת הַכֹּל. וְגִיּוֹרָא? תָּפַס אֶת יוּבַל בִּזְרוֹעוֹתָיו הָאַדִּירוֹת וְהִדְבִּיק בּוֹ שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת, לְשִׂמְחַת כָּל הַנּוֹכְחִים.

מֵאוֹתוֹ זְמַן חָפְשִׁי הָיָה יוּבַל לִרְכֹּב עַל הַסּוּסָה כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ.

וְיָמִים רַבִּים לְאַחַר כָּךְ, בְּסַפֵּר גִּיּוֹרָא עַל הַמַּעֲשֶׂה, הָיָה מְסַיֵּם: “אוּלָם כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר וְהַסּוּסָה נִתְּרָה מִשַּׁרְשַׁרְתָּהּ — וַאֲנִי בְּמוֹ יָדַי קְשַׁרְתִּיהָ? אָכֵן לֹא אֵדַע”.

וְאָמְנָם עַד הַיּוֹם לֹא יָדַע.

 

ג. בְּעִקְּבוֹת הַמְחַבְּלִים    🔗

זֶה יָמִים מִסְפָּר וּבְבֵיתוֹ שֶׁל יוּבַל אֵין פּוֹסְקִים מִלְּדַבֵּר בָּעִנְיָן הַמִּסְתּוֹרִי הַמִּתְרַחֵשׁ כָּל לַיְלָה בְּגַן־הַיְרָקוֹת: עִם בֹּקֶר נִמְצָאוֹת הָעֲרוּגוֹת רְמוּסוֹת.

לִכְאוֹרָה אֵין בְּכָךְ מִן הַמַּפְתִיעַ. יֵשׁ וְגַנָּבִים יָבוֹאוּ לִפְעָמִים, בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, לְמַלֵּא אֶת שַׂקֵּיהֶם; יִקְרֶה וְאַרְנְבוֹת־שָׂדֶה תַּתְקֵפְנָה, אוֹ תַּנִּים רְעֵבִים; לֹא אַחַת, וְעֵדֶר עִזִּים יִכָּנֵס בְּזָדוֹן עַל יְדֵי רוֹעֶה בֶּן־בְּלִיַעַל; הַכֹּל יִתָּכֵן וְאֶפְשָׁרִי.

אוּלָם מַרְאֵה גַן־הַיָּרָק עִם בֹּקֶר הוֹכִיחַ בַּעֲלִיל כִּי כָל הַהַשְׁעָרוֹת הַלָּלוּ תְּלוּיוֹת עַל בְּלִימָה.

כִּי הֲרֵי אִם עֵדֶר עִזִּים הִתְפָּרֵץ, אֵין לְהַנִּיחַ שֶׁהַגָּדֵר תִּשָּׁאֵר שְׁלֵמָה וְהַשַּׁעַר נָעוּל.

שֶׁמָּא תַּנִּים אוֹ אַרְנָבוֹת? כִּי אָז יֵשׁ לִמְצֹא סוֹף־סוֹף אֶת הַמְּחִלָּה מִתַּחַת לָרֶשֶׁת, הוֹאִיל וְאֵין לַחְשֹׁב שֶׁיַּעַבְרוּהָ בְּגָבְהָהּ.

גַּנָּבִים? גַּם אֵלֶּה אֵין זֶה מִדַּרְכָּם לְכַרְסֵם עֲלֵי סֶלֶק וּלְפַזֵּר מְלָפְפוֹנִים נְשׁוּכִים בְּחֶלְקַת הַגֶּזֶר אוֹ לַעֲקֹר גְּזָרִים צְעִירִים וּלְפַזְּרָם בְּחֶלְקַת הַסֶּלֶק — סִמָּנִים שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר סוֹבְלָם וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא בָּהֶם אֶת יָדֶךּ וְאֶת רַגְלֶיךָ.

וּבְכֵן, מִיהוּ? מִיהוּ הַבָּא בַּלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְהַשְׁחִית עָמָל רַב, מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהָרַע וְזָדוֹן גָּלוּי?

בִּשְׁאֵלָה זוֹ הִתְלַבְּטוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וְגַם גִּיּוֹרָא הַשּׁוֹמֵר. כִּי בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, שֶׁהִקְדִּישׁוּ בִּמְיֻחָד לִשְׁמִירַת גַּן־הַיָּרָק, לֹא הוֹפִיעוּ הַמְחַבְּלִים.

יוּבַל חָשַׁד בְּמִישֶׁהוּ. כְּבָר לְפִי סִמָּנֵי־הָרַגְלַיִם הָרִאשׁוֹנִים, שְׁמְּצָאָם בָּעֲרוּגוֹת הָרְמוּסוֹת, הֵבִין כִּי הַשְׁעָרָתוֹ יֵשׁ לָהּ רַגְלַיִם. הוּא מָצָא שֶׁבֶּן־הַבְּלִיַּעַל, הַהוֹרֵס לָהֶם אֶת גִּנָּתָם, אֵין הוּא נוֹעֵל נַעֲלַיִם, אַף לֹא יִתְהַלֵּךְ יָחֵף כְּאוֹתָם הַבֵּדוּאִים הָרְגִילִים לִשְׁלֹחַ אֶת יְדֵיהֶם בַּעֲמַל זָרִים.

הוּא מָצָא שֶׁלְּחִנָּם יַחְשְׁדוּ בְּאַרְנָבוֹת אוֹ בְּתַנִּים. הָיוּ אֵלֶּה סִמָּנִים שֶׁל בַּעַל־חַיִּים מַפְרִיס פַּרְסָה, פַּרְסָה קְטַנָּה אָמְנָם…וּבְכֵן עִזִּים? כְּבָשִׂים? לֹא! כִּי הֲרֵי הַגָּדֵר שְׁלֵמָה וְהֵם לֹא יַעַבְרוּהָ בַּאֲוִירוֹן.

יוּבַל הֶחְלִיט, כְּדַרְכּוֹ בַּהַחְלָטוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁקֶט וּמְנוּחָה גְמוּרָה. הוּא לֹא סִפֵּר בַּבַּיִת, כִּי אֵין דַּרְכּוֹ לְדַבֵּר עַל הַשְׁעָרוֹת וְאֵין טַעַם לְעוֹרֵר הִתְנַגְּדוּת לְמַעֲשָׂיו אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בֵּין כֹּה וָכֹה…

וְלָכֵן לָקַח לוֹ עִם עֶרֶב אֶת כַּלְבּוֹ וְהִסְתַּלֵּק לוֹ מִן הַבַּיִת…

כֶּלֶב זֶה, שֶׁלְּפִי צוּרָתוֹ הַחִיצוֹנִית הַפְּרוּעָה וְהַמֻּזְנַחַת עָלוּל הָיָה לְעוֹרֵר אֶת הַחֲשָׁד כִּי אָכֵן בֶּן־בְּלִי־שֵׁם הוּא, צֶאֱצָא לְנוֹדְדֵי רְחוֹב וְשָׂדֶה, נִין וָנֶכֶד לְצוֹעֲנִים שֶׁבְּגֶזַע הַכְּלָבִים — חוּשׁ רֵיחוֹ הָיָה מְפֻתָּח לְהַפְלִיא וְהֶרְאָה נְטִיּוֹת עֲמֻקּוֹת לְבַלָּשׁוּת וְלַהֲלִיכָה בְּעִקְּבוֹת זָרִים. אָמְנָם הַמִּסְתַּכֵּל הָרָגִיל לֹא יַבְחִין בְּכָל הַתְּכוּנוֹת הַלָּלוּ, אוּלָם אֵין זֶה מִקְרֶה שֶׁיּוּבַל, אֲשֶׁר יָדַע לְנַחֵשׁ סְגֻלּוֹת בַּכְּלָבִים, בָּחַר אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל דַּרְדַּר דַּוְקָא בְּגוּר זֶה. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, וְעָלָיו נְסַפֵּר לְהַלָּן.

וְעַתָּה נֵלֵךְ בְּעִקְבוֹת יוּבַל, שֶׁהִקִּיף אֶת הַמּוֹשָׁבָה וְחָזַר אֶל עֲרֵמַת הֶחָצִיר שֶׁעָמְדָה בַּחֲצֵרוֹ וְצָפְתָה פְּנֵי גַּן־הַיָּרָק. בִּמְרוֹמֶיהָ הִסְתַּתֵּר עִם כַּלְבּוֹ וְהֶחְלִיט לְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמֶּשֶׁק כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה וּלְהִוָּכַח אִם צָדַק בְּהַשְׁעָרוֹתָיו וְאִם לֹא.

לַשָּׁוְא חִפְּשׂוּהוּ בָּעֶרֶב. “יוּבַל!? יוּבַל!!?” אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. יוּבַל שָׁמַע אֶת הַקְּרִיאוֹת וְלֹא עָנָה.

עִם לַיְלָה עָלָה הַיָּרֵחַ וְהֵצִיף בִּנְגֹהוֹת אֶת כָּל הַמּוֹשָׁבָה מִסָּבִיב. רוּחַ קַלִּילָה נָשְׁבָה וּבָאָה מִן הַשָּׂדוֹת לְלַטֵּף אֶת פָּנָיו וּלְשַׂחֵק בְּתַלְתַּלָּיו. הַכּוֹכָבִים זָהֲרוּ. הַטַּל רָעַף וְרִחֵף בָּאֲוִיר. טוֹב הָיָה לוֹ לְיוּבַל וְקַל. וּנְהָרָה שָׂרְרָה מִסָּבִיב, עַד כְּדֵי הַכֵּר עֲצָמִים בְּמֶרְחָק רַב.

הַכֶּלֶב הִתְכַּנֵּף בְּחֵיקוֹ וְלִקֵּק אֶת יָדָיו, זֶה בִּטּוּי הַחִבָּה מִיָּדִיד לְיָדִיד.

צְלִילִים רְחוֹקִים, זָרִים וּמוּזָרִים עָלוּ בְּאָזְנָיו שֶׁל יוּבַל מִכָּל עֵבֶר. כָּאן הִשִּׁיקָה צִפּוֹר־לַיְלָה בִּכְנָפֶיהָ, שָׁם עָלוּ צְרִיחוֹת מִסְפָּר וְנֶאֶלְמוּ. יְלֵל תַּנִּים בָּא מִמֶּרְחַקִּים וְאָבַד תּוֹךְ כְּדֵי בְּכִיָּה חֲנוּקָה. צְרָצָרִים לֹא פָּסְקוּ מִזִּמְרָתָם הַמְנַסֶּרֶת: הַכֹּל נָע וְרָטַט בֶּחָלָל הַלֵּילִי שֶׁל הָאֲוִיר. שֶׁפַע אוֹר נִשְׁפַּךְ מֵהַיָּרֵחַ וְיוּבַל דִּמָּה לִרְאוֹת דְּמֻיּוֹת הַבָּאוֹת…מִתְקָרְבוֹת…וְנֶעְלָמוֹת כְּשֵׁם שֶׁהוֹפִיעוּ.

עָבְרוּ שָׁעוֹת רַבּוֹת וְהִנֵּה הִרְגִּישׁ בְּשַׁעֲטַת רַגְלַיִם קַלָּה. הַכֶּלֶב נֵעוֹר וְיוּבַל עֲצָרֹו בְּיָדָיו מִנְּהֹם. לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא רָאָה שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת מִתְקָרְבוֹת, וְעַד מְהֵרָה הִבְחִין בְּזוּג אַיָּלוֹת נֶחְמָדוֹת שֶׁהִתְרוֹצְצוּ מִסָּבִיב לַגָּדֵר, בְּהוֹצִיאָן מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם גְּעִיָּה גְרוֹנִית. הִתְרַחֲקוּ בְּמִקְצָת, וּכְאִלּוּ לְפִי צַו פָּרְצוּ בִּמְרוּצָה וָשֶׁטֶף; עָבְרוּ בִּקְפִיצָה אֶת הַגָּדֵר וּכְבָר הֵן בְּתוֹךְ הַגָּן.

יוּבַל לֹא זָז. כֹּה הֻקְסַם מִמַּרְאֵה עֵינָיו. אָמְנָם הוּא חִכָּה לְאוֹרְחִים מִסּוּג זֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תֵּאֵר לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת כָּל חֵן הֶהָדָר הַנָּסוּךְ עַל יְצוּרִים אֵלֶּה בְּאַפְלוּלִית הַלַּיְלָה הַבָּהִיר. שָׁעָה אֲרֻכָּה הִסְתַּכֵּל בָּהֶם. בִּמְיֻחָד הִפְלִיאוֹ הָאֶחָד. זֶה, כְּאִלּוּ לִבּוֹ לֹא הָיָה נָתוּן לַמִּרְעֶה, כִּי אִם לַמִּשְׂחָק בִּלְבַד. בִּתְנוּעוֹת מְלֵאוֹת חֵן וּגְמִישׁוּת הָיָה מוֹצִיא וְקוֹטֵף אֶת אַחַד הַיְרָקוֹת, מְנַעֲנֵעַ מִתּוֹךְ גַּאֲוָה בְּרֹאשׁוֹ וְזוֹרֵק אֶת טַרְפּוֹ הַנָּשׁוּךְ מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ. כֹּה הָלַךְ וְהִתְרוֹצֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה, וְהִשְׁחִית אֶת הַיְבוּל, לְשִׂמְחַת לִבּוֹ הָרַבָּה, וְאִלּוּ הָאַיָּלָה הַשְּׁנִיָּה — הַאִם בַּת־זוּגָתוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן הָיְתָה? — רָעֲתָה בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה.

מֹחוֹ שֶׁל יוּבַל עָבַד בְּקַדַּחְתָּנוּת. כֵּיצַד לְתָפְסָם? הַכֶּלֶב סָעַר בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ וְקָשֶׁה הָיָה עַל יוּבַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְעָצְרוֹ מִנְּבִיחָה; וְרַעְיוֹן מִתְּקַבֵּל עַל הַדַּעַת — מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. אֵין עֵצָה כְּלַפֵּי קַלֵּי־רַגְלַיִם אֵלֶּה. וְיוּבַל הֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עַד לֶהָרִים, בְּיָדְעוֹ כִּי כַּלְבּוֹ לֹא יַכְזִיבוֹ בְּנִדּוֹן זֶה.

וּמִשֶּׁהֶחְלִיט, שָׁרַק שְׁרִיקָה עַזָּה, בִּרְצוֹתוֹ לִרְאוֹת פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶת הַזּוּג בְּעָבְרָם אֶת הַגָּדֵר בִּגְמִישׁוּת כֹּה נִפְלָאָה. וְאָכֵן, נִבְהֲלוּ הַשְּׁנַיִם, הִתְרוֹמְמוּ לָאֲוִיר כְּמִתּוֹךְ כִּשּׁוּף וְנֶעְלְמוּ מִן הָעַיִן.

הַכֶּלֶב הִשְׁתּוֹלֵל בִּנְבִיחוֹת.

יוּבַל הוֹצִיא מִכִּיסוֹ חֶבֶל, קְשָׁרוֹ לִרְצוּעַת הַכֶּלֶב, וּשְׁנֵיהֶם יָרְדוּ מַהֵר לְהַקִּיף אֶת הַגַּן וְלִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמִשָּׁם הִסְתַּלְּקוּ הָאַיָּלוֹת. הַכֶּלֶב מָצָא חִישׁ אֶת עִקְּבוֹתֵיהֶן, וּכְשֶׁרֹאשׁוֹ וְאַפּוֹ נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, הִתְחִיל לִמְשֹׁךְ אֶת יוּבַל אַחֲרָיו.

כַּמָּה זְמַן הָלְכוּ? שָׁעָה? שְׁעָתַיִם? אוּלַי יוֹתֵר?

בֶּהָרִים קָשְׁתָה הָעֲלִיָּה, וְיוּבַל, לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדָיו לְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ.

הַכֶּלֶב שָׁאַף קָדִימָה. מִשֶּׁעָלוּ לְפִסְגַּת רֶכֶס הֶהָרִים בָּקְעָה קֶרֶן אוֹר רִאשׁוֹנָה, הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה. שֶׁפַע שֶׁל צְלִילֵי חַיִּים מִתְעוֹרְרִים הִשְׁתַּפֵּךְ מֵעֲבָרִים, וְיוּבַל הִמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת לְקוֹל רֶנֶן זֶה שֶׁל תְּרוּעוֹת וָאוֹר הַמִּתְעָרְבִים יַחְדָּו.

מֵרָחוֹק נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי רָאָה לְרֶגַע עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם הַמִּתְבַּהֲרִים בָּבוּאַת צִלּוֹ שֶׁל אַיָּל עוֹמֵד עַל צוּק סֶלַע.

הַכֶּלֶב הוֹסִיף לְהִתְקַדֵּם וְיוּבַל אַחֲרָיו, עֲדֵי הַגִּיעוֹ לְחֹרֶשׁ אַלּוֹנִים דּוֹקְרָנִיִּים וְשִׂיחִים.

כָּאן הִתְחִיל הַכֶּלֶב לָרוּץ וְלִנְבֹּחַ, וְיוּבַל אַחֲרָיו. וּמָה הֻפְתַּע בִּרְאוֹתוֹ אַיָּלָה רַכָּה לְיָמִים מֻטֶּלֶת חֲבוּיָה וְהִיא רוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ מֵאֲחוֹרֵי שִׂיחַ וְהַכֶּלֶב מִסְתָּעֵר אֵלֶיהָ.

יוּבַל עֲצָרוֹ בְּבַת אַחַת וּבְעַצְמוֹ קָפַץ קְפִיצָה אֵלֶיהָ, כִּי זוֹ הֵחֵלָּה לִבְרֹחַ עַל רַגְלֶיהָ הַמִּתְמוֹטְטוֹת. וּבְהִשְׁתַּטְּחוֹ מְלֹא אָרְכּוֹ אַרְצָה, תְּפָסָהּ…

יוּבַל הִתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע, הָאַיָּלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו וְכַלְבּוֹ מְקַפֵּץ סְבִיבוֹ. הוּא לִטְּפָהּ וְהִתְפַּלֵּא עַל אֲשֶׁר לֹא מָצָא וְלֹא רָאָה בַּסְּבִיבָה אֶת הוֹרָתוֹ שֶׁל עֹפֶר אַיָּלִים זֶה. הַאִם נָפַל פַּחַד הַכֶּלֶב עַל בְּנֵי־גִזְעוֹ — וַעֲזָבוּהוּ בְּבֶהָלָתָם?

אוּלָם רֹאשׁוֹ שֶׁל יוּבַל לֹא הָיָה נָתוּן לְמַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת. הוּא הָיָה רָעֵב וְעָיֵף. רַק עַכְשָׁו הִרְגִּישׁ בְּכָךְ. רַגְלָיו בָּצְקוּ וּבְגָדָיו נִקְרְעוּ. הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה לִמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ.

מַהִי הַשָּׁעָה כָּעֵת? כַּמָּה זְמַן הָלַךְ עֲדֵי הַגִּיעוֹ הֵנָּה? יוּבַל לֹא יָדַע.

מִשֶּׁנָּח קְצָת, קָם לָלֶכֶת הַבַּיְתָה. הָאַיָּלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהַכֶּלֶב רָץ לִצְדָדָיו. כַּאֲשֶׁר נִגְלְתָה מוֹשַׁבְתּוֹ לְעֵינָיו, עָמְדָה כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ.

הַאִם כֹּה עָיֵף יוּבַל מִלֵּיל־הַנְּדוּדִים, וּמֵהָרְדִיפָה אַחַר הָאַיָּלוֹת, כִּי אֵחֵר כָּל כָּךְ לָשׁוּב?

אָכֵן, יֵשׁ לְהַנִּיחַ.

וּבְהִכָּנְסוֹ לַחֲצַר מִשְׁקוֹ, הָיָה עֶרֶב.

לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ. הוּא הִטִּיל אֶת הָאַיָּלָה בְּתָא עֲגָלוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּחְסָן, וּבְעַצְמוֹ נָפַל עַל עֲרֵמַת קַשׁ וְנִרְדַּם.

מִשֶּׁהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּנֵי־הַבַּיִת הָיָה חשֶׁךְ בַּחוּץ וְכֻלָּם עָמְדוּ סְבִיבוֹ וּפַנָּס דּוֹלֵק בִּידֵיהֶם.

אִמּוֹ נָשְׁקָה אוֹתוֹ, אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה חִבְּקָה אֶת הָאַיָּלָה, וּבְהִכָּנְסָם הַבַּיְתָה הִתְחַיֵּךְ יוּבַל.

רַק אָבִיו רָתַח, כְּאִלּוּ רָצָה לְהַכּוֹתוֹ.

“הֵיכָן הָיִיתָ?”, שָׁאַל הָאָב וְנִרְתַּע מִמַּבָּטוֹ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הַנַּעַר.

“בֶּהָרִים”, עָנָה יוּבַל. אַף מִלָּה לֹא שָׁמְעוּ מִפִּיו יוֹתֵר. וְהָאַיָּלוֹת? מֵאָז לֹא הוֹסִיפוּ לָבוֹא.

 

ד. מִלְחָמָה בִּשְׁנֵי חֲתוּלֵי־בָּר    🔗

וּבְכֵן, הַכֶּלֶב הַזֶּה הַמֻּזְנָח וְהַפָּרוּעַ, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתוֹ כַּיּוֹם — שֵׁנִי הוּא לְיוּבַל. קָדַם לוֹ אַחֵר, גִּזְעִי וּמְצֻחְצָח, בּוֹקְסֵר, וּשְׁמוֹ הָיָה “דַּרְדַּר”. שְׁנֵי נִיבִים מַבְהִיקִים הִתְבַּלְּטוּ מִתּוֹךְ פַּרְצוּפוֹ הָרָחָב, הַשָּׁחוֹר וְהַמְכֹעָר. וְיָדוּעַ שֶׁאֵין יָפְיוֹ שֶׁל בּוֹקְסֵר אֶלָּא בְּכִעוּרוֹ.

סוֹפוֹ שֶׁל הַבּוֹקְסֵר הַזֶּה רָאוּי שֶׁיֵּרָשֵׁם לְזִכְרוֹן תָּמִיד, וְהַדָּבָר יֵעָשֶׂה בִּזְמַנּוֹ; אוּלָם עַתָּה אָנוּ עוֹסְקִים בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם שְׁנֵי חֲתוּלֵי־בָּר, שֶׁאִוּוּ אֶת חֲצֵרוֹ שֶׁל יוּבַל לְטִיּוּלֵי־אָבִיב וּלְשֹׁד; וְאִלּוּ יוּבַל הֶחְלִיט כִּי אֵין חֲצַר הַמֶּשֶׁק מְקוֹם־טִיּוּלִים לַחֲתוּלֵי־בָּר.

בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּצֵאתוֹ מֵהָרֶפֶת, הִשְׁגִּיחַ יוּבַל בִּשְׁנֵי חֲתוּלִים אֲפֹרִים־מְנֻמָּרִים וּגְדוֹלִים שֶׁלֹּא־כָּרָגִיל מִתְהַלְּכִים בֶּחָצֵר כְּאִלּוּ נוֹלְדוּ בָּהּ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין מִן הָרַע בְּבִקּוּר שֶׁכָּזֶה. לְהֵפֶךְ, יוּבַל הֻפְתַּע נְעִימוֹת לְמַרְאֵה הַשְּׁנַיִם הַגְּדוֹלִים, הַשְּׁקֵטִים וְהַבְּטוּחִים בְּאֹפֶן כֹּה מוּזָר. הֵם עָבְרוּ בִּמְנוּחָה גְמוּרָה, וּמִשֶּׁנִּגְּשׁוּ לַגָּדֶר — קָפְצוּ בִּגְמִישׁוּת רַבָּה וְנֶעְלְמוּ בֵּין עֶשְׂבֵי הַשָּׂדוֹת.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם הִשְׁגִּיחַ יוּבַל בְּאֶחָד מֵהֶם רוֹבֵץ עַל עֲרֵמַת הַקַּשׁ. חֲתוּלַת־הַבַּיִת הַשְּׁחוֹרָה וְהַחִנָּנִית רָבְצָה עַל־יָדוֹ. יוּבַל נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם כִּלְתֻמּוֹ, וְאִלּוּ הֶחָתוּל הַזָּר נָתַן בּוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם מְזָרוֹת אֵיבָה, נָהַם נְהִימָה, תָּפַס בְּשִׁנָּיו אֶת הַחֲתוּלָה בְּעָרְפָּהּ, וּמִתּוֹךְ שֶׁקֶט הַגּוֹבֵל בְּבִטָּחוֹן רַב קָפַץ אִתָּהּ לִמְרוֹמֵי הָעֲרֵמָה.

הִתְנַהֲגוּת הֶחָתוּל לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי יוּבַל. הוּא הֵסִיר בִּתְנוּעַת יָד אֶת הַתַּלְתַּל שֶׁנָּפַל עַל מִצְחוֹ וְחִיּוּךְ הִתְנַצְנֵץ בְּעֵינָיו. אָמְנָם הַרְבֵּה מִן הַפְּרָאוּת וְהָעֹז הָיוּ בִּתְנוּעוֹתָיו הַגְּמִישׁוֹת שֶׁל הֶחָתוּל, וּבַחֲבַרְבּוּרוֹתָיו הָאֲפֹרוֹת הִזְכִּיר גּוּר־נְמֵרִים נֶחְמָד, אוּלָם בְּלִבּוֹ הִרְגִּישׁ יוּבַל כִּי בִּטְחוֹנוֹ הַמֻּפְרָז שֶׁל אוֹרֵחַ מוּזָר זֶה עוֹבֵר בְּמִקְצָת אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻתְווּ בֵּין אָדָם לְחַיְתוֹ־שָׂדֶה, וְיָדַע שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים יָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶם לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת — כִּי אַף יוּבַל לֹא הָיָה מִן הַוַּתְּרָנִים.

וְאוֹתוֹ יוֹם בָּא — מִשֶּׁתָּפַס אֶת שְׁנֵי הַחֲתוּלִים בְּקַלְקָלָתָם, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מַחֲזִיק בְּפִיו אֶפְרוֹחַ־בַּרְוָזִים צָעִיר לְיָמִים. יוּבַל פָּנָה לָרוּץ אַחֲרֵיהֶם. חָתוּל אֶחָד בָּרַח עִם טַרְפּוֹ, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי הִתְנַפֵּחַ, הִתְגַּבְנֵן וְהִתְנַשֵּׁף, וְלוּלֵא הָיָה יוּבַל נֶעְצָר וְנָסוֹג אֲחוֹרָנִית בְּעוֹד מוֹעֵד, כִּי אָז הָיָה קוֹפֵץ לוֹ הֶחָתוּל לְתוֹךְ פָּנָיו מַמָּשׁ.

הַסְּאָה הֻגְדְּשָׁה, וְיוּבַל הֶחְלִיט לָשִׂים קֵץ לְבִקּוּרֵי שְׁנֵי הָאוֹרְחִים הַבִּלְתִּי קְרוּאִים.

דַּרְדַּר שָׁכַן בְּתוֹךְ סֻכָּתוֹ מֻקֶּפֶת גֶּדֶר־הָרֶשֶׁת וְנֶהֱנָה מִכָּל הַזְכֻיּוֹת וְהַטִּפּוּל שֶׁל כֶּלֶב בֶּן־טוֹבִים, בַּעַל יִחוּס וּזְכוּת־אָבוֹת. דֵּעָה זוֹ עַל בַּעַל יִחוּס — אֱמֶת בָּהּ, אַךְ יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִן הַבּוּרוּת הַגְּמוּרָה בְּהִלְכוֹת כְּלָבִים, כִּי הֲרֵי אֵין לְךָ כֶּלֶב שֶׁזְּכוּת אָבוֹת תַּעֲמֹד לוֹ, אִם לֹא יַגְשִׁים בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ אֶת כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת שֶׁמּוֹנִים בַּכְּלָבִים, וַהֲרֵיהֶן: עֹז, הַתְּמָדָה וַחֲרִיפוּת.

וְאָכֵן, הָיָה דַרְדַּר זֶה צֶאֱצָא רָאוּי לִשְׁמָם שֶׁל הוֹרָיו וְהוֹרֵי־הוֹרָיו, אוֹתָהּ שַׁרְשֶׁרֶת אֲרֻכָּה שֶׁל בּוֹקְסֵרִים זְעוּמֵי־עַיִן, קְמוּטֵי־מֶצַח, רַחֲבֵי־חָזֶה־וְצַעַד וּמוּצְקֵי־גוּף, בַּעֲלֵי הַפְּרָסִים וְהַהִצְטַיְּנֻיּוֹת בְּכָל בִּירוֹת הָעוֹלָם.

מִשֶּׁהָיָה דַרְדַּר נוֹתֵן אֶת עֵינָיו לְרָעָה בְּעוֹבְרֵי אֹרַח חֲשׁוּבִים, אוֹ בְּעֵדֶר שֶׁל פָּרוֹת עַרְבִיּוֹת עוֹלוֹת עַל שְׂדֵה מִזְרָע לְרָמְסוֹ, וְעוֹד מְקַבֵּל אֶת הָרְשׁוּת לְכָךְ, הָיָה מִשְׁתַּלֵּחַ כְּחַיָּה רָעָה וְלֹא שָׁב אֶלָּא אִם כֵּן מִלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה, כְּלוֹמַר — תּוֹקֵעַ שִׁנָּיו בְּרַגְלָהּ הָאֲחוֹרִית שֶׁל פָּרָה בּוֹרַחַת וְלֹא עוֹזְבָהּ וַאֲפִלּוּ זוֹ מְרִימָה אוֹתוֹ וּמְטַלְטַלְתּוֹ בַּחֲלַל הָאֲוִיר, וַחֲזָקָה עָלָיו שֶׁעֵדֶר זֶה לֹא יַעֲלֶה עַל שָׂדֶה זָרוּעַ, לְהַשְׁחִית עֲמַל עוֹבְדִים.

הֵבִין יוּבַל כִּי לֹא יִפָּטֵר מֵחֲתוּלִים אֵלֶּה אֶלָּא אִם כֵּן יִזְדַּקֵּק לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל דַּרְדַּר זֶה לְהַפְחָדָתָם. וּשְׁנֵיהֶם יְדִידִים בַּנֶּפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁמִּנִּסָּיוֹן יָדַע יוּבַל עַל מִזְגּוֹ הַחַם שֶׁל יְדִידוֹ הַבּוֹקְסֵר, שֶׁקַּל לְשַׁסּוֹתוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ, כִּי צָעִיר הָיָה, וְתוֹרָה שֶׁהִרְבִּיצוּ בּוֹ לֹא נִקְלְטָה אֶלָּא בְּחֶלְקָהּ הַנָּעִים לְמַלְתְּעוֹתָיו וְהַמַּתְאִים לְרוּחוֹ הַכַּלְבִּית. מִשּׁוּם כָּךְ הֵכִין לוֹ מַקֵּל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לְעֶזְרַת הַכֶּלֶב אִם יִתְנַגְּדוּ הַחֲתוּלִים כְּשֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לִבְרֹחַ, כִּי רָצָה לְסַיֵּם אֶת הַפָּרָשָׁה מַהֵר וּלְלֹא שְׁפִיכוּת דָּמִים.

הַשָּׁעָה בָּאָה. יוּבַל הִרְגִּישׁ בִּשְׁנֵי הַחֲתוּלִים כְּשֶׁהֵם רוֹבְצִים עַל גְּחוֹנָם מִתַּחַת אַחַת הַגְּפָנִים שֶׁבְּחֶלְקַת כֶּרֶם הַגּוֹבֶלֶת בְּגֶדֶר הַבַּרְוָזִיָּה הַצְּעִירָה. רוֹבְצִים וְלוֹטְשִׁים עֵינַיִם. בִּזְרִיזוּת וּבְשֶׁקֶט הוֹצִיא אֶת דַּרְדַּר מֵחֲצֵרוֹ וְהוֹבִילוֹ לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכֶּרֶם. דַּרְדַּר, שֶׁהִרְגִּישׁ בַּתְּכוּנוֹת שֶׁל טִיּוּל־צַיִד זֶה, הֶרְאָה סִמָּנֵי אִי־סַבְלָנוּת רַבָּה, וּבִזְרֹק יוּבַל אֶבֶן לְעֻמַּת הַחֲתוּלִים — שֻׁלַּח וְקָפַץ קָדִימָה.

הַחֲתוּלִים נִתְּרוּ לִבְרֹחַ, וְהַפַּעַם, שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, מִתּוֹךְ פַּחַד נִכָּר.

דַּרְדַּר אַחֲרֵיהֶם, קָדִימָה, בֵּין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים. חָתוּל אֶחָד, בְּהַגִּיעוֹ לַגָּדֵר, הִסְפִּיק לִקְפֹּץ וּלְהֵעָלֵם, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי נִצֵּל תַּכְסִיס יָדוּעַ: בְּהַרְגִּישׁוֹ בַּכֶּלֶב, וְהוּא מַאֲחוֹרָיו — נִתְיַשֵּׁב פִּתְאֹם, וְדַרְדַּר מִתּוֹךְ מְרוּצָתוֹ עֲבָרוֹ וְנִתְקַע בְּרֹאשׁוֹ בְּתוֹךְ הַגָּדֵר. הֶחָתוּל קָפַץ וְהֵחֵל לִבְרֹחַ בְּכִוּוּן נֶגְדִּי, לְעֻמַּת בִּנְיָנֵי הַמֶּשֶׁק; וְאִלּוּ דַּרְדַּר הְמְהֻמָּם הִתְנַעֵר וְשׁוּב הֵחֵל לִרְדֹּף אַחֲרָיו, וְהַפַּעַם מִתּוֹךְ חֵמָה שְׁפוּכָה, וּבְיֶתֶר שְׂאֵת קָדִימָה־קָדִימָה בֵּין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים, וּשְׁנֵיהֶם מוֹפִיעִים וְנֶעְלָמִים חֲלִיפוֹת…זֶה עַל גְּחוֹנוֹ וּלְשׁוֹנוֹ שְׁלוּחָה, וְשִׁנָּיו בּוֹלְטוֹת, לְהִתָּקַע כָּל רֶגַע…

עַל־יַד קִיר אֶחָד הַצְּרִיפִים נִסָּה הֶחָתוּל שׁוּב אוֹתוֹ הַתַּכְסִיס שֶׁל הֵעָצְרוּת

פִּתְאֹמִית, אוּלָם הַפַּעַם לְלֹא הוֹעִיל. שִׁנָּיו שֶׁל דַּרְדַּר נִתְקְעוּ בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הֶחָתוּל, וְהַקְּרָב הָאַכְזָרִי לְחַיִּים וּלְמָוֶת הִתְחִיל.

הֶחָתוּל הָיָה גָּמִישׁ, שְׁרִירִי וְחָזָק. הַכֶּלֶב הָיָה גָדוֹל וְחָזָק הֵימֶנּוּ, אוּלָם פָּחוֹת גָּמִישׁ. תּוֹךְ כְּדֵי הִתְאַבְּקוּת הִצְלִיחַ הֶחָתוּל לִלְפֹּת בְּכַפּוֹתָיו אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל דַּרְדַּר, לִתְקֹעַ אֶת צִפָּרְנָיו לְתוֹךְ לִסְתוֹתָיו וְעֵינָיו, וְלִירֹק וְלִנְשֹׁף יָשָׁר לְתוֹךְ פָּנָיו — דְּבָרִים שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַכֶּלֶב לִידֵי שִׁגָּעוֹן שֶׁל הִתְרַגְּזוּת וָפַחַד.

שְׁנֵיהֶם הִתְגַּלְגְּלוּ עַל הָאֲדָמָה כְּמִתְאַבְּקִים לְכָל דָּבָר, פַּעַם זֶה לְמַעְלָה וְזֶה לְמַטָּה, וּלְהֵפֶךְ. יוּבַל, שֶׁעָמַד עַל שְׁנֵיהֶם, רָצָה לְהַפְסִיק אֶת הִשְׁתּוֹלְלוֹת הַדָּמִים הַפִּרְאִית שֶׁל שְׁתֵּי הַחַיּוֹת, וּבְחָשְׁבוֹ לְהַצִּיל אֶת הַכֶּלֶב עַל יְדֵי הִמּוּם רֹאשׁ הֶחָתוּל בְּמַקְלוֹ — הוֹרִידוֹ וּפָגַע…בְּדַרְדַּר, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְהַפֵּךְ וְרָבַץ עַל הֶחָתוּל.

אָכֵן, הָיְתָה זוֹ מַכָּה חֲזָקָה וְדַרְדַּר נִתֵּר בִּילָלָה, אוּלָם הֶחָתוּל רָבַץ בְּלִי נוֹעַ, חָנוּק וָמֵת.

הַפָּרָשָׁה נִסְתַּיְּמָה. דַּרְדַֹר זָב דָּם בִּתְרֵיסָר מְקוֹמוֹת וְכִמְעַט שֶׁנִּתְעַוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת. אוּלָם חֲתוּלֵי בָּר שׁוּב לֹא הוֹפִיעוּ בַּמֶּשֶׁק, אַף לֹא זֶה שֶׁהִצְלִיחַ לְהִתְחַמֵק.

 

ה. מוֹתוֹ שֶׁל דַּרְדַּר    🔗

אָכֵן, מוֹת גִּבּוֹרִים מֵת דַּרְדַּר; כַּיָּאוּת לְכֶלֶב מִגֶּזַע הַבּוֹקְסֵרִים, הַמּוּכָן לְהִלָּחֵם עַד טִפַּת דָּמוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְכַיָּאֶה לְחָבֵר נֶאֱמָן, הַמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ עַל מִזְבַּח הַיְדִידוּת וְהָאַהֲבָה.

הָיָה זֶה עִם הַיּוֹרֶה הָרִאשׁוֹן, רַעֲנַנּוּת הִתְפַּשְּׁטָה בַיְּקוּם כֻּלּוֹ. צִיּוּץ וְשִׁירָה וְקוֹלוֹת עָלוּ מֵעֲבָרִים. זֹהַר חָבוּי בָּקַע מִן הָעֲנָנִים הַצְּחֹרִים שֶׁדָּהֲרוּ בָּרָקִיעַ, וּכְאִלּוּ נִתְּנוּ לַיְקוּם כְּנָפַיִם. הַרְגָּשָׁה קַלָּה יָרְדָה וְכָבְשָׁה אָדָם וָחַי.

הַסּוּסִים רָקְעוּ בְּרַגְלֵיהֶם וְצָהֲלוּ. הַפָּרוֹת — כַּגְּדִיּוֹת הַלָּלוּ — פָּרְצוּ בְּסַחֲרוּרֵי מְשׁוּבָה, בָּעֲטוּ בְּרַגְלֵיהֶן הָאֲחוֹרִיּוֹת לְתוֹךְ חֲלַל הָאֲוִיר וְתָקְעוּ אֶת חָטְמֵיהֶן לְתוֹךְ הָאֲדָמָה הָרְטֻבָּה אוֹ גָעוּ אֲרֻכּוֹת מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים שֶׁאֵין לָהֶם בִּטּוּי.

אוּלָם הַדָּבָר הַמְּשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר קָרָה לְעֵדֶר הָאַוָּזִים, שֶׁיּוּבַל הוֹצִיאָם אוֹתָהּ שָׁעָה לַמִּרְעֶה. כְּדַרְכָּם שֶׁל אַוָּזִים, הוֹשִׁיטוּ צַוָּאר רַךְ, פָּעֲרוּ פֶּה, נָשְׁפוּ וְנָשְׁמוּ, שָׁלְחוּ לָשׁוֹן הַחוּצָה בְּנֹסַח אוֹתָהּ רַגְזָנוּת אַוָּזִית הַבָּאָה כָּרָגִיל מִתּוֹךְ טִפְּשׁוּת שֶׁאֵין לָהּ תִּקְוָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹכֶכֶת רַגְזָנוּת זוֹ כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה, בְּהִכָּנֵס הָעֵדֶר לְחֶלְקַת הָאַסְפֶּסֶת.

אוּלָם הַפַּעַם, שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, פָּשַׁט הָעֵדֶר כְּנָפַיִם, וּבְצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית הֵחֵלּוּ הָאַוָּזִים לָרוּץ וּלְגַעְגֵּעַ, לָרוּץ וּלְגַעְגֵּעַ, הֵנִיפוּ כְּנָפַיִם, וּכְאִלּוּ לְפִי צַו נָתוּן הִתְרוֹמְמוּ לְגֹבַהּ לֹא־יְשֹׁעַר וְהִתְפַּזְּרוּ בִּמְעוּפָה לְכָל עֵבֶר.

יוּבַל נִתְקַע בִּמְקוֹמוֹ מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת. אַוָּזֵי־בַּיִת תְּמִימִים וְטִפְּשׁוֹנִים אֵלֶּה — הַאִם מֵרֹב שְׁאִיפָה לְחֹפֶשׁ צָמְחוּ לָהֶם כַּנְפֵי־מָעוּף?

אָכֵן, מַרְאֶה בִּלְתִּי רָגִיל הָיָה הַדָּבָר, לִרְאוֹת אֶת הָאַוָּזִים הַצְּחֹרִים חָגִים מֵעַל הָאֵקָלִיפְּטוּסִים הַגְּבֹהִים.

הַאִם קוֹלוֹ שֶׁל אֹחַ חָפְשִׁי אֵי־שָׁם בַּשְּׁחָקִים הָרְחָבִים — לְהִצְטָרֵף אֵלָיו וְלַעֲזֹב מְנָת־עַבְדוּת — הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם?

אוּלָם זְמַן רַב לְהִתְפָּעֲלוּת וּלְמַחֲשָׁבוֹת לֹא נִשְׁאַר. הָאַוָּזִים יָרְדוּ וְנֶעְלְמוּ בֵּין שִׂיחֵי הַסּוּף הַסְּבוּכִים וְהַמְרֻבִּים, שֶׁגָּדְלוּ בְּתוֹךְ הַוָּדִי — יָרְדוּ וְנֶעְלְמוּ.

וָדִי זֶה הָיָה מֵאָז וּמִתָּמִיד מְקוֹר סַכָּנָה לַמֶּשֶׁק, בְּהַסְתִּירוֹ בְּתוֹךְ סְבָכָיו כָּל חַי טוֹרֵף לְמִינֵהוּ. שׁוּעָלִים וְתַנִּים וּנְמִיּוֹת פָּרְצוּ מִתּוֹכוֹ לְאוֹר הַיּוֹם. בָּעֲרָבִים הָיוּ יוֹצְאוֹת הַנְּקֵבוֹת עַל גּוּרֵיהֶן, לְלַמְּדָם פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת חַיִּים וּמִלְחֶמֶת קִיּוּם. אַף לֹא הָיוּ מְמַהֲרוֹת לְהִמָּלֵט בְּהוֹפִיעַ בֶּן־אָדָם. בְּאִי־רָצוֹן מְפֹרָשׁ הָיוּ חוֹזְרוֹת אֶל סִבְכֵי הַסּוּף, מִסְתַּכְּלוֹת פַּעַם אַחֲרוֹנָה בְּאוֹיְבָן הַמְהַלֵּךְ עַל שְׁתַּיִם, כְּאִלּוּ אוֹמְרוֹת: “טוֹב, הַפַּעַם נְוַתֵּר, אוּלָם אֶת הַחֶשְׁבּוֹן נַעֲשֶׂה בְּפַעַם אַחֶרֶת” — וְנֶעְלָמוֹת.

בְּחָדְשֵׁי הַסְּתָו וְהַחֹרֶף קִנְּנוּ בְּתוֹךְ הַוָּדִי צִפֳּרֵי־מַיִם עַל שְׁלַל צִבְעֵיהֶן, וְקוֹלוֹתֵיהֶן לֹא פָּסְקוּ כָּל הַיּוֹם. אֵזוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָיָה הַוָּדִי, מוּגָן עַל יְדֵי הַטֶּבַע, וְאֵין חוֹדְרִים לְתוֹכוֹ כִּי אִם אֶזְרָחָיו שֶׁלְּמַעֲנָם נוֹעַד.

יוּבַל פָּרַץ בִּמְרוּצָה לְהַצִּיל וּלְהוֹצִיא אֶת הָאַוָּזִים. בִּזְבּוּז זְמַן בְּמַצָּב זֶה — פֵּרוּשׁוֹ אָבְדַן הָאַוָּזִים. הַתַּנִים וְהַשּׁוּעָלִים חִכּוּ לְהִזְדַּמְּנוּת כָּזֹאת, וּבְוַדַּאי לֹא הָיוּ נִמְנָעִים מִלְּטָרְפָם לְאוֹר הַיּוֹם.

יוּבַל הִתְפָּרֵץ לְתוֹךְ הַסּוּף וְעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ בְּקשִׁי בֵּין סִבְכֵי הַשִּׂיחִים וְהָעֲשָׂבִים הַגְּבֹהִים. עוֹדוֹ הוֹלֵךְ וְאוֹסֵף אֶת אַוָּזָיו וְזוֹרְקָם אל הַחוֹף הַגָּבֹהַ, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִתְנוֹצְצוּ לְעֻמָּתוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם יְרֻקּוֹת שֶׁל תַּן מְדֻבְלָל וְגָדוֹל בַּעַל פֶּה פָּעוּר וּמַזֶּה קֶצֶף. הַמַּחֲשָׁבָה הַיְחִידָה שֶׁעָבְרָה אוֹתוֹ רֶגַע אֶת מֹחוֹ שֶׁל יוּבַל הָיְתָה: הַתַּן הוּא מְשֻׁגָּע!

יוּבַל נָסוֹג אֲחוֹרַנִּית. הַתַּן קָפַץ לְעֻמָּתוֹ. הוּא הִסְפִּיק לַעֲקֹּר גֶּזַע־סוּף וּלְנוֹפְפוֹ מוּל הַתַּן, שֶׁהִתְקַדֵּם בְּעַקְשָׁנוּת מַחֲרִידָה וּמְבַשֶׂרֶת רָעוֹת. יוּבַל קָפַץ מִן הַוָּדִי. הַתַּן אַחֲרָיו. וְשׁוּב עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים…רַק רֶגָע וְהַתַּן יִנְעַץ אֶת מַלְתְּעוֹתָיו בְּרַגְלוֹ שֶׁל יוּבַל…

וּכְאִלּוּ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה צָץ וְהוֹפִיעַ דַּרְדַּר. הָיָה זֶה בְּעוֹד מוֹעֵד, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף, וּמִתּוֹךְ נְחִירָה שֶׁלֹּא הִשְׁמִיעָהּ מִיָּמָיו, הִתְנַפֵּל הַכֶּלֶב עַל הַתַּן.

הָאֻמְנָם הִרְגִּישׁ הוּא בַּסַּכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לִידִידוֹ הַצָּעִיר וַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב יוּבַל, וְהוּא קָפַץ מֵעַל גֶּדֶר חֲצֵרוֹ וּמִהֵר כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ לְהַגִּישׁ עֶזְרָה?

מִי יֵדַע אֶת הַחֻקִּים הַמַּפְעִילִים הַרְגָּשָׁה וָלֵב שֶׁל כֶּלֶב מָסוּר, זוֹ חַיָּה דוֹמֶמֶת, נֶאֱמָנָה וְגוֹמֶלֶת טוֹבָה?

הַקְּרָב בֵּין שְׁתֵּי הַחַיּוֹת הָיָה מַחֲרִיד. נְבִיחוֹת וּנְחִירוֹת וִילָלוֹת פָּרְצוּ מִגְּרוֹן הַשְׁתַּיִם. מַלְתָּעוֹת מוּל מַלְתָּעוֹת, קֶצֶף עוֹלֶה מוּל קֶצֶף עוֹלֶה, עַקְשָׁנוּת אֵימְתָנִית מוּל טֵרוּף חֲסַר־תּוֹחֶלֶת.

הַתַּן הִתְגּוֹלֵל קְרוּעַ־צַוָּאר, שׁוֹתֵת־דָּם וַחֲסַר־אוֹנִים, וְאִלּוּ דַרְדַּר עָמַד רוֹעֵד בְּכָל שְׁרִירֵי גוּפוֹ וּמָט לִפֹּל.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוֹפִיעוּ בִּמְרוּצָה אָבִיו שֶׁל יוּבַל וְגִיּוֹרָא הַשּׁוֹמֵר. דַּרְדַּר נִלְקַח הַצִּדָּה וְגִיּוֹרָא שָׂם זְמָם עַל פִּיו מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ מְבֻסָּס כִּי גוֹרָלוֹ שֶׁל דַּרְדַּר נֶחֱרַץ עַל יְדֵי הַנְּשִׁיכוֹת שֶׁל הַתַּן הַמְטֹרָף.

וּמִשֶּׁנִּתְבָּרְרוּ בְּדִיקוֹת הַתַּן, כִּי אָכֵן נְגוּעַ־כַּלֶּבֶת הָיָה, לָקַח גִּיּוֹרָא אֶת דַּרְדַּר, הוֹצִיאוֹ לַשָּׂדֶה וְשָׂם קֵץ לְחַיָּיו בְּכַדּוּר רוֹבִים.

יָמִים רַבִּים וְשָׁבוּעוֹת הִתְהַלֵּךְ יוּבַל אָבֵל וְלֹא רָצָה לְהִתְנַחֵם עַל יְדִידוֹ הַמָּסוּר, שֶׁהִצִּילוֹ מִסַּכָּנָה כֹּה חֲמוּרָה בִּמְחִיר חַיָּיו הוּא.

 

ו. תּוֹלְדוֹת כַּלְבּוֹ הַמֻּזְנָח וְהַפָּרוּעַ שֶׁל יוּבַל    🔗

הַמִּתְיַשֵּׁב הֶחָדָשׁ בַּמּוֹשָׁבָה — שְׁמוֹ הָיָה אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן. הוֹאִיל וְלֹא שָׁכְחוּ אַף פַּעַם לְהַקְדִּים אֶת הַתֹּאַר “אָדוֹן” שָׁעָה שֶׁפָּנוּ אֶל אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן, הֲרֵי תָּעִיד פְּנִיָּה זוֹ כִּי אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן מֵעוֹלֵי גֶרְמַנְיָה הוּא. אָדָם מַצְחִיק הָיָה אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן זֶה. מִיָּמָיו לֹא הוֹצִיא אֶת מִקְטַרְתּוֹ הָעֲשֵׁנָה מִפִּיו, וּבִגְלַל כְּרֵסוֹ הַגְּדוֹלָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה מַחֲזִיק אֶת יָדוֹ הָאוֹחֶזֶת בַּמִּקְטֶרֶת שְׁעוּנָה בְּמַרְפְּקָהּ אֶל כְּרֵסוֹ, נִדְמֶה הָיָה כִּי אֲרֻכָּה הִיא הַמִּקְטֶרֶת בְּיוֹתֵר. וְלֹא הִיא. הַמִּקְטֶרֶת הָיְתָה דַוְקָא קְצָרָה וּשְׁטוּחָה, וַהֲרֵי פְּרָט זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ עַל כָּל מַעֲשָׂיו, שֶׁמְּשֻׁנִּים נִרְאוּ לָעַיִן.

הוּא בָּנָה לוֹ בַּיִת מֵאֶבֶן אֲדֻמָּה וּמְסֻתֶּתֶת, בַּעַל גַּג רְעָפִים אָדֹם שֶׁיָּרַד בִּשְׁנֵי שִׁפּוּעִים תְּלוּלִים וַאֲרֻכִּים, כְּדֻגְמַת הַבָּתִים בְּאֶרֶץ־מוֹצָאוֹ. וְהוּא עָשָׂה כֵן בִּשְׁבִיל לְהַטְעוֹת אֶת הָעַיִן, כְּאִלּוּ נֶפַח גַּגּוֹ גָּדוֹל מִנֶּפַח קִירוֹתָיו. אֶת הַבַּיִת הִקִּיף בְּגֶדֶר אֲבָנִים גְּבֹהָה, בַּעֲלַת שַׁעַר בַּרְזֶל, וּמֵעַל לַשַּׁעַר תָּלָה שֶׁלֶט מְצֻיָּר שֶׁל רֹאשׁ כֶּלֶב, לְהַפְנוֹת אֶת תְּשׂוּמַת־הַלֵּב לְסַכָּנָה.

מַה סַכָּנָה הָיְתָה בְּכֶלֶב זֶה? כָּל רוֹאָיו מִלְּאוּ פִּיהֶם צְחוֹק. אָכֵן, בָּרִיא וְשָׁמֵן הָיָה הַכֶּלֶב, כֶּלֶב־צַיִד רָגִיל, מִסּוּג תּוֹפְסֵי הַצִּפֳּרִים, הַמִּתְקָרְאִים שַׂלְוָנִים, בַּעַל חֲבַרְבּוּרוֹת חוּמוֹת וַאֲרֻכּוֹת. מִשֶּׁהָיָה כֶּלֶב זֶה נִפְטָר מֵאֶפִּיטְרוֹפְּסוּתוֹ שֶׁל אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן אוֹ גְבֶרֶת רוֹזֶנְגַּרְטֶן הָיָה מִתְרוֹצֵץ כִּמְטֹרָף וּמְפַשְׁפֵּשׁ בְּכָל הַפִּנּוֹת שֶׁל הַבָּתִּים וְהַגְּדֵרוֹת, חוֹפֵר מְחִלּוֹת בְּרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וְסוֹתְמָן בְּרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, תּוֹהֶה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי תְּלוּלִית־קַרְקַע וְאוֹרֵב לְעַכְבָּר, כְּחָתוּל מַמָּשׁ.

נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת הָיָה הַכֶּלֶב וּמִיָּמָיו לֹא נָבַח אֶלָּא מִתּוֹךְ חֹסֶר סַבְלָנוּת, מִשֶּׁאָרְכָה לוֹ שַׁעְתּוֹ לִשְׁכַּב עַל גַּבֵּי הַתְּלוּלִית — וְהָעַכְבָּר לֹא מִהֵר לָצֵאת. אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן לֹא פָּסַק מִלְּשַׁבְּחוֹ וּלְקַלְּסוֹ. סִפּוּרֵי הֲבַאי לְמַכְבִּיר הָיָה מְסַפֵּר עָלָיו, עוֹד מֵאוֹתָם הַזְּמַנִּים הַטּוֹבִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כְּשֶׁטִּפֵּס עַל הֶהָרִים.

וְשׁוֹטֵט בַּיְּעָרוֹת, וְאִלּוּ הוּא, הַכֶּלֶב, רָץ וּמֵבִיא לוֹ כָּל מַחֲצִית הַשָּׁעָה שְׂלָו בְּתוֹךְ פִּיו.

אוּלָם, כָּאָמוּר, אִישׁ מְשֻׁנֶּה הָיָה אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן זֶה, וְלֹא רַק בְּעִנְיָנֵי כְּלָבִים. הָיוּ לוֹ תּוֹרוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְתוֹרוֹת מְשֻׁנּוֹת לְמַדַּי. פָּרוֹת לֹא סָבַל, שָׂדוֹת לֹא רָצָה, יְרָקוֹת לֹא גִדֵּל, כִּי אִם תַּרְנְגוֹלוֹת, תַּרְנְגוֹלוֹת, תַּרְנְגוֹלוֹת. בִּמְפֹרָשׁ כָּךְ הָיָה חוֹזֵר שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל מִלָּה זוֹ “הַתַּרְנְגוֹלוֹת,” כָּךְ הָיָה אוֹמֶר, “בְּשָׂרָן טָעִים, הַטִּפּוּל בָּהֶן מְעַט וְלִפְעָמִים הֵן מַטִּילוֹת בֵּיצִים, וְהָעִקָּר שֶׁמַּשְׁקִיטוֹת הֵן אֶת הָעֲצַבִּים.” יוּבַל בִּטֵּל אֶת אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן עַל תּוֹרוֹתָיו. יוּבַל, יוֹתֵר מִשֶּׁהַתַּרְנְגוֹלוֹת הִשְׁקִיטוּהוּ, הֵן הִרְגִּיזוּ אוֹתוֹ בְּקִרְקוּרָן הַתְּמִידִי וּבְטִפְּשׁוּתָן בִּכְלָל. וּמִשׁוּם כָּךְ לֹא אָהַד בִּמְיֻחָד אֶת אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן. אוּלָם אֶת הַכֶּלֶב — שָׁאנֵי. הַכֶּלֶב עוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ שֶׁל יוּבַל עוֹד בִּימֵי דַרְדַּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְכָל מַעֲשִׂיּוֹתָיו שֶׁל אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן הֲרֵי הִכִּיר בִּתְכוּנוֹתָיו הַמְיֻחָדוֹת שֶׁל כֶּלֶב־צַיִד זֶה. וְעַתָּה, לְאַחַר שֶׁדַּרְדַּר מֵת, חָשַׁב עָלָיו לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא מָסַר לְעַצְמוֹ דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּךְ.

וְלֹא הָיִינוּ בָּאִים לְדַבֵּר עַל אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן זֶה אִלְמָלֵא כַּלְבּוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין מְדַבְּרִים עַל כֶּלֶב מִבְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת בְּעָלָיו תְּחִלָּה.

עִם עוֹנַת הָאָבִיב הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה בָּאָה וְכוֹבֶשֶׁת אֶת כַּלְבֵי הַמּוֹשָׁבָה. בַּיָּמִים הָיוּ מִתְהַלְּכִים מוּרְדֵי־זָנָב וַחֲפוּיֵי־אָזְנַיִם, רָזוֹן הָיָה מִשְׁתַּלֵּחַ בִּבְשָׂרָם, וּבַלֵּילוֹת לֹא פָּסְקוּ מִלִּנְבֹּחַ וּלְיַלֵּל כְּלַפֵּי עוֹלָם וּמְלֹאוֹ. בְּאוֹתָם הַלֵּילוֹת הָיוּ הַתַּנִּים מִתְקָרְבִים וּבָאִים לְחַצְרוֹת הָאִכָּרִים, וּמְתַנִּים מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת מַמָּשׁ. כְּלָבִים הָיוּ נֶעְלָמִים יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, וְחוֹזְרִים נְשׁוּכִים וּפְצוּעִים וּכְחוּשִׁים, אוֹ שֶׁלֹּא חָזְרוּ כְּלָל. רָאִיתָ בְּחוּשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִתְרַחֵשׁ כָּאן שֶׁלֹּא כָּרָגִיל.

כַּלְבֵיהֶם הַמְצֹרָעִים, הַצּוֹלְעִים וְהַפַּחְדָּנִיִּים שֶׁל שֵׁבֶט הַבֵּדוּאִים הַשָּׁכֵן לָבְשׁוּ פִּתְאֹם עֹז וְהוֹפִיעוּ בְּעַשְׂרוֹתֵיהֶם בִּרְחוֹבוֹת הַמּוֹשָׁבָה. בַּלֵּילוֹת עָלוּ מִסִּבְכֵי הַוָּדִי רְחִישׁוֹת וִילָלוֹת וּנְבִיחוֹת, סָפֵק שֶׁל תַּנִּים, סָפֵק שֶׁל כְּלָבִים. אָכֵן, סִפֵּר הַשֵּׁיךְ הַבֵּדוּאִי הַזָּקֵן, קַבָּלָה שְׁנוּנָה בְּפִי הָעָם עוֹד מִימֵי הַנָּבִיא יָגֵן, “כִּי בְּעוֹנַת הָאָבִיב כּוֹרְתִים הַכְּלָבִים וְהַתַּנִּים בְּרִית אַחִים, בַּאֲשֶׁר אַחִים הֵם, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא הַשָּׂטָן כְּדַרְכּוֹ וְיַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, וְשׁוּב מוּכָנִים הֵם לִבְלֹעַ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים.”

מִשֶּׁהִרְגִישׁ אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן שֶׁכַּלְבּוֹ הַמְחֻנָּךְ, הַמְטֻפָּח וְהַמְטֻפָּל עֲזָבוֹ אַף הוּא, מוּכָן הָיָה לָתֵת אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ אֶת כַּלְבּוֹ. מִשָּׁכֵן לְשָׁכֵן רָץ וְשָׁאַל. לְיוּבַל הִקְדִּים שָׁלוֹם וְהִבְטִיחַ לוֹ הָרִים וּגְבָעוֹת. רָאוּ בַּעֲלִיל כִּי אָהוּב הָיָה הַכֶּלֶב עַל בְּעָלָיו מְאֹד. וּגְבֶרֶת רוֹזֶנְגַּרְטֶן הִפְסִיקָה מִטִּיּוּלֶיהָ, שֶׁהָיְתָה נוֹהֶגֶת מִדֵּי עֶרֶב בְּעֶרֶב לַעֲשׂוֹתָם בְּחֶבְרַת בֶּן־לִוְיָתָהּ — הַכֶּלֶב.

וְהַכֶּלֶב — כְּאִלּוּ בְּלָעַתּוּ הָאֲדָמָה. הוּא לֹא חָזַר. אֵין זֹאת כִּי נָפַל קָרְבָּן עַל מִזְבַּח הַיְדִידוּת הָאֲבִיבִית שֶׁל גֶּזַע הַכְּלָבִים וּבְנֵי־אֲחֵיהֶם הַתַּנִּים.

נָקְפוּ חֳדָשִׁים מִסְפָּר. בַּעֲבֹר יוּבַל בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת חֹרֶשׁ הָאַלּוֹנִים, וְהוּא נוֹהֵג בְּסוּסוֹ הָרָתוּם לְכִרְכַּרְתּוֹ, הִשְׁגִּיחַ בְּתַן אוֹ כֶּלֶב עוֹבֵר אֶת הַדֶּרֶךְ בְּפַחַד וּבֶהָלָה. יוּבַל עָצַר בְּסוּסוֹ, וּקְפָץ! וְהוּא כְּבָר בְּעִקְּבוֹת הַחַיָּה, שֶׁהִסְפִּיק לִרְאוֹתָהּ נֶעְלֶמֶת לְתוֹךְ מְאוּרָתָהּ.

הִזְדַּמְּנוּת כָּזֹאת — וְהוּא יַחְמִיצֶנָּה?

הוּא קָשַׁר אֶת הַסּוּס אֶל גֶּזַע אַלּוֹן, לָקַח אֶת הַמַּעְדֵּר שֶׁהָיָה אִתֹּו בַּכִּרְכָּרָה וּפָנָה לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת הַחַיָּה. כְּבָר מִזְּמַן שָׁאַף לְהָבִיא גוּר־תַּנִּים מַתָּנָה לְפִנַּת־הַחַי שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר.

לוּ הָיָה דַרְדַּר אִתּוֹ!

אוּלָם דַּרְדַּר מֵת.

לְאַחַר חֲפִירָה וְנִכּוּשׁ שֶׁל רְגָעִים מִסְפָּר הִתְפָּרְצָה הַתַּנָּה מִתּוֹךְ מְאוּרָתָהּ בִּילֵל חָנוּק וּבְפֶה פָּעוּר וּבָרְחָה כָּל עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ. בְּתוֹךְ הַמְּאוּרָה הִתְרוֹצְצוּ שִׁשָּׁה גוּרִים, כַּכְּלַבְלַבִים הַלָּלוּ, מְבֹהָלִים וְצוֹרְחִים…

אָכֵן, יֵשׁ גְּמוּל לַהֶעָזָה.

יוּבַל הִתְכּוֹפֵף לְבָדְקָם. הַגּוּרִים אֲפֹרִים־חוּמִים הָיוּ, מִלְּבַד הָאֶחָד שֶׁהָיָה בָּהִיר וּכְתָמִים כֵּהִים הָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פָּנָיו וְאָזְנָיו הַמִּשְׁתַּפְּלוֹת. “הֲרֵיהוּ דוֹמֶה לְכַלְבּוֹ שֶׁל אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן,” בָּזְקָה הַמַּחֲשָׁבָה אֶת מֹחוֹ שֶׁל יוּבַל, וְעֵינָיו נִפְקְחוּ לִרְוָחָה. וְאָכֵן, גּוּר זֶה, שֶׁלֹּא כָּאֲחֵרִים, הִתְחִיל לְהִתְרוֹצֵץ וּלְהָרִיחַ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו שֶׁל יוּבַל וְאַפּוֹ כָּבוּשׁ בַּקַּרְקַע, כְּכַלְבּוֹ שֶׁל אָדוֹן רוֹזֶנְגַּרְטֶן לְכָל דָּבָר.

רַק שְׁנַיִם מֵהַגּוּרִים לָקַח יוּבַל אִתּוֹ — הָאֶחָד שַׁי לְבֵית־הַסֵּפֶר, וְהַשֵׁנִי, בַּעַל הַכְּתָמִים, בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ.

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת כַּלְבּוֹ שֶׁל יוּבַל, הוּא הַכֶּלֶב הַמֻּזְנָח וְהַפָּרוּעַ שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת יָדִיד לוֹ, לְאַחַר שֶׁדַּרְדַּר נִסְפָּה בְּלֹא עֵת.

 

ז. מַעֲשֶׂה רָב    🔗

בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּלַּיְלָה קָרָה הַדָּבָר. פִּתְאֹם נִשְׁמְעוּ צְרִיחוֹת אֲיֻמּוֹת בַּמּוֹשָׁבָה, שֶׁהֶחֱרִידוּ אֶת הַכֹּל מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם.

אוֹתָהּ שָׁעָה — שְׁעַת מְנוּחָה וְהַשְׁרָאָה הִיא בַּכְּפָר. הַגְּבָרִים כְּבָר חָזְרוּ מֵהַמַּחְלָבָה לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ חֲדָשׁוֹת, הָלְכוּ רָכִיל וְהִתְלוֹצְצוּ דַיָּם, וַהֲרֵיהֶם יוֹשְׁבִים כָּעֵת, חֲלוּצֵי נַעֲלַיִם וַעֲמוּסֵי עֲיֵפוּת שֶׁבְּאשֶׁר, מְסֻבִּים לְשֻׁלְחָן עָרוּךְ. אוֹר הַחַשְׁמַל רוֹעֵף וּמְמַלֵּא אֶת הֶחָצֵר, הַיְלָדִים מְפַטְפְּטִים מִסָּבִיב, רֵיחוֹת טְעִימִים עוֹלִים מִן הַמִּטְבָּח וְעוֹד מְעַט תְּאַחֵד אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲרֻחָה הַטְּעִימָה וְהַחֲמִימָה, שֶׁהוּכְנָה בִּידֵי אִמָּא, בַּקֶּשֶׁר הַנִּצְחִי שֶׁל רֵעוּת, מְסִירוּת וְאַהֲבָה.

וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ צְרִיחוֹת…

הַכֹּל קָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם וּפָרְצוּ הַחוּצָה. מַה קָּרָה?

הַקּוֹלוֹת בָּאוּ מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל גִּלְעָדִי. זוֹ שִׁפְרָה אִשְׁתּוֹ, הִיא שֶׁצָּעֲקָה.

מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל נִתְאַסְפוּ וּבָאוּ לִשְׁאֹל “אֵיךְ?” וּ“מָה?”, וְהִשְׁקִיטוּהָ מְעַט, נִתְבָּרֵר הָעִנְיָן. בְּפָתְחָהּ אֶת הַדִּיר עָבְרָה עַל־יָדָהּ חַיָּה אֲיֻמָּה, נוֹשֵׂאת מַשֶׁהוּ בְּכַפֶּיהָ. אֵין הִיא בְּטוּחָה בְּכָךְ. אוּלַי הָיְתָה זֹאת רוּחַ? בְּאַפְרוּרִית הַלַּיְלָה לֹא הִבְחִינָה בְּדִיּוּק. אוּלָם מַשֶּׁהוּ עֲנָקִי חָלַף וְעָבַר עַל־יָדָהּ, וְהָיָה זֶה הַמָּוֶת בְּעַצְמוֹ…הִיא מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע…

נֶאֶנְחוּ הַנִּקְהָלִים מִתּוֹךְ הֲקַלָּה. הֵם גִּלְגְּלוּ בְּמֹחָם אִם אֱמֶת יֵשׁ בַּדְּבָרִים אוֹ סְתָם דִּמְיוֹן, כִּי הֲרֵי הִכִּירוּ אֶת שִׁפְרָה גִּלְעָדִי, זוֹ הָאִשָּׁה הַצָּרָה וְהַצְּנוּמָה בַּעֲלַת הַלֵּב הַטּוֹב וְהָרַגְשָׁנִי, הַקּוֹפֶצֶת כְּיַלְדָּה מִשִּׂמְחָה בְּהִוָּלֵד לָהּ עֶגְלָה בָּרֶפֶת וּמְמָרֶרֶת בִּבְכִי בְּמוֹת שְׁנֵי אֶפְרוֹחִים — כְּאִלּוּ אָסוֹן יָרַד עָלֶיהָ…

“אֵין זֹאת כִּי פִּיל הָיָה פֹּה,” טָפַח לְעֻמָּתָהּ יַרְדֵּנִי, זֶה הַלֵּיצָן שֶׁבַּכְּפָר, וְהָאִכָּרִים הָעֲיֵפִים הִסְכִּימוּ מִתּוֹךְ הֲנָאָה גְלוּיָה לְפִתְרוֹן מָהִיר וּמְמֻלָּח זֶה וְעָזְבוּ אֶת חֲצַר מֶשֶׁק גִּלְעָדִי בִּכְבֵדוּת, עַל מְנָת לַחֲזֹר לְבָתֵּיהֶם.

אוּלָם לֹא כֵן יוּבַל. בְּחוּשׁוֹ הַצַּיָּדִי הִרְגִּישׁ כִּי מַשֶּׁהוּ הִתְרַחֵשׁ כָּאן, וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הוּא לֹא הָיָה מוּכָן לִסְמֹךְ עַל שִׁפְרָה, לֹא הִנִּיחַ בְּכָל זֹאת כִּי רַק מִתּוֹךְ הֲזָיוֹת־שָׁוְא צָעֲקָה. בַּלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים גַּם הִבְחִין בִּקְרִיאוֹת מוּזָרוֹת הַבָּאוֹת מִן הַחֹרֶשׁ, מִן יְלֵל חָנוּק שֶׁהִרְעִיד אֶת כַּלְבּוֹ וְהִכְרִיחוֹ לְהִתְכַּנֵּס מִתַּחַת לַמִּטָּה. וַהֲרֵי זוֹ תּוֹפָעָה בִּלְתִּי רְגִילָה אֵצֶל כֶּלֶב זֶה, שֶׁאַמִּיץ הָיָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

יוּבַל הִצִּיעַ לְגִלְעָדִי לְהָבִיא אֶת הַפָּנַס וְלִבְדֹּק אֶת הַכְּבָשִׂים. הֵן עָמְדוּ צְפוּפוֹת, מוּרְדוֹת רֹאשׁ וּמְבֹהָלוֹת, כְּאִלּוּ סְעָרָה עָבְרָה עֲלֵיהֶן. אַחַת אָמְנָם חֲסֵרָה, אוּלָם שׁוּם סִמָּנִים מְיֻחָדִים לֹא נִרְאוּ. הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ כָּרָגִיל.

למָחֳרָת בַּבֹּקֶר יָצָא יוּבַל עִם כַּלְבּוֹ לִבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם מִסָּבִיב לַחַלּוֹן וְדֶלֶת הַכְּנִיסָה שֶׁל הַדִּיר. מִיָּד הִרְגִּישׁ בְּסִמָּנֵי דָם וּבְכַפּוֹת רַגְלֵי טוֹרֵף גָּדוֹל שֶׁהָיָה פֹּה. הַכֶּלֶב, שֶׁהִסְתַּמֵּר מִפַּחַד נֶעְלָם וְרִחְרַח מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, הִתְגַּבֵּר כַּנִּרְאֶה עַל מַשֶּׁהוּ טָמִיר וְהִתְחִיל לְסָחֳבוֹ לְכִוּוּן הַחֹרֶשׁ. יוּבַל הָלַךְ כִּבְרַת־אֶרֶץ אַחֲרָיו, וְאָז פָּנָה הַכֶּלֶב לְצַד הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים שֶׁהוֹבִילוּ אֶל הַיַּרְדֵּן, הָעוֹבֵר בְּמֶרְחַק מִילִין אַחֲדִים בִּלְבַד.

יוּבַל חָזַר עַל עֲקֵבָיו. הוּא חָשַׁב: מִשֶּׁהִצְלִיחָה הַחַיָּה פַּעַם אַחַת, הֲרֵי מֻבְטָח כִּי תָּשׁוּב וּתְנַסֶּה. וְאָכֵן, לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר נוֹדַע בַּמּוֹשָׁבָה כִּי בְּדִירוֹ שֶׁל אֶפְרָתִי שָׁלשׁ כְּבָשִׂים פְּצוּעוֹת, וְאַחַת חֲסֵרָה.

גַּם חַסַן הָרוֹעֶה הַבֵּדוּאִי, סִפֵּר לְיוּבַל כִּי בַּלֵּילוֹת עוֹלֶה יְלֵל מִן הֶהָרִים, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא קוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל נָמֵר — וְיִשְׁמְרוֹ אַלְלָּה, אֶת חַסַן, כִּי זֶה שָׁבוּעַ יָמִים אֵינוֹ נוֹתֵן תְּנוּמָה לְעֵינָיו מִפַּחַד שֶׁמָּא יִטָּרֵף עֶדְרוֹ.

דְּבָרִים אֵלֶּה נָתְנוּ תֹּקֶף לְהַשְׁעָרוֹתָיו שֶׁל יוּבַל. לְפִי סִמָּנֵי כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם, שֶׁרָאָם אֵצֶל גִּלְעָדִי וְאֶפְרָתִי, שִׁעֵר בְּלִבּוֹ כִּי אֵין אֵלֶּה אֶלָּא רַגְלַיִם שֶׁל חָתוּל גָּדוֹל, וּמִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת שֶׁאֶחָד מֵאַחֲרוֹנֵי הַנְּמֵרִים, הַשּׁוֹכְנִים עֲדַיִן בְּעַרְבוֹת הַיַּרְדֵּן, הוֹפִיעַ לְהַחֲרִיד אֶת הַסְּבִיבָה.

דַּעְתּוֹ שֶׁל יוּבַל נִתְקַבְּלָה בְּסַפְקָנוּת עַל יְדֵי הָאִכָּרִים. גַּם לְחַסַן הָרוֹעֶה לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ. “אָכֵן, נָמֵר בְּצוּרַת בֵּדוּאִי, יִתָּכֵן? אוּלַי?”, אָמְרוּ בְּסָפֵק צְחוֹק וְסָפֵק פַּחַד. בַּלֵּילוֹת נִבְדְּקוּ הַדִּירִים וְנִסְגְּרוּ הַלּוּלִים עַל בְּרִיחִים, וְעַל הַיְלָדִים נֶאֱסַר לָצֵאת עִם חשֶׁךְ; הַכְּלָבִים יִלְּלוּ, וְהַחֲתוּלִים מֵאֲנוּ לָצֵאת הַחוּצָה עִם לַיְלָה. וְלַבְּקָרִים חָסְרוּ כְּבָשִׂים אֵצֶל זֶה, וְלוּל נִפְרַץ אֵצֶל אַחֵר. וְהַנְּזָקִים גָּדְלוּ מְאֹד.

יוּבַל הֶחְלִיט לִפְנוֹת לְעֶזְרַת גִּיּוֹרָא הַשּׁוֹמֵר — זֶה יְדִידוֹ מֵאָז מַעֲשֵׂה הַסּוּסָה הַמְפֻרְסָם. תָּכְנִיתוֹ שֶׁל יוּבַל הָיְתָה פְּשׁוּטָה בְּתַכְלִית: “אֶקְשֹׁר לִי כִּבְשָׂה בְּהִצְטַלְּבוּת הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֶל הֶהָרִים. בְּקִרְבַת מָקוֹם גְּדֵלִים עֲצֵי חָרוּב. מִשֶּׁיּוֹפִיעַ — אִירֶה.” הוּא הִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל מִגִּיּוֹרָא אֶת הָרוֹבֶה, לָשֶׁבֶת כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה עַל עֵץ, מֻסְתָּר בְּתוֹךְ עֲנָפָיו, מִבְּלִי שֶׁהַנָּמֵר הַבָּא מִן הַמִּזְרָח יַרְגִּישׁ בּוֹ.

גִּיּוֹרָא קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ, גֵּרֵד אֶת פַּדַּחְתּוֹ, חִיֵּךְ חִיּוּךְ קַל וְ…הִסְכִּים.

לִבּוֹ שֶׁל יוּבַל הִתְפָּעֵם מִשִּׂמְחָה.

“אוּלָם בִּתְנַאי,” הוֹסִיף יוּבַל, “שֶׁנֶּפֶשׁ חַיָּה לֹא תֵּדַע מִזֶּה.”

אַף לָזֹאת הִסְכִּים גִּיּוֹרָא.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִקְדִּים יוּבַל לִשְׁכַּב. מִבְּעוֹד עֶרֶב סָגַר אֶת הַכֶּלֶב בִּמְלוּנָתוֹ. אֶת הָרוֹבֶה הִסְתִּיר מִתַּחַת לַעֲרֵמַת הַקַּשׁ, וּמִשֶּׁכָּבָה הָאוֹר בַּחֲדַר הַהוֹרִים קָפַץ מִן הַחַלּוֹן, הוֹצִיא אֶת הָרוֹבֶה, נִכְנַס לַדִּיר וְלָקַח תַּחַת זְרוֹעוֹ טָלֶה, וַיִּפֶן לָלֶכֶת אֶל הַשָּׂדוֹת.

בְּהַגִּיעוֹ לְהִצְטַלְּבוּת הַשְּׁבִילִים קָשַׁר אֶת הַטָּלֶה לְיָתֵד שֶׁתָּקַע בַּקַּרְקַע, וְאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ עָלָה וְטִפֵּס עַל אַחַד הֶחָרוּבִים לְחַכּוֹת…

אָכֵן, הָיָה זֶה לַיְלָה קָשֶׁה וּמְלֵא־מְתִיחוּת. עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּסּוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם. הַיָּרֵחַ נֶעְלַם. רוּחַ מַעֲרָבִית עַזָּה נָשְׁבָה מִן הַיָּם. תַּנִּים בָּכוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת. הַטָּלֶה הַמִּסְכֵּן גָּעָה…וּלְפֶתַע הִרְגִּישׁ יוּבַל כִּי תַּנִּים בָּאִים אֶל הַטָּלֶה מִכָּל עֵבֶר…הוּא לֹא הֵבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶפְשָׁרוּת זֹאת. בְּאֵין בְּרֵרָה, יָרָה שְׁתֵּי יְרִיּוֹת; הַתַּנִּים בָּרְחוּ לְכָל עֵבֶר וְהַטָּלֶה מֵרֹב פַּחַד הִשְׁתַּתֵּק לְגַמְרֵי.

לִבּוֹ שֶׁל יוּבַל נִשְׁבַּר מֵהַמַּחֲשָׁבָה כִּי יַחֲזֹר כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא, הוֹאִיל וְלֹא הִנִּיחַ שֶׁהַנָּמֵר יָבוֹא לְאַחַר שָׁמְעוֹ אֶת הַיְרִיּוֹת.

עָבְרוּ שָׁעוֹת אַחֲדוֹת. הָאֹפֶק הֶחֱוִיר.

לְפֶתַע קָפַץ הַטָּלֶה עַל רַגְלָיו וּפָרַץ בִּפְעִיָּה שׁוֹבֶרֶת לֵב. נָמֵר אָפֹר וּמֻכְתָּם כֵּהוֹת, בַּעַל עֵינַיִם נוֹצְצוֹת, הוֹפִיעַ כְּאִלּוּ עָלָה מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וּבִקְפִיצוֹת רַכּוֹת וּגְדוֹלוֹת הָלַךְ וּבָא אֶל הַטָּלֶה הָרוֹעֵד…שְׁאָגָה! וּקְפִיצַת עֲנָק, וְהַחַיָּה רָבְצָה כְּבָר עַל טַרְפָּהּ.

שָׁלשׁ יְרִיוֹת נִתְּכוּ בְּזוֹ אַחַר זוֹ.

הַנָּמֵר נֶהְדַּף לַגֹּבַהּ וְהִתְהַפֵּךְ בָּאֲוִיר, נָפַל אַרְצָה מִתּוֹךְ הֶלֶם שֶׁל גּוּף מֵת, הֵחֵל לָרוּץ וְנִתְקַע בְּרֹאשׁוֹ בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ וְנָפַל.

מִשֶּׁנִּגַּשׁ אֵלָיו יוּבַל הָיָה כְּבָר בְּלִי רוּחַ חַיִּים.

בַּתְּחִלָה נָגַע בּוֹ בִּקְצֵה הַקָּצֶה שֶׁל רוֹבֵהוּ, לְשֵׁם זְהִירוּת, אַחַר כָּךְ דְּחָפוֹ בָּרֶגֶל, וּמִשֶּׁנּוֹכַח כִּי אָכֵן מֵת, הִתְכּוֹפֵף עָלָיו לְבָדְקוֹ וּלְהַחֲלִיק אֶת עוֹרוֹ הַיָּפֶה…וְהִנֵּה — יָד אֲחָזַתּוּ.

יוּבַל קָפַץ נִבְהָל.

הָיָה זֶה גִּיּוֹרָא הַשּׁוֹמֵר, שֶׁיָּשַׁב חֲמוּשׁ אֶקְדָּח עַל עֵץ אַחֵר וְשָׁמַר כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה עַל יוּבַל.

לְמָחֳרַת הָעֶרֶב הִרְגִּישׁ יוּבַל בִּתְכוּנָה בַּכְּפָר. עַד מְהֵרָה יָצְאוּ כָּל אִכָּרֵי הַמּוֹשָׁבָה וְכָל אֶחָד מֵהֶם נֹושֵׂא טָלֶה, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם אֶל בֵּית יוּבַל; וַהֲרֵי זֶה גְמוּל הַטָּלֶה שֶׁהִקְרִיב יוּבַל לַנָּמֵר. וְאִלּוּ גִּיּוֹרָא, שֶׁרָכַב בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁלַחַת, הֵבִיא לוֹ אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַנָּמֵר.

וְעַתָּה, בִּדְרֹךְ יוּבַל כָּל בֹּקֶר עַל הָעוֹר הַיָּפֶה הַפָּרוּשׂ מִתַּחַת לְמִטָּתוֹ, יֵעָצֵב וְ…יִשְׂמַח. יֵעָצֵב עַל אֲשֶׁר חַיָּה יָפָה זוֹ, וְיִתָּכֵן כִּי אַחֲרוֹנָה הִיא בְּאַרְצֵנוּ, נָפְלָה חָלָל וְתֵעָלֵם לְעוֹלָמִים; וּכְעֵין שִׂמְחָה תִּתְקְפֶנּוּ בְּהַרְגִּישׁוֹ כִּי הַשְּׁמָמָה וְהַפִּרְאוּת נִדְחָקוֹת וְהוֹלְכוֹת, וְיַד הָאָדָם הוֹלֶכֶת וְכוֹבֶשֶׁת צַעַד אַחַר צַעַד.

 

ח. בְּעֶגְלַת תִּלְתָּן    🔗

חֵטְא לֹא יְכֻפַּר חָטָאנוּ לְיוּבַל. אָכֵן, מָלֵא הַרְפַּתְקָנוּת הָיָה כָּרִמּוֹן, בַּעָל עֹרֶף קָשֶׁה וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ בְּלִי לְוַתֵּר. שׁוֹבָב מַזְהִיר, וּבְעֵינָיו הִתְלַקַּח לֹא אַחַת נִצְנוּץ עַלִּיז שֶׁל “דַּוְקָא”, אוֹתוֹ “דַּוְקָא לְהַרְגִּיז” הָאָפְיָנִי כָּל כָּךְ לְכָל יְצוּר בָּרִיא וָעֵר עֵת צָהֳלַת דָּמָיו מְבִיאָתוֹ לְהִתְעַלּוּת־מָה עַל כָּל הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ.

אָז הָיוּ עֵינָיו מִתְרוֹנְנוּת בְּרֶנֶן זָהִיר וְגֻמּוֹת־חֵן הִסְתַּמְּנוּ בִּקְצוֹת שְׂפָתָיו בְּחִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ־לְבָבוֹת.

וּמִיָּד נִסְלַח לוֹ הַכֹּל. חֲבֵרָיו, הַמְקַנְאִים בּוֹ בְּסֵתֶר־לִבָּם, עָמְדוּ לְפָנָיו חַסְרֵי־יֶשַׁע בְּלִי לְהַכִּיר בָּזֹאת; חֲבֵרוֹתָיו חִיְּכוּ לְעֻמָּתוֹ מְבֻלְבָּלוֹת לַחֲלוּטִין, וְהַמְבֻגָּרִים הוֹדוּ שֶׁאֵין עֵצָה לְנַעַר חָבִיב זֶה.

כִּי יוּבַל הוּא יוּבַל, וַהֲרֵיהוּ שֵׁם־דָּבָר.

אוּלָם, כָּאָמוּר, חֵטְא חָטָאנוּ לְיוּבַל, שֶׁהֲרֵי לֹא עָסַק רַק בִּדְבָרִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קַלּוּת־רֹאשׁ בִּלְבַד. הַאִם תִּקְרְאוּ לְאַהֲבַת בַּעֲלֵי־חַיִּים וּלְאוֹתָהּ נְהִיָּה הֲדָדִית וְגוֹרָלִית שֶׁל יְצוּרֵי כָּל הַיְקוּם בְּשֵׁם קַלּוּת־רֹאשׁ?

כִּי מִי הָיָה קָם עִם אוֹר בֹּקֶר וּמַאֲכִיל אֶת הַפָּרוֹת וְחוֹלְבָן, וּמְנַקֶּה אֶת הָרֶפֶת, לַהַפְתָּעָה הָרַבָּה שֶׁל אָבִיו וּלְשִׂמְחָתוֹ?

— יוּבַל!

מִי הָיָה מְצַחְצֵחַ אֶת הַסּוּס הָעַרְמוֹנִי, וּמְסַדֵּר אֶת רִתְמָתוֹ, וְתוֹקֵעַ בְּרֹאשִׁיָּתוֹ פֶּרַח־צִפֹּרֶן לָבָן?

— יוּבַל!

וְחַיֵּיכֶם, שֶׁהִרְגִּישׁ הַסּוּס בְּכָךְ. הוּא הָיָה צוֹהֵל אֶל אֲדוֹנָיו הַצָּעִיר בִּצְהִילָה בְּהִירָה בִּמְיֻחָד, תּוֹפֵס בִּשְׂפָתָיו אֶת שַׁרְווּל חֻלְצָתוֹ אוֹ צוֹבְטוֹ מִתּוֹךְ קַלּוּת בְּשִׁכְמוֹ, וְרָאִיתָ בְּחוּשׁ שֶׁאָהוּב הַנַּעַר עַל הַבְּהֵמָה הָאֲצִילָה וְהַפִּקְחִית.

מִי הָיָה פּוֹתֵחַ אֶת פִּשְׁפְּשֵׁי הַלּוּלִים לְהוֹצִיא אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת לְחַצְרוֹתֵיהֶן, אוֹ חוֹזֵר עִם עֲגָלָה עֲמוּסַת תִּלְתָּן קָצוּר — וּבְנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים עֹוד?

— כַּמּוּבָן, יוּבַל!

וְהוֹרָיו, שֶׁהוֹדוּ לוֹ מִקֶּרֶב לִבָּם עַל כָּל הָעֶזְרָה הָרַבָּה שֶׁהִגִּישׁ לָהֶם, אָמְנָם שָׁתְקוּ וְלֹא שִׁבְּחוּהוּ בְּפָנָיו, אוּלָם לִבָּם הָיָה מִתְמַלֵּא גַאֲוָה וְאַהֲדָה לְאֵין־גְּבוּל. וְלֹא אַחַת עָבַר לֵילָם עֲלֵיהֶם בְּלִי שֶׁיֶּחְדְּלוּ לְדַבֵּר עַל בְּנָם הַיָּקָר, מַמְשִׁיךְ מָסָרְתָּם וּמַגְשִׁים מַטְּרוֹתֵיהֶם.

וּבְבֵית הַסֵּפֶר? אָכֵן, גַּם שָׁם הָיָה מְשׂוֹשׂ מוֹרָיו. לֹא כְּאוֹתָם הַתַּלְמִידִים הַמְשַׁעֲמְמִים חוֹבְשֵׁי־הַסַּפְסָלִים הָיָה, תַּלְמִידִים שֶׁאָמְנָם אֵינָם מְאַבְּדִים טִפָּה אוּלָם אַף לֹא יוֹסִיפוּ מִשֶּׁלָּהֶם, מֵאוֹצְרוֹת רוּחָם הֵם, לְפַתֵּחַ וּלְהַאְדִּיר תּוֹרָה.

מִשּׁוּם כָּךְ חָטָאנוּ לְיוּבַל — עַל אֲשֶׁר לֹא סִפַּרְנוּ עַד עַכְשָׁו מִכָּל מַעֲשָׂיו מִחוּץ לְטִיּוּלָיו, מִחוּץ לְאַהֲדָתוֹ אֶת הַכְּלָבִים, מִחוּץ לְהַרְפַּתְקָאוֹתָיו הָרַבּוֹת.

וְעֹוד חָטָאנוּ לוֹ — עַל אֲשֶׁר לֹא סִפַּרְנוּ עַל כִּשְׁלוֹנוֹתָיו. כִּי לֹא תָּמִיד הִצְלִיחַ. וְכִי מִי מַצְלִיחַ תָּמִיד? רַק בַּסִּפּוּרִים יִתָּכֵן הַדָּבָר, וְאֵלֶּה לָרֹב בְּדוּיִים מִן הַלֵּב. בַּחַיִּים הֲרֵי מִסְתַּדְּרִים הָעִנְיָנִים קְצָת אַחֶרֶת. הָאָדָם פּוֹעֵל וּמַצְלִיחַ, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת גַּם יִכָּשֵׁל, וְלֹא בָּאוּ הַכִּשְׁלוֹנוֹת אֶלָּא כְּדֵי לִלְמֹד מֵהֶם, לִרְכּשׁ נִסָּיוֹן וּלְגַבֵּר חַיִל.

רַק הַסִּכּוּם הָאַחֲרוֹן יִקְבַּע אִם שַׁיָּךְ הָאִישׁ לְחֶבֶר הַ“לֹּא־יֻצְלָחִים” אוֹ לְאַנְשֵׁי־הַמַּעַשׁ שֶׁרוּחָם אֵינָה נוֹפֶלֶת וִידֵיהֶם אֵינָן נִרְפּוֹת, כִּי שֶׁבַע יִפֹּל הָאָדָם וְיָקוּם. וְאַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁנּוֹפְלִים פַּעַם אַחַת וְשׁוּב לֹא יִכָּשְׁלוּ.

וְעִם אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים נִמְנֶה יוּבַל.

וְיֵשׁ לָדַעַת, שֶׁמְּקוֹר מַחְצַבְתּוֹ, כְּלוֹמַר אָבִיו וְאִמּוֹ, הֵם שֶׁהוֹרִישׁוּ לִבְנָם אוֹתוֹ אֹמֶץ־רוּחַ מְפֹאָר וְאוֹתוֹ טֹהַר־לֵב שֶׁעָטוּהוּ בְּמַעֲטֵה הַבִּטָּחוֹן וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת.

מִשּׁוּם כָּךְ יִסָּלַח לָנוּ אִם נַזְכִּיר גַּם אֶת הוֹרָיו, כִּי הֲרֵי חֹטֶר מִגִּזְעָם הוּא. בִּזְמַנָּם, וּשְׁנֵיהֶם צְעִירִים עוֹד, נַעַר וְנַעֲרָה, עוֹד בְּמִקְצָת גְּדוֹלִים מִיּוּבַל כַּיּוֹם, עָזְבוּ בֵּית הוֹרִים הָרוּס בִּידֵי פּוֹרְעִים וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לָלֶכֶת בָּרֶגֶל וּלְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה מַעְצוֹר וְלֹא הָיָה מִכְשׁוֹל שֶׁיְּעַכְּבוּם. יִלְאֶה הָעֵט מִלְּתָאֵר אֶת הַרְפַּתְקָאוֹתֵיהֶם וְקוֹרוֹתֵיהֶם, כֵּיצַד עָלוּ הָרִים וְיָרְדוּ גֵאָיוֹת, הִסְתַּתְּרוּ בַּיְעָרוֹת וְחָצוּ נְהָרוֹת וּבָאוּ בִּגְנֵבָה בְּבֶטֶן אֳנִיָּה. אוּלָם הֵם הֶעְפִּילוּ וְעָלוּ לַמְרוֹת הַכֹּל.

וּבַעֲלוֹתָם נִתְפַּרְסֵם שְׁמָם חִישׁ־מַהֵר בְּכָל נְקֻדּוֹת הַכִּבּוּשׁ אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,

מִן הַצָּפוֹן וְעַד הַדָּרוֹם. קָדְחוּ וְעָבְדוּ, הֵגֵנּוּ וְנִלְחֲמוּ. לֹא הָיָה מָקוֹם נָתוּן בִּמְצוּקָה שֶׁעֶזְרָתָם לֹא הִגִּיעַתּוּ וְלֹא הָיָה מַעֲשֵׂה גְבוּרָה שֶׁשְּׁמָם לֹא הָיָה מְעֹרָב בּוֹ. שְׁמָם בִּלְבַד דַּיּוֹ הָיָה לַעְצֹר מִתְנַפְּלִים, וְעַרְבִים כָּרְתוּ אִתָּם בְּרִיתוֹת וְהִשְׁתַּבְּחוּ בָּהֶם, בְּהַכִּירָם כִּי אָכֵן עִנְיָן לָהֶם עִם אֲנָשִׁים כְּעֶרְכָּם, שׁוֹחֲרֵי חֹפֶשׁ שֶׁלֹּא יֵרָתְעוּ מִפְּנֵי כָּל סַכָּנָה.

וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֶנָּה יָכֹלְנוּ לְסַפֵּר עַל הוֹרָיו שֶׁל יוּבַל, עַד אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת מִשְׁקָם בִּשְׁקֹט הָאָרֶץ. אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם נוֹלַד בְּנָם, וְהוּא חַי עִמָּנוּ. לָמָּה אֵפוֹא נָשׁוּב לְסַפֵּר עַל יָמִים שֶׁעָבְרוּ, וְעַל כָּךְ שָׁקְדוּ כְּבָר אֲחֵרִים?

וְהָאָרֶץ לֹא שָׁקְטָה אֶלָּא לְמַרְאִית עַיִן, כִּי רַבָּה עוֹד הַשְּׁמָמָה וּמְעַטִּים הֵם הַכּוֹבְשִׁים. הָבָה וְנוֹסִיף לְסַפֵּר אֵפוֹא עַל יוּבַל זֶה, הַנּוֹשֵׂא בְּעוֹרְקָיו יְרֻשָּׁה מְפֹאֶרֶת שֶׁל דַּם חֲלוּצִים וְכוֹבְשִׁים וְאֵין עָלָיו אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ בַּשַּׁרְשֶׁרֶת.

וְעַתָּה אַל נָא תִּתְפַּלְּאוּ גַם שֶׁמַּבָּטוֹ נִשְׁלַח לִפְעָמִים לָאֹפֶק, בְּחַפְּשׂוֹ מֶרְחַקִּים. זֶה דַרְכּוֹ שֶׁל חֲלוֹם וְרַעְיוֹן — שֶׁפּוֹרֵץ גְּבוּלוֹת.

הַאִם הִתְחִיל מַשֶׁהוּ לְהִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שֶׁל יוּבַל?

אַל תִּתְפַּלְּאוּ גַם שֶׁעֵינָיו כֻּסּוּ לוֹט שֶׁל עַצְבוּת, כִּי, כָּאָמוּר, לֹא תָּמִיד תָּאִיר הַהַצְלָחָה פָּנִים.

אֶלָּא שֶׁבְּסוֹף דָּבָר הָיוּ עֵינָיו מִתְחַיְּכוֹת שׁוּב וְתַלְתַּלּוֹ נִנְעָר בִּתְנוּעַת־רֹאשׁ מַרְדָּנִית.

יוּבַל — רוּחוֹ לֹא תִּפֹּל אַף אִם יִכָּשֵׁל.

וְעַל כָּךְ — לְהַלָּן.

 

ט. הַפָּרוֹת הִתְנַפְּחוּ    🔗

מִשֶּׁבָּאָה צָרָה, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּישׁ לָהּ כִּסֵּא לָשֶׁבֶת עָלָיו, אוֹמֵר הַפִּתְגָּם, אוּלָם לְהִמָּנַע מִצָּרוֹת לֹא תַּצְלִיחַ בְּכָל זֹאת. כִּי זוֹ דַרְכָּן שֶׁל צָרוֹת — לָבוֹא בְּמַפְתִּיעַ וּמִבְּלִי לְהַקְפִּיד בְּנִמּוּסִים.

כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה יָרְדוּ גִשְׁמֵי זַעַף. רוּחַ פֶּרֶא הִשְׁתּוֹלְלָה לְלֹא רִסּוּן. שְׁרִיקָה וִילָלָה הִתְדַּפְּקוּ בִּתְרִיסֵי הַחַלּוֹנוֹת וּבְפַחֵי הַצְּרִיפִים, וְנִדְמֶה הָיָה כִּי קֵץ הָעוֹלָם בָּא. בְּרָקִים רַצְחָנִיִּים הִבְרִיקוּ פִּתְאֹם וְסִיְּמוּ בִּצְחוֹק מִדַּרְדֵּר שֶׁל רְעָמִים מַחֲרִישֵׁי אָזְנַיִם. יוּבַל, שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּרַעַשׁ הָרוּחַ וּדְפִיקוֹת הַגֶּשֶׁם, שָׁכַב רְגָעִים מִסְפָּר נִפְעָם וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּשֶׁקֶט:

“אַבָּא?”

“כֵּן, בְּנִי?”

“הַאֵינְךָ יָשֵׁן, אַבָּא? מִתְרַגֵּשׁ שִׁטָּפוֹן הַלַּיְלָה, וּמִשְׁתַּדֵּל אֲנִי לְהִזָּכֵר אִם לֹא נִשְׁאַר מַשֶׁהוּ בַּחוּץ לְלֹא מַחֲסֶה.”

“אַף אֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ, בְּנִי,” עָנָה הָאָב. “אֶת מַחְסַן הָאַסְפָּקָה סָגַרְתִּי. גַּם אֶת הַפָּרוֹת הֵלַנְתִּי הַלַּיְלָה בְּתוֹךְ הָרֶפֶת. עִם עֶרֶב קָדְרוּ כֹּה הַשָּׁמַיִם וְחָשַׁשְׁתִּי לְגֶשֶׁם, אוּלָם לִסְעָרָה כָּזֹאת לֹא צִפִּיתִי. וּמַה בִּדְבַר הַלּוּל, הַהֵגַפְתָּ אֶת הַתְּרִיסִים?”

“כֵּן, אַבָּא. אֲקַוֶּה שֶׁהַלַּיְלָה לֹא יָעוּף הַגַּג כִּבְאֶשְׁתָּקַד. הֲזוֹכֵר אַתָּה כֵּיצַד נִתַּק אָז הַגַּג וְעָף מֵעֵבֶר לַוָּדִי? מַחֲצִית תַּרְנְגוֹלוֹתֵינוּ הָלְכוּ לְאִבּוּד.”

וְאַחַר רְגָעִים מִסְפָּר הוֹסִיף:

“אָכֵן, נִזְכָּר אֲנִי, עֲרֵמַת הַתִּלְתָּן מֻטֶּלֶת בַּחוּץ.”

“לַתִּלְתָּן לֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע, בְּנִי,” עָנָה הָאָב.

שִׂיחָתָם נִפְסְקָה לְקוֹל רַעַם אַדִּיר וְשֶׁפֶךְ מַיִם פִּתְאֹמִי.

“אוּלָם שְׂדוֹת הַחִטָּה יִרְווּ מַיִם לְאַחַר שְׁנוֹת הַבַּצֹּרֶת…”

" כֵּן, יוּבַל," עָנָה הָאָב. “אִם הַלַּיְלָה יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם, אֶסַּע הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הָעִירָה לְשַׁלֵּם חוֹבוֹת וְלִקְנוֹת צָרְכֵי בַּיִת. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא נוּכַל לַעֲבֹד. תִּשָּׁאֵר לְךָ אֵפוֹא עֲבוֹדַת הַחֲלִיבָה וְהָאֲכָלַת הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת. וְעַתָּה יְשַׁן, בְּנִי, לֵיל מְנוּחָה.”

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְהַפְּכוּ הַשְּׁנַיִם מִצַּד אֶל צַד מִבְּלִי שֶׁיּוּכְלוּ לְהֵרָדֵם. יִלְלַת תַּנִים קוֹדֶרֶת הִתְעָרְבָה בִּכְתִישַׁת הַגֶּשֶׁם הַטּוֹרֵד. הַכֶּלֶב הַקָּשׁוּר בִּמְלוּנָתוֹ פָּתַח בִּבְכִיָּה נוּגָה. בְּרָקִים הֵאִירוּ בְּאוֹר זְדוֹנִי אֶת חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת וְהָרְעָמִים הִרְעִידוּהוּ כֻּלּוֹ.

עִם שַׁחַר הֶעִירוּם קְרִיאוֹת צְרוּדוֹת שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים וּגְעִיּוֹת טַרְדָּנִיּוֹת שֶׁל הַפָּרוֹת. יוּבַל וְאָבִיו קָמוּ מִמִּטּוֹתֵיהֶם וְהֵחֵלוּ לְהִתְלַבֵּשׁ. מִשֶּׁיָּצְאוּ שְׁנֵיהֶם אֶת הַבַּיִת, הֱצִיפָם זֶרֶם שֶׁל אֲוִיר צַח וְרָחוּץ. גֶּשֶׁם דַּק טִפְטֵף וְעֶדְרֵי עֲנָנִים דָּהֲרוּ מִזְרָחָה. הֶחָצֵר הָפְכָה לִשְׁלוּלִית מַיִם אַחַת וְהָעֵצִים הִשְׁתַּקְּפוּ בָּהּ רַעֲנַנִּים וְנוֹהֲרִים. רוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה.

שְׁנֵיהֶם נָשְׁמוּ לִרְוָחָה. הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם. הַגַּג הֶחָדָשׁ שֶׁל הַלּוּל נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ, רַק עֲנָפִים בּוֹדְדִִים שֶׁל הָאֵקָלִיפְּטוּסִים הַגְּבֹהִים נִשְׁבְּרוּ.

הָאַוָּזִים הִשְׁתַּכְשְׁכוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְלֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָם.

הָאָב חָזַר הַבַּיְתָה לְהִתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה וְאִלּוּ יוּבַל פָּנָה לָלֶכֶת לָרֶפֶת. “הֵי, קֹמְנָה, פָּרוֹתַי!”, קָרָא בְּהִכָּנְסוֹ. “לָקוּם!”, צָעַק, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ בָּעַט בָּהֶן רַכּוֹת בְּרַגְלוֹ הַמְמֻגֶּפֶת. הוּא לָקַח אֶת הַקִּלְשׁוֹן וְיָצָא לִטֹּל מֵעֲרֵמַת הַתִּלְתָּן שֶׁבַּחוּץ. בְּחָזְרוֹ, עָמוּס תִּלְתָּן רָטֹב וְרֵיחָנִי, הִתְחִילוּ הַפָּרוֹת לְהִתְרוֹמֵם, כְּשֶׁהֵן פּוֹשְׁטוֹת אֶת רַגְלֵיהֶן הַקִּדְמִיּוֹת, זוֹקְפוֹת אֶת הָאֲחוֹרִיּוֹת, לְבַסּוֹף קָמוֹת בְּכָל גּוּפָן — מִתְמוֹדְדוֹת, גּוֹנְחוֹת וּמִתְמַתְּחוֹת, וּמַפְנוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּתַאֲוָה אֶל הַיֶּרֶק הָאָהוּב עֲלֵיהֶן.

“לֹא אֲקַמֵּץ לָכֶן הַפַּעַם,” חָשַׁב יוּבַל בְּלִבּוֹ. “אַחֲרֵי לֵיל־נְדוּדִים כָּזֶה, הֲרֵי מַגִּיעַ לָכֶן.” וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ חִלֵּק לָהֶן עֲרֵמוֹת תִּלְתָּן בְּיָד רְחָבָה, כְּשֶׁהוּא נִכְנָס וְיוֹצֵא חֲלִיפוֹת.

יוּבַל יָשַׁב לַחֲלֹב. רֵיחַ חַם שֶׁל חָלָב וְהֶבֶל הַזֶּבֶל עָלוּ בְּאַפּוֹ. לְעִיסַת הַפָּרוֹת הִשְׁרְתָה מְנוּחָה בָּרֶפֶת. הַצְּלִיף הַחַד־גּוֹנִי שֶׁל הֶחָלָב הַנִּגָּר הִרְדִּימוֹ וְהֶאֱצִיל עָלָיו מִבִּרְכַּת הַתְּנוּבָה.

זֶה עַתָּה סִיֵּם בַּפָּרָה הָאַחֲרוֹנָה. הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הַתִּלְתָּן אֵינֶנּוּ, כִּי נֶאֱכַל, וְהַפָּרוֹת מַפְנוֹת אֵלָיו אֶת רָאשֵׁיהֶן וְעֵינֵיהֶן הַנּוּגוֹת מְבַקְשׁוֹת: הָבָה לָנוּ עוֹד מְעַט. קָשֶׁה הָיָה לְיוּבַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי מַבָּטֵיהֶן. הוּא הֶעֱרָה אֶת חֲלֵב הַדְּלִי לְתוֹךְ כַּד, סְגָרוֹ וְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה; נָטַל שֵׁנִית אֶת הַקִּלְשׁוֹן וְהִתְחִיל שׁוּב לְחַלֵּק מְנוֹת תִּלְתָּן לַפָּרוֹת וְלָעֶגְלוֹת.

טֶרֶם צֵאתוֹ סָקַר אוֹתָן, אֶת פָּרוֹתָיו — רָוָה נַחַת מִכְּרֵסֵיהֶן הַמְּלֵאוֹת וְעוֹרָן הַנּוֹצֵץ; הֵרִים אֶת הַכַּד וּפָנָה הַבַּיְתָה לִקְרֹא לְאָבִיו. שְׁנֵיהֶם עָלוּ בָּרְחוֹב הַמּוֹבִיל לַמַּחְלָבָה וְאֶל הָאוֹטוֹבּוּס הַנּוֹסֵעַ הָעִירָה.

מִשֶּׁחָזַר יוּבַל מֵהַמַּחְלָבָה נִכְנַס הַבַּיְתָה, נָטַל אֶת יָדָיו וְיָשַׁב מַהֵר אֶל אֲרֻחַת הַבֹּקֶר, כִּי הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת וְעָלָיו עוֹד לְהַסְפִּיק לְבֵית הַסֵּפֶר; אוּלָם לֹא שָׁכַח לְסַפֵּר לְאִמּוֹ כִּי אֵצֶל הַגְּלִילִי הִתְהַפֵּךְ הַלַּיְלָה לוּל נוֹדֵד וְאֵצֶל הָרְאוּבֵנִי נִשְׁטַף שְׂדֵה הַכְּרוּב עַד כִּי אֵין רוֹאִים אוֹתוֹ מִתַּחַת לַמַּיִם — חֲדָשׁוֹת שֶׁהִסְפִּיק לְקָלְטָן בַּמַּחְלָבָה.

הָאֲרֻחָה נִגְמְרָה. יוּבַל קָפַץ לָלֶכֶת אוּלָם אֵין הוּא עוֹזֵב אֶת מִשְׁקוֹ בְּטֶרֶם יָצִיץ פַּעַם אַחֲרוֹנָה בְּכָל הַפִּנּוֹת מִפִּנּוֹתָיו. וּבְהִכָּנְסוֹ לָרֶפֶת, נֶעְצַר פִּתְאֹם. הַפָּרָה טַלְיָה רָבְצָה עַל הַקַּרְקַע פְּשׁוּטַת־רַגְלַיִם וְנָאֲקָה. שָׁלשׁ הָאֲחֵרוֹת עָמְדוּ כְּשֶׁכְּרֵסֵיהֶן נְפוּחוֹת עַד לְהַבְהִיל, מִסְתַּכְּלוֹת בְּעַצְבָּנוּת לְבִטְנֵיהֶן. גַּם שְׁתֵּי הָעֶגְלוֹת הִתְנַפְּחוּ וְנֶאֶנְחוּ קָשׁוֹת.

לַתִּלְתָּן לֹא הָיָה שָׂרִיד. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא יָדַע יוּבַל בַּמֶּה לְהַתְחִיל. פָּנָה בְּרִיצָה הַבַּיְתָה לְסַפֵּר לְאִמּוֹ.

“אָרוּץ לַוַּעַד לְטַלְפֵּן לָרוֹפֵא,” אָמַר יוּבַל, “וְאַתְּ בַּקְּשִׁי בֵּינָתַיִם עֵצָה מֵאֶלְעָזָרִי.” וּבִן־רֶגַע נֶעְלַם בְּכִוּוּן לַוַּעַד.

לְמַזָּלוֹ הִשִּׂיג קֶשֶׁר טֶלֶפוֹנִי מִיָּד.

“כָּאן יוּבַל!” צָעַק לְתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

“מַה קָּרָה, יוּבַל?” שְׁאֵלָהוּ הָרוֹפֵא.

“כָּל הַפָּרוֹת הִתְנַפְּחוּ וְנִדְמֶה לִי כִּי אַחַת נוֹטָה לָמוּת.”

“הַאִם אָכְלוּ תִּלְתָּן רָטֹב?” שָׁאַל הָרוֹפֵא.

“כֵּן.”

“אֲהָהּ, וְהֵיכָן הוּא אַבָּא?”

“אֵינֶנּוּ. נָסַע הָעִירָה.”

“וּבְכֵן, יוּבַל,” הוֹסִיף הָרוֹפֵא, “מִיָּד אָבוֹא. רוּץ הַבַּיְתָה וְהָכֵן סַבּוֹן, חֲבָלִים, זֶפֶת. הֵבַנְתָּ?”

“כֵּן, הָרוֹפֵא.”

יוּבַל רָץ הַבַּיְתָה, וּבְבוֹאוֹ מָצָא כְּבָר אֶת אֶלְעָזָרִי מוֹרֵחַ עֶגְלוֹת בְּסַבּוֹן וְאִמָּא עוֹמֶדֶת עָלָיו וּמְאִיצָה בּוֹ.

“שָׁלוֹם, תַּכְשִׁיט!”, פָּנָה אֵלָיו אֶלְעָזָרִי, וְיוּבַל הִסְתַּמֵּר מִיָּד, כַּחֲתַלְתּוּל זֶה בְּהִתָּקְלוֹ בְּכֶלֶב זָר. “הִרְבַּצְתָּ לָהֶן תִּלְתָּן רָטֹב, הָא?”

אֶלְעָזָרִי זֶה הָיָה הַ“כֹּל־יָכוֹל” בַּמּוֹשָׁבָה, זָקֵן וּמְקֻמָּט וְרַטְנָן, אוּלָם אָץ לַעֲזֹר, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ שׁוֹפֵךְ אֶת לַעֲגוֹ עַל אַמְצָאוֹת הַיָּמִים הַחֲדָשִׁים, הַמֻּמְחִים וְהָרוֹפְאִים. וְהוֹאִיל וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת צָדַק בִּדְבָרָיו וְלֹא נִסְתַּפֵּק בָּהֶם עַד אֲשֶׁר הוֹכִיחָם בְּמַעֲשִׂים, מִמֵּילָא כִּבְּדוּהוּ הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ יוּבַל נִתְבַּטֵל בְּפָנָיו.

עוֹדוֹ מְחַפֵּשׂ מַעֲנֶה, וְטִרְטוּר מְכוֹנִית הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם.

הָרוֹפֵא נִכְנַס לָרֶפֶת.

אוֹתוֹ רֶגַע נֶאֶנְחָה טַלְיָה, נִרְעֲדָה פִּתְאֹם וְהֵשִׁיבָה אֶת רוּחָהּ.

דּוּמִיָּה הִשְׂתָּרְרָה בָּרֶפֶת. הָרוֹפֵא עָמַד רְגָעִים מִסְפָּר, סָקַר אֶת מַצַּב הַפָּרוֹת וְנִגַּשׁ לִמְלַאכְתּוֹ. אֶלְעָזָרִי, וְהָאֵם לְיָדוֹ, לֹא הִשְׁגִּיחוּ כְּלָל בְּיוּבַל הָעוֹמֵד מִן הַצַּד, עָצוּב עַד כְּדֵי בְּכִיָּה.

וְעוֹד פָּרָה מֵתָה. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַצִּילָהּ.

לְחִנָּם הִשְׁתַּדֵּל הָרוֹפֵא, בְּגָמְרוֹ אֶת טִפּוּלוֹ, וּבְנַגְּבוֹ אֶת זֵעַת מִצְחוֹ, לְנַחֵם אֶת יוּבַל.

יוּבַל הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ אָשֵׁם. “וְאִי־יְדִיעָה, הֲרֵיהִי חֵטְא,” חָשַׁב.

“לֹא כִּי, יוּבַל,” אָמַר הָרוֹפֵא. “אֵין זֶה אֶלָּא מִקְרֶה, וּלְהַבָּא תֵּדַע וְתִזָּהֵר.”

חִיּוּךְ עָצוּב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו שֶׁל יוּבַל, וְהַכֹּל יָצְאוּ אֶת הָרֶפֶת.

 

י. הָאֶפְרוֹחִים בָּאִים    🔗

הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי כִּסְלֵו זְהֻבִּים מִנְּגֹהוֹת שֶׁמֶשׁ וּבְרַק טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם שֶׁהִתְנוֹצְצוּ מֵעַל עֲלֵי הָעֵצִים הַיְרֻקִּים. יוּבַל הָיָה חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ. הָיָה זֶה חֹפֶשׁ חֲנֻכָּה, שֶׁיּוּבַל קְבָעוֹ כִּזְמַן לַעֲבוֹדוֹת רַבּוֹת בַּמֶּשֶׁק, וְתָכְנִיּוֹתֵיהֶן נָשָׂא בְּלִבּוֹ מִזֶּה יָמִים רַבִּים.

כָּל בֹּקֶר הָיָה נוֹטֵל אֶת הַפַּטִּישׁ וְאֶת הַמַּשּׂוֹר, מַשְׁמִיט כּוֹבָעוֹ מֵעַל לְאָזְנוֹ וּמִסְתַּלֵּק לַעֲבוֹדָתוֹ. עֲבוֹדָה לְלֹא הַתְחָלָה וְשֶׁאֵינָה מִסְתַּיֶּמֶת. יֵשׁ לִבְנוֹת מְלוּנָה חֲדָשָׁה לְכַלְבּוֹ הַמֻּזְנָח וְהַפָּרוּעַ, שֶׁהָיָה רָגִיל לְחַטֵּט בְּרַגְלָיו, לְכַרְסֵם קְרָשִׁים וּלְקַלְקֵל כָּל דָּבָר הַנִּתָּן לְקִלְקוּל; לְהַתְקִין מַלְכֹּדֶת לַתַּנִּים, שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְחַצֵּף בַּלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים וּלְהַתְקִיף אֶת הַבַּרְוָזִיּוֹת; לְחַזֵּק גָּדֵר נוֹפֶלֶת וְלִמְתֹּחַ חוּטֵי בַּרְזֶל שְׁמוּטִים; לְהַעֲמִיד דַּחְלִילִים בְּגַן־הַיָּרָק, וְכָךְ בְּלִי סוֹף.

אוּלָם הָעֲבוֹדָה הַדְּחוּפָה בְּיוֹתֵר בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיְתָה תִּקּוּן בֵּית־הָאִמּוּן לָאֶפְרוֹחִים. בֵּית־הָאִמּוּן לֹא סֻדַּר כִּדְבָעֵי, הַפַּעַם מִפְּאַת חֹסֶר זְמַנּוֹ שֶׁל הָאָב, וְהָאֶפְרוֹחִים הִגִּיעוּ. וּכְשֶׁמַּגִּיעִים אוֹרְחִים קְטַנְטַנִּים וּמְכֻבָּדִים אֵלֶּה, הֲרֵי כָּל הַמֶּשֶׁק עוֹמֵד עַל רֹאשׁוֹ.

נְשִׁיבָה קַלָּה וְהֵם מִתְקָרְרִים;

מִכְשׁוֹל קָטָן וְהֵם נֶחֱנָקִים;

לְחִיצָה קַלָּה וְהֵם מֵתִים וְאֵינָם;

וְאַתָּה נִשְׁאָר בִּלְעֲדֵי אֶפְרוֹחִים וְעִם…מַפַּח־נֶפֶשׁ, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אִם אָשַׁמְתָּ אַתָּה אוֹ פְּגָעֲךָ סְתָם גּוֹרָל מַר.

וְהָרַע בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶּה הֲרֵיהֶן הַמְּנוֹרוֹת לְחִמּוּם, “אוֹמְנוֹת”, כְּפִי שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן, וְיֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּינֹוקֹות בְּנֵי־יוֹמָם, כִּי הֲרֵי מַשְׁאִירִים אוֹתָן בּוֹעֲרוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים, בְּתוֹךְ רִפּוּד שֶׁל קַשׁ.

וְעַתָּה לֵךְ וְדַע אִם לֹא יִקְרֶה אָסוֹן, אִם אֶפְרוֹחַ אוֹ עַכְבְּרוֹשׁ לֹא יִקְפְּצוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ וְיַדְלִיקוּ אֶת הַקַּשׁ וְיִשְׂרְפוּ אֶת בֵּית־הָאִמּוּן עַל אֶפְרוֹחָיו גַּם יַחַד. וְכֵיצַד תִּישַׁן אָז בִּמְנוּחָה?

אֶת הַטִּפּוּל בְּבֵית־הָאִמּוּן קִבְּלָה עָלֶיהָ תָּמָר, זוֹ אֲחוֹתוֹ הַחִנָּנִית שֶׁל יוּבַל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה בְּרִיאָה וּשְׂמֵחָה תָּמִיד, הֲרֵי בְּשָׁבוּעוֹת אֵלֶּה הָיָה עוֹבְרָהּ רוּחַ שֶׁל עַצְבָּנוּת וְעַסְקָנוּת וְטַרְדָּנוּת, וְלֹא הָיְתָה גִישָׁה אֵלֶיהָ. כָּל עֶרֶב רָצָה לְבֵית־הָאִמּוּן לִבְדֹּק אֶת שַׁלְהֶבֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְתָמִיד הָיְתָה חוֹזֶרֶת וּפִזְמוֹן בְּפִיהָ: “נִדְמֶה לִי שֶׁחָל שִׁנּוּי בַּלֶּהָבָה.”

“מַה נִּדְמֶה לָךְ?”, הָיָה יוּבַל מַרְעִימָהּ.

וְחַשְׁדוֹתֶיהָ לֹא הָיוּ לַשָּׁוְא. “חֲתוּלִים מִתְדַּפְּקִים עַל הַדֶּלֶת,” הָיְתָה אוֹמֶרֶת, וְיוּבַל הִתְקִין לָהּ מַלְכֹּדֶת לַחֲתוּלִים. וְאֵלֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁפִּקְחִים הֵם וְעַרְמוּמִים, הֲרֵי בְּכָל זֹאת אֵין שַׁכְחָנִים כְּמוֹהֶם. אֶחָד נִתְפַּס וְהַשֵּׁנִי רוֹאֶה בְּקַלְקָלָתוֹ, וּבְכָל זֹאת הֱוֵה בָּטוּחַ שֶׁגַּם זֶה יִכָּנֵס לְתוֹךְ אוֹתָהּ מַלְכֹּדֶת וְיִתָּפֵס. אֵין הֵם עוֹמְדִים בִּפְנֵי הַפִּתּוּי שֶׁל חֲתִיכַת בָּשָׂר אוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם בְּחֶמְאָה — כְּדַרְכָּם שֶׁל חֲתוּלִים, שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים וְשׁוֹכְחִים אֶת הַכֹּל.

אוּלָם דָּא־עָקָא שֶׁלְּאַחַר הִתָּפְסָם הָיָה יוּבַל צָרִיךְ לְשִׂימָם לְתוֹךְ שַׂק וּלְהַטְבִּיעָם בְּחָבִית מַיִם — עֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה שְׂנוּאָה עָלָיו בְּיוֹתֵר.

“הַנִּיחִי אוֹתִי,” הָיָה מִתְחַנֵּן לִפְנֵי תָמָר. “אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאוֹהֵב אֲנִי בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלוֹת צְלוּיוֹת, אוּלָם בְּאֶפְרוֹחִים דַּיֵּנִי לְהִסְתַּכֵּל בִּלְבַד, וְאִלּוּ הַטִּפּוּל בְּעוֹפוֹת אֵינוֹ מֵעֲבוֹדוֹת גֶּבֶר.”

“אֵינְךָ גֶּבֶר בִּכְלָל, וְאֵין לְךָ כָּל רֶגֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיוּת,” הָיְתָה טוֹפַחַת לְעֻמָּתוֹ תָּמָר, וְלֵךְ עֲמֹד בִּפְנֵי טַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל אָחוֹת אֲהוּבָה!

“יוּבַל,” אָמְרָה תָּמָר בְּאוֹתוֹ יוֹם, “הָאֶפְרוֹחִים מַרְטִיבִים תַּחְתֵּיהֶם וְיֵשׁ לְהָכִין בִּשְׁבִילָם מִסְגְּרוֹת־רֶשֶׁת, לְשִׂימָן מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה.”

“לֹא אֶעֱשֶׂה,” עָנָה יוּבַל.

וְיוּבַל הָלַךְ וְחִפֵּשׂ קְרָשִׁים, וּמָצָא רֶשֶׁת, וְנָטַל פַּטִּישׁ, וְאָסַף מַסְמְרִים, וּבָא לְבֵית־הָאִמּוּן, וְהִתְחִיל לְנַסֵּר וְלִדְפֹּק, וְלֹא עָזַב אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַד אֲשֶׁר הֵכִין אֶת הַמִּסְגְּרוֹת.

רַק אָז הִתְחִיל עִנְיַן הֲזָזַת הַמְּנוֹרָה וְסִדּוּר הָרְשָׁתוֹת וְהָעֲמָדַת הַמְּנוֹרָה לְפִי פֶּלֶס־מַיִם, שֶׁהַנֵּפְטְ לֹא יִשָּׁפֵךְ. הַכֹּל טוֹב וְנָעִים, וְהָעֲבוֹדָה מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת בִּתְנַאי…בִּתְנַאי שֶׁאֵין זוֹ אֵשׁ, וְאֵין זֶה קַשׁ, וְאֵין אֵלֶּה אֶפְרוֹחִים.

אוּלָם, כָּאָמוּר, הֲרֵי זוֹ אֵשׁ, וְהֲרֵי זֶה קַשׁ, וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה אֶפְרוֹחִים צְהַבְהָבִים וְנֶחֱמָדִים לָעַיִן, אוּלָם טִפְּשִׁים, טִפְּשִׁים לְלֹא תַּקָּנָה.

“תָּמָר,” אָמַר יוּבַל. “הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתְּקוּפַת הַחִמּוּם תַּעֲבֹר”.

“תַּעֲבֹר,” עָנְתָה תָּמָר.

“וְעַד אָז אֵינִי שָׁקֵט,” אָמַר יוּבַל. “וְלֹא הָיָה כָּל צֹרֶךְ, לְפִי דַעְתִּי, לִנְגֹּעַ בַּמְּנוֹרָה בִּכְלָל, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בּוֹעֶרֶת; וַעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעָשִׂיתִי עַכְשָׁו, עִם כָּל הַהֲזָזוֹת וְכָל הַדְּפִיקוֹת, הָיְתָה מְיֻתֶּרֶת בְּהֶחְלֵט.”

“אַל לְךָ לִדְאֹג לְאֶפְרוֹחַי,” עָנְתָה תָּמָר. “וְאַתָּה, הִתְעַסֵּק בִּכְלָבֶיךָ וּבְסוּסֶיךָ וּבְכָל שְׁטֻיּוֹתֶיךָ; לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה אִישׁ מֶשֶׁק.”

יָדַע יוּבַל כִּי אֵין טַעַם לְהִתְקוֹטֵט אִתָּהּ בִּתְקוּפָה זוֹ וַעֲזָבָהּ לְלֹא מַעֲנֶה. אָסַף אֶת כֵּלָיו וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִבֵּית־הָאִמּוּן.

לְאַחַר אֲרֻחַת הָעֶרֶב בָּאָה תָּמָר מִבִּקוּרָהּ הָרָגִיל בְּבֵית־הָאִמּוּן וְהוֹדִיעָה: “נִדְמֶה לִי…”

“אַבָּא, שׁוּב נִדְמֶה לָהּ,” צָעַק יוּבַל.

“הַכֹּל, הַכֹּל בְּסֵדֶר,” עָנוּ לָהּ בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת, כִּי רְגִילִים הָיוּ לָהּ וְלִמְסִירוּתָהּ לָאֶפְרוֹחִים.

קוֹל רַעַשׁ וּצְעָקוֹת הֵעִירוּ אֶת יוּבַל מִשְּׁנָתוֹ וְהִקְפִּיצוּהוּ מִמִּטָּתוֹ.

לִבּוֹ נִפְעַם. הִרְגִּישׁ כִּי קָרָה מַשֶּׁהוּ לְאֶפְרוֹחֶיהָ שֶׁל תָּמָר, וַהֲרֵי הוּא עָבַד שָׁם…

אַחַת־שְׁתַּיִם קָפַץ בְּכֻתָּנְתּוֹ הַחוּצָה. עַנְנֵי עָשָׁן הִתְאַבְּכוּ מִצְּרִיף בֵּית־הָאִמּוּן כְּלַפֵּי הַשָּׁמַיִם זְרוּעֵי הַכּוֹכָבִים. צִפְצוּף מַחֲרִיד שֶׁל אֶפְרוֹחִים הִתְעָרֵב בְּקוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ מִסָּבִיב לַצְּרִיף — מִי בִּדְלִי חוֹל, מִי בְּשַׂק וּמִי בְּצִנּוֹר גּוּמִי.

בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הָיְתָה זוֹ תְּמוּנַת בַּלָּהוֹת. תָּמָר עָמְדָה לְחוּצָה לְדֶלֶת הַבַּיִת מִבְּלִי לָזוּז. עַד אֲשֶׁר נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַכִּבּוּי נִשְׁאֲרָה מִבֵּית־הָאִמּוּן רַק עֲרֵמַת גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת וּפַחִים לוֹהֲטִים.

בְּמַצָּב זֶה מְצָאוּהָ יוּבַל וְאָבִיו.

“אַבָּא,” אָמְרָה. “סְלַח לִי!”

“אֲנִי הָאָשֵׁם,” עָנָה יוּבַל. “לֹא עָבַדְתִּי בִּזְהִירוּת.”

“אַל נָא, יְלָדִים, אַף אֲנִי אָשֵׁם,” אָמַר הָאָב. “פְּנֵי הַדְּבָרִים לֹא יִשְּׁתַּנּוּ עַל יְדֵי כָּךְ, וְהַמִּקְרֶה הָרַע לֹא תָּמִיד פּוֹגֵעַ בַּאֲשֵׁמִים דַּוְקָא.”

 

יא. גּוּף זָר    🔗

הַפָּרוֹת הִתְנַפְּחוּ. בֵּית־הָאִמּוּן נִשְׂרַף. עֲנָנָה יָרְדָה לִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל יוּבַל. כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ הַסְכָּמָה חֲשָׁאִית, לֹא הֶעֱלוּ אֶת זֵכֶר שְׁנֵי הַמִּקְרִים עַל דַּל הַשְּׂפָתַיִם, וּבְכָל זֹאת הֻרְגַּשׁ הָעֶצֶב בְּכָל פִּנָּה.

אָבִיו שֶׁל יוּבַל הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל רַע. מִשָּׁנִים סָבַל בִּגְלַל כַּדּוּר־רוֹבִים שֶׁנִּתְקַע לְתוֹךְ גַּבּוֹ בְּאַחַת מֵהַרְפַּתְקָאוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת עוֹד מִתְּקוּפַת הַשְּׁמִירָה. נִתְקַע הַכַּדּוּר וְלֹא הוּצָא, וּבְחָדְשֵׁי הַחֹרֶף הַגְּשׁוּמִים הֵסֵב כְּאֵבִים. וְאַף שֶׁהָאָב הִתְלוֹצֵץ וְאָמַר: “אֵין זֹאת כִּי הוֹפֵךְ אֲנִי לִהְיוֹת בָּרוֹמֶטֶר, לְהוֹדִיעַ עַל שִׁנּוּי מֶזֶג הָאֲוִיר” — לֹא הָיָה בְּכָךְ מִן הַצְּחוֹק כְּלָל. עַתָּה דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ הָרוֹפְאִים בְּמַפְגִּיעַ לִנְסֹעַ לְחַמֵּי טְבֶרְיָה.

יוּבַל יָדַע כִּי גַּם יַד הַמִּקְרִים הָאַחֲרוֹנִים בַּהֲרָעַת מַצָּבוֹ שֶׁל אָבִיו, כְּשֵׁם שֶׁהֵבִין שֶׁהֵם הַגּוֹרְמִים לַדִּכָּאוֹן הַכְּלָלִי שֶׁהִשְׂתָּרֵר בַּבַּיִת. הוּא הֶחְלִיט לְתַקֵּן אֶת הַמַּצָּב, וְחִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת.

בְּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה סִלֵּק אֶת שְׂרִידֵי בֵּית־הָאִמּוּן הַשָּׂרוּף. הוּא רָתַם אֶת הָעַרְמוֹנִי וְחָרַשׁ אֶת הַחֶלְקָה פַּעֲמַיִם, בְּזוֹ אַחַר זוֹ, וּלְאַחַר שֶׁבִּצְבֵּץ וְעָלָה הַתִּלְתָּן הַזָּרוּעַ, שׁוּב לֹא הֶעֱלָה אִישׁ עַל דַּעְתּוֹ כִּי רַק לִפְנֵי זְמַן קָצָר עָמַד בִּנְיָן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

אֶת לֵב אֲחוֹתוֹ קָנָה בְּאַהֲבָה רַבָּה, בִּתְשׂוּמֶת־לֵב וּבְעָרְמָה. הוּא יָדַע אֶת אַהֲדָתָהּ לַפְּרָחִים וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הֵבִיא לָהּ זֵרִים נְדִירִים, אִם מִפִּסְגוֹת הֶהָרִים הַגְּבֹהוֹת אוֹ מִסִּבְכֵי הַוָּדִי. הוּא הִזְמִינָהּ אִתּוֹ לְטִיּוּלָיו, לְהַרְאוֹת לָהּ קִנֵּי צִפֳּרִים וּמְאוּרוֹת שׁוּעָלִים וְאַרְנְבוֹת־שָׂדֶה — עַד שֶׁזּוֹ לֹא הִכִּירָה שׁוּב אֶת אָחִיהָ הָאָהוּב וְהַיָּהִיר.

לְמַעַן אָבִיו שֶׁנָּסַע לְחַמֵּי טְבֶרְיָה, הֶחְלִיט לְקַשֵׁט וּלְתַקֵּן אֶת הָרֶפֶת, שֶׁמִּזְּמַן הָיְתָה זְקוּקָה לְבֶדֶק יְסוֹדִי. יַחֲזֹר וְיִשְׂמַח — חָשַׁב יוּבַל בְּלִבּוֹ. וּמִשֶּׁהִחְלִיט שׁוּב לֹא סָבַל דְּחִיָּה. הִתְחִיל בְּאִסּוּף חֳמָרִים, קְרָשִׁים וְלוּחוֹת וּכְלֵי־עֲבוֹדָה. אֶת הַכֹּל סָחַב וְכִנֵּס לְתוֹךְ הָרֶפֶת.

מִשֶּׁרָאֲתָה אִמּוֹ אֶת הַפְּעַלְתָּנוּת שֶׁל בְּנָהּ, אָמְרָה לוֹ:

“רְאֵה, יַקִּירִי, לֹא אֲיַעֵץ לְךָ לְרַכֵּז אֶת כָּל הַחֳמָרִים הַלָּלוּ לְתוֹךְ הָרֶפֶת. יֵשׁ סַכָּנָה בְּכָךְ. הַפָּרוֹת תִּפָּצַעְנָה, תַּפִּיל מַשֶׁהוּ לְתוֹךְ הָאֲבוּסִים…הֲרֵי רָב הַמָּקוֹם בֶּחָצֵר.”

“לֹא,” עָנָה יוּבַל. “הִנֵּה לְמָשָׁל רוֹצֶה אֲנִי לְתַקֵּן אֶת קַרְשֵׁי הַגַּג וּמֻכְרָח אֲנִי לַעֲבֹד בִּפְנִים.”

אִמּוֹ שֶׁל יוּבַל הָיְתָה טוֹבַת־לֵב. קִמְטֵי הַזְּמַן נֶחֶרְשׁוּ בְּפָנֶיהָ הַיָּפִים. אֶת בְּנָה אָהֲבָה וְסָמְכָה עָלָיו.

“וְאַתְּ, אִמָּתִי,” הוֹסִיף בְּבַת־צְחוֹק, “הֲיִי נָא שְׁקֵטָה. אֶזָּהֵר וְלֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע. וְאַבָּא, מִשֶּׁיַּחֲזֹר — יִשְׂמַח.”

אָכֵן, גַּם הִיא רָצְתָה לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבּוֹ שֶׁל אַבָּא.

יוּבַל נִזְהַר. כַּוָּנוֹתָיו הָיוּ טוֹבוֹת. הוּא סִיֵּד אֶת קַרְשֵׁי הַגַּג, אוּלָם קֹדֶם לָכֵן תִּקְּנָם בְּגַרְזֶן וּבְמַסְמְרִים. וַהֲרֵי נִסִּים אֵינָם מִתְרַחֲשִׁים בְּיָמֵינוּ. יֵשׁ לְהַנִּיחַ אֵפוֹא שֶׁאַחַד הַמַּסְמְרִים מָצָא דַּרְכּוֹ בְּכָל זֹאת אֶל הָאֵבוּס אוֹ אֶל עֲרֵמַת הַשַּׁחַת. אֵין הַדָּבָר וַדָּאִי — יוּבַל רַק נִסָּה בְּאֹפֶן כָּזֶה לְהַבְהִיר לְעַצְמוֹ אֶת מַהֲלַךְ הַדְּבָרִים…לְאַחַר מַעֲשֶׂה.

וְהַמַּעֲשֶׂה כָּךְ הָיָה: אוֹתוֹ יוֹם שֶׁאָבִיו חָזַר מִטְּבֶרְיָה וּמַרְאֵהוּ טוֹב, בַּת־צְחוֹק מְרַחֶפֶת עַל שְׂפָתָיו וּכְאִלּוּ שָׁכַח מִכְּאֵבָיו וּמִצָּרוֹתָיו — יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם, הַבֵּן וְהָאָב, לְסַיֵּר בְּמִשְׁקָם. בָּרִאשׁוֹנָה טִיְּלוּ בַּשָּׂדוֹת, עָבְרוּ אֶל גַּן־הַיָּרָק, בִּקְּרוּ בַּלּוּלִים, וְאֶת הָרֶפֶת הַמְתֻקָָּנָה וְהַמְקֻשֶׁטֶת הִשְׁאִיר יוּבַל לְבַסּוֹף. הֵם נִכְנְסוּ, וְהָאָב פָּקַח זוּג עֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁלָטִים הַמְצֻיָּרִים עִם שְׁמוֹת הַפָּרוֹת מֵעַל לְעֶמְדוֹתֵיהֶן, אֶת אֲרוֹן הָרְפוּאוֹת הַקָּטָן הַקָּבוּעַ אֶל הַקִּיר, אֶת הַגַּג הַמְתֻקָּן. וְהִנֵּה נָפַל מַבָּטוֹ עַל אַחַת הַפָּרוֹת וְהוּא אָמַר:

“רְאֵה, יוּבַל. טַלְפִּית אֵינָה בְּסֵדֶר וְהִיא סוֹבֶלֶת מִכְּאֵבִים.”

כְּעֵין דְּקִירָה עָבְרָה אֶת גּוּפוֹ שֶׁל יוּבַל, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע עַל מָה וְלָמָּה. אוּלָם זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל הַרְגָּשָׁה לִפְעָמִים, לְעוֹרֵר מַצְפּוּן סָמוּי וּלְהַתְרִיעַ עַל חֵטְא־בְּלֹא־יוֹדְעִים.

“תָּשִׂים עָלֶיהָ עַיִן, בְּנִי, וְאוּלַי נִקְרָא תֵּכֶף לָרוֹפֵא, כִּי לֹא נוּכַל לִסְבֹּל נֵזֶק נוֹסָף בָּרֶפֶת,” הוֹסִיף הָאָב שֶׁהִרְצִין מְאֹד.

וְכֵן הָיָה. הַפָּרָה רָבְצָה וְגָנְחָה קָשׁוֹת. בָּאֹכֶל לֹא נָגְעָה, וְחָלָב הֵנִיבָה בְּאוֹתוֹ יוֹם אַךְ מְעַט.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּא הָרוֹפֵא. לְאַחַר בָּדְקוֹ אֶת הַפָּרָה, פָּסַק: “גּוּף זָר!”. וְהָיָה בְּהַכְרָזָתוֹ מֵעֵין קְבִיעַת פְּסַק־דִּין מָוֶת.

רַק אָז נִתְבָּרֵר כָּל עִנְיַן בֵּית־הַמְּלָאכָה שֶׁיּוּבַל סִדֵּר בָּרֶפֶת.

“אִם כָּכָה,” אָמַר הָרוֹפֵא, “הֲרֵי הָעִנְיָן בָּרוּר. הַפָּרוֹת אֵינָן מַבְדִּילוֹת בֵּין אָסוּר לְמֻתָּר. אִם נָפַל מַסְמֵר לְתוֹךְ הֶחָצִיר, הֲרֵי שֶׁבָּלְעוּ אוֹתוֹ, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, אֵין זוֹ אֶלָּא שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן. הַגּוּף הַזָּר וְהַחַד נוֹדֵד בִּכְרֵסָה שֶׁל הַבְּהֵמָה עַד אֲשֶׁר יִתָּקַע סָמוּךְ לְלִבָּהּ, וְאָז חַיֶּיהָ נִקְפָּדִים. פְּעָמִים אָמְנָם עוֹבֵר זְמַן רַב עַד אֲשֶׁר תַּרְגִּישׁ הַבְּהֵמָה בְּכָךְ, וַאֲפִלּוּ תְּסַיֵּם חַיֶּיהָ בְּשַׁלְוָה, אוּלָם אֵין הַמִּקְרֶה הַנָּדוֹן בַּר־מַזָּל בְּמִדָּה כָּזֹאת.”

לוּ הָיוּ שׁוֹפְכִים עַל יוּבַל קִיתוֹן שֶׁל מַיִם קָרִים כִּי אָז לֹא הָיָה מִזְדַּעֲזֵעַ בְּאוֹתָהּ מִדָּה כְּשֵׁם שֶׁנִּרְעַד לְשֵׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל הָרוֹפֵא. הָאֻמְנָם הֵסִיר הַמַּזָּל אֶת פָּנָיו מִכָּל מַעֲשֵׂי יָדָיו, וְעַתָּה רַק יָבִיא אֲסוֹנוֹת בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה?

הוֹ, לֹא. עוֹד עָתִיד יוּבַל לִפְעֹל גְּדוֹלוֹת. אֵין זוֹ אֶלָּא הִשְׁתַּלְשְׁלוּת עֲצוּבָה שֶׁל מִקְרִים בִּלְבַד, לְלַמְּדוֹ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת זְהִירוּת וּלְהַקְנוֹתוֹ נִסָּיוֹן, כִּי זוֹ דֶרֶךְ הַחַיִּים.

 

יב. יוּבַל זוֹכֶה    🔗

אָכֵן, הוּטַב מַזָּלוֹ שֶׁל יוּבַל וְהַהַצְלָחָה שׁוּב הֵאִירָה לוֹ אֶת פָּנֶיהָ. בְּאַחַד הַיָּמִים מִימוֹת נִיסָן הַבְּהִירִים וְהַכְּחֻלִּים, בְּעָמְדוֹ מְמֻגָּף בְּתוֹךְ בּוֹר הַזֶּבֶל לְמַלֵּא עֲגָלָה זוּגִית הָרְתוּמָה אֶל הָעַרְמוֹנִי וְדוֹתָן, סוּסוֹ שֶׁל אֶפְרָתִי שְׁכֵנָם, נִשְׁמְעָה שְׁרִיקָה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וְרֹאשׁוֹ הָאַדְמוֹנִי וְהַמְדֻבְלָל שֶׁל אִתַּי בֶּן־אֶלְעָזָרִי הוֹפִיעַ: “יוּבַל! בּוֹא הֵנָּה, מַהֵר!” וְיוּבַל זָרַק אֶת קִלְשׁוֹנוֹ כְּכִידוֹן, לְהִתָּקַע בְּתוֹךְ עֲרֵמַת הַזֶּבֶל הַמַּהְבִּיל, קָפַץ קְפִיצָה אַחַת וּשְׁתֵּי קְפִיצוֹת וְהוּא כְּבָר עַל־יַד הַגָּדֵר.

“מַה קָּרָה?” שָׁאַל אֶת אִתַּי.

אִתַּי מָשַׁךְ כָּרָגִיל בְּאַפּוֹ הַכַּפְתּוֹרִי וּפָלַט בְּחִפָּזוֹן:

“שָׁם בֶּהָרִים הִמְלִיטָה פָּרָה עַרְבִית עֶגְלָה נֶחְמֹדֶת, אוּלָם אֵין הִיא נוֹתֶנֶת לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ; וְגַם הַפָּר עוֹמֵד לְיָדָהּ וְרוֹדֵף אַחַר כָּל מִתְקָרֵב. הָלַכְתִּי עִם אֲבִישַׁי לְחַפֵּשׂ בֵּיצֵי צִפֳּרִים בִּשְׁבִיל הָאֹסֶף שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, וְנִתְקַלְתִּי בָּהֶם. כַּנִּרְאֶה שֶׁאַחַד הָרוֹעִים הַנּוֹדְדִים הִשְׁאִירָם, וְאִם לֹא נִקָּחֵם עוֹד הַלַּיְלָה, תִּטָּרֵף הָעֶגְלָה, וְאֶת הַהוֹרִים יְצָרֵף אֶל עֶדְרוֹ רוֹעֶה סְתָם…”

עֵינָיו שֶׁל יוּבַל נִדְלְקוּ.

“וְהֵיכָן הוּא אֲבִישַׁי?” שָׁאַל.

“אֲבִישַׁי הָלַךְ לִקְרֹא לְאָסָא וּלְיוֹנָתָן,” עָנָה אִתַּי. “אֵין כָּל תִּקְוָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפָּרָה וְהַפָּר הַנִּרְגָּזִים. יֵשׁ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בְּיַחַד.”

אָכֵן, בָּזֹאת לֹא הָיָה בָּטוּחַ, אִם יוּבַל יַסְכִּים “לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ בְּיַחַד.”

בֵּינְתַיִם עָלוּ קוֹלוֹת הַבָּאִים מֵעֵבֶר לָרְחוֹב. צָעֲדוּ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל אֲבִישַׁי הַדַּק, שֶׁדִּבֵּר בְּהִתְלַהֲבוֹת רַבָּה וּבִטֵּל דִבְרֵי אֲחֵרִים; אָסָא הָרְצִינִי וְהַמְגֻשָּׁם, שֶׁקְּרָאוּהוּ “מְלֻמָּד” עַל שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו; יוֹנָתָן הַמְטֻפָּל וְהַיַּלְדוּתִי, שֶׁבְּתִסְרָקְתּוֹ הַמֻּרְטֶבֶת תָּמִיד הִבְהִיק הַשְּׁבִיל, מַעֲשֶׂה יְדֵי אִמּוֹ הָ“עִירוֹנִית”; אַיּוֹ, הוּא אָבִיק, הַלְּבַנְבָּן, בַּעַל הָעֵינַיִם הַמִּתְנוֹצְצוֹת וְהַשּׂוֹחֲקוֹת תָּמִיד, שֶׁהָיָה סְתָם “חֶבְרֶה’מַן”; אֵהוּד בַּעַל הַשְּׁרִירִים, וְאַמְנוֹן שֶׁקְּרָאוּהוּ “תָּמָר” בִּגְלַל קוֹמָתוֹ וּפָנָיו הַיָּפִים. כֻּלָּם בָּאוּ וּפְנֵיהֶם אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל יוּבַל, לִשְׁאֹל וּלְהִתְיָעֵץ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּהִזְדַּמְּנוּת כָּזֹאת, שֶׁאֵינָהּ מִזְדַּמֶּנֶת אֶלָּא אַחַת לְיוֹבֵל, וְאִם אָמְנָם לִזְכּוֹת בְּעֶגְלָה, בְּפָרָה וּבְפָר הַנִּמְצָאִים בִּ“רְשׁוּת הָרַבִּים”, כְּפִי שֶׁיָּעַץ אָסָא “הַמְלֻמָּד”.

“וְעַתָּה שֶׁקֶט,” צָרַח אִתַּי. “נִקַּח אִתָּנוּ חֶבֶל, לְזָרְקוֹ בְּצוּרַת פְּלָצוּר עַל רֹאשׁ הַפָּרָה, כְּפִי שֶׁרָאִיתִי בַּקּוֹלְנוֹעַ.”

“שְׁטֻיּוֹת,” עָנָה אֲבִישַׁי הַמִּתְנַגֵּד. “לְשֵׁם כָּךְ צְרִיכִים לִרְכֹּב עַל סוּס דּוֹהֵר, שֶׁיִּמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַפָּרָה, וְאִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּךָ, אִתַּי, אֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחֹק. תָּמִיד אֲנִי נִזְכָּר בִּרְכִיבָתְךָ עַל דּוֹתָן וְעַל קִירוֹת הַבָּתִים שֶׁגֵּרַדְתָּ בְּבֶרֶךְ רַגְלְךָ; נֵס הוּא שֶׁהַבָּתִים לֹא הִתְמוֹטְטוּ…”

הַכֹּל פָּרְצוּ בִּצְחוֹק.

“דַּי לָכֶם, טִפְּשִׁים,” נָהַם אֵהוּד. “נֵצֵא וְנֵלֵךְ לִרְאוֹת בַּמָּקוֹם אֶת אֲשֶׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.”

“וּלְמִי תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת הָעֶגְלָה?” שָׁאַל יוּבַל וְהִצְטַחֵק.

הוֹ, עַל כָּךְ לֹא חָשְׁבוּ. לִזְכּוֹת בְּפָרָה וּבְפָר — הַסִּכּוּיִים הָיוּ קְטַנִּים, וְאִלּוּ בָּעֶגְלָה…אָכֵן, לְמִי תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת?

“נִמְכֹּר אוֹתָהּ וּנְחַלֵּק אֶת הַכֶּסֶף בֵּינֵינוּ,” אָמַר אִתַּי.

“לֹא, נַעֲשֶׂה סְעֻדָּה וְנַזְמִין אֶת הַמְבֻגָּרִים,” עָנָה אֲבִישַׁי.

"קֹדֶם תִּפְסוּהָ, " טָפַח אָסָא.

“נְגַדְּלָהּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר,” הִצִּיעַ יוֹנָתָן.

“דַּי!” צָעַק אַיּוֹ, שֶׁהָיָה חֶבְרֶה’מַן. “מִי שֶׁיִּתְפְּסֶנָּה — לוֹ תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת. וְעַתָּה יִשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד.”

הָעֵצָה הַזֹּאת נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּל וְהַחַבְרַיָּא יָצְאָה לַדֶּרֶךְ.

הָיְתָה זוֹ שָׁעָה שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרַיִם. שֶׁמֶשׁ בְּהִירָה עָמְדָה בִּמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ וְיַרְקוּת עֲמֻקָּה הֵצִיפָה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ. עֲנָנִים טִיְּלוּ בַּשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים; צִפֳּרִים רִנְּנוּ מֵעֲבָרִים, וְיוּבַל, אִתַּי, אֲבִישַׁי, יוֹנָתָן, אֵהוּד, אָסָא, אַמְנוֹן וְאַיֹּו צָעֲדוּ בַּשְּׁבִיל הָעוֹלֶה אֶל הֶהָרִים, בֵּין הַשִּׂיחִים הַיְרֻקִּים וְהַסְּלָעִים הָאֲפֹרִים הַמִּזְדַּקְּרִים בֵּינֵיהֶם — צָעוֹד וְשָׁרוֹק, בְּרַעַשׁ, בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה.

הֵם עָלוּ אֶל פִּסְגַּת הָהָר וְרוּחַ קַלִּילָה הֵחֵלָּה מְלַטַּפְתָּם. מַרְאֶה נֶהְדָּר שֶׁל אַרְצָם הַיְרַקְרֶקֶת, הַמְסֻלַּעַת וְהַהֲרָרִית נִתְגַּלָּה לִפְנֵיהֶם עַד לִרְאִי הַתְּכֵלֶת שֶׁל הַכִּנֶּרֶת הָרְחוֹקָה־הַקְּרוֹבָה, שֶׁפְּרוּשָׂה הָיְתָה כְּמַטְלִית־תְּכֵלֶת מִתְנוֹצֶצֶת וּקְסוּמָה.

אוּלָם חִישׁ־מַהֵר מִצְמְצוּ בְּעֵינֵיהֶם לְגָרֵשׁ אֶת הַמַּדּוּחִים הַמִּתְגַּנְּבִים לְלִבּוֹתֵיהֶם. מַעֲשֵׂה צַיִד נוֹעָז לִפְנֵיהֶם וְאֵין מָקוֹם לְהַסָּחַת הַדַּעַת בְּמַרְאוֹת נוֹף. בְּצָהֳלָה וּבִמְשׁוּבָה נִדַּרְדְּרוּ בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה.

וְהִגִּיעוּ. הַפָּר הַלּוֹחֵךְ עֵשֶׂב, וְהַפָּרָה הַמְלַקֶּקֶת אֶת עֶגְלָתָהּ הַמַּבְרִיקָה בְּכִתְמֵי הַשְּׁחוֹר שֶׁעַל גַּבָּהּ, נִתְגַּלּוּ לְעֵינֵיהֶם עַל תֵּל יָרֹק בְּמֶרְחַק עַשְׂרוֹת צְעָדִים בִּלְבַד.

הַפָּר הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ עִם הוֹפָעָתָם הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הָאֲנָשִׁים, כִּי יָצְאוּ מֵאֲחוֹרֵי רָמָה מַסְתִּירָה. הוּא נָהַם נְהִימָה מְבַשֶּׂרֶת רָעוֹת וְהוֹרִיד שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ, לְהַבְלִיט אֶת עֶרְכּוֹ וְאֶת קַרְנָיו.

הַחַבְרַיָּא נִתְרַכְּזָה. מַה לַּעֲשׂוֹת?

“נַקִּיף אוֹתָם!” יָעַץ אִתַּי.

“לֹא!” טָעַן אֲבִישַׁי. “נִתְקַדֵּם בְּצַוְתָּא קָדִימָה.”

“נְדַבֵּר עַל לִבָּם,” הִתְלוֹצֵץ אֵהוּד.

“שֶׁקֶט,” צָעַק אַיּוֹ. “נַקִּיפֵם כְּפִי שֶׁיָּעַץ אִתַּי. נִתְקַדֵּם מֵעֲבָרִים, וְאַמִּיץ־הַלֵּב הוּא שֶׁיִּקְפֹּץ בָּרֶגַע הַנָּכוֹן וְיִתְפֹּס אֶת הָעֶגְלָה; הַפָּרָה כְּבָר תֵּלֵךְ מֵאֵלֶיהָ, וְאֶת הַפָּר יִצְטָרְכוּ הַנּוֹתָרִים לְעַכֵּב אֵיךְ־שֶׁהוּא.”

יוּבַל שָׁתַק רְגָעִים מִסְפָּר וְאַחַר אָמַר:

“אֵינִי סָבוּר כִּי נַצְלִיחַ. אוּלָם כְּדַאי לְנַסּוֹת. רְאוּ אֶת הַפָּר וְהַפָּרָה. הֵם תּוֹפְסִים עֲמָדוֹת נוֹחוֹת.”

וְאָכֵן, הִסְתּוֹבְבָה גַּם הַפָּרָה אֶל הַנִּקְהָלִים, וְהַשְּׁנַיִם עָמְדוּ מוּרְדֵי רֹאשׁ וְזוֹעֲמִים, מוּכָנִים לְכָל דָּבָר…

הַחַבְרַיָּא נִתְפַּזְּרָה וְהִתְחִילָה לְהַקִּיף אֶת צֵידָם בְּשַׁרְשֶׁרֶת, הָלוֹךְ וְהָקֵּף…

אוּלָם מִשֶּׁנִּתְקָרְבוּ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה הִסְתּוֹבְבָה הַפָּרָה בְּכִוּוּן הָפוּךְ, וְכָךְ עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם, הַפָּר וְהַפָּרָה, רֹאשׁ אֶל זָנָב, וְנִפְנוּ בַּחֲצָאֵי זָוִית לְהָגֵן עַל עֶגְלָתָם מִכָּל הָעֲבָרִים. מִזְּמַן לִזְמַן הֵגִיחוּ בִּנְהִימָה מָרָה, וְכִמְעַט שֶׁאַמְנוֹן הֹעֲלָה עַל קַרְנֵי הַפָּרָה, אִלְמָלֵא יוּבַל, שֶׁתָּחַב לָהּ בְּפָנֶיהָ עֲנַף סִדְרִיּוֹת לְסַנְוְרָהּ.

אוֹתוֹ רֶגַע קָפַץ אַיּוֹ וְתָפַס אֶת הָעֶגְלָה הָרוֹעֶדֶת. אוּלָם הַפָּר, שֶׁהִתְכַּוֵּן כְּאִלּוּ אֶל אִתַּי, זִנֵּק אֶל אַיּוֹ בְּמִין רְצִיחָה אֲיֻמָּה כָּזֹאת, שֶׁהֻצְרַךְ לִזְרֹק אֶת הָעֶגְלָה לְרַגְלֵי הַחַיָּה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת. וְאָכֵן, נֶעְצַר הַפָּר בִּגְעִיָּה רְסוּקָה, וְהַפָּרָה אַף הִיא הָפְכָה פָּנֶיהָ וְרָצָה לְגוֹנֵן עַל בַּר־בִּטְנָהּ.

נִשְׁתַּלְּטָה הֲפוּגָה, וְיוּבַל קָרָא לְהִסּוֹג, כִּי יֵשׁ לוֹ לְהַגִּיד מַשֶׁהוּ. הַכֹּל נִתְרַכְּזוּ, וְיוּבַל הִצִּיעַ:

“אָכֵן נַקִּיפֵם, אוּלָם הַפַּעַם נְסַקְּלֵם בַּאֲבָנִים וְנַפְחִידֵם בִּצְעָקוֹת רָמוֹת. רַק הִזָּהֲרוּ, וְאוֹיָה לְמִי שֶׁיִּפְגַּע בָּהֶם בְּאֶבֶן. שִׂימוּ לֵב וְהָעִיפוּ אוֹתָן מֵעֲלֵיהֶם, וְצָעוֹק תִּצְעֲקוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיכֶם.”

וְשׁוּב נִתְפַּזְּרוּ הַצַּיָּדִים הַנּוֹעָזִים בְּשַׁרְשֶׁרֶת מַקִּיפָה, וִידֵיהֶם וְכִיסֵיהֶם מְלֵאִים אֲבָנִים. יוּבַל, שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהַנְהָגָה לְיָדָיו, נָתַן אֶת הַפְּקֻדָּה. בְּרַד אֲבָנִים נִתַּךְ מֵעֲבָרִים, וּצְרִיחוֹת, יְלָלוֹת וְהֵדִים בָּקְעוּ וְנִתְגַּלְגְּלוּ מִבֵּין הַגְּבָעוֹת. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא — הַפָּרָה וְהַפָּר הֵרִימוּ זַנְבוֹתֵיהֶם, הִבְקִיעוּ אֶת שׁוּרַת הַמַּתְקִיפִים הַנִּבְהָלִים עַצְמָם וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם. עֵינֵי הַכֹּל נִפְקְחוּ לָרְוָחָה לְמַרְאֵה הַהַצְלָחָה הַפִּתְאֹמִית, וְאִלּוּ יוּבַל קָפַץ קְפִיצַת חָתוּל פִּרְאִי אֶל הָעֶגְלָה וּתְפָסָהּ. בִּן־רֶגַע עָמַד אִתָּהּ עַל צוּק סֶלַע, לְלֹא כָּל גִּישָׁה אֵלָיו. וְאָכֵן, הֶחְכִּים לַעֲשׂוֹת. נִרְאֶה בַּעֲלִיל כִּי הַפָּר וְהַפָּרָה הַבּוֹרְחִים נֶעֶצְרוּ פִּתְאֹם, גָּעוּ מָרוֹת וְהִתְכּוֹנְנוּ לְקַפַּנְדְּרִיָּה עַל מְנַת לִסְגֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ אוֹ בְּדוֹמֶה לְכָךְ.

כָּל הַחַבְרַיָּא נִתְקַהֲלוּ לְיַד הַצוּק וְהַדִּבֵּר אֵין בְּפִיהֶם. מֵהִתְרַגְּשׁוּת? אוֹ מִקִּנְאָה?

אוּלָם בְּכָךְ לֹא נִסְתַּיֵּם הַיּוֹם רַב הָעֲלִילוֹת. לְפֶתַע הוֹפִיעַ מֵעַל לְרָמָה אַחֶרֶת עַבְּדְאַלְלָּה, הַשֵׁיךְ הַזָּקֵן, רָכוּב עַל סוּסָתוֹ הָאֲצִילָה וְהָאֲפֹרָה וּסְבִיבוֹ קְהַל מְלַוָּיו, הַבֵּדוּאִים, קָהָל גָּדוֹל. וְהַשֵּׁיךְ קָרָא: “יַא יוּבַל! בּוֹא הֵנָּה הַנַּעַר!” הַכֹּל פָּעֲרוּ פּיוֹתֵיהֶם לִרְוָחָה. מִנַּיִן הוֹפִיעַ שֵׁיךְ בֶּדוּאִי זָקֵן וְחָבִיב זֶה?

הִכִּירוּ הַנְּעָרִים אֶת הַשֵּׁיךְ, שֶׁקִּשְׁרֵי יְדִידוּת קְשָׁרוּהוּ עִם אֲבוֹתֵיהֶם הַמִּתְיַשְּׁבִים.

“רֵד, יוּבַל, הֲלֹא קְרָאתִיךָ, הַנַּעַר!” צָעַק הַשֵּׁיךְ בַּשֵּׁנִית.

יוּבַל קָפַץ אֵלָיו וְאָמַר:

“סְלַח לִי, הַשֵּׁיךְ. אִם הָעֶגְלָה שֶׁלְּךָ הִיא, הֲרֵיהִי לְפָנֶיךָ, אוּלָם חָשַׁבְנוּ שֶׁהִשְׁאִירָהּ אַחַד הָרוֹעִים הַנּוֹדְדִים וְחָשַׁשְׁנוּ שֶׁמָּא תִּטָּרֵף.”

“אָכֵן, שֶׁלִּי הִיא, יוּבַל!”, הִצְטַחֵק הַשֵּׁיךְ. “אוּלָם רָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂיכֶם, וְאֹמֶץ־לִבְּךָ מָצָא חֵן בְּעֵינַי, הַנַּעַר. עוֹד תַּעֲלֶה בִּגְבוּרָתְךָ וּבְחָכְמָתְךָ עַל אָבִיךָ, שֶׁיְּדִידִי הוּא וְאָחִי.”

וְאֶל מְלַוָּיו פָּנָה הַשֵּׁיךְ וְאָמַר:

“הָעֶגְלָה תִּהְיֶה שֶׁל הַנַּעַר, כִּי זָכָה בָּהּ בְּאֹמֶץ־לִבּוֹ, וְחֵי הַנָּבִיא, אִלְמָלֵא אֱמוּנָתוֹ הַזָּרָה כִּי אָז הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה. וְעַתָּה, מְלַוַּי הַנֶּאֱמָנִים, רְדוּ מִסּוּסֵיכֶם, לְשַׂמֵּחַ אֶת לֵב הַחֲוָאגַ’את הַצְּעִירִים, לְהַרְכִּיבָם הַבַּיְתָה, וְאֶת הַפָּרָה עִם הַפָּר תְּגָרְשׁוּ וּתְצָרְפוּם אֶל הָעֵדֶר.”

מִכָּל בָּתֵּי הַמּוֹשָׁבָה פָּרְצוּ לִרְאוֹת אֶת קְבוּצַת הָרוֹכְבִים הַמּוּזָרָה, עִם הַשֵּׁיךְ בְּרֹאשָׁה, וְיוּבַל רוֹכֵב לְיָדוֹ, וְעַל גַּבֵּי סוּסוֹ הָעֶגְלָה בִּכְתָמֶיהָ הַשְּׁחוֹרִים־לְבָנִים.

 

יג. הַפִּרְדָּה הַנָּאָה    🔗

בְּרִיחַת סוּס — עִנְיָן בִּישׁ הוּא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, מָה עוֹד בָּעוֹנָה הַבּוֹעֶרֶת, כְּשֶׁהַשַּׁחַת מֻטֶּלֶת בַּשָּׂדֶה וְנִשְׂרֶפֶת מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת וְאִלּוּ הַמַּלְקוֹשׁ תָּלוּי בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם. כָּל רֶגַע עָלוּל הוּא לָרֶדֶת, לְהַרְטִיב אֶת הַשַּׁחַת וּלְקַלְקְלָהּ לְגַמְרֵי.

עַל כֵּן יֵשׁ לְהַעֲבִיר אֶת הַשַּׁחַת לַמַּתְבֵּן וּלְמַהֵר בְּכָךְ.

וּמַה בִּדְבַר חֶלְקוֹת הַבּוּר שֶׁיֵּשׁ לְחָרְשָׁן?

בְּיָמִים שֶׁכָּאֵלֶּה מִזְדַּמֶּנֶת גַּם עֲבוֹדַת־חוּץ בְּהוֹבָלָה וּשְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ.

מָה אֵפוֹא יַעֲשֶׂה אִכָּר שֶׁאִיתְרַע מַזָּלוֹ וְסוּסוֹ בָּרַח?

וְאָכֵן, הִצְטַעֵר הָאִכָּר אוּרִי, שֶׁמּוֹנִיטִין יָצְאוּ לְמַזָּלוֹ הָרַע, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ: אִם תִּפֹּל פָּרָה וְלֹא תָּקוּם, אֵין זֹאת כִּי אִם פָּרָתוֹ שֶׁל אוּרִי.

וְאִם תַּפִּיל פָּרָה — פָּרָתוֹ שֶׁל אוּרִי הִיא.

אִם יַעֲלֶה עֵדֶר גְּמַלִּים עַל חֶלְקַת שָׂדֶה מְרֻחֶקֶת וְיַחֲרִיבֶהָ כָּלִיל — חֶלְקָתוֹ שֶׁל מִי הִיא הַנִּזֶּקֶת?

— שֶׁל אוּרִי.

וּמִי שָׁכַח לִנְעֹל אֶת לוּלוּ בַּלַּיְלָה?

— כַּמּוּבָן שֶׁאוּרִי.

וּמַה פֶּלֶא שֶׁהַתַּנִּים סִדְּרוּ לָהֶם “קוּמְזִיץ” אוֹתוֹ לַיְלָה? הִתְבַּדְּחוּ לֵיצָנֵי הַכְּפָר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל אוּרִי הַמִּסְכֵּן.

אוּרִי — אִישׁ טוֹב הוּא, רַק עָיֵף בְּמִקְצָת מִשָּׁנִים וַעֲבוֹדָה. אֵין הוּא מִתְרַגֵּשׁ, אַף אֵינוֹ מֵטִיחַ טְעָנוֹת בָּרַע לוֹ. הוּא רַק מִצְטַעֵר, וְזֹאת עוֹשֶׂה הוּא בְּלִבּוֹ פְּנִימָה, מִבְּלִי שֶׁאֲחֵרִים יַרְגִּישׁוּ בְּכָךְ.

לָכֵן רוֹאוֹת הַבְּרִיּוֹת אֶת צָרוֹתָיו בְּבַת־צְחוֹק עַל שְׂפָתַיִם. אָז מִתְחַיֵּךְ גַּם אוּרִי בְּחִיּוּךְ דַּק וְעָצוּב, כְּאוֹמֵר: “אֵין דָּבָר!”

וְסוּסוֹ כֵּיצַד בָּרַח?

פָּשׁוּט. לְאַחַר שֶׁגָּמַר אוּרִי בֶּחָרִישׁ וְעָמַד לְהַעֲבִיר אֶת הַסּוּס וּלְרָתְמוֹ לַמַּשְׂדֵּדָה — הִרְפָּה אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת, הִתִּיר אֶת הַמּוֹסֵרוֹת וְהִתְכּוֹפֵף לְהוֹרִיד אֶת הַפֶּלֶס. מִשֶּׁהִרְגִּישׁ הַסּוּס אֶת עַצְמוֹ פָּטוּר לְרֶגַע מְעֻלָּהּ שֶׁל הַמַּחֲרֵשָׁה, בָּעַט בְּעִיטָה שֶׁהֵעִיפָה צְרוֹרוֹת עָפָר לַחֲלַל הָאֲוִיר, צָנַף בִּזְנָבוֹ צְנֵפָה גְּדוֹלָה וּבָרַח לְעֵבֶר הֶהָרִים.

לִכְאוֹרָה, הֲרֵי זֶה מִקְרֶה שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת לְכָל אָדָם בְּכָל עֵת. אֶלָּא שֶׁלְּכָל אָדָם יִקְרֶה כַּדָּבָר הַזֶּה אַחַת לְיוֹבֵל, וְגַם אָז בּוֹרֵחַ לוֹ הַסּוּס הַבַּיְתָה אֶל אֻרְוָתוֹ. וְאִלּוּ אֵצֶל אוּרִי הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם־יוֹם, וּכְשֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, דַּרְכּוֹ לְעֵבֶר הֶהָרִים דַּוְקָא. מַזָּלוֹ שֶׁל אוּרִי הוּא.

אֵין רוֹדְפִים בָּרֶגֶל אַחֲרֵי סוּס שֶׁבָּרַח. הִבִּיט אוּרִי אַחֲרֵי סוּסוֹ, שֶׁדְּמוּתוֹ קָטְנָה וְהָלְכָה בְּעַנְנַת הַחוֹל שֶׁהֵרִימוּ פַּרְסוֹתָיו — עַד שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינָיו כָּלִיל.

לַשָּׁוְא חִפְּשׂוֹ יוֹם וְשָׁבוּעַ, הִסְתּוֹבֵב בִּכְפָרֵי הַשְּׁכֵנִים אֲשֶׁר בֶּהָרִים, מִתּוֹךְ סַכָּנַת חַיִּים מַמָּשׁ, וְחָזַר בְּנֵס — אוּלָם בְּלֹא סוּס.

וּבֵינְתַיִם מֻטֶּלֶת הַשַּׁחַת בַּשָּׂדֶה וּמַצְהִיבָה, חֶלְקוֹת הַבּוּר מְחַכּוֹת לֶחָרִישׁ וַעֲבוֹדַת הַהוֹבָלָה נַעֲשֵׂית בְּיָדַיִם אֲחֵרוֹת.

הִתְחִילוּ הַבְּרִיּוֹת מְדַבְּרוֹת עַל לִבּוֹ שֶׁל אוּרִי שֶׁיֵּלֵךְ וְיִקְנֶה סוּס אַחֵר, גַּם כֶּסֶף הִצִּיעוּ לוֹ, וּגְמִילוּת־חֶסֶד, כְּדַרְכָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת שֶׁלִּפְעָמִים הֵן טוֹבוֹת וְלִפְעָמִים הֵן רָעוֹת, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ אֲדִישׁוּת.

נָתַן אוּרִי שֶׁיַשְׁפִּיעוּ עָלָיו בְּמִלִּים וּבְעֵצוֹת וּבְמִקְצָת הַלְוָאוֹת, וְיָצָא יוֹם אֶחָד לְשׁוּקָהּ שֶׁל יָפוֹ עַל מְנָת לִרְכּשׁ לוֹ בְּהֵמָה חֲדָשָׁה.

אִם לֹא רְאִיתֶם אֶת שׁוּק הַסּוּסִים בְּיָפוֹ, הֲרֵי מָה אֲנִי כִּי אָבוֹא לְתָאֲרוֹ לִפְנֵיכֶם?

וְאִם לֹא רְאִיתֶם אֶת אוּרִי קוֹנֶה לוֹ בְּהֵמָה, הֲרֵי שֶׁהֶחֱסַרְתֶּם הַרְבֵּה.

“הֶחֱסַרְתֶּם,” אָמַרְתִּי, אִם מִשּׁוּם בְּדִיחוּת־הַדַּעַת וְאִם מִשּׁוּם הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר.

אוּלָם אֵין לִבִּי לִבְדִיחוּת־הַדַּעַת וְלָכֵן לֹא אֲתָאֵר בִּפְרוֹטְרוֹט אֶת סוּלִימַן הַסַּרְסוּר, שֶׁהִתְהַלֵּךְ בְּכָפִיָּתוֹ הַמִּתְבַּדֶּרֶת מִסָּבִיב לְאוּרִי וּסְחָבוֹ מִסּוּס לְפִרְדָּה וּמִפִּרְדָּה לַחֲמוֹר קַפְרִיסָאִי־עֲנָק, וּמֵחֲמוֹר קַפְרִיסָאִי־עֲנָק לְבֶן־כִּלְאַיִם, סָפֵק סוּס וְסָפֵק פֶּרֶד; כֵּיצַד הֶעְתִּיר עָלָיו מִלִּים, הַשְׁבָּעוֹת, קְלָלוֹת וּמַחְמָאוֹת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף אִלְּצוֹ, מַמָּשׁ אִלְּצוֹ, לָקַחַת פִּרְדָּה אֲפֹרָה, נָאָה לְמַדַּי בְּמַרְאֶהָ, שֶׁעֵינֶיהָ הִבְרִיקוּ, חָטְמָה רָטַט, וְאָזְנֶיהָ הִזְדַּקְּפוּ וְנָפְלוּ חֲלִיפוֹת.

מֵרֹב צְהִילוֹת, נְעִירוֹת, רַעַשׁ וַהֲמֻלָּה לֹא יָדַע אוּרִי אֶת לִבּוֹ.

וּמִשֶּׁעָמְדוּ עַל הַמִּקָּח, וְסוּלִימַן הִתְחִיל לְהִשָּׁבַע וּלְהֵעָלֵב וּלְהִתְרַצּוֹת, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, עִם כָּל לִירָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, לִתְקֹעַ וּלְהַכּוֹת בְּכַף־יָדוֹ שֶׁל אוּרִי — עַד שֶׁזְרוֹעוֹ שֶׁל זֶה עָמְדָה לְהִשָּׁתֵק מִכְּאֵבִים — הִתְיָאֵשׁ אוּרִי לְגַמְרֵי וְהִסְכִּים לַכֹּל. וְהֻחְלַט: סוּלִימַן יִשְׁלַח אֶת הַפִּרְדָּה עִם רוֹכֵב לַמּוֹשָׁבָה, וְזֶה יְקַבֵּל אֶת שְׁאֵרִית הַכֶּסֶף.

כַּאֲשֶׁר בָּאָה וְהִגִּיעָה הַפִּרְדָּה לַמּוֹשָׁבָה יָצְאוּ הָאִכָּרִים לִרְאוֹתָהּ.

“פִּרְדָּה נָאָה!”

“נָאָה מְאֹד!” קוֹלוֹת הַסְכָּמָה נִשְׁמְעוּ מִסָּבִיב.

“אֵילוּ רַגְלַיִם עֲדִינוֹת וּמוּצָקוֹת!”

“הִצְלַחְתָּ, אוּרִי, וּבְמַזָּל טוֹב!”

חִיּוּךְ שֶׁל אשֶׁר הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו הָעֲיֵפִים שֶׁל אוּרִי.

בֵּין הַמִּסְתַּכְּלִים הָיָה גַם יוּבַל.

יוּבַל הִקִּיף אֶת הַפִּרְדָּה מִכָּל עֲבָרֶיהָ וְנָתַן בָּהּ עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת. אַחַר הִסְתַּכֵּל בְּאוּרִי, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַפָּנִים הַמְקֻמָּטִים, הָעֲיֵפִים וְהַטּוֹבִים, וְאֶת הַמַּבָּט חֲסַר־הַמָּגֵן שֶׁל הָאִכָּר — נִצְבַּט מַשֶׁהוּ בְּלִבּוֹ.

הוּא הִפְנָה אֶת אוּרִי הַצִּדָּה וְאָמַר לוֹ:

“כְּדַאי לְךָ לְהִזָּהֵר בְּמִקְצָת. הִיא נִרְאֵית לִי פִּרְאִית מְאֹד, פִּרְדָּתְךָ. רְאֵה אַת אָזְנֶיהָ הַמִּזְדַּקְּרוֹת וּמִשְּׁתַּפְּלוֹת. הִיא לוֹטֶשֶׁת גַּם אֶת שִׁנֶּיהָ…”

וּמִי עוֹד כְּיוּבַל הַיּוֹדֵעַ לָתֵת סִמָּנִים בַּחַיּוֹת?

כְּרַעַם פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם, שֶׁאוּרִי נֻשַּׁךְ נְשִׁיכָה קַטְלָנִית עַל יְדֵי בְּהֶמְתּוֹ הַחֲדָשָׁה.

הוּא נִגַּשׁ לְתַקֵּן אֶת מִתְגָּהּ שֶׁנָּפַל מִפִּיהָ, וְאָז תְּפַסְתּוּ בְּאָזְנוֹ, וַהֲרֵיהוּ שׁוֹכֵב כְּבָר בְּבֵית־הַחוֹלִים שֶׁבָּעִיר.

לֹא הָיָה קֵץ לִבְכִיּוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוּרִי, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בּוֹדֵדָה, וְעַכְשָׁו פָּחֲדָה אֲפִלּוּ לְהִכָּנֵס לָאֻרְוָה, כִּי הַפִּרְדָּה הִתְפָּרְאָה לַחֲלוּטִין. הִיא בַּעֲטָה כְּבָר עִם פְּתִיחַת דֶּלֶת הָאֻרְוָה, וּלְמַרְאֵה אִישׁ הָיְתָה נוֹעֶרֶת וְחוֹרֶקֶת שִׁנַּיִם.

יוּבַל — הוּא אֲשֶׁר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַמְּשִׂימָה לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר נִתָּן לְתִקּוּן וּלְחַלֵּץ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁרוּת אֶת מִשְׁפַּחַת אוּרִי מֵהַצָּרָה.

הָאֲנָשִׁים חֲשָׁבוּהוּ לִמְשֻׁגָּע בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, כְּשֶׁרָאוּהוּ הוֹלֵךְ וּבְיָדוֹ סִיר מַהְבִּיל מָלֵא סְלָקִים רוֹתְחִים.

יוּבַל נִכְנַס לָאֻרְוָה וְעָמַד מוּל פָּנֶיהָ שֶׁל הַפִּרְדָּה. זוֹ הִשְׁפִּילָה מִיָּד אֶת אָזְנֶיהָ וְהוֹשִׁיטָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּהַבְלִיטָהּ שְׁנֵי טוּרִים שֶׁל שִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת. תְּחִלָּה הִגִּישׁ לָהּ תֶּבֶן שֶׁל שַׁחַת. הַפִּרְדָּה תָּפְסָה בַּגִּבְעוֹלִים, אוּלָם מִשֶּׁהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, נִסְּתָה זוֹ לְנָשְׁכוֹ בְּשִׁנֶּיהָ. פַּעַם וּפַעֲמַיִם חָזַר יוּבַל עַל נִסְיוֹנוֹ, וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית תָּקַע לָהּ בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה סֶלֶק רוֹתֵחַ מֻשְׁחָל עַל יָתֵד — יָשָׁר לְתוֹךְ פִּיהָ.

הַפִּרְדָּה תָּפְסָה בְּשִׁנֶּיהָ בַּסֶּלֶק מִתּוֹךְ רְצִיחָה בּוֹלֶטֶת. מִיָּד הוֹצִיאָה מִפִּיהָ נַחֲרָה חֲנוּקָה וְקָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ. הַסֶּלֶק הַמַּהְבִּיל נִשְׁמַט מִפִּיהָ וְהִיא הִתְחִילָה לְהַכּוֹת בְּפַרְסוֹתֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת בְּרִצְפַּת הַבֶּטוֹן, עַד שֶׁנִּיצוֹצוֹת־אֵשׁ נִתְּזוּ לָעֲבָרִים.

הַכְּוִיּוֹת פָּעֲלוּ אֶת שֶׁלָּהֶן וּכְאֵבֶיהָ הָיוּ רַבִּים. רָאוּ זֹאת בַּעֲלִיל.

לְבַסּוֹף נִשְׁתַּתְּקָה. הִיא הִשְׁפִּילָה אֶת רֹאשָׁהּ וְהִשְׁעִינַתּוּ עַל הָאֵבוּס. כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר רָבְצָה תַּחְתֶּיהָ.

שְׁלשָׁה יָמִים רָבְצָה כָּךְ מִבְּלִי לִנְגֹּעַ בִּמְזוֹנָהּ.

“הוּא הָרַג אוֹתָהּ,” הִתְלַחֲשׁוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהָ בְּמַצָּב זֶה.

אוּלָם לֹא כֵן חָשַׁב יוּבַל.

הוּא הִרְגִּיעַ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוּרִי, מֵאַחַר שֶׁזּוֹ הָיְתָה אֻמְלָלָהּ מְאֹד.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הִתְחִילָה הַפִּרְדָּה לִנְגֹּס מֵהַשְּׂעוֹרָה.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא — שׁוּב לֹא הֶרְאֲתָה סִמָּנֵי פִּרְאוּת וּרְצוֹן־נְשִׁיכָה. לְמַרְאֵה אָדָם נִכְנָס לָאֻרְוָה הָיְתָה רַק נְסוֹגָה בְּמִקְצָת.

וּלְמַרְאֵה יוּבַל הָיָה עוֹרָה רוֹעֵד וְרוֹטֵט כֻּלּוֹ.

כַּאֲשֶׁר חָזַר אוּרִי מִבֵּית־הַחוֹלִים מָצָא לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב וְהִנֵּה הַשַּׁחַת נֶאֶסְפָה מֵהַשָּׂדֶה וְהָעָבְרָה לַמַּתְבֵּן.

חֶלְקוֹת הַבּוּר נֶחֶרְשׁוּ וְנִשְׂדְּדוּ לְמִשְׁעִי.

וּבְאֻרְוָתוֹ חִכְּתָה לוֹ פִּרְדָּה — בֶּאֱמֶת נָאָה, וְהָעִקָּר שֶׁהָיְתָה שְׁקֵטָה, לֹא הִשְׁפִּילָה אָזְנֶיהָ וְלֹא חָרְצָה שִׁנַּיִם.

“מִי עָשָׂה אֶת כָּל זֹאת?” שָׁאַל.

“מִי? יוּבַל!” עָנוּהוּ הָאֲנָשִׁים.

 

יד. הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה    🔗

מַעֲשֵׂה הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה נִתְפַּרְסִם בִּזְמַנּוֹ בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ. שָׁנִים עַל שָׁנִים נִלְחַם עַבְּדְאַלְלָּה זֶה בַּמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה, שֶׁהִתְחִילָה לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים בְּסַלְעֵי הַגָּלִיל. הוּא הֵצִיק לַמִּתְיַשְּׁבִים. הוּא הֵצִיק בְּשִׁפְעַת בֵּדוּאָיו, שֶׁעָלוּ בְּעֶדְרֵיהֶם עַל הַשָּׂדוֹת הַזְּרוּעִים; בִּגְנֵבוֹת מִקְנֶה נוֹעָזוֹת; בִּירִיּוֹת הַפְחָדָה שְׁלוּחוֹת אֶל בָּתֵּי הַמּוֹשָׁבָה וְאֶל הַחַלּוֹנוֹת הַמּוּאָרִים בַּלַּיְלָה. אָכֵן, קָשֶׁה הָיָה הַמַּצָּב. מִכָּאן — קֹמֶץ מִתְיַשְּׁבִים, וּמִכָּאן — הֲמוֹן פִּרְאֵי־מִדְבָּר, וּבְרֹאשָׁם שֵׁיךְ אַמִּיץ וְשׁוֹאֵף־קְרָבוֹת. הַאִם יִהְיֶה סוֹף לַדָּבָר?

אָבִיו שֶׁל יוּבַל לֹא יָרַד בַּיָּמִים הָהֵם מִסּוּסָתוֹ. יוֹמָם וָלַיְלָה סָבַב וְשָׁמַר עַל הַשָּׂדוֹת, עַל הָרְכוּשׁ וְעַל הַנֶּפֶשׁ. הַשָּׂדוֹת הָיוּ מְפֻזָּרִים, וְלֵילוֹת הַחֹרֶף אֲרֻכִּים, קוֹדְרִים וַאֲפֵלִים, וְאִלּוּ הַבֵּדוּאִים פָּשְׁטוּ בְּעַשְׂרוֹתֵיהֶם וּבְמֵאוֹתֵיהֶם. מַעֲשֵׂי הַהַטְרָדָה רַבּוּ מִיּוֹם לְיוֹם, וְדַיָּם הָיוּ לְרַפּוֹת בִּמְרוּצַת הַזְּמַן אֶת יְדֵי הַמִּתְיַשְּׁבִים הָעֲיֵפִים בְּלָאו הָכֵי.

אָז עָלָה הָרַעְיוֹן בְּלִבּוֹ שֶׁל אֲבִי יוּבַל. הוּא יָדַע אֶת קַנָּאוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ וְאֶת הַתְקָפוֹתָיו עַל הַמִּתְיַשְּׁבִים הַיְּהוּדִים — קַנָּאוּת שֶׁבָּאָה כְּתוֹצָאָה מֵאֱמוּנָה כִּי הִנֵּה בָּאִים אֵלֶּה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וְלִדְחֹק אֶת רַגְלֵי בְּנֵי הַמִּדְבָּר. וְעִם זֹאת הִכִּיר גַּם אֶת רֹחַב־לִבּוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ וְאֶת מִנְהָגָיו הָאַבִּירִיִּים, שֶׁיָּנְקוּ מִתּוֹךְ אַלְפֵי שְׁנוֹת מָסֹרֶת מִדְבָּרִית וְגַאֲוָה. וְהוּא הֶחְלִיט לְהַפְתִּיעוֹ וּלְהוֹכִיחַ לוֹ כִּי לֹא בָּאוּ הַמִּתְיַשְּׁבִים לִדְחֹק אֶת רַגְלֵי הָעָרְבִים כִּי אִם לִשְׁכֹּן אִתָּם בְּשָׁלוֹם וְלַעֲבֹד מִתּוֹךְ שֻׁתָּפוּת; וּלְלַמְּדוֹ כִּי הַמִּתְיַשְּׁבִים, כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וְלַהֲדֹף הַתְקָּפוֹת, כָּךְ מְסֻגָּלִים הֵם לְהוֹכִיחַ אֹרֶךְ־רוּחַ וְסַלְחָנוּת.

תָּכְנִית הַהַפְתָּעָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה בְּתַכְלִית.

בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹפִיעוּ בַּמּוֹשָׁבָה חֲמִשָּׁה שׁומְרִים מְזֻיָּנִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, רְכוּבִים עַל סוּסוֹתֵיהֶם הָאֲצִילוֹת וּפְנֵיהֶם לְבֵיתוֹ שֶׁל אֲבִי־יוּבַל. עֵינַיִם סַקְרָנִיוֹת הֵצִיצוּ מִכָּאן וּפָנִים תְּמֵהִים לִוּוּם עַד הָתָם, עַד אֲשֶׁר נִסְגַּר מֵאֲחוֹרֵיהֶם הַשַּׁעַר וְהִפְסִיקוּ לְהַרְהֵר בָּהֶם. וְכִי מָה? הֶאָסוּר לְשׁוֹמְרִים לְבַקֵּר בַּמּוֹשָׁבָה?

אוּלָם מַה נִּפְתְּעוּ הָאֲנָשִׁים לִרְאוֹת עִם רֶדֶת הָעֶרֶב שִׁשָּׁה בֵּדוּאִים מְזֻיָּנִים מִתְפָּרְצִים עַל סוּסוֹת דּוֹהֲרוֹת מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל אֲבִי־יוּבַל וּפְנֵיהֶם אֶל מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה, רָכוֹב וְדָהוֹר, עַד אֲשֶׁר עַנְנַת חוֹל כִּסְּתָה אֶת פְּנֵי הָרְחוֹב.

“מַה כָּאן?” שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים.

וְשֵׁשֶׁת הָרוֹכְבִים הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים.

הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה גָּר בְּאֹהֶל רְחַב־מִדּוֹת וּמְקֻשָּׁט שֶׁעָמַד עַל גִּבְעָה רָמָה, מַשְׁקִיפָה לַמֶּרְחַקִּים. אָהֳלֵי נְתִינָיו הַבֵּדוּאִים מְפֻזָּרִים הָיוּ לְמֶרְחַקִּים עַל רָמוֹת וְגֵיאָיוֹת — שְׁחוֹרִים, מִתְבַּצְּרִים בָּרוּחַ וְחוֹרְשֵׁי רָעוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָרוֹכְבִים עֲבָרוּם בִּיעָף הָיוּ הַבֵּדוּאִים עֲסוּקִים בְּשֶׁלָהֶם, מִי בַּגְּמַלִּים וּמִי בַּכְּבָשִׂים. לְיַד הָאֹהָלִים יָשְׁבוּ הַנָּשִׁים, וְעַשְׂרוֹת יְלָדִים לְבוּשֵׁי סְחָבוֹת הִתְרוֹצְצוּ סְבִיבָן וְשִׂחֲקוּ. אוּלָם הָרוֹכְבִים לֹא נֶעֶצְרוּ, אַף לֹא בֵּרְכוּ אִישׁ לְשָׁלוֹם. דַּרְכָּם אָצָה לָהֶם וְעַנְנַת חוֹל שֶׁהִתְרוֹמְמָה מִתַּחַת לְרַגְלֵי סוּסוֹתֵיהֶם כִּסְּתָם עַד מְהֵרָה. עֵינַיִם תְּמֵהוֹת לִוּוּם גַּם עַתָּה — מִנַּיִן אֵלֶּה?

“בְּוַדַּאי מִשְׁלַחַת דְּחוּפָה אֶל הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה”.

וְאָכֵן, הִגִּיעוּ לְפִסְגַּת הָרָמָה עָלֶיהָ הִתְנוֹסֵס אֹהֶל הַשֵּׁיךְ.

תּוֹשָׁבֵי הָרָמָה כְּבָר הִרְגִּישׁוּ בַּבָּאִים, וְהֵם יָצְאוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בַּהֲמוֹנֵיהֶם: עֲבָדִים, נָשִׁים, יְלָדִים וּכְלָבִים מִשְׁתּוֹלְלִים. וּבִקְפֹץ הָרוֹכְבִים מֵעַל סוּסוֹתֵיהֶם נִפְתְּחָה יְרִיעַת הָאֹהֶל הַגָּדוֹל וְהַשֵּׁיךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוֹפִיעַ.

הוּא הָיָה גְּבַהּ־קוֹמָה, רְחַב־כְּתֵפַיִם וּמָתְנָיו צָרִים. זָקָן גָּזוּז עָטָה אֶת פָּנָיו הַשְּׁחוּמוֹת וְהַגְּרוּמוֹת. עֵינָיו יָקְדוּ תָּמִיד, וּמִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ הַמְּסֻלְסָל לֹא גָז מֵעוֹלָם חִיּוּךְ שַׁחְצָנִי וּפִקֵּחַ.

בִּבְרָכוֹת קִבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּאִים, וּבַאֲדִיבוּת מָסָרְתִּית, וְאִלּוּ אָבִיו שֶׁל יוּבַל, שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בְּכָּפִיָּה עַד לְעֵינָיו, הִצְטַדֵּק וְאָמַר: “סְלַח לָנוּ, הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה, אוּלָם בִּשְׁלִיחוּת סוֹדִית וּמְהִירָה בָּאנוּ אֵלֶיךָ, וְעָלֵינוּ עוֹד הָעֶרֶב לְהַגִּיעַ הָעִירָה וְלִמְסֹר דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן לְשׁוֹלְחֵינוּ. אָנָּא קַבְּלֵנוּ בְּאָהָלְךָ, וּשְׁלַח מֵעָלֶיךָ אֶת הַמִּתְקַהֲלִים, כִּי דְּבָרִים חֲשׁוּבִים נַשְׁמִיעֲךָ הַפַּעַם, כֹּה יַעֲזֹר לָנוּ אַלְלָּה.”

הַשֵּׁיךְ הַמֻּפְתָּע בִּקְּשָׁם לָלֶכֶת אַחֲרָיו, אוּלָם רַק שְׁלשָׁה מֵהַבָּאִים פָּנוּ אַחֲרָיו. הַנּוֹתָרִים נִשְׁאֲרוּ עַל־יַד הַסּוּסוֹת.

יְרִיעַת הָאֹהֶל הוּרְמָה וְהַשֵּׁיךְ עִם שְׁלשֶׁת הָאוֹרְחִים נִכְנְסוּ פְּנִימָה.

אַפְלוּלִית שָׂרְרָה בָּאֹהֶל, וּרְגָעִים מִסְפָּר עָבְרוּ עַד שֶׁעֵינֵי הַנִּכְנָסִים הִתְרַגְּלוּ לִמְקוֹמָם הֶחָדָשׁ. וְהַשֵּׁיךְ, בְּהַרְאוֹתוֹ לָהֶם אֶת מְקוֹמוֹתֵיהֶם לָשֶׁבֶת, שָׁאַל: “מָה הֱבִיאֲכֶם הֲלֹם?”. בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָרַע אֲבִי־יוּבַל אֶת כָּפִיָּתוֹ מֵעַל פָּנָיו וְאָמַר: “בָּאנוּ לְקַחְתְּךָ, הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה!”

עַבְּדְאַלְלָּה הֶחֱוִיר כְּסִיד וְעֵינָיו נִדְלְקוּ בְּאֵשׁ מְזָרָה אֵימִים.

“אַח,” סִנֵּן מִבֵּין שִׁנָּיו. “הֶעֱרַמְתֶּם עָלַי, בְּנֵי כְּלָבִים אֲרוּרִים, אוּלָם לֹא יִכָּנַע הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה. חֵי הַנָּבִיא כִּי בְּדִמְכֶם תְּשַׁלְּמוּ!”

הוּא עָשָׂה צַעַד אֲחוֹרַנִּית וּפָשַׁט יָדוֹ לְהָסִיר יְרִיעָה, עַל מְנָת לְהַרְבּוֹת אוֹר, אוּלָם שְׁלשָׁה אֶקְדָּחִים שְׁלוּפִים הִקְפִּיאוּהוּ לִמְקוֹמוֹ.

“הֶרָגַע, הַשֵּׁיךְ,” אָמַר אֲבִי־יוּבַל. “דְּבָרִים לָנוּ אִתְּךָ, וְעַתָּה תָּבוֹא אִתָּנוּ לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ וְשָׁם נְדַבֵּר בִּמְנוּחָה.”

“כְּלוֹמַר בָּאתֶם לְהָרְגֵנִי?” שָׁאַל הַשֵּׁיךְ.

“נִרְאֶה כֵּיצַד יִפְּלוּ הַדְּבָרִים,” עָנָה אֲבִי־יוּבַל.

“וּבְכֵן, מַה בִּרְצוֹנְכֶם, הַכּוֹפְרִים?”

“תָּבוֹא אִתָּנוּ, שֵׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה, וּמִיָּד. אַחֶרֶת יִשָּׁפֵךְ לְעֵינֶיךָ דַּם מִשְׁפַּחְתְּךָ, נָשֶׁיךָ וִילָדֶיךָ. רַב הוּא הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ. תָּבוֹא אִתָּנוּ וּתְצַוֶּה לְהַגִּישׁ לְךָ אֶת סוּסָתְךָ, מִבְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה יְתֵרָה מִפִּיךָ. לֹא לְמַעֲשֵׂה צְחוֹק פָּנֵינוּ הַפַּעַם. וּבְכֵן?”

וְהַשֵּׁיךְ יָצָא אֶת הָאֹהֶל חִוֵּר וְזוֹעֵם, דָּפַק בְּכַפָּיו וּמִיָּד קָפַץ אֵלָיו עַבְדּוֹ הַשָּׁחוֹר. “אֶת הָאֲצִילָה!” צִוָּה הַשֵּׁיךְ, וּכְהֶרֶף עַיִן עָמְדָה הַסּוּסָה חֲבוּשָׁה לְפָנָיו. בִּקְפִיצָה אַחַת עָלָה עָלֶיהָ וְשֵׁשֶׁת הָרוֹכְבִים סְבִיבוֹ נִתְּרוֹ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם בִּדְהִירָה בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ.

“מַה קָּרָה כָּאן?” הִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם.

וְעַנְנַת חוֹל כִּסְּתָה אֶת קְבוּצַת הָרוֹכְבִים שֶׁנֶּעְלְמוּ מִן הָעַיִן.

מִשֶּׁהִגִּיעוּ הָרוֹכְבִים לַמּוֹשָׁבָה הָיָה לַיְלָה. מִבְּלִי לְהִתְעַכֵּב נִכְנְסוּ כֻּלָּם בִּשְׁעָטָה אֶל חֲצַר אָבִיו שֶׁל יוּבַל, וְאֶחָד מֵהֶם קָפַץ וְסָגַר אַחֲרָיו אֶת הַשַּׁעַר.

“רֵד, הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה, מֵעַל סוּסָתְךָ,” פָּנָה אֵלָיו אֲבִי־יוּבַל וְנִכְנַס הַבַּיְתָה.

מִבְּלִי עֲנוֹת יָרַד הַשֵּׁיךְ בִּקְפִיצָה. אַחַד הַשּׁוֹמְרִים קִבֵּל מִיָּדָיו אֶת הַסּוּסָה וְיִתְרָם פָּנוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵי בַּעַל־הַבַּיִת.

הַחֶדֶר שֶׁלְּתוֹכוֹ נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים הָיָה מְרֹהָט בְּסִגְנוֹן מִזְרָחִי. סַפּוֹת נְמוּכוֹת וּשְׁטִיחִים פַּרְסִיִּים וְעַרְבִיִּים קִשְּׁטוּהוּ, הָחֵל בָּרִצְפָּה וּגְמֹר בַּקִּירוֹת. שֻׁלְחָן עָגֹל וְנָמוּךְ, וְעָלָיו טַס נְחשֶׁת מַבְהִיק עִם כְּלֵי קָפֶה, עָמַד בָּאֶמְצַע.

“נָא לָשֶׁבֶת,” בִּקֵּשׁ אֲבִי־יוּבַל, וְשֵׁשֶׁת הַשּׁוֹמְרִים נִתְיַשְּׁבוּ. הַשֵּׁיךְ נִשְׁאַר עוֹמֵד.

“נָא לָשֶׁבֶת,” בַּעַל־הַבַּיִת, וְהַשֵּׁיךְ יָשַׁב גַּם הוּא, כְּשֶׁבִּרְכֵּי רַגְלָיו מְפֻשָּׂקוֹת וְכֻלּוֹ דָרוּךְ.

" וּבְכֵן, עַבְּדְאַלְלָּה," פָּנָה אֵלָיו אֲבִי־יוּבַל תּוֹךְ כְּדֵי מְזִיגַת קָפֶה לַסְּפָלִים הַקְּטַנִים. “תִּתְפַּלֵּא בְּוַדַּאי וְתִשְׁאָלֵנוּ לְשֵׁם מָה בָּא כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, וַהֲרֵינִי לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ עַל הַזְמָנַת־הָאוֹרְחִים הַמְשֻׁנָּה שֶׁהִזְמַנּוּךָ. פְּנֵי הַדְּבָרִים הֵם פְּשׁוּטִים וַחֲשׁוּבִים בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת וְהַחֲשִׁיבוּת…”

הוּא הִפְסִיק לְרֶגַע קַל וְסָקַר אֶת פָּנָיו הַמְּתוּחִים שֶׁל הַשֵּׁיךְ, שֶׁנִּרְאִים הָיוּ חִוְרִים לְאוֹר הַמְּנוֹרָה הַבְּהִירָה. וּפִתְאֹם צָעַק:

“וּבְכֵן, עַבְּדְאַלְלָּה, הַקֵּץ לְמַעֲשֵּׂי הַשְּׁטוּת, הַשֹּׁד וְהַגְּנֵבוֹת שֶׁאַתָּה מְבַצֵּעַ בִּידֵי אֲנָשֶׁיךָ! עַכְשָׁו אַתָּה בְּיָדֵינוּ, לְהוֹכִיחֲךָ כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. וַהֲרֵי הוֹצֵאנוּךָ מִידֵי כָּל מְקֹרָבֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ, וְחֵי אַלְלָּה כִּי שׁוּם כֹּחַ לֹא יַצִּילְךָ מִיָּדֵינוּ. אָנוּ יְכוֹלִים לִתְלֹותְךָ וּלְהָרְגְךָ כְּכֶלֶב, וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר לְהָפִיץ אֶת שִׁבְטְךָ לְכָל רוּחַ. אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּךָ כָּל מַה שֶׁהָיִיתָ עוֹלֵל לָנוּ לוּ נָפַלְנוּ בְּיָדֶיךָ אַתָּה. אוּלָם אָנוּ הִזְמַנּוּךָ הִנֵּה…לְכוֹס קָפֶה בִּלְבַד, וְעַתָּה הֲרֵי חָפְשִׁי אַתָּה לַחֲזֹר וְלָלֶכֶת.”

שֶׁקֶט מַכְבִּיד הִשְׂתָּרֵר בַּחֶדֶר. עֵינֵי הַשּׁוֹמְרִים נִתְלוּ בַּשֵּׁיךְ, וְאִלּוּ הוּא, שֶׁלֹּא פִּלֵּל לְסִיּוּם כָּזֶה שֶׁל הַנְּאוּם, נִשְׁאַר יוֹשֵׁב פְּעוּר־פֶּה וְנִרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד להָגִיב. הוּא עָשָׂה תְּנוּעָה עַצְבָּנִית בִּכְתֵפָיו וְשָׁאַל בְּשֶׁקֶט:

“מַה בִּרְצוֹנְכֶם אֵפוֹא? אֵינִי מְבַקֵּשׁ חֶסֶד.”

“זֹאת אָמַרְנוּ לְךָ,” עָנָה אֲבִי־יוּבַל. “אֵין בִּרְצוֹנֵנוּ אֶלָּא שָׁלוֹם וְיַחֲסֵי שְׁכֵנוּת הוֹגְנִים, אוּלָם מוּכָנִים אָנוּ גַם לְמִלְחָמָה. וְדַע לְךָ כִּי שָׁלוֹם אָנוּ רוֹצִים — לֹא רַק לְקַבֵּל כִּי אִם גַּם לָתֵת. וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה. מוּכָנִים אָנוּ לְלַמֶּדְכֶם וּלְשַׁתֶּפְכֶם בַּעֲבוֹדָתֵנוּ…”

וּבְדַבְּרוֹ קָם אֲבִי־יוּבַל מִכִּסְאוֹ וְנִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁיךְ לָשִׂים יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ.

"רְאֵה, עַבְּדְאַלְלָּה, " הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו וְעָשָׂה תְּנוּעַת יָד לְהַרְאוֹת מֶרְחָב. “רְאֵה אֶת כָּל הָאֲדָמָה הַמִּשְׂתָּרַעַת וְהַשַּׁיֶּכֶת לְשִׁבְטְךָ וּלְמוֹשַׁבְתֵּנוּ. וְהָיָה אִם תִּרְצֶה, כִּי אָז לֹא גְמַלִּים יִרְעוּ בִּשְׂדוֹתֶיךָ כִּי אִם פָּרוֹת גְּדוֹלוֹת מְנִיבוֹת הַרְבֵּה־הַרְבֵּה חָלָב. לֹא בַּחֲמוֹרִים תַּחֲרשׁ אֶת אַדְמָתְךָ כִּי אִם בִּמְכוֹנוֹת כַּבִּירוֹת. לֹא בְּאָהֳלֵי שַׂקִּים תָּגוּרוּ כִּי אִם בְּבָתֵּי בֶּטּוֹן וָאֶבֶן. הֱיֵה נָבוֹן, הַשֵּׁיךְ, וְהוֹשֵׁט יָדְךָ לְשָׁלוֹם, כִּי אָז לֹא יִסְתּוֹבְבוּ בֵּינֵיכֶם יְלָדִים נְפוּחֵי־בֶּטֶן וּטְרוּטֵי־עֵינַיִם כִּי אִם יְלָדִים נְקִיִּים וּבְהִירִים, יוֹדְעֵי סֵפֶר וְאוֹהֲבֵי־עֲבוֹדָה. לֹא בָּאנוּ הֵנָּה לִכְבּשׁ וּלְהִלָּחֵם כִּי אִם רַק לִחְיוֹת בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּלְהַחֲיוֹתָהּ…”

מֵאָז הַמְאֹרָע עָבְרוּ יָמִים רַבִּים. הַשֵּׁיךְ, שֶׁנּוֹכַח כִּי אָכֵן נִצַּל מִמָּוֶת, הֵבִין שֶׁאֵין דִּבְרֵי הַמִּתְיַשְּׁבִים דִּבְרֵי לַהַג וְהִתְחִיל לְהַאֲמִין בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת. פִּקְחוּתוֹ הַטִּבְעִית דְּחָפַתּוּ לִקְרַאת הַנִּסָּיוֹן הַמֻּצָּע שֶׁל עֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא עָבַר אֶלָּא זְמַן קָצָר וְהַשֵּׁבֶט הַבֵּדוּאִי הַמְסֹעָר וְהַפָּרוּעַ הֵחֵל לִקְרֹם עוֹר שֶׁל מִתְיַשְּׁבִים שְׁקֵטִים וְאַנְשֵׁי עָמָל. תַּחַת הַנְהָלַת יָדוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ הַתַּקִּיף, וּבְעֶזְרָתָם שֶׁל אֲבִי־יוּבַל וְהַמִּתְיַשְּׁבִים הַיְּהוּדִים, צָצוּ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים בָּתִים לְבָנִים בִּמְקֹום הָאֹהָלִים הַשְּׁחוֹרִים. מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר טִרְטְרוּ בַּשָּׂדוֹת טְרַקְטוֹרִים עֲנָקִיִּים, בְּאֵרוֹת נֶחְפְּרוּ, הַשָּׂדוֹת הֵחֵלוּ לְהָנִיב תְּנוּבָה רַבָּה וּמְבֹרֶכֶת.

אָנָה נֶעְלְמוּ הַפָּרוֹת הַכְּחוּשׁוֹת וְהַדַּלּוֹת?

וּמִנַּיִן הוֹפִיעוּ הַגְּדוֹלוֹת, הַשְּׁמֵנוֹת וְהַמְּנִיבוֹת?

אָנָה נֶעְלְמוּ עֶדְרֵי הַגְּמַלִּים הָרַבִּים?

וּמִנַיִּן הוֹפִיעוּ מְכוֹנִיּוֹת הַמַּשָּׂא, סוּסֵי הָעֲבוֹדָה וְהַמְּכוֹנוֹת הַחַקְלָאִיּוֹת?

נֵס קָרָה בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הָאָרֶץ הַמְסֹעֶרֶת וְהַמְסֻכְסֶכֶת, וַיַּהֲפֹךְ לְסֵמֶל. אֵין זֹאת כִּי אִם נֵס מַמָּשׁ. נִמְצְאוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָיְפוּ מִן הַמְּרִיבוֹת וּבָחֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַשָּׁלוֹם מִתּוֹךְ עֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת.

וְעַתָּה מַצְבִּיעִים עַל שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת, הָעַרְבִית וְהַיְּהוּדִית, כְּעַל מִקְדָּשׁ־מְעַט וּכְעַל מִגְדַּלּוֹר לַתּוֹעִים.

וְלֹא בָּאנוּ לְסַפֵּר עַל כָּל הַמְאֹרָע הַזֶּה כִּי אִם כְּדֵי לְבָרֵר אֶת הַיְדִידוּת הָרַבָּה שֶׁנִּשְׂתָּרְרָה בִּמְרוּצַת הַזְּמַן בֵּין הַשֵּׁיךְ, שֶׁהִזְקִין בֵּינְתַיִם, וּבֵין אָבִיו שֶׁל יוּבַל, שֶׁהִזְקִין אַף הוּא. וְהִנֵּה רָצָה הַגּוֹרָל לְשַׁתֵּף שׁוּב אֶת שְׁתֵּי הָעֵדוֹת בִּמְאֹרָע שֶׁעָתִיד הָיָה לְקָשְׁרָם בַּעֲבוֹתוֹת נֶאֱמָנוּת נוֹסָפִים. וְהַפַּעַם הָיָה מְעֹרָב בַּדָּבָר גַּם יוּבַל.

 

יד. צֵיד דֻּבִּים    🔗

בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הֻרְגְּשָׁה תְּכוּנָה רַבָּה בֵּין עַרְבִיֵּי הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה. בִּתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ, לַטִיפָה הַיָּפָה, עָמְדָה לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ, וְלִכְבוֹד הַמְאֹרָע הֻחְלַט עַל מַסָּע לִלְבָנוֹן לְשֵׁם צֵיד דֻּבִּים. מְעַטִּים הֵם הַדֻּבִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּגְבוּלוֹת הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁל הָאָרֶץ; כִּמְעַט כֻּלָּם נִשְׁמְדוּ. וּבְכָל זֹאת מִתְהַלֶּכֶת הַשְּׁמוּעָה כִּי אֵי־פֹּה אֵי־שָׁם, בֵּין נְקִיקֵי הַלְּבָנוֹן וְהַחֶרְמוֹן, רָאוּם. וְאֵין לָדַעַת אִם רָאוּם לְמַעֲשֶׂה אוֹ בְּדִמְיוֹן, כִּי הַגֻּזְמָא דוֹחֶקֶת לִפְעָמִים אֶת הָאֱמֶת וּמַשִּׂיגָה אֶת גְּבוּלָהּ. אוּלָם מִשֶּׁהִחְלִיט הַשֵּׁיךְ עַל מַסָּע כְּגוֹן זֶה, הֲרֵי יֵשׁ לְהַנִּיחַ כִּי לֹא יִסַע לַשָּׁוְא. מַכִּיר הוּא אֶת הָאָרֶץ, עַל כָּל שְׁבִילֶיהָ וּמִסְתָּרֶיהָ — הוּא עֲבָרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אָרְחוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, הָאֲנָשִׁים וּבַעֲלֵי־הַחַיִּים, נְהִירִים לוֹ; וְהוּא הֶחְלִיט לְהַגִּישׁ שַׁי לְבִתּוֹ — עוֹר דֹּב, מֵאַחֲרוֹנֵי הַדֻּבִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד. מַשְׁמָע שֶׁהֵם קַיָּמִים.

יוּבַל יָדַע עַל הַתְּכוּנָה הַזֹּאת, אַף הִכִּיר אֶת הֶחָתָן הַצָּעִיר, הוּא חַסַן בַּעַל הָעֵינַיִם הַיּוֹקְדוֹת. אוּלָם לְהִשְׁתַּתֵּף בַּצַּיִד לֹא קִוָּה. וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹפִיעַ בְּבֵיתוֹ הַשֵּׁיךְ הַזָּקֵן, וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא וְנָָתַן עִם אָבִיו בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים, יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם וּמָסְרוּ אֶת הַהַזְמָנָה לְיוּבַל לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמַּסָּע לִלְבָנוֹן.

הוּא קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה.

הַיְצִיאָה נוֹעֲדָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם עִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

הָיְתָה זֹאת תְּמוּנָה נֶהְדָּרָה לִרְאוֹת אֶת הַבֵּדוּאִים, עַל תִּלְבָּשְׁתָּם הַסַּסְגּוֹנִית וּמִטְפְּחוֹתֵיהֶם הַמִּתְבַּדְּרוֹת וְנִשְׁקָם הַמְצֻחְצָח, יוֹשְׁבִים עַל סוּסוֹתֵיהֶם הָאֲצִילוֹת, הַמְקֻשָּׁטוֹת בְּאֻכָּפִים רְקוּמִים וּרְסָנִים מַבְרִיקִים, וּבְצֵאת הַשֵּׁיךְ עַל סוּסָתוֹ הָאֲפֹרָה קָדִימָה, וְחַסַן הֶחָתָן מִימִינוֹ, וְיוּבַל מִשְׁמֹאלוֹ — אַף הֵם עַל סוּסוֹת רוֹתְתוֹת — הֵרִיעָה כָּל הַפָּמַלְיָא בְּקוֹל תְּרוּעָה גְּדוֹלָה. וְהַנָּשִׁים שֶׁהִתְאַסְּפוּ פָּתְחוּ בִּילֵל מִסְתַּלְסֵל, עַד אֲשֶׁר כַּלְּבּוֹ הַמֻּזְנָח וְהַפָּרוּעַ שֶׁל יוּבַל גַם הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה וְסִיֵּם בִּנְהִימַת נְבִיחָה אֲרֻכָּה.

בִּדְהִירָה קַלָּה זָזָה הַקְּבוּצָה לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ. שְׁעָטָה מֻקְצֶבֶת הִדְהֲדָה מֵעֲבָרִים. שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה עָמְדָה לִשְׁקֹעַ מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים וְרִנְנַת עֶרֶב שֶׁל צִפֳּרִים מִלְּאָה אֶת חֲלַל הָאֲוִיר הַצַּח וְהָרַעֲנָן. מַרְאוֹת נוֹף שֶׁל צַלְעוֹת הָרִים מְעֻבָּדִים וּמְיֹעָרִים הוֹפִיעוּ וְנֶעְלְמוּ חֲלִיפוֹת, וּשְׁטִיחֵי עֲמָקִים הִבְרִיקוּ בְּיַרְקוּתָם הַמִּשְׁיִית, לְהַרְעִיף בִּטָּחוֹן שֶׁל שַׁלְוָה מְבֹרֶכֶת.

עוֹד נִגְלְתָה לִפְנֵיהֶם הַחוּלָה, עַל פִּגוּמֵי מִפְעָלֶיהָ הַחֲדָשִׁים, בְּבָרָק מְלֻטָּשׁ שֶׁל מַיִם אֲדֻמִּים וִירֻקִּים. וְהַשֶּׁמֶשׁ נֶעְלְמָה.

אַפְרוּרִית עֶרֶב יָרְדָה וְכָבְשָׁה אֶת הַכֹּל.

שָׁעוֹת מִסְפָּר נִשְׁאֲרוּ לִקְבוּצַת הָרוֹכְבִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצָם — אֵזוֹר גֵּאָיוֹת וּנְקִיקִים, פִּרְצוֹת־הָרִים וְסַלְעֵי־מָגוֹר וּמַעְיָנוֹת מִשְׁתַּפְּכִים, שָׁם יְקַנְּנוּ הַדֻּבִּים, לְפִי דִבְרֵי הַשֵּׁיךְ.

בֵּינְתַיִם יָרַד הַלַּיְלָה. כּוֹכָבִים נִדְלְקוּ לְרִבְבוֹתֵיהֶם וְיָרֵחַ לָבָן שָׁפַךְ אוֹרוֹ בְּסִילוֹנוֹת רְחָבִים. כָּרְפָאִים הַלָּלוּ שָׁעֲטוּ הַסּוּסוֹת עַל רוֹכְבֵיהֶן — עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְצַלְעוֹת הֶהָרִים הַמְיֹעָדִים, וְהָעֲלִיָּה הֵחֵלָּה.

בְּקַו מִתְפַּתֵּל הֶעְפִּילוּ הָרוֹכְבִים; הַסּוּסוֹת צָעֲדוּ בַּשְּׁבִיל הַפְּתַלְתֹּל מִתּוֹךְ נְחִירָה רְסוּקָה, וְהַשֵּׁיךְ רָכַב בָּרֹאשׁ, לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ.

הַשַּׁיָּרָה נֶעֶצְרָה בְּמִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, מַלְבִּין וּמַאֲפִיר מִפְּאַת הָאוֹר הַמְשַׁכֵּר שֶׁל הַיָּרֵחַ הַלָּבָן.

הַשֵּׁיךְ הִפְנָה אֶת סוּסָתוֹ אֶל הַקְּבוּצָה וּמָסַר אֶת פְּקֻדּוֹתָיו: הֲפוּגַת מְדוּרָה וּסְעֻדָּה, וְעִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר יָקִיפוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַנְּקִיקִים וְאֶת אֲפִיק הַמַּעְיָן הַמִּשְׁתַּפֵּךְ בְּקִרְבַת מָקוֹם וְיַאַרְבוּ לַדֻּבִּים הַיּוֹצְאִים מִמְּאוּרוֹתֵיהֶם.

הָיָה זֶה לַיְלָה נֶהְדָּר בְּפִרְאוּתוֹ. הָעַרְבִים לְיַד הַמְּדוּרָה וְסִפּוּרֵיהֶם, הַסּוּסִים הַכְּפוּתִים שֶׁצָּהֲלוּ חֲלִיפוֹת בְּמֶרְחַק־מָה, קְבוּצַת שׁוֹדְדִים אַגָּדִיִּים שֶׁיּוּבַל כֹּה הִרְבָּה לִקְרֹא עֲלֵיהֶם, וְעַל כָּל אֵלֶּה הַלַּיְלָה הַבָּהִיר, הַמִּשְׁתַּפֵּךְ, הַכּוֹבֵשׁ וְהַבּוֹלֵעַ לְתוֹכוֹ, שִׁכֵּר אֶת הַחוּשִׁים.

הַזְּמַן עָבַר בִּמְהִירוּת; וְעוֹד אָזְנֵי הַמְסֻבִּים קַשּׁוּבוֹת לָאַגָּדוֹת מִנִּי קֶדֶם, שֶׁהַשֵּׁיךְ סִפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְכִשְׁרוֹן מַפְלִיא — וּקְצֵה הָאֹפֶק הֶחֱוִיר וְהִבְהִיר.

“אַחַי,” אָמַר הַשֵּׁיךְ, “עַתָּה נִגַּשׁ לַמְּלָאכָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ: קְצֵה הַמִּישׁוֹר הוּא גְבוּל לְבִקְעָה עֲמֻקָּה וּמְסֻלַּעַת, שֶׁמִּתּוֹכָהּ בּוֹקֵעַ מַעְיָן. הִנֵּה הִיא,” הוּא הוֹרָה בְּיָדוֹ, “וְאֶפְשָׁר לְהַקִּיפָהּ. נִתְפַּזֵּר מִסָּבִיב בְּמֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם צַעַד אִישׁ מֵחֲבֵרוֹ, נִשְׁכַּב עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, לְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הָעֵמֶק, וּנְצַפֶּה לַדֹּב הַיּוֹצֵא מִמְּאוּרָתוֹ. בְּשֶׁקֶט נִשְׁכַּב, מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה, אִם יַרְגִישׁוּ בָּנוּ הַדֻּבִּים כִּי אָז יִבְרְחוּ לִמְאוּרוֹתֵיהֶם וְשׁוּב לֹא יוֹפִיעוּ. רַק הַקָּרוֹב בּיוֹתֵר לַדֹּב וְהַבָּטוּחַ בְּמַטְּרָתוֹ — הוּא אֲשֶׁר יִירֶה. וְהַמַּצְלִיחַ — יְקַבֵּל אֶת סוּסָתִי, עָלֶיהָ אֲנִי רוֹכֵב, כֹּה יַעַזְרֵנִי אַלְלָּה.”

קְרִיאַת שִׂמְחָה עֲצוּרָה פָּרְצָה מִפִּי הַכֹּל, וְלִבּוֹ שֶׁל יוּבַל מִתְכַּוֵּץ מִתִּקְוָה חַסְרַת שַׁחַר, לִכְאוֹרָה.

הַקְּבוּצָה זָזָה. הַשֵּׁיךְ בָּרִאשׁוֹנָה, וְחַסַן עִם יוּבַל אַחֲרָיו. הַסּוּסִים נִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם וְשׁוֹמְרִים עַל־יָדָם. עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר וְאִישׁ לֹא נִרְאָה. הַכֹּל רָבְצוּ עַל בִּטְנֵיהֶם, לְאַחַר שֶׁתָּפְסוּ עֲמָדוֹת בַּמֶּרְחַקִּים הַנְּכוֹנִים.

בֵּינְתַיִם הִבְהִירוּ הַשָּׁמַיִם וְהָלְכוּ. קָשֶׁה הָיָה לְהַאֲמִין עִם לַיְלָה שֶׁשִּׁפְעַת הוֹד כָּזֹאת תּוֹפִיעַ פִּתְאֹם. אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר כָּבְשָׁה פִּתְאֹם אֶת מַחֲצִית הָרָקִיעַ בְּגַלֵּי אֹדֶם וְאַרְגָּמָן, וְאִלּוּ בַּחֲצִי הַשֵּׁנִי נִלְחֲמוּ עֲדַיִן מְעַרְבּוֹלוֹת שֶׁל עַנְנֵי־כְּחֹל כַּפְּלָדָה. קִרְעֵי עֲרָפֶל לָבָן זָחֲלוּ עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר וְְרִחֲפוּ בַּאֲוִיר, וְהִנֵּה נִתְגַּלָּה רֹאשׁוֹ הַלָּבָן וְהַמַּקְסִים שֶׁל הַחֶרְמוֹן, הַמְכֻסֶּה שֶׁלֶג מִתְנוֹצֵץ בְּאַלְפֵי זַהֲרוּרֵי סַפִּירִים וּבָרָקוֹת. רְנָנָה שֶׁל צִפֳּרִים סְמוּיוֹת מִן הָעַיִן שָׁקְעָה פִּתְאֹם. הַיְקוּם נֵעוֹר. עוֹד שָׁעָה קַלָּה רָבְצוּ הָאֲנָשִׁים, וְאִלּוּ הַנָּקִיק הָיָה מְכֻסֶּה עֲדַיִן בְּמַעֲטֶה סָמִיךְ שֶׁל עֲרָפֶל לָבָן. רַק לְאַט־לְאַט נִתְפַּזֵּר הָעֲרָפֶל, וּלְעֵינֵיהֶם נִגְלָה בֶּקַע עָמֹק וּרְחַב־יָדַיִם, מְכֻסֶּה סְלָעִים וְצוּקִים כַּבִּירִים. מַעְיָן מִשְׁתַּבֵּר וּמִתְנוֹצֵץ נָפַל מֵעַל אַחַד הַצּוּקִים בְּהֶמְיָה נִסְעֶרֶת וְנֶעְלַם מִן הָעַיִן, סָמוּךְ לִמְקוֹם נְפִילָתוֹ, אֶל בֵּין מַעֲבֶה שִׂיחִים וְעֵצִים שֶׁרַק עַכְשָׁו נִתְגַּלּוּ בְּצִבְעֵיהֶם, לְהַקִּיף אֶת כָּל הַבִּקְעָה בְּיַרְקוּת עֲמֻקָּה.

הָאֲנָשִׁים הָיוּ כְחוֹלְמִים. הוֹד קְדוּמִים הָיָה שָׁפוּךְ עַל הַמָּקוֹם. צַעַד בִּלְתִּי זָהִיר — וְהֵם עֲלוּלִים לְהִתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל וּלְהִתְרַסֵּק לִקְרָעִים.

יוּבַל שָׁכַב בְּמֶרְחַק מָאתַיִם צְעָדִים מֵחַסַן. הוּא רָאָה אוֹתוֹ. לִפְנֵי חַסַן שָׁכַב הַשֵּׁיךְ. גַּם כָּפִיָּתוֹ הוֹפִיעָה לִרְגָעִים. כַּלְבּוֹ שֶׁל יוּבַל רָבַץ לְיָדוֹ וְהָרוֹבֶה נָח מִימִינוֹ. שֶׁקֶט שָׂרַר. הַכֶּלֶב וַאֲדוֹנוֹ הִסְתַּכְּלוּ מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ בַּנַּעֲשֶׂה לְמַטָּה. הַשִּׂיחִים רָחֲשׁוּ. נִרְאֶה הָיָה בַּעֲלִיל כִּי הָאוּכְלוּסִיָּה הַשּׁוֹכֶנֶת בַּיַּעַר — עַד הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּבִקְעֵי הָרִים אֵלֶּה — בְּשַׁלְוָה הִיא שְׁרוּיָה. מִפַּעַם לְפַעַם נִרְאוּ תַּן, אַרְנֶבֶת אוֹ רֹאשׁ אַיָּלָה מוֹפִיעִים וְנֶעְלָמִים. עוֹפוֹת טֶרֶף הוֹפִיעוּ, צָנְחוּ מִמְּרוֹמִים בְּפִתְאֹמִיּוּת מַפְתִּיעָה, כְּעֵין הָאֶבֶן הַנּוֹפֶלֶת, אוֹ הִתְרוֹמְמוּ בְּטִיסָה לוּלְיָנִית לְמַעְלָה.

וְשׁוּב עָבַר זְמַן מִבְּלִי שֶׁהַדֹּב יוֹפִיעַ. יוּבַל סָמַךְ עַל כַּלְבּוֹ. הִרְגִּישׁ הַכֶּלֶב בַּתְּכוּנָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל הָאֲנָשִׁים, וּכְאִלּוּ יָדַע שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִים הַפַּעַם לְתַן אוֹ לְאַרְנֶבֶת, וְלָכֵן גַּם לֹא הֵגִיב עַל הוֹפָעָתָם. הוּא רָבַץ מִתּוֹךְ דְּרִיכוּת רַבָּה, וּכְשֶׁפִּתְאֹם נִזְדַּעֲזַע מִתּוֹךְ נְהִימָה חֲרִישִׁית, הִתְמַתַּח יוּבַל וּתְפָסוֹ בְּצַוָּארוֹ; בְּהִתְפָּרְצוּת נְבִיחוֹת הָיָה מִשּׁוּם סַכָּנָה.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נָפַל מַבָּטוֹ שֶׁל יוּבַל עַל קְבוּצַת שִׂיחִים מִתְנוֹעֲעִים, כְּאִלּוּ בְּיַד חֲזָקָה. “מַה שָּׁם?” חָשַׁב בְּלִבּוֹ. “הָאֻמְנָם דֹּב?”. בָּרוּר הָיָה כִּי אֵין זֶה תַּן. “וְאוּלַי אַיָּלָה אוֹ שְׁתַּיִם?”

הַתְּנוּעָה הַחֲשׁוּדָה הִתְקַיְּמָה בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל חַסַן. יוּבַל זָז צְעָדִים מִסְפָּר קָדִימָה, לִבּוֹ הֵחֵל לִדְפֹּק בְּחָזְקָה. נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי כֶּתֶם חוּם בָּהִיר הוֹפִיעַ בֵּין הַשִּׂיחִים וְנֶעְלַם. אַיָּלָה? נִזְדַּעַזְעוּ הַשִּׂיחִים וּמִתַּחְתָּם הוֹפִיעָה חַיָּה קְטַנָּה וּשְׁמַנְמֶנֶת — גּוּר דֻבִּים נֶחְמָד לָעַיִן. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נָפְלָה יְרִיָּה מַחֲרֶשֶׁת־אָזְנַיִם שֶׁנִּתְפַּזְּרָה בְּמֵאוֹת בְּנֵי־קוֹל וְהֵדִים בֵּין הַצּוּקִים וְהַתְּהוֹם, כְּאִלּוּ יָרוּ מִכָּל הָעֲבָרִים. הַדֻּבּוֹן נִקְפַּץ וְנֶהְדַּף לָאֲוִיר לְמֶרְחַק צְעָדִים מִסְפָּר וְנָפַל. מִיָּד הִרְגִּישׁ יוּבַל בְּחַסַן הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל, כְּחָתוּל פִּרְאִי, וְרוֹבֵהוּ אֵין אִתּוֹ. חַם־מֶזֶג הָיָה חַסַן וּמְטֹרָף בְּהִתְרַגְּשׁוּתוֹ. כְּבָרָק חָלְפָה מַחֲשָׁבָה אֶת מֹחוֹ שֶׁל יוּבַל, כִּי יֵשׁ סַכָּנָה בְּכָךְ, לְהִשְׁתַּלְשֵׁל בִּלְעֲדֵי הָרוֹבֶה. חִישׁ־מַהֵר תָּפַס בְּיָדוֹ הָאַחַת בִּרְצוּעַת הַכֶּלֶב וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אֶת רוֹבֵהוּ, וּבְפַשְּׂקוֹ אַת שְׁתֵּי רַגְלָיו הֵחֵל גַּם הוּא לְהִתְגַּלֵּשׁ בַּמִּדְרוֹן, כְּשֶׁאֲבָנִים וְעָפָר בְּלִי סוֹף מִתְדַּרְדְּרִים תַּחְתָּיו. יוּבַל הָיָה בְּמַחֲצִית דַּרְכּוֹ וְאִלּוּ חַסַן כְּבָר הִתְנַעֵר מֵעַל פְּנֵי תַּחְתִּית הַבִּקְעָה, לָרוּץ אֶל גּוּר הַדֻּבִּים — כְּשֶׁלְּפֶתַע הוֹפִיעָה מִבֵּין הַשִּׂיחִים דֻבָּה מְגֻדֶּלֶת וּמְגֻשֶּׁמֶת, שֶׁרָצָה אַף הִיא אֶל הַדֻּבּוֹן וּמִיָּד הָפְכָה פָּנֶיהָ, נִסְתּוֹבְבָה בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה אֶל חַסַן, שֶׁנֶּעְצַר נִדְהָם לְפָנֶיהָ בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים בִּלְבַד — וּבְיָדוֹ אֵין כֹּל.

הַדֻּבָּה גַּם הִיא נֶעֶצְרָה בִּנְהִימָה מַחֲרִידָה, צָעֲדָה עוֹד צַעַד, עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת עַל מְנָת לְהִתְקַדֵּם וּ“לְחַבֵּק” אֶת חַסַן בְּ“חִבּוּק הַדֻּבִּים” הַמְפֻרְסָם.

הַמַּצָּב הָיָה רַע. הָעַרְבִים, שֶׁלְּמַרְאֵה הַסַּכָּנָה קָפְצוּ כְּבָר עַל רַגְלֵיהֶם, לֹא יָכְלוּ לְהוֹעִיל אֶלָּא מְעַט. מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר הָיָה כָּל כַּדּוּר רוֹבִים עָלוּל לִפְגֹּעַ בְּחַסַן, וּמִי הָיָה אוֹזֵר עֹז לְהִסְתַּכֵּן? מִן הַצַּד הַנֶּגְדִּי לְיוּבַל הִסְתִּירוּ הַשִּׂיחִים.

וַהֲרֵי פְּצִיעַת הַחַיָּה הַשַּׁכּוּלָה תְּעוֹרֵר רַק אֶת חֲמָתָהּ.

יוּבַל קָפַץ אֶת קְפִיצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה וּמָשַׁךְ אִתּוֹ אֶת כַּלְבּוֹ. רַגְלָיו עָמְדוּ עַל פְּנֵי קַרְקַע הַבִּקְעָה. בְּחִשּׁוּב בָּזָק חִשֵּׁב אֶת הַמֶּרְחַקִּים בֵּינוֹ לְבֵין הַדֻּבָּה וּבֵינָה לְבֵין חַסַן. הוּא לֹא יַשִּׂיג אוֹתָהּ. מִיָּד עָזַב אֶת כַּלְבּוֹ, שֶׁהִתְפָּרֵץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וְהוּא אַחֲרָיו.

בְּרֶגַע שֶׁהַדֻּבָּה עָמְדָה לְהוֹרִיד כַּפּוֹתֶיהָ עַל חַסַן, הַמְבֹהָל עַד מָוֶת, הִתְפָּרֵץ הַכֶּלֶב בִּנְבִיחָה מְטֹרֶפֶת וְתָקַע אֶת שִׁנָּיו בְּרַגְלָהּ הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַחַיָּה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת. הַפְרָעָה זוֹ דַיָּהּ הָיְתָה לְיוּבַל לְהַגִּיעַ וּלְהַקִּיף אֶת הַדֻּבָּה וְלַעֲמֹד לְיַד חַסַן. הַכֶּלֶב הִשְׁתּוֹלֵל, וְהַדֻּבָּה הַנִּרְגֶּזֶת פָּנְתָה לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה פּוֹגַעַת, כְּשֶׁיּוּבַל תָּפַס אֶת חַסַן וּדְחָפוֹ לְאַחַת הַתְּעָלוֹת. מִיָּד קָפַץ גַּם הוּא אֲחוֹרַנִּית, כִּוֵּן אֶת רוֹבֵהוּ וְיָרָה שָׁלשׁ יְרִיּוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ בַּדֻּבָּה, שֶׁפִּשְּׂקָה אֶת כַּפּוֹתֶיהָ, הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְצָנְחָה אַרְצָה.

הַאִם יֵשׁ לְתָאֵר אֶת הַשִּׂמְחָה בָּהּ קִבְּלוּהוּ יְדִידָיו הָעַרְבִים? זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיּוּבַל רָאָה דְמָעוֹת מִתְנוֹצְצוֹת בְּעֵינֵי הַשֵּׁיךְ, וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב עַל סוּסָתוֹ הָאֲפֹרָה וְהַמְפֻרְסֶמֶת, שֶׁקִּבְּלָהּ כִּפְרָס — מִי דָמָה לוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד?

אָכֵן, בָּזֹאת עוֹד לֹא נִסְתַּיְּמָה פָּרָשַׁת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ מַסָּע.

 

טו. בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה    🔗

מִשֶּׁעָמְדוּ הָרוֹכְבִים לַעֲלוֹת עַל סוּסוֹתֵיהֶם וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶל מְרוֹמֵי הָרָקִיעַ.

סַעֲרַת הַהִתְרַגְּשׁוּת הָרִאשׁוֹנָה עָבְרָה וְחָלְפָה וְאֶת מְקוֹמָה תָּפְסָה הַרְגָּשַׁת הֲקַלָּה שֶׁכָּבְשָׁה אֶת לִבּוֹת הָרוֹכְבִים הַנִּשָּׂאִים עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת וְהַגֵּאָיוֹת.

וְשׁוּב רָכַב הַשֵּׁיךְ בָּרֹאשׁ. חַסַן חֲתָנוֹ מִימִינוֹ וְיוּבַל מִשְֹּמֹאלוֹ; אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם, הַסּוּסוֹת הֵן שֶׁהֶחֱלִיפוּ אֶת מְקוֹמוֹתֵיהֶן. יוּבַל רָכַב עַל סוּסַת הַשֵּׁיךְ, וְאִלּוּ הַשֵּׁיךְ — עַל סוּסָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל יוּבַל. וְהַכֶּלֶב לִפְנֵי הַשַּׁיָּרָה, אַפּוֹ נָתוּן בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, כְּגַּשָּׁשׁ זֶה שֶׁלְּעוֹלָם אֵין דַּעְתּוֹ מִתְפַּנֵּית לְהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹתָיו.

הַקְּבוּצָה יָרְדָה הַר וְעָלְתָה הַר וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ; וְהִנֵּה נִתְגַּלְּתָה לִפְנֵיהֶם בִּקְעָה רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁמַּחֲזֶה מוּזָר הִתְחוֹלֵל בָּהּ.

הַבִּקְעָה הָיְתָה מֻקֶּפֶת שַׁרְשֶׁרֶת גְּבָעוֹת נִשָּׂאוֹת מִכָּל עֲבָרֶיהָ, וּקְבוּצַת אֲנָשִׁים, נָשִׁים וִילָדִים צָעֲדוּ וְעָמְדוּ לַעֲלוֹת עַל אַחַת הַגְּבָעֹות. הַמֶּרְחָק שֶׁהִפְרִיד בֵּין קְבוּצַת הָאֲנָשִׁים וּבֵין הָרוֹכְבִים הָיָה כִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת צַעַד וְאוּלַי לְמַעְלָה מִזֶּה, אוּלָם לְאוֹר הַיּוֹם הַבָּהִיר נִסְתַּמְּנוּ הָאֲנָשִׁים כְּמֵעַל כַּף הַיָּד, וַאֲפִלּוּ אִמָּהוֹת נוֹשְׂאוֹת תִּינוֹקוֹת בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן נִרְאוּ בְּקַלּוּת.

“מְשֻׁנֶּה,” אָמַר יוּבַל בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁיךְ. “הֲרֵי אֵין זֶה טִיּוּל סְתָם וְהָאֲנָשִׁים אֵינָם לְבָנוֹנִים. וּמָה הֵם הַתִּינוֹקוֹת אֲשֶׁר בִּזְרוֹעוֹת הַנָּשִׁים?”

הַשֵּׁיךְ לֹא עָנָה, אַף כִּי גַם הוּא הִסְתַּכֵּל בְּהִתְעַנְיְנוּת מִתְגַּבֶּרֶת בָּאֲנָשִׁים, שֶׁהֵחֵלוּ עַתָּה לְהִסְתַּדֵּר בְּצוּרַת שַׁרְשֶׁרֶת וְלַעֲלוֹת בַּשְּׁבִיל הַמִּתְפַּתֵּל אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה.

“אָנָּא, הַשֵּׁיךְ,” בִּקֵּשׁ יוּבַל. “נֵעָצֵר וְנִרְאֶה אָנָה מוּעָדוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלְכִים. הַאֵין הֵם נִרְאִים מְשֻׁנִּים גַּם בְּעֵינֶיךָ?”

הַשֵּׁיךְ שׁוּב לֹא עָנָה וּפָנָיו לָבְשׁוּ אֲרֶשֶׁת רְצִינִית מְאֹד. אֶת סוּסָתוֹ עָצַר בְּכָל זֹאת, וּקְבוּצַת הָעַרְבִים הִסְתַּדְּרָה אַף הִיא בַּחֲצִי־עִגּוּל, לְהִסְתַּכֵּל בַּהוֹלְכִים וּמְטַפְּסִים אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה.

עוֹדָם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים כְּשֶׁלְּפֶתַע הֵגִיחָה מֵעַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, אֵלֶיהָ שָׁאֲפוּ הַמְטַפְּסִים, פְּלֻגַּת שׁוֹטְרִים לְבָנוֹנִים, רוֹבֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְהִתְפַּזְּרוּ מִתּוֹךְ רִיצָה מְבֹהֶלֶת לְהַקִּיף אֶת הָעוֹלִים.

מְטַר יְרִיּוֹת, שֶׁנִּתַּךְ מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, הִפְנָה פִּתְאֹם אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל הַמִּסְתַּכְּלִים לִרְאוֹת מִנְיָן אַחֵר שֶׁל אֲנָשִׁים, רוֹכְבִים הַפַּעַם, שֶׁיָּרְדוּ בִּדְהִירַת מְנִיפָה רְחָבָה וְהִתְפַּזְּרוּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת לִתְפֹּס עֲמָדוֹת מֵאֲחוֹרֵי קַו צוּקִים גְּבֹהִים וְשִׁבְרֵי חוֹמוֹת הֲרוּסוֹת שֶׁל כְּפָר שֶׁנִּכְחַד מִן הָעוֹלָם.

“אוֹיָה,” צָעַק יוּבַל. “הֲרֵי זֶה גִּיּוֹרָא!”. וְאָכֵן, סוּסָתוֹ הַלְּבָנָה שֶׁל הַשּׁוֹמֵר נִרְאֲתָה רָצָה כָּרוּחַ, וְחִישׁ־מַהֵר נֶעְלְמָה עַל רוֹכְבָהּ מֵאַחֲרֵי אַחַת הַחוֹמוֹת.

“הֵרָגַע, הַנַּעַר,” פָּנָה אֵלָיו עַתָּה הַשֵּׁיךְ בְּקוֹל מְפַקֵּד, כִּי יוּבַל מָשַׁךְ כְּבָר אֶת מוֹשְׁכוֹתָיו וַאֲסָפָן לְיָדוֹ הָאַחַת.

“הֲרֵיהֶם מַעְפִּילִים!” פָּרְצָה קְרִיאָה מִפִּיו שֶׁל יוּבַל, וּמִיָּד הֵבִין כִּי טָעֹה טָעָה בְּהַשְׁמִיעוֹ שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ בְּקוֹל רָם. אָכֵן, בֵּין יְדִידִים הוּא, אוּלָם מִלָּה זוֹ רִחֲפָה בַּחֲלַל הָאָרֶץ כַּחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לְהַשְׁבִּית שָׁלוֹם וּלְהַגְדִּיל אִי־הֲבָנָה, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד נִכְבַּשׁ בְּרֶגֶשׁ אַחֵר שֶׁל גַּאֲוָה גְּדוֹלָה, רֶגֶשׁ שֶׁעָלָה לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ לְהַחֲנִיקוֹ כִּמְעַט.

" הֲרֵיהֶם מַעְפִּילִים, וְאַחַי הֵם!" חָזַר וְאָמַר בְּקוֹל רָם. “וְצַר לִי, הַשֵּׁיךְ, אוּלָם הַפַּעַם לֹא אֶשְׁמַע לְךָ, וְהַחְלָטָתִי אִתִּי לָחוּשׁ לְעֶזְרָתָם.”

“אֲנִי הוּא הָאַחֲרָאִי לְךָ, יוּבַל,” עָנָה הַשֵּׁיךְ בְּקוֹל רְצִינִי, “וְלֹא אֶתֶּנְךָ לָזוּז מִכָּאן.”

“כִּי אָז הָאֶפְשָׁרוּת בְּיָדְךָ, הַשֵּׁיךְ,” עָנָהוּ יוּבַל, “לְהִצְטָרֵף אֵלַי אַף אַתָּה וְלַעֲזֹר לִידִידְךָ גִּיּוֹרָא.”

אוֹתוֹ רֶגַע הִפְנָה יוּבַל אֶת סוּסָתוֹ אֶל קְהַל הָעַרְבִים שֶׁסּוֹבְבוּהוּ וְאָמַר:

“אַחַי, כְּאוֹרֵחַ אֲנִי אִתְּכֶם וּכְיָדִיד, וְלֹא תִּמְנָעוּנִי מִלְּהַגִּישׁ עֶזְרָה לִבְנֵי־עַמִּי שֶׁנִּצְּלוּ מִמָּוֶת, וְאִלּוּ הַמָּוֶת דּוֹלֵק אַחֲרֵיהֶם לְשַׁעֲרֵי בֵּיתָם. וְכִי גְרוּעִים הֵם מִמֶּנִּי וּמֵאָבִי, שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילְכֶם? וַהֲרֵי מִבְּשַׂרְכֶם חֲזִיתֶם שֶׁלֹּא לִדְחֹק אֶת רַגְלֵיכֶם בָּאנוּ. מֵאָז כְּרַתֶּם אִתָּנוּ שָׁלוֹם — רְבִיתֶם וּפְרַצְתֶּם וּזְכִיתֶם לְעשֶׁר רַב, אשֶׁר וְחַיֵּי כָּבוֹד. אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּעַצְרוּנִי, וַאֲקֶּוה שֶׁתָּבִינוּ לְרוּחִי.”

כֹּה אָמַר יוּבַל, וְסוּסָתוֹ, שֶׁדָּרְבָנָהּ בְּרַגְלָיו, עָמְדָה לְהִתְפָּרֵץ מִמְּקוֹמָהּ, אַךְ הַשֵּׁיךְ תְּפָסָהּ בָּאַפְסָר וְאָמַר: “רֶגַע קָט!”, וְאֶל הַקָּהָל פָּנָה:

“וּבְכֵן, שְׁמַעְתֶּם, אַחַי, בְּנֵי־הַנָּבִיא, אֶת דִּבְרֵי זֶה הַנַּעַר. בְּאַלְלָּה אֲנִי נִשְׁבָּע כִּי נְכוֹנִים הֵם. הָאָרֶץ הִיא שֶׁלָּהֶם וְשֶׁלָּנוּ, וְהֵם שֶׁלִּמְּדוּנוּ לִחְיוֹת בָּהּ. לֹא נַעֲזֹב אֶת יוּבַל בַּצַּר לוֹ. בְּרִית כָּרַתְנוּ אִתָּם לְחַיִּים, וְעַתָּה תָּבוֹאוּ אַחֲרַי.”

קְרִיאַת הַסְכָּמָה פָּרְצָה מִפִּי הָעַרְבִים הַמְשֻׁלְהָבִים, וְיוּבַל — אִלְמָלֵא הַשָּׁעָה הַדּוֹחֶקֶת וּמְטַר הַיְרִיּוֹת שֶׁהִדְהֵד מֵעֲבָרִים — מוּכָן הָיָה לִפֹּל עַל צַוְּארֵי הַשֵּׁיךְ וּלְנַשְּׁקוֹ.

אוּלָם הָרוֹכְבִים כְּבָר נִשְּׂאוּ עַל סוּסוֹתֵיהֶם בִּיעָף — לְהַקִּיף אֶת הַבִּקְעָה וּלְהַפְתִּיעַ אֶת הַשּׁוֹטְרִים מֵעָרְפָּם. יוּבַל וְהַשֵּׁיךְ דָּהֲרוּ בָּרֹאשׁ וְהִגִּיעוּ כְּשֶׁהַשּׁוֹטְרִים הַזּוֹחֲלִים עַל בִּטְנֵיהֶם וְהַיּוֹרִים בְּלִי הֲפוּגָה עָבְרוּ כְּבָר אֶת קְבוּצַת הַמַּעְפִּילִים, אֲסָפוּם כְּעֵדֶר וְהִפְקִידוּ עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר מְזֻיָּן, לְהַפְנוֹתָם שֵׁנִית אֶל גְּבוּלוֹת הַצָּפוֹן, וְאִלּוּ רֻבָּם פָּעֲלוּ עֲדַיִן כִּמְאַסֵּף־נָסוֹג, שֶׁחִפָּה עַל הַמִּשְׁמָר וְהַמַּעְפִּילִים בְּיָרְקוֹ אֵשׁ עַל אַנְשֵׁי גִּיּוֹרָא שֶׁאָמְנָם הִתְקַדְּמוּ, אַךְ מִתּוֹךְ כִּשָּׁלוֹן חָרוּץ.

הוֹפָעָתָהּ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל קְבוּצַת הָעַרְבִים הֶעֱבִירָה רֶטֶט שֶׁל פַּחַד בְּלִבּוֹת הַמַּעְפִּילִים, וְאִלּוּ גִיּוֹרָא, בְּהַרְגִּישׁוֹ בָּהֶם, אָמַר כְּבָר לָתֵת פְּקֻדַּת נְסִיגָה, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִכִּיר אֶת יוּבַל. “חַבְרַיָּא, נִצַּלְנוּ!”, צָעַק. כְּהֶרֶף עַיִן הֻקְּפוּ הַמַּעְפִּילִים עַל שׁוֹמְרֵיהֶם הַמְבֻלְבָּלִים, מִבְּלִי לְהָבִין אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, כִּי רוֹבֵיהֶם נִלְקְחוּ מִידֵיהֶם בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לִשְׂמֹחַ עַל הָ“עֶזְרָה” שֶׁהִגִּיעָתַם, וְאִלּוּ הַמְאַסֵּף גַּם הוּא הֻתְקַף בִּירִיּוֹת־פִּתְאֹם, שֶׁעָבְרוּ מֵעַל רָאשֵׁיהֶם, וְרוֹכְבִים עַרְבִים הִקִּיפוּם מֵהַצְּדָדִים.

מְהוּמָה, קְרִיאוֹת, וְהַמַּצָּב הִשְׁתַּנָּה מִיסֹודוֹ. קְבוּצַת הַשּׁוֹטְרִים הֻקְּפָה קְהַל רוֹכְבִים בֵּדוּאִים וְשׁוֹמְרִים מְזֻיָּנִים מֵאַנְשֵׁי גִיּוֹרָא. הַמַּעְפִּילִים נִדְחֲקוּ כְּעֵדֶר, בְּלִי לְהָבִין אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ. רַק פְּעִיַּת הַתִּינוֹקוֹת הֶחֱרִידָה אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁהִשְׂתָּרֵר.

הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה — הוּא אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת הַשּׁוֹטְרִים מִתַּדְהֵמָתָם:

“אַחַי,” אָמַר לָהֶם. “מְלָאכָה בְּזוּיָה אַתֶּם עוֹשִׂים. וְעַתָּה שׁוּבוּ לְאַרְצְכֶם, כִּי בִּגְבוּלוֹת אַרְצֵנוּ אַתֶּם נִמְצָאִים.”

“אֶרֶץ עַרְבִית הִיא,” עָנָהוּ הַמְפַקֵּד.

“לֹא,” עָנָה הַשֵּׁיךְ. “אֶרֶץ יְהוּדִים וְעַרְבִים גַּם יַחַד הִיא.”

“בּוֹגֵד אַתָּה,” הֵשִׁיב הַמְפַקֵּד, “וְלֹא עַרְבִי.”

“שְׁתֹק,” עָנָהוּ הַשֵּׁיךְ. “כֶּסֶף זָר מְצַלְצֵל בְּכִיסְךָ וּגְרוֹנְךָ יְדַבֵּר דְּבָרִים קְנוּיִים. לֵךְ וַעֲשֵׂה לְמַעַן אַחֶיךָ הַנִּדְכָּאִים אֲשֶׁר בִּלְבָנוֹן וְהַצִּילֵם מִמּוֹצְצֵי דָמָם הָעֲשִׁירִים.”

וּכְשֶׁנִּלְקְחוּ הָרוֹבִים מִידֵי הַשּׁוֹטְרִים, וְהֵם פָּנוּ חֲפוּיֵי־רֹאשׁ לָלֶכֶת בְּכִוּוּן צָפוֹנָה, עוֹד יָשְׁבוּ עַרְבִיֵּי הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה עַל סוּסוֹתֵיהֶם, לְחַכּוֹת לְאַנְשֵׁי גִיּוֹרָא, שֶׁמִּהֲרוּ לְהָבִיא אֶת סוּסוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרוֹת מֵאֲחוֹרֵי הֶחֳרָבוֹת.

וְכָךְ הִגִּיעָה הַשַּׁיָּרָה אֶל שַׁעֲרֵי הַמּוֹשָׁבָה: כַּלְבּוֹ שֶׁל יוּבַל בָּרֹאשׁ וּקְבוּצַת מַעְפִּילִים קְרוּעֵי בְּגָדִים בְּעִקְּבוֹתָיו. הַשֵּׁיךְ, יוּבַל וְגִיּוֹרָא מֵאֲחוֹרֵיהֶם עַל סוּסוֹתֵיהֶם הָאֲצִילוֹת, וּבְמֶרְחַק־מָה מֵהֶם קְהַל שׁוֹמְרִים מְזֻיָּנִים וּבֵדוּאִים, שֶׁבִּידֵי רַבִּים מֵהֶם תִּינוֹקוֹת רְדוּמִים עַל הָאֻכָּפִים.

מַעֲשֶׂה יוּבַל הִכָּה גַלִּים בַּמּוֹשָׁבָה; סִפּוּרֵי גְבוּרוֹתָיו עִם הַדֹּב וּנְאוּמוֹ אֶל הַשֵּׁיךְ עַבְּדְאַלְלָּה עָבְרוּ מִפֶּה לָאֹזֶן, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם הָיוּ נַחַלַת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ.

 

טז. אָז בָּא הַיּוֹם    🔗

אָז בָּא הַיּוֹם — לִכְאוֹרָה יוֹם רָגִיל, בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וְשׁוֹפֶכֶת זָהָב מְלֹא־חָפְנַיִם וְרוּחַ קְרִירָה מְשַׂחֶקֶת וּמִשְׁתַּעֲשַׁעַת עִם צַמְּרוֹת הָעֵצִים; יוֹם בּוֹ תְּכֵלֶת שְׁמֵימִית מַרְעִידָה שַׁלְוָה רַבָּה וְיַרְקוּת פְּרוּשָׂה לְמַטָּה, מַשְׁרָה חֲגִיגִיּוּת בַּלֵּב.

בָּא הַיּוֹם — אֶחָד מִנִּי רַבִּים, בֹּו הַצִּפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת וּמִתְעוֹפְפוֹת, הַפָּרוֹת גּוֹעוֹת בְּחַצְרוֹתֵיהֶן, הַסּוּסִים צוֹהֲלִים וְהַתַּרְנְגוֹלִים קוֹרְאִים מִפֶּרֶק לְפֶּרֶק; וְקוֹלוֹת רַבִּים אֲחֵרִים, סְמוּיִים וְנַעֲלָמִים, מִתְעָרְבִים לְמַנְגִּינַת־תָּמִיד שֶׁל עֲבוֹדָה בְּרוּכָה.

אוּלָם מִי הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל הָאֶחָד וְהַיָּחִיד, שֶׁעָלָה וְגָבַר עַל כָּל הַמַּקְהֵלָה הַנִּצְחִית הַלָּזוֹ וּבָקַע מִתּוֹכָהּ כִּתְפִלָּה זַכָּה שֶׁל אֶחָד צַדִּיק וּבַעַל־זְכוּת?

מִי הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל שֶׁהָיָה כְּמַשַּׁק מַיִם חַיִּים בְּלִבּוֹת הוֹלְכֵי־מִדְבָּר?

הַאִם צִפֳּרִים בֵּין עֳפָאֵי הָעֵצִים?

אוֹ לַחַשׁ דְּשָׁאִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע?

הַאִם הָרוּחַ הִיא שֶׁנָּשְׂאָה בִּכְנָפֶיהָ סוֹד טָמִיר?

לֹא סוֹד הוּא. בְּשׂוֹרָה גְדוֹלָה נִשְּׂאָה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם: בְּשׂוֹרָה שֶׁהָלְכָה וְכָבְשָׁה, הָלְכָה וְגָבְרָה כְּגַלֵּי מַיִם רַבִּים, לְהָצִיף לְבָבוֹת חוֹלְמִים בְּשִׂמְחַת הַהַגְשָׁמָה.

אָפִיק נִפְתַּח בַּצָּפוֹן, לְהַזְרִים בּוֹ זִרְמֵי מַיִם, לְהַשְׁקוֹת אֶרֶץ צְחִיחָה, לְהַחֲיוֹת מִדְבָּרוֹת בַּנֶּגֶב וּלְעוֹרֵר לְמַעֲשֵׂי תְּחִיָּה. וּמִשֶּׁנָפוֹצָה הַבְּשׂוֹרָה, גָּאוּ עוֹרְקֵי הַחֲלוּצִים שֶׁחָלְמוּ, קִוּוּ וְזָכוּ.

“אֲנִי הוֹלֵךְ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁיָּבוֹאוּ לַנֶּגֶב,” אָמַר יוּבַל. “אֲנִי הוֹלֵךְ עִם הַקִּבּוּץ ‘כְּרִית’, הָעוֹזֵב אֶת הַגָּלִיל, לְהִתְנַחֵל שָׁם.” אָמַר וְלֹא הוֹסִיף.

“בְּנִי!” פָּלְטָה הָאֵם מִתּוֹךְ בֶּהָלָה.

“יוּבַל!” צָעֲקָה תָּמָר.

רַק אָבִיו שָׁתַק. הוּא יָדַע שֶׁמֵּאָז מַעֲשֵׂה הַמַּעְפִּילִים הִתְבַּגֵּר יוּבַל מְאֹד. הוּא הִרְגִּישׁ בְּכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁרַךְ בַּשָּׁנִים הָיָה בְּנוֹ. אֵין זֹאת כִּי אִם הַמַּעֲשִׂים וְהַנִּסְיוֹנוֹת הֵם שֶׁמַּטְבִּיעִים חוֹתָמָם בָּאָדָם — לִרְצִינוּת אוֹ לְקַלּוּת־רוּחַ. וְיוּבַל הִתְנַסָּה בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו הַקְּצָרִים בְּמַעֲשֵׂי גְבוּרָה, עַצְמָאוּת וְאַחֲרָיוּת רַבָּה — כָּמוֹהוּ עַצְמוֹ עֵת עָזַב בֵּית אָבִיו וְעוֹדֶנּוּ נַעַר.

לֹא. הוּא לֹא יַעֲצֹר אוֹתוֹ. רַשַּׁאי הוּא בְּנוֹ, שֶׁנֵּחַן בִּסְגֻלּוֹת שֶׁל בֵּן חָפְשִׁי עַל אַדְמַת מוֹלַדְתּוֹ הַחָפְשִׁית, לָלֶכֶת וְלִבְנוֹת. מִי יִתֵּן וְיָכוֹל הָיָה לְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת שְׁנוֹתָיו שֶׁעָבְרוּ וְכֹחוֹ שֶׁעֲזָבוֹ, כִּי אָז גַּם הוּא הָיָה יוֹצֵא “לִפְגּשׁ וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ לַנֶּגֶב.”

“וְהַמֶּשֶׁק שֶׁבָּנִיתִי מַה יִּהְיֶה עָלָיו?” שָׁאַל הָאָב.

“תָּמָר תְּקַבְּלֵהוּ,” עָנָה יוּבַל. “אֲחוֹתִי הִיא, וְלֹא תַּזְנִיחֶנּוּ.”

דְּמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינֵי תָּמָר.

“כֵּן,” עָנְתָה. “אֲנִי מַבְטִיחָה”.

וְאָז בָּא הַיּוֹם, עֵת יוּבַל צָעַד בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב וְכַלְבּוֹ הַמֻּזְנָח וְהַפָּרוּעַ רָץ לְפָנָיו. לִכְאוֹרָה הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לְצֵיד אַיָּלוֹת, לִכְאוֹרָה — אוֹתוֹ הִלּוּךְ עָלָיו הָיוּ רְגִילִים הָאֲנָשִׁים לֵאמֹר: “הֵם הוֹלְכִים כְּבָר…”; אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם לִוּוּהוּ אָבִיו, שֶׁלִּבּוֹ נִתְמַלֵּא גָאוֹן; אִמּוֹ שֶׁגְּרוֹנָהּ נֶחְנַק מֵרֹב אַהֲבָה, פַּחַד וָאשֶׁר; וַאֲחוֹתוֹ, שֶׁדְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינֶיהָ וְעַל שְׂפָתֶיהָ רִחֵף חִיּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה רַבָּה לְאָחִיהָ הַהוֹלֵךְ.

בְּפִשְׁפְּשֵׁי הַגִּנּוֹת עָמְדוּ מִשְׁפְּחוֹת הָאִכָּרִים, נִפְנְפוּ בְּמִטְפָּחוֹת וְקָרְאוּ קְרִיאוֹת בְּרָכָה וְעִדּוּד.

שֶׁמֶשׁ סַקְרָנִית וַאֲדֻמָּה עָמְדָה בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ וְרוּחוּת עֶרֶב הֵחֵלוּ לְהִתְפָּרֵץ מִמַּחֲבוֹאֵיהֶן.

הַפָּרוֹת גָּעוּ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן וְהַתַּרְנְגוֹלִים קָרְאוּ מִפֶּרֶק לְפֶרֶק. צִפֳּרִים צִפְצְפוּ מִבֵּין עֳפָאֵי הָעֵצִים וְקוֹלוֹת סְמוּיִים וְנַעֲלָמִים הִתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה לִכְעֵין מַנְגִּינַת פְּרֵדָה לַחֲבֵרָם יוּבַל הַהוֹלֵךְ.

וְעִם לַיְלָה, עֵת נִדְלְקוּ הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם לְרִבְבוֹתֵיהֶם, וִילֵל תַּנִּים רְחוֹקִים נִשָּׂא עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ, נִשְׁמַע בַּכְּפָר כְּאִלּוּ מַשַּׁק מַיִם רְחוֹקִים וְזוֹרְמִים…

הַאִם מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאִכָּרִים הֵן שֶׁהוֹלִידוּ אֶת הַקּוֹל הַזֶּה?

וְאָז יָדְעוּ הַכֹּל כִּי יוּבַל הָלַךְ. עֶצֶב חֲרִישִׁי הִתְגַּנֵּב לְלִבּוֹת הָאִכָּרִים, כִּי אָהֲבוּ אֶת הַנַּעַר מְאֹד.

וּנְעָרִים חָשְׁבוּ: לָמָּה לֹא זָכִינוּ אֲנַחְנוּ, וַהֲרֵי כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ הָיָה?

וּנְעָרוֹת — עֵינֵיהֶן אָדְמוּ מִדְּמָעוֹת, בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ.

וְאָז נָגוֹז הָעֶצֶב וְשַׁלְוַת שִׂמְחָה שְׁקֵטָה כָּבְשָׁה אֶת מְקוֹמוֹ. כִּי פִּתְאֹם הֵבִינוּ מְאֹד: יוּבַל הָלַךְ לִפְגּשׁ וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ לַנֶּגֶב. אַשְׁרֵיהוּ שֶׁזָּכָה לְכָךְ!