מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משוט בארץ

מאת: יצחק ליבוש פרץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

משוט בארץ / יצחק ליבוש פרץ

היודעים אתם את גאון השירה הבריטית, את הנשר, המתעופף מעל לארץ החופש, ה“דוּם-דוּם” והביפשטיק?

בלי ספק, הלא הוא אבי “קין” שתרגמו פרישמן.

בלי ספק שמעתם גם כן, שהיה חיגר ואוהב את אחותו, כלומר, אותו הנשר, ולא פרישמן. לוּ היה פרישמן, חס ושלום, חיגר או אוהב את אחותו כמלוא נימא יותר מן הצורך, אז מובטח אני, שאנשי-המאַנשסטר שלנו לא היו מכבּדים אותו, ולא היו שולחים לו, כמו שהודיע הד“ר ברדיטשבסקי מחוץ-לארץ, כלי כסף וכלי זהב, שעוררו מצד שני את מחאת הד”ר ברדיטשבסקי, שלפי דעתו, טוב היה להעם להוציא לאור את ספרי פרישמן, ולא לתת לו כלי כסף וזהב.

והנה אין דנים על ה“טעם”, וכמעט שאין זה נוגע לעניננו. פונים אנחנו עורף להד“ר ברדיטשבסקי בצרוּף פרישמן, שהוא ספק ד”ר, ושבים אל ביירוֹן.

אותו ביירוֹן, גם כן, כידוע, כבת עשׂר “מנגינות ישׂראל”. ואחרי שנודע ביירוֹן, ראשונה, על-פי דרך הטבע, חוץ לארצו, ואחר כך בארצו, התחילו החכמים לדרוש על כל קוץ וקוץ מדברי המשורר תלי-תלין של פירושים, רמזים והשערות. וכשהגיעו אל המנגינות הנ“ל, תקעו אצבע בחוטם, ושאלו: היאך? היתּכן? מה ראה על ככה זה בעל-ה”להכעיס“, זה אבי אבות הבועטים במנהגים ובכל דבר סבור ומקוּבּל, ורצוי להרוב הגדול של הפיליסטרים, לכתוב מנגינות ישׂראל במספר מסוים: “עשׂר” ולא ט' או י”א?

ואף-על-פי שאני כשלעצמי איני מוקיר רבנן, כשם שאיני מכבד את העשירים, ואיני עומד בפה פעור ומפליג לכל הנמצא מחדש על-ידי גדולי החכמים, שהמציאו, למשל, את “סבל הירושה” אלפי שנים אחרי אשר יצר לו העולם את ה“ברא כרעא דאבוהו”, ואת “הפרי הנופל לא רחוק מן העץ”, ואת השאלה: “למי הוא דומה, לאביו או לאמו?” ­­­­­­­­­– בכל זאת בנידון דידן מוכרח אני לכוף ראש ולומר: הגדלתם לשאול!

כי ­­­­­­– שמעו נא, מה שמודיעים לי מפּאריז.

עש-הספרים הגדול מודיע מפּאריז המהוללה, שבאוצר הספרים באוֹכּספוֹרד השׂבעה, נמצאה המנגינה הי"א למנגינות ישׂראל, והיא כתובה בעצם ידו של ביירוֹן ממש, ושאין בזה שום ערמה, כמו למשל בהעטרה הידועה מאודיסה, או בהעלמה, ששׂמוה בארון-מת בחייה, וכשהקיצה מתרדמתה – הלבינו שׂערותיה בפעם אחת מפחד פתאום, וכדומה.

והוא מודיע לי את השירה בהעתקה צרפתית, ואני, היודע צרפתית כאותו העש את האנגלית, מתרגם אותה על רגל אחת עברית, והרי היא לפניכם:

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. הַמִּתְיָאֵשׁ (פרוזה)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

יצירה בהפתעה
רקע

הבריאה

מאת יוסף זליגר (מאמרים ומסות)

נדפס ב“יבנה” גל. א. קרקה תרע"ב


“בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ”. זה סוד חכמת הטבע בכל מקצֹעותיה, קץ ותכלית כל הדעות והסברות, אשר עלו על לב אדם לבאר את המציאות ולגלות את הסבות אשר בעבורם המחזות תלוים זה בזה ומשתלשלים איש מרעהו. כל העולמות אשר השגנו ואשר לא השגנו, נבראו בידי שכל נצחי בחכמה ודעת, זאת היא כל תורת הטבע וכל חוקריו ומגלי עמקותיו מימי אנוש עד היום הזה, ומעתה עד דור אחרון, אינם כי אם מפרשים לפסוק הראשון של תותרת משה, בין שידעוהו ויהגו בו בחרדת קדש, בין שיתעלמו ממנו בשגגה או בזדון.

אם ימצא חוקר הצמחים איזה גרעין עטוף כנפים ואחרי כן יראה, כי בכנפים האלה הרוח מביאה אותו על אדמה פוריה, למען הצמיח שם עץ פרי למינהו, ישמח להכיר את הכליות שבכנפים, כי הנן מכֻונות לתכליתן; ואם יתמה המנתח על הטחוןל שבגוף האדם, למה הוא משמש? הלא יעשה זאת בחזקה, שאין דבר מיֻתר בטבע. ואם יחשוב אדם על איזה חפץ בעולם, כי לא נברא בשכל כי אם היה מתמיד או נעשה במקרה בלי תכנית ותכלית, לא קשה יקשה לו עוד מאומה בצורת החפץ ההוא ולא יסבֹר בו שום סברה, כזאת הננו עושים בדבר עשוי בידי אדם, שאיננו חשוב בעינינו ואיננו מקוים למצא שכליות במעשה ידיו. לו חשב איש מחשבה כזאת על איזה דבר המצוי בטבע, לא התבונן בו ולא הי לו שום מקום לחקֹר בו. ואם אין קשר וחבור בין המקרים השונים של הדבר ההוא, יחלֹם למצא בו חק קבוע ואיך זה יעסֹק בחכמת הטבע המיֻסדת כלה בהנחת חֻקים קימים בחמרים ובנפשות? אבל באמת לא שמענו ולא ראינו מעולם איש שאיננו מחזיק קביעות וחֻקיות בכל הדברים, שאינם עשוים בידי אדם, לא בקני הטפשים ולא בגדולי החכמים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.