מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

להתאחדות המושבות בא"י

מאת: אלכסנדר אהרנסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

‫ תל-אביב : הועד המרכזי של הסתדרות בני בנימין בא"י; תרפ"ד

סוגה:

שפת מקור: עברית

1


נחוצה לנו התאחדות כל המושבות בארצנו, אם רוצים אנחנו בקיומן של אלו. עד עתה היו רגילות המושבות לעמוד כל אחת לבדה במלחמתה עם החיים. אמנם, המושבות הללו הצליחו פחות או יותר לפתר את רב השאלות שעמדו לפניהן, אבל בכמה מרץ וקרבן עלה לנו כל זה?

אולם הימים השתנו, ומצב חדש ורציני נוצר עתה בארץ. נטל החובות והחרבן שירשנו מהמלחמה והמשבר שבא בעקבותיה, יקר החיים והעבודה, המצב המדיני, ההתנגדות לישוב הישן מצד אחינו עצמם, – כל אלה ילחצו את המושבות יותר ויותר עד לידי חניקה.

לשוא תשתדל מושבה זו או אחרת לקבל הלואה או הנחת חוב מהיק"א, אפילו אם חברה זו תתיחס בחיוב לבקשה, הרי העזרה תהיה רק זמנית ולא רציונלית. לשוא תתאבק מושבה זו או אחרת עם שאלותיה החמורות, הקץ ידחק באפן ארעי, אבל הפתרון האחרון לא ימצא.

אין זאת אומרת, חלילה, שאין לנו אמון בכח החיוני שבכל מושבה ומושבה, להפך, דוקא המלחמה ותוצאותיה הראו והוכיחו לנו למדי שהמושבות עמדו על המבחן באופן מזהיר והצליחו. אבל אי אפשר לדרש מקבוצים קטנים שיתאבקו עם מכשולים שרק ישוב כללי עלול להרחיקם מדרכו. המצב הזה עלה לנו כאמור בהרבה מרץ וקרבנות בעבר, ואם רוצים אנו להתקדם ולבנות, עלינו להתגבר על כל המכשולים המרובים בכח מאוחד וחזק.

הכנסו נא לאיזו מושבה שהיא ושוחחו קצת עם ועדה, וראיתם אם לא תשתוממו למשמע כל הצרות וכל העבודות המוטלות על שכם קטן קטן של אנשים, כי האכרים במושבותינו התרגלו כל כך לשאת בדומיה, עד כי מעטים הם האנשים מהחוץ שיש להם אפילו מושג קטן מהמצב הקשה והמסובך השורר כעת במושבות. מה היו חיי החלוץ או החלוצה בארצנו? שורה ממושכת של מלחמה ודוחק תמיד בעול העבודה והדאגה, מבלי זמן ויכלת לתענוגים והנאות. אין לנו אמנם להתפאר בזה. אנו שאפנו ושואפים לחיים חפשים בארצנו בפחות דאגות ועמל כמו שבני אדם רגילים לחיות בעולם הגדול. אבל יוצא שהאכר ומשפחתו בארץ ישראל נהנים מהחיים כאן הרבה פחות מכפי שיכלים היו ליהנות מהחיים ברוסיה ורומניה. ואל נאמר שבארץ-ישראל אסור לנו להתחשב עם השקפות חמריות כאלה. הנאת חיים חובה קדושה היא על כל בן אדם, מנת ה' היא ואסור לנו לבעט בה. והשאיפה התרבותית של העולם היא לשפר את תנאי החיים ולעשותם יותר נוחים ויותר יפים לבני האדם.

ועוד, הביטו נא למצב בני האכרים במושבות. אחרי שהצלחנו לגדל דור של צעירים שהסתגלו לתנאי הארץ, שמכירים את תושביה ואת שפתם, שלמדו את עבודת האכר והיא נעשתה להם טבעית, אחרי שהתקשרו אל אדמתם, מוצאים הם את עצמם בלי עתיד ובלי בסיס. את כל נעוריהם בלו בעבודה משתפת עם ההורים, וכשהגיעה שעתם להשתכלל עומדים הם בידים ריקניות, ומצבם הוא הרבה יותר גרוע ממצב פועל יומי.

לא פה המקום להתעכב על כל ההעקות המעיקים על המושבות. כל המעונינים ביותר בשאלות אלו מכירים אותן על בורין. מה שנחוץ כעת הוא להשתדל למצא את הדרך המובילה לפתרון ולרוחה, והדרך היא אחת: התאחדות כל המושבות בא"י.


^*^ ~*~ ^*^


מה תתן לנו התאחדות כזאת? היא תתן את הכל ותעשה את הכל, גם התקדמות רוחנית, וגם התפתחות חמרית. עשו נא את חשבון כל רכוש המושבות ומצאתם, כי עצום הוא. התוצרה השנתית של כל המושבות עולה למספרים גדולים, גם מספר החקלאים איננו פעוט כלל. בהתאחדות הכחות האלה יכלות המושבות לתפש מקום חשוב מאד בארץ, ולרכש להן מעמד חזק. הסתדרות חקלאית כזאת תוכל להיות חברה קואופרטיבית ענקית שתספיק את צרכי המושבות בפרט והארץ בכלל: מכונות חקלאיות, מכלת, בגדים, רהיטים וכו', ואשראי גדול יכלה להשיג הסתדרות כזאת. מצד שני דאג תדאג למכר בתנאים הכי טובים את תוצרת המושבות. במצב הנוכחי מכרח האכר למכר את יבולו מתוך דחק, בעת ששער השוק הוא גרוע, במקום שלו היתה לו היכלת לחכות כמה חדשים היתה הכנסת האכר מכפלת או משולשת. התאחדות המושבות תארגן מחסני בנק שיקדימו חלק הגון מערך היבול לאכר, והנותר אחר המכירה הכללית.

להתאחדות הזאת יהיו מומחים בכל המקצועות והם יתורו את המושבות ליעץ ולהשגיח, לפתח ולשכלל את כל ענפי המשק החקלאי. גם מהצד המדיני תצא תועלת מרובה מהתאחדות זו; הממשלה תתחשב הרבה עם התאחדות המכילה בקרבה כל כך הרבה נקודות יוצרות, ובכבד ראש תתיחס להצעות ודרישות שתבאנה לפניה.

בכל הארצות הנאורות תופשות ההסתדריות-החקלאיות מקום חשוב מאד, ופה בארצנו שבסיס כל ההתפתחות העתידה היא החקלאות, עלולה היא התאחדות המושבות להעשות אחד המניעים הגדולים שעליו תשען הממשלה החדשה.

וגם התפתחות רוחנית תביא הסתדרות זו; נתן תתן למושבות ספריות, הרצאות וחגיגות חקלאיות. היא תדפיס שבועון חקלאי וחברתי שישמש כלי מבטא לחיים המושבתיים. היא תספיק מזכירים נאותים לועדי המושבות ותקבץ ספירות מדויקות מכל המושבות, ותגש גם לעבודה הגדולה והנחוצה של עריכת דברי ימי הישוב שלנו. אפשר למנות מאות דברים שהתאחדות זו תוכל לעשות; היא תוכל ליסד חברות לאחריות החיים בעד כל אכר ומשפחתו, אחריות לבהמות, לאש, קפות מלוה וכו.

כל זה ישפיע לא רק באופן חמרי כי אם גם באופן רוחני. האמונה בעתיד וחסר הדאגה המנקרת במח, שוללים מהאכר את חפש השאיפה ומונעים בעד התפתחותו המוסרית. עשו את חיי המושבה יותר נוחים ואז יתרומם גם המצב הרוחני. אלה רק קוים כלליים ורחבים בנוגע לאפק הגדול של התאחדות המושבות בארצנו.

בנוגע לפרטים ולאמצעים להגשמת התאחדות כזאת – בפעם אחרת.




  1. דאר–היום, ד' אדר, תר"פ.  ↩

אלכסנדר אהרנסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר אהרנסון
רקע
אלכסנדר אהרנסון

יצירותיו הנקראות ביותר של אלכסנדר אהרנסון

  1. שרה שלהבת ניל"י (זכרונות ויומנים)
  2. בגן המחשבות (מפנקסו של מסתכל) (מאמרים ומסות)
  3. הלבנון (מאמרים ומסות)
  4. הישוב "הנרקב" (מאמרים ומסות)
  5. [על המחבר] מאת "בר דרורא" (מאמרים ומסות)

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון

יצירה בהפתעה
רקע

שני עצים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

בשׂדרה רחבה נצבים זה מול זה שני עצים. בא האביב ועמו ברכת אלהים, וחיים חדשים, ופרחים, וטללים ושירה… בא האביב, והעצים הכפופים בעצב מיישרים קומתם. החמימות מוסיפה ובאה; הרוחות, שהיו מטילות פחדים, עכשיו הן מנשבות קלילות, עליזות ומרנינות; החמה מפזרת טוּבה ברחבות ובפזרנות; אלומות שלימות של אור מרחפות באויר, הזלזלים מוריקים יותר ויותר, הם מתפשטים לכל עבר ומתכסים רוב פרחים ועלים.

והעצים המאושרים עשירי-הנוף נוטים ופונים זה אל זה; מתערבים ענפיהם. מתחבקים העלים, מתנשקים הפרחים! מתוך שני הגזעים המורחקים פורץ השפע ועולה עד אל הצמרת של חיים ואהבה, שזיווגה אותם עכשיו יחד!

עצים מאושרים! אהבה מאושרת! הרקיע התכול פרושׂ מעליהם כחופה, הקאַפֶּעלי"אַ המכוּנפת מיישנת אותם בסלסוליה המתוקים, הם חולמים על אושר נצחי וּשכחי-הכול הם שוקעים זה בזרועותיו של זה…


נושבת רוח קרה… נושרת הפריחה, והעלים המעורטלים מתרפקים זה על זה בפחד… נושבת הרוח קרה עוד יותר… הצפרים נפרדות בעצב ועפות להן… בלא חמימות ואור אינן יכולות לשיר, אינן יכולות לחיות… נשארות רק החולות, ואותן יקבור השלג…

הרקיע מתכסה ענן אפור, מתחילים העלים לנשור; ענפים מתעוררים משנתם המתוקה והם ערומים ועצובים, נעלמים החלומות המתוקים… והענפים מתכוצים, ומתקצרים יותר ויותר…

יורד השלג הקר הראשון, – העצים נסוגו זה מזה, וכבר הם עומדים מבודדים ומרוחקים, בגזעיהם בלבד… וכבר שכחו שניהם זה את זה… הנה, כבר הם עומדים זרים, קרירים, מביטים זה אל זה בעינים זועמות… ולמטה מתנהלת מלחמה רצחנית בין השרשים על טפת עסיס-חיים…

האם ישוב ויהיה עוד קיץ?

– אני לא אזכה עוד לראותו! – מפרפרת וגוססת בשלג סנונית שנשתיירה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.