רקע
אלכסנדר אהרנסון
שערורית מסלת־הברזל

1


אלפי אנשים משתמשים יום יום ברכבות מסלות-הברזל אשר פה. ולכל אחד מאלה האנשים יש הרשות לבקר ולחוות דעה בכל הנוגע להנהלת המקצוע הזאת ולשרותה.

ולו רצו האחראים בהנהלת מסלת-הברזל להתענין באמת בדעת-הקהל של הנוסעים, היו מוצאים שכלם פה אחד יקראו לאמר: שרות הרכבות בארץ היא למטה מכל בקרת.

בכסף מלא משלמים תושבי הארץ בעד נסיעותיהם, ובתמורתו מה מקבלים הם?

שעות של צפיה בקרב המון דוחק המתאבק לגשת אל חלון המכירה בכדי להשיג כרטיס-נסיעה. יש שהשוטרים המצריים העומדים שם להשגיח על “הסדרים”, חשים הם להצליף מכות על ראשי זקנים ונשים המעיזים להאמין שבכספם מותר להם לקנות כרטיס נסיעה זה. ואי-אלו המאושרים שזכו סוף סוף להבקיע דרך חזית הנדחקים ושהשיגו את פיסת הניר המרשה להם להכנס אל “אלדורדו” הרכבות, מוצאים הם את עצמם בגיהנם מחניק ומעופש שבו מתנועעים המון נדונים לעמידה זו על רגליהם – נדונים לעמידה זו למשך זמן בלתי מוגבל – מפני שהכל תלוי במזל: פעמים מגיעים מלוד לירושלם בחמש שעות, רק לפעמים, אבל על פי-הרב צריך להזדין בסבלנות במשך שמנה עד שתים-עשרה שעה.

ובינתים, בכדי להסיח במקצת את דעת הנוסעים האמללים, נמצאים אנשים טובים המקבלים עליהם להוריק את כיסי חבריהם בנסיעה. ויש שאלה האחרונים מחוסרי כל “הומור” הם, ואינם מוקירים את כל הלצנות החדה שבדבר, ומתחילים צועקים: גנבה! שהרי גנבו אי-אלו ה“פונדים” שבהם רצו לקנות את מעט הסחורה המאפשרת את קיומם בצמצום…

ומתחילים לבקש אחרי השוטר הנוסע עם כל רכבת והלז שומע מתוך רצינות גמורה, ובסוף מנענע בראשו, ובעיניו חמלה גדולה – חמלה לאלה המסכנים שבערותם כל-כך עמוקה, עד כדי לא לדעת את השפה האנגלית…

ונדמה כאילו רוצה ההשגחה להוכיח למתלוננים שאין הם יודעים כמה עליהם להיות שמחים בחלקם, ולכן כפעם בפעם מתחילה הרכבת לדהר במהירות נפלאה, ובכמה רגעים מובילה היא את נוסעיה מתחנת תל-אביב – אל… העולם הבא… ומבלי דרש כל מחיר הוספה…

כל זה אולי “מצחיק” הוא רבותי, אלא ש“הצחוק” נמשך יותר מדי, וכלנו שואפים למעט רצינות במצב שרות מסלת-הברזל שבארץ.

אנו יודעים מראש את התשובה שיתנו לנו: להנהלת מסלת הברזל אין תקציב מספיק.

אבל בשום אופן אין אנו יכולים ורוצים להסתפק בתשובה זו. אם אי אפשר להנהלה לתת לארץ שרות יותר טובה, או יותר נכונה ופחות גרועה, מזו שהיא נותנת לנו עתה, אז מוטב היה אילו הפסיקה הממשלה את השרות הזאת לגמרי, ואילו הודיעה מיד בקהל שכל יזמה פרטית הרוצה לקבל עליה את סדור המקצע הזה תתקבל בשמחה. ואנו בטוחים שאפשר ואפשר לשכללה במעט רצון טוב.

בעצם ימי המלחמה התנהלו הרכבות באפן מצוין. האחורים היו בלתי-רגילים, וגם האסונות לא קרו בתדיריות של היום. מדוע? מפני שאז השתמשו בפקידים בעלי-אחריות. אז לא עשו את חיי הנוסעים הפקר בידי מכוננים בלתי-מנוסים; אז נמצאו בתחנות פקידים שהבינו שחסר-נמוס אינו צריך להיות לשאיפתם העיקרית בעבודתם.

את המכוננים האנגלים ששרתו בצבא שחררו וישיבום לאנגליה, למרות רצונם הכביר להשאר בארץ. במקומם לקחו ילדים בלתי-מנוסים, ובידיהם מסרו תפקיד כ“כ חשוב, כל כך מסוכן! וכל זאת מתוך רצון קצר-הראות לחסך בהוצאות. ותוצאות החסכון הלא הן מחרידות. לא נשאר קטר אחד טוב לארך כל המסלה, הודות ל”מומחיות" המכוננים האלה. ויום יום אנו רואים שלשה קטרים כשהם מתאמצים בשארית כחותיהם לסחב רכבת מביתר ירושלימה – וזאת, אחרי כמה שעות של אחור?

הלזאת קוראים חסכון?

ובתחנות הכי עקריות המון אנשים מחכים במשך הרבה שעות לביאת הרכבת, ובקרירות הכי עזה אין מקום למצא מחסה, ואין את מי לשאל על הידיעות האחרונות; אין אפילו לוח שחור פשוט, שעליו ירשמו בגיר את מספר שעות-האחור, בכדי שידעו המחכים האמללים שיש להם די זמן לשוב לבתיהם, לאכל, לישון ולבוא אח"כ שוב ולחכות עוד זמן ארוך.

הגיעה השעה שהנהלת מסלת-הברזל תתחשב מעט עם דעת הקהל. השערוריה השוררת עכשיו, מוכרחה לחדל. אין אנחנו דורשים את הבלתי-אפשרי. מעט התאמצות, אדוני המנהלים, מעט רצינות, ובטוחים אנחנו שתכניסו את אי-אלו התקונים הנחוצים. ואנחנו נהיה הראשונים לקרא לכם: יישר כח!




  1. דאר–היום, גליון כ“ג, ט' חשון תרפ”א.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47799 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!