מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שערורית מסלת־הברזל

מאת: אלכסנדר אהרנסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

‫ תל-אביב : הועד המרכזי של הסתדרות בני בנימין בא"י; תרפ"ד

סוגה:

שפת מקור: עברית

1


אלפי אנשים משתמשים יום יום ברכבות מסלות-הברזל אשר פה. ולכל אחד מאלה האנשים יש הרשות לבקר ולחוות דעה בכל הנוגע להנהלת המקצוע הזאת ולשרותה.

ולו רצו האחראים בהנהלת מסלת-הברזל להתענין באמת בדעת-הקהל של הנוסעים, היו מוצאים שכלם פה אחד יקראו לאמר: שרות הרכבות בארץ היא למטה מכל בקרת.

בכסף מלא משלמים תושבי הארץ בעד נסיעותיהם, ובתמורתו מה מקבלים הם?

שעות של צפיה בקרב המון דוחק המתאבק לגשת אל חלון המכירה בכדי להשיג כרטיס-נסיעה. יש שהשוטרים המצריים העומדים שם להשגיח על “הסדרים”, חשים הם להצליף מכות על ראשי זקנים ונשים המעיזים להאמין שבכספם מותר להם לקנות כרטיס נסיעה זה. ואי-אלו המאושרים שזכו סוף סוף להבקיע דרך חזית הנדחקים ושהשיגו את פיסת הניר המרשה להם להכנס אל “אלדורדו” הרכבות, מוצאים הם את עצמם בגיהנם מחניק ומעופש שבו מתנועעים המון נדונים לעמידה זו על רגליהם – נדונים לעמידה זו למשך זמן בלתי מוגבל – מפני שהכל תלוי במזל: פעמים מגיעים מלוד לירושלם בחמש שעות, רק לפעמים, אבל על פי-הרב צריך להזדין בסבלנות במשך שמנה עד שתים-עשרה שעה.

ובינתים, בכדי להסיח במקצת את דעת הנוסעים האמללים, נמצאים אנשים טובים המקבלים עליהם להוריק את כיסי חבריהם בנסיעה. ויש שאלה האחרונים מחוסרי כל “הומור” הם, ואינם מוקירים את כל הלצנות החדה שבדבר, ומתחילים צועקים: גנבה! שהרי גנבו אי-אלו ה“פונדים” שבהם רצו לקנות את מעט הסחורה המאפשרת את קיומם בצמצום…

ומתחילים לבקש אחרי השוטר הנוסע עם כל רכבת והלז שומע מתוך רצינות גמורה, ובסוף מנענע בראשו, ובעיניו חמלה גדולה – חמלה לאלה המסכנים שבערותם כל-כך עמוקה, עד כדי לא לדעת את השפה האנגלית…

ונדמה כאילו רוצה ההשגחה להוכיח למתלוננים שאין הם יודעים כמה עליהם להיות שמחים בחלקם, ולכן כפעם בפעם מתחילה הרכבת לדהר במהירות נפלאה, ובכמה רגעים מובילה היא את נוסעיה מתחנת תל-אביב – אל… העולם הבא… ומבלי דרש כל מחיר הוספה…

כל זה אולי “מצחיק” הוא רבותי, אלא ש“הצחוק” נמשך יותר מדי, וכלנו שואפים למעט רצינות במצב שרות מסלת-הברזל שבארץ.

אנו יודעים מראש את התשובה שיתנו לנו: להנהלת מסלת הברזל אין תקציב מספיק.

אבל בשום אופן אין אנו יכולים ורוצים להסתפק בתשובה זו. אם אי אפשר להנהלה לתת לארץ שרות יותר טובה, או יותר נכונה ופחות גרועה, מזו שהיא נותנת לנו עתה, אז מוטב היה אילו הפסיקה הממשלה את השרות הזאת לגמרי, ואילו הודיעה מיד בקהל שכל יזמה פרטית הרוצה לקבל עליה את סדור המקצע הזה תתקבל בשמחה. ואנו בטוחים שאפשר ואפשר לשכללה במעט רצון טוב.

בעצם ימי המלחמה התנהלו הרכבות באפן מצוין. האחורים היו בלתי-רגילים, וגם האסונות לא קרו בתדיריות של היום. מדוע? מפני שאז השתמשו בפקידים בעלי-אחריות. אז לא עשו את חיי הנוסעים הפקר בידי מכוננים בלתי-מנוסים; אז נמצאו בתחנות פקידים שהבינו שחסר-נמוס אינו צריך להיות לשאיפתם העיקרית בעבודתם.

את המכוננים האנגלים ששרתו בצבא שחררו וישיבום לאנגליה, למרות רצונם הכביר להשאר בארץ. במקומם לקחו ילדים בלתי-מנוסים, ובידיהם מסרו תפקיד כ“כ חשוב, כל כך מסוכן! וכל זאת מתוך רצון קצר-הראות לחסך בהוצאות. ותוצאות החסכון הלא הן מחרידות. לא נשאר קטר אחד טוב לארך כל המסלה, הודות ל”מומחיות" המכוננים האלה. ויום יום אנו רואים שלשה קטרים כשהם מתאמצים בשארית כחותיהם לסחב רכבת מביתר ירושלימה – וזאת, אחרי כמה שעות של אחור?

הלזאת קוראים חסכון?

ובתחנות הכי עקריות המון אנשים מחכים במשך הרבה שעות לביאת הרכבת, ובקרירות הכי עזה אין מקום למצא מחסה, ואין את מי לשאל על הידיעות האחרונות; אין אפילו לוח שחור פשוט, שעליו ירשמו בגיר את מספר שעות-האחור, בכדי שידעו המחכים האמללים שיש להם די זמן לשוב לבתיהם, לאכל, לישון ולבוא אח"כ שוב ולחכות עוד זמן ארוך.

הגיעה השעה שהנהלת מסלת-הברזל תתחשב מעט עם דעת הקהל. השערוריה השוררת עכשיו, מוכרחה לחדל. אין אנחנו דורשים את הבלתי-אפשרי. מעט התאמצות, אדוני המנהלים, מעט רצינות, ובטוחים אנחנו שתכניסו את אי-אלו התקונים הנחוצים. ואנחנו נהיה הראשונים לקרא לכם: יישר כח!




  1. דאר–היום, גליון כ“ג, ט' חשון תרפ”א.  ↩

אלכסנדר אהרנסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר אהרנסון
רקע
אלכסנדר אהרנסון

יצירותיו הנקראות ביותר של אלכסנדר אהרנסון

  1. שרה שלהבת ניל"י (זכרונות ויומנים)
  2. בגן המחשבות (מפנקסו של מסתכל) (מאמרים ומסות)
  3. הלבנון (מאמרים ומסות)
  4. הישוב "הנרקב" (מאמרים ומסות)
  5. [על המחבר] מאת "בר דרורא" (מאמרים ומסות)

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון

יצירה בהפתעה
רקע

מחברת "נאום אשר בן יהודה"

מאת שלמה אבן צקבל (שירה)


הִכּוֹן, אֱנוֹשׁ, לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ, וְאַשְׁ־ / רֵי אִישׁ מְצָאוֹ בַר נְקִי כַפַּיִם!

הַיּוֹם לְיוֹם מָחָר חֲסָדִים קַדְּמָה – / וּלְמָחֳרָת תִּקַּח שְׂכַר יוֹמַיִם.

תִּנְעַם בְּעוֹלָם זֶה וְעוֹלָם בָּא, וּמִי / אוֹ מִי אֲשֶׁר יִתְחַתְּנָה בִשְׁתַּיִם!


נְאֻם אָשֵׁר בֶּן יְהוּדָה: וַיְהִי הַיּוֹם וָאֵשֵׁב בַּשַּׁעַר בְּקֶרֶב אַחַי וַחֲבֵרַי, וְכָל אִישׁ וְאִישׁ מֵשִׁיב בִּדְבָרָיו / וּמַגִּיד מִשְׁפְּטֵי אֲמָרָיו. / וָאֹמַר: אֶת חַטָּאתִי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם! / הָיִיתִי בִימֵי נְעוּרִים / כְּאַחַד הָעֳפָרִים / דּוֹלֵג עַל הֶהָרִים / וְשׁוֹכֵן בַּיְעָרִים, / שָׁמָּה חָדְשִׁי וְשַׁבַּתִּי / וְאֵין אִישׁ אִתִּי, / כְּתֹנֶת פַּסִּים כֻּתָּנְתִּי / וְיַעֲלַת-חֵן חַבְלִי וּמַלְכֻּדְתִּי. / וְחָלְפוּ עָלַי זְמַנִּים / וְעָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים / עַד אֲשֶׁר בָּלְתָה מֵעָלַי כְּסוּתִי / וְנִכְסַפְתִּי לְבֵיתִי. / וָאָבוֹא הָעִיר לַילָה, וְכָל אַנְשֵׁי גְאֻלָּתִי / וְכֹל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי / טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ, בָּאתִי אֲלֵיהֶם / וְדָפַקְתִּי הַדֶּלֶת עֲלֵיהֶם. / הֵמָּה מִתְיָאֲשִׁים מִמֶּנִּי / וַאֲנִי אֶקְרָא אֲלֵיהֶם “הִנֵּנִי!” / וַיָּפָג לְבָבָם בְּקִרְבָּם / וְלֹא הֶאֱמִינוּ, / עַד אֲשֶׁר הֶאֱזִינוּ / וְהִכִּירוּ קוֹלִי. / וְאָז פָּתְחוּ לִי / וַיְנַשְּׁקוּ עַל פָּנַי / וְעַל עֵינַי / וַיֹּאמְרוּ לִי “נִחְיֶה אַחֲרֵי רְאוֹתֵנוּ פָנֶיךָ / וְעָמַדְנוּ לְפָנֶיךָ!” / וְרָחֲצוּ יָדַי וְרַגְלַי / וְהֵסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלַי / וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתִי חֲלִיפוֹת יָפוֹת / בְּאַהֲבָה רְצוּפוֹת / וְיָשַׁבְתִּי עִמָּהֶם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת / לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.