מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נצחונו של ברנדייס

מאת: אלכסנדר אהרנסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

‫ תל-אביב : הועד המרכזי של הסתדרות בני בנימין בא"י; תרפ"ד

סוגה:

שפת מקור: עברית

1


מאחרי הועידה הכללית בלונדון עד יום הועידה בבופלו, עברו על הציונות באמריקה ימי-תסיסה והתכוננות שמלאו את לבות המסורים לתנועה פחד מתוצאות הישיבות בבופלו. ערפל דק כסה את כל המתרחש שם, אבל אפשר היה להרגיש שבתוך ההסתדרות הציונית באמריקה, התחילה התפלגות העלולה להחריב אותה. הסכסוכים בקרב מחנה הציונים באמריקה לא באו מתוך חלוקי דעות עקריות, אלא מתוך נטיות פרטיות של אחדים מהצירים האמריקנים שהשתתפו בועידה בלונדון. אין לך ציוני באמריקה שאיננו מעריץ את ברנדייס, אבל יש הרבה מקנאים באותם יחידי הסגולה שזכו לפרץ את קיר ההתבודדות הרצינית, המקיף את ברנדייס ושאליהם הוא מתיחס בידידות מלבבת וחמה. קנאה זו מתרכזת מסביב לפרופסר פרנקפורטר, שלמרות היותו צעיר לימים הצליח לתפס מקום חשוב לא רק בתנועה הציונית, אלא גם בחיים הכלליים של ארצות-הברית.

המקנאים האלה הטו אזן קשבת לנרגנים אחדים בלונדון ששאפו להרס את עמדת מנהיגי הציונות באמריקה, ובשובם לארצם התחילו בתעמולה כנגד “יועציו” של ברנדייס.

אבל ברנדייס אינו “פוליטיקאי” כמו שמבינים את המלה אחדים ממנהיגינו, המוכנים בכל זמן להקריב את יועציהם וידידיהם הכי מסורים, מפחד איומיהם של “דמגוגים”. ברנדייס עומד על במה ידועה לכל, ומעליה הוא מנהל את התנועה שמסרו בידו, מבלי להחניף למי שהוא, ומבלי “קומפרומיסים”. בשבועות האחרונים של המשבר בתנועה הציונית באמריקה, התגלה ברנדייס בכל יפי אפיו, בכל גבורת רצונו. כמו שראינוהו בועידה בלונדון, יושב על במת הנשיאות מבלי לרדת כל פעם לבין ספסלי הצירים, כמנהגם של מנהיגים אחרים, כן עשה בימי המשבר האחרונים.

מה שהיה לו להגיד ליהודי אמריקה, הביע ברנדייס בתזכירו המצוין; ואחר זה הוא נשאר שקט במקומו, באמונה של איש-ישר, שאם הציונות האמריקנית תרגיש בנחיצותו, אז תבחר בו מבלי כפיה ותעמולה מצדו.

ולכן לא נמצא ברנדייס בועידה בבופלו, ולכן נצח ברנדייס, המנהיג הגדול. כל אלה הצירים שבאו לבופלו בכדי להלחם “בשטה” של ברנדייס, הרגישו יפה יפה בהעדרה של האישיות הגדולה הזאת, והבינו מה תהיה הציונות האמריקנית אם ילקח ממנה ברנדייס מנהיגה.

עוד אין לנו כל הפרטים של תוצאות הועידה בבופלו, אבל לפי המברקים שנתקבלו עד עתה, אפשר כבר להגיד שההסתדרות הציונית באמריקה הביעה את אמונה במנהיגה ובשטתו, ושהיא תתחיל בעבודה מאוחדת ואינטנסיבית.

לפי הידיעות האחרונות שהגיעו מלונדון מתכוננים לנסע לאמריקה ד“ר ויצמן, ד”ר שמריהו לוין וזלטופולסקי. יפה עשו המנהיגים האלה לחכות עד שתגמר הועידה בבופלו. עכשיו, מכיון שהשלום והאחוד שוררים שוב במחנה הציונים בארצות הברית, יוכלו מנהיגינו מלונדון לפעל הרבה באמריקה, אם2 יעבדו יד ביד עם המנהיגים אשר שם.

הרבה, הרבה יש לעשות באמריקה. לא בעד קרן היסוד בלבד, כי אם גם בנוגע לכל השאלות היהודיות העומדות על הפרק. מצב אחינו בגולה הוא מסוכן ומבהיל, ועד עתה לא עשינו כלום באופן מאוחד ושטתי. הגיעה השעה להתאמצות ענקית, ולאחיזה באמצעים נמרצים ביותר. אם ממשלת הרדינג הקהליי3 לא תרצה להתענין בעניני היהודים בגולה, כמו שאיננה רוצה להתענין בעניני הנוצרים בארמניה, אז על היהדות האמריקנית לשנס מתניה בעד הצלת אחינו הנרדפים במדינות ארופה המזרחית.

יש ביהדות האמריקנית כחות עצומים שלא נצלו אותם עד כה. יהודים כגון לואיס מרשל, והאחים ורבורג, שעמדו בפרץ בכל עת צרה ומצוקה שבאה על אחינו, הודחו הצידה במשך השנים האחרונות על ידי הקיצונים שבהסתדרות הציונית באמריקה, וחבל.

אבל עתה מכיון שתקופת ה“פוליטיקה” חלפה ובמקומה תבוא תקופת העבודה, יש לקוות שברנדיס יחד עם ד“ר ויצמן יצליחו לקרב את האדונים הנ”ל ולעבוד אתם יד ביד לטובת היהדות בין-הלאומית.

אפשר גם עכשו לנצל את היהודים המתבוללים באמריקה. התנועה האנטישמית התחילה להתפשט גם בארצות-הברית, והגירה המונית לאמריקה תגרם לחזק את התנועה הזאת. מתוך רגש אנכיי, יבינו המתבוללים שבין אחינו באמריקה, כי נחוץ לאחז בכל האמצעים בכדי להיטיב את מצב היהודים בגולה, ולאפשר להפנות את זרם ההגירה לארץ-ישראל.

אחרי נצחונו של ברנדייס, אם יבחר ד"ר ויצמן לעבוד אתו יד ביד, אפשר לקוות שריוח והצלה יעמדו לנו שוב מאמריקה.




  1. דאר היום, גליון ס“ג, כ”ו כסלו תרפ"א.  ↩

  2. במקור כתוב: “עם” – הערת פב"י.  ↩

  3. הרפובליקני – הערת פב"י.  ↩

אלכסנדר אהרנסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר אהרנסון
רקע
אלכסנדר אהרנסון

יצירותיו הנקראות ביותר של אלכסנדר אהרנסון

  1. שרה שלהבת ניל"י (זכרונות ויומנים)
  2. בגן המחשבות (מפנקסו של מסתכל) (מאמרים ומסות)
  3. הלבנון (מאמרים ומסות)
  4. [על המחבר] מאת "בר דרורא" (מאמרים ומסות)
  5. הישוב "הנרקב" (מאמרים ומסות)

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון

יצירה בהפתעה
רקע

בענין היסטוריה

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

(הוּמוֹרסקה מרה)

יהודי מכּר מתיישב על-ידי על ספסל בגן קראַשינסקי ושואל אותי, מפני מה אני כל-כך עצוב.

– גרעֶץ הלך לעולמו! – משיב אני לו.

– ברוך דיין האמת – אומר היהודי. – וַארשאי הוא?


שאלה זו, שתשעים אחוז יהודים היו שואלים אף הם במקומו, היא המידה לכך, כמה עמוקה תהום זו, שלתוכה נפלנו! את מי אין היא יודעת, וַארשה היהודית? מי אינו תופס מקום במוחו של רחוב נאַלבקי, מי אינו מונח על קצה לשונו של רחוב ואַלוֹבא? על מי ובמי אין מדבר רחוב גז’יבּוֹב האַריסטוֹקראַטי?

בשביל שואַרשה תהא מסיחה במישהו אין צורך בכך, שיפסיד את אשתו ואת ילדו במשׂחק-הקלפים, או שיטפס ויעלה על העמוד ברחוב אוּיאַזדוֹבא… די להיות סוס של כרכרה ולפּוֹל על-גבי פסי-הטראַם…

אף-על-פי-כן מעט הוא להיות גרעֶץ, את תולדותיו של העם היהודי לכתוב!

ולאחר שנודע לו לשכני מפי, מה גרעֶץ כתב, הוא אומר:

– אַה! היסטוריה! – ובקול כזה, כאילו תמה והתפלא על מישהו שאכל שתיים-עשׂרה ביצים שלוקות בבת-אחת.

ולאחר שהוּא רואה, שאני כמעט יוצא מגדרי, הוא שואל בתמימות גמורה:

– ומה תועלת יש בה בהיסטוריה?


– אתה יהודי? – שואל אני.

– נדמה כך! – מחייך הוא, כמו שרוצה לומר: קצת יותר ממך!

– ואתה אוהב יהודים?

– אלא מה? אני שׂונא אותם?!

– אתה יודע, שאלכסנדר מוקדון מצא בדרכו, שהיתה כולה נצחונות, מדינה שלימה, שהיתה כולה נשים?

– וכי מה שאלה היא זאת! הרי זה – נדמה לי – מאמר מפורש בעין-יעקב, ואפשר שהרבי בחדר ספּר לי דבר זה.

– אתה יודע, אימתי מלכות בית-דויד ומלכות ישׂראל נתפלגו? אימתי נעשׂה העם היהודי האחד לשני עמים?…

– אימתי? למה לי לדעת אימתי?… ספּוּר-המעשׂה הזה מסוּפּר ב“פסוּק”.

– ולהיכן נעלמה מלכות ישׂראל?

– מלכות ישׂראל – קיימא לן – נמצאת מעֵבר לסמבטיון…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.