מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

טרומפלדור Morituri te Salutant

מאת: אלכסנדר אהרנסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

‫ תל-אביב : הועד המרכזי של הסתדרות בני בנימין בא"י; תרפ"ד

סוגה:

שפת מקור: עברית

1


ההולכים למות דורשים בשלומך!

כך היו נוהגים לאמר הגלדיטורים בעברם בזירה לפני כסא הקיסר!… אלה מרי הנפש, שאכזריות הרומאים הכריחתם למות במלחמת שנים לעיני הקהל הצמא לדם.

והגלדיטור הצעיר העברי גם הוא נכנס לזירת המות, באמרו: “ההולך למות, דורש בשלומכם”! אבל אותו לא הכריחו למות. מרצונו הטוב, מתוך דחיפה של נשמה אי-שקטה ועורגת, מתוך געגועי-אהבה לעמו ולארצו, הלך הצעיר שעל ראשו זרי נצחון של פורט ארטור וגליפולי, אל הפנה בצפון ויעשנה למסדה שניה…

והוא שהלך למות, אנחנו דורשים בשלומו. ולא אנחנו יכולים לקדש אותו – הוא קדש אותנו. והיום, יום הפגנת מתנגדינו, תהי נא תשובתנו להם רק מלה אחת:

טרומפּלדור.

ותגיד להם מלה זו, כי עזה כמות היא אהבת היהודי לארצו, ויקרים מחיים הם קברי גבוריו בשבילו.

ולכן לא להתאבל ולבכות עלינו היום. טרומפּלדור שמת באמרו: “טוב למות בארץ ישראל”, צריך להשאר בינינו סמל שמחת הגאוה, גאות-עם על בן גבור ונפלא.


  1. דאר–היום, י“ט אדר א' תר”פ.  ↩

אלכסנדר אהרנסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר אהרנסון
רקע
אלכסנדר אהרנסון

יצירותיו הנקראות ביותר של אלכסנדר אהרנסון

  1. שרה שלהבת ניל"י (זכרונות ויומנים)
  2. בגן המחשבות (מפנקסו של מסתכל) (מאמרים ומסות)
  3. הלבנון (מאמרים ומסות)
  4. [על המחבר] מאת "בר דרורא" (מאמרים ומסות)
  5. הישוב "הנרקב" (מאמרים ומסות)

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות אלכסנדר אהרנסון

יצירה בהפתעה
רקע

אזהרה

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

מה בצע, רבותי?

מה שנוגע למעשי אגרוף. לא במאמרים נלחם בהם: נעבוד בסבלנות ובשיטה מסודרת עד אשר נצוֹר תנאים בארץ כאשר לא יעֵז אדם להרים את אגרופו. ומה שנוגע לרישום מפורט של כל Cabaille אשר בתוכנו, של עסקנים המתנהגים בענין ציבורי כצוענים גונבי סוסות בשוק, של סופרים, אשר מכרו את מצפונם בעבור אתנה, של משרתי ממון המניפים את הסמרטוט האדום, של “אפאשים” הבועטים עשרה עשרה בנופל אחד – מה בצע? גם את הרפש הזה נטאטא, לא על-ידי פרסום שמותיהם.

טפל הוא; העיקר: הלקח היסודי של התופעות האלה בארץ-ישראל הוא התרכובת של משלחתנו לקונגרס; רוב מכריע במשלחת הזאת הם אלה הדוגלים בדגל הכיבוש המעמדי. אני יודע את ה“נחמה”: אינם רוב באמת, הם מיעוט ביישוב, רק ידענו להתארגן וכו' וכו', נחמה זו אינה שוה פרוטה, כוח ציבורי איננו תלוי במספרים בלבד; גם כשרון הארגון הוא כוח, והכוח הזה יש להם, ולכם איננו. בעוד זמן מה נלך לקלפי של כנסת-ישראל: אם לא ישתנה המצב, גם אז ינצחו, ואז ימשלו בכם. – באותן שיטות הממשל, אשר ראיתם אותן לפני שבועיים וגם קודם לכך ראיתם.

רוב פועלי ארץ-ישראל חושבים אותי ל“שונא”; לא כדאי לי לענות על זה ולבאר את יחסי, כי בעיקר, מצדו המעשי של דבר, הלוא יש צד של אמת בהשערתם – לכרות שלום עם המחנה הזה בצורתו העכשווית בוודאי אינני רוצה. ומה שנוגע לשאר הקהל, הוא צריך להבין, כי בשאלות כאלה ידון בעל שכל לא מתוך שנאה או חיבה, כיח אם על-פי הגיון וחשבון אוביקטיבי. יש אומרים, כי ציבור הפועלים הוא שמנו וסלתו של עמנו: אולי, אולם אין זה חשוב. מה שחשוב הנהו: אין עתיד לציונות, וגם לנו בתור קהל אין קיום בארץ, בלי שוויון משקל חברתי. השוויון הזה הופרע, הופרע במידה שאין כמוה בשום קהל בעולם מלבד רוסיה. נוצר בקרב גופנו הציבורי איבר, שהתנפח שבעתיים מגודלו ומשקלו הטבעי. הלוא אין מקום לחילוקי דעות בנוגע לתוצאתו האחרונה של המצב הזה: האיבר הנפוח סופו להחניק את הגוף, אם ירצה בכל ואם לא ירצה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.