מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עזרה ל"השומר"

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: בנק הפועלים; 1941

סוגה:

שפת מקור: עברית

הועד האודיסאי הוא היחידי בין מוסדותינו הציוניים הנענה תמיד לכל מפעל בארץ-ישראל, הן תרבותי והן צבורי. שיטתו זו, להשתתף בכל מעשה, מביאה אותו אמנם לפעמים לידי כך שהוא מפזר את אמצעיו המצומצמים גם על ענינים שערכם מוטל בספק, ואם נגד תמיכות כאלו צריך להלחם, הנה אי-אפשר לבלי להביע לו תודה על אותם המפעלים, שהם הם תמצית עבודתנו הישובית ושרק הודות לתמיכתו יש להם היכולת להתפתח.

אחד המעשים החשובים האלה הוא, בלי ספק, העזרה שהקציב בעת האחרונה לאגודת “השומר” בארץ-ישראל.

לעניני השמירה בארץ-ישראל, כמו לכל עניני הישוב, יש שני צדדים: אחד פרטי, הנוגע רק לאכרים, ואחד כללי, הנוגע לכולנו. הצד הפרטי הוא שהשומר הנכרי אינו שומר כראוי את רכושו של האכר. לפעמים הוא גונב במעשה, ולפעמים – ב“שב ואל תעשה”, כלומר – בזה שאינו מפריע את האחרים לגנוב. ענין זה נוגע לרכושנו הלאומי רק במובן המפשט, אך במובן הממשי נוגע זה רק לאכר, כי את רכושו הפרטי הוא מביא בסכנה ורק עליו לדאוג לזה. ואולם – יש צד שני הנוגע ישר לנו בתור כלל, ולו מחויבים אנו כולנו לדאוג.

שומרי המושבות הערבים נוהגים שררה במושבה. אם ועד המושבה יגע קצת “בכבודם” של השומרים האלה, בטוח הנהו שהמושבה תסבול מזה, ועד שלא יתרפס לפניהם ולא יפיסם, לא יוסר הפחד מעל פני תושבי המושבה מהסכנה הצפויה להם. וגם בימי שלום ושלוה קורים במושבות מקרים של גנבות, שכדי להחזיר אותן לבעליהן יש צורך לפיס קודם את השומרים בכסף, שרק אז תמצא הגנבה “מאליה”. מנהג שררה זה שהשומרים הערבים נוהגים במושבות העבריות, אינם נוהגים אצל אחרים – אצל בעלי הרכוש הערבים.

וכמה עלבון לאומי יש בזה, שמושבה בת מאות נפשות נתונה כולה בידי שומרים נכרים אחדים, העושים ברכושה כאדם העושה בתוך שלו. ומעליב עוד יותר הוא, שבמקרים של התנפלויות על המושבה, עומדים השומרים האלה מן הצד, כאילו לא להם נוגע הדבר, וזהו באופן הטוב ביותר, ואולם יש שגם הם עצמם משתתפים בהתנפלות, או, מה שגרוע יותר – גורמים להתנפלות. וכל המצב המשונה הזה אפשרי הוא רק משום שהם מתחשבים ביהודים כב“ולד אל מות”, כבפחדנים וחסרי כל כשרון עבודה והגנה. מכאן ההתנפלויות ומכאן אותו היחס של בוז ששכנינו מראים לנו. אם הם העובדים והשומרים לראשינו – מה עוד נשאר לנו?

ואם האכרים שלנו לא עמדו על העלבון הזה, הנה באו צעירים מלאי גאוה לאומית ובקרבנות אדם החלו לסלול את הדרך לשומר העברי. התקופה הקצרה של שלש שנים הביאה כבר לקברות מספר צעירים מלאי עלומים, אך הקרבנות לא לשוא היו: כבודנו הורם בעיני שכנינו, והעיקר – בעיני עצמנו. האכרים שלנו כבר מתחילים להודות בערך של השמירה העברית ובנזק הפרטי וההשפלה הלאומית שמביאה השמירה הנכרית.

תרע"א.

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  4. על הדגל (מאמרים ומסות)
  5. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

פעלת צדיק

מאת מרדכי דוד ברנדשטטר (פרוזה)

“מהרי אל תעמודי”, נהם עליה הגבאי השלישי, איש סודו של הצדיק ומלאך פניו, שומר הפתח מבית, "כַּלִי דבריך וצאי לך! – "

האשה העניה, הנמוגה מפחד הגבאים ומהדר גאון הצדיק, נגשה בחרדה אל השלחן ותנח עליו את הפתקא ואת הפדיון ועיניה זלגו דמעות: "מר לי מאד רבי וקדושי, בתי… "

“דומי שׁטיה”, לחש הגבאי באזניה, "אל תשמיעי כזה קולך קול באשה ערוה – "

האשה נאלמה דומיה והצדיק קרא את הפתקא ויתבונן בה בשום לב, דבר אשר לא הסכין לעשות בפתקא כזו הבאה בלוית פדיון קטן בן שקל אחד.

“האשה מרעסע בת טראנע, אלמנת החסיד המנוח ר' נחמן סופר סת”מ לפרנסה טובה.

" בנה הבחור אליקים נעצל להתמדה בלמודו ולשדוך הגון.

"בתה פעסל להריון.

" חתנה שמערל בן רייצא מלמד דרדקי וכו' וכו'.

" בתה הבתולה מרים שירחם עליה הקב“ה להפוך את לבה לטובה, שלא תמאן עוד בחתנה הבחור יוסף יוספא בן פאַיע, שמש בבית המדרש דפה, ולא תצא ח”ו לתרבות רעה להנשא חלילה לאותו הגלוח זרח בן יוטא, שהיה בעל מלחמה כמה וכמה שנים ועכשיו הוא מתקן מורי שעות וזקנו מגלח רחמנא לצלן."

“רחמנא לשזבינן!”, נאנח הצדיק מרה בפנותו אל האשה הבוכיה, “ואַת אשת הסופר מנזבא?”

הגבאי מהר ויחזק במטפחתה אשר על ראשה ויורידה על פניה, למען לא יֵראו חלילה לעיני הצדיק בדברו אתה, והיא מחתה את עיניה ואת אפה יחד בקצה סדינה ותען בקול בוכים: "כן הוא רבי וקדושי אשת ר' נחמן מנזבא עליו השלום אנכי, ופה בגריליב הנני יושבת אחרי מות אישי זכרונו לברכה – "

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.