מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תירים בארץ

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: בנק הפועלים; 1941

סוגה:

שפת מקור: עברית

בימים האחרונים זכתה ארץ-ישראל לקבל פני שיָרה של שבעים תירים עבריים, שמהם כחמשים מהונגריה והשאר מגרמניה, אוסטריה, אנגליה ורומניה. רוב בני השירה הזאת הם אדוקים. יש ביניהם גם ציונים אחדים.

שבעים בבת אחת. זהו, כמובן, מאורע רק בשבילנו היהודים ולא בשביל הגויים – הם רגילים בכך: תירים לשם קדושה, תירים לשם המדע, תירים לשם תענוג. כל אניה ואניה, באיזו תקופת שנה שהיא, מביאה אתה מעט, או הרבה תירים משלהם. אולם תירים משלנו, ומה גם יהודים אדוקים, האין זו הפתעה ממש?

המדע, בין זה שמטפל במצב הארץ בהוה ובין זה שמתעסק בעתיקותיה, הרי עומד מוכן ומזומן בשבילנו ממה שהעלו בחקירותיהם הגויים ואנחנו יכולים ליהנות ממנו. לשם תענוג גם כן לא יכתת יהודי את רגליו כדי לבוא לארץ-ישראל, כי האם יש עוד תענוג יותר גדול בשבילו מאשר ללכת למעינות הרחצה, לאותם המקומות ששם מנדים ומחרימים אותו? נשארה, איפוא, רק הדת, אך גם זו האחרונה חדלה זה מזמן להתפרנס מציון אצל הרבה דתיים, ואם בכל זאת הצליח המקרה לחבר שבעים נפש מארצות שונו ולהעלותם אל הארץ, ולוא גם לאיזו ימים – הרי זה חזיון מפליא.

ואין כל פלא, איפוא, אם ירושלים נעשתה לרגל המקרה הזה כמרקחה: שליחים מיוחדים יצאו ליפו לקדם את פני השירה ובירושלים שוב יצאו מאות אנשים לקראתה. העתון הירושלמי “מוריה” הדפיס לכבוד האורחים גליון מיוחד עם מאמר “ברוכים הבאים”. הגבאים וכל המשרתים בקודש כתרו את החבורה הזאת, וכל אחד מהם השתדל להקדים את חברו בקידה הראשונה.

אולם השירה בכל זאת הקדיחה את תבשיליה, ומצד אחר לגמרי: היא מסרה לקבלן שימציא לה עגלונים בשביל הנסיעה, והלז לא הזמין אף עגלון יהודי אחד. במקרה התאחרו אחדים מן השירה ושכרו עגלון יהודי, כדי להדביק את האחרים. הערבים כעסו על זה, וכשהעגלון סר לרגע מן העגלה, חתכו לו את כלי הרתמה וגרמו לו נזק גדול. העגלונים העברים הוציאו בענין זה כרוז ביהודית, שאת תרגומו הננו מביאים פה:

“אחים, באתם לארצנו הקדושה לבקר את מקומותינו הקדושים, את הארץ עצמה, ארץ אבותינו – ואת ירושלים הקדושה תובב”א.

זה בודאי מעשה יפה, אבל, אחים יקרים, אנחנו רוצים לשאול אתכם: מדוע שכחתם את אחיכם?

כשאתם באים לבקר את ארץ אבותינו, אין אתם צריכים לשכוח את אחיכם העניים, שלא עזרת חנם, חס-ושלום, הם דורשים מכם, כי אם עבודה – להשתכר הם רוצים אצלכם.

אנחנו העגלונים החתומים מטה שואלים אתכם: מדוע לא מצאתם לנחוץ להשתמש לנסיעותיכם גם בעגלונים יהודים והשתמשתם רק בנכרים?

ולא זה בלבד: כשנסעתם אל הר הזיתים, ובין כל העגלונים נמצא גם יהודי אחד, חתכו לו האחרים את כלי הרתמה וגרמו לו נזק של מאה וששים פרנק – האם צריך להיות ככה?"

לבסוף דורש הכרוּז שלנסיעתם הבאה ישתמשו ביהודים, ועל החתום באים חמשה אנשים.

צריך, אמנם, להודות שאנחנו לא תמיד מתפעלים מתירים, יהיו מי שיהיו. יודעים אנחנו למפרע שהללו יעשירו קצת את חברות האניות ומסילות הברזל, יכובדו בקידות והשתחוויות למכביר מאת הגבאים הישנים והחדשים וילכו להם באשר ילכו מבלי לדעת את שאיפתנו ומבלי להצטער בצערנו. בשבילם אולי זה תענוג, אך ארצנו לא תבנה מהם. ויש גם שאנחנו מרגישים מעין עלבון בבקורים האלה: אנחנו הן לא לשם טיול באנו הנה, כי אם ליצור לנו חיים חדשים, ולוא היו השנים כתיקונן ושאיפתנו היתה כובשת לה את דרכה בצעדי ענק, היינו מקבלים את פני התירים לפעמים בשמחה של “מכניסי אורחים” ולפעמים בבטול, אבל עכשיו, כשעבודתנו באה לידי קפאון, כשהדם נקרש והלב נקפּא – במצב כזה, כשהננו רואים פני אורחים המוכנים מחר ללכת מפה, נדמה לנו, כי גם אנחנו הולכים ונהפכים לחלק מאותו “קבר רחל” האגדתי, לאיזו מהות ארכיולוגית, שתירים יבואו להתענג עלינו ותיכף יעזבונו, לבל יפריעו בעד הדממה של החיים הקפואים שלנו.

ומעליבים הם ביותר הציונים שבהם: הללו, לכאורה קרובים אלינו קרבת משפחה, ובכל זאת כמה צריכים להתרפס לפניהם כל העסקנים ובעלי המוסדות שלנו, כדי להוציא מהם איזו פרוטות בשביל מוסד זה או אחר. ואם בין מאות כאלה ימצא אחד שינדב נדבה גדולה, הרי הוא נהפך אצלנו לקדוש, שכולנו חיבים בכבודו. דומה כאילו לא לו נוגע הדבר, כי אם לנו הוא עושה טובה, ולפיכך אנחנו מחוּיבים להכיר לו טובה.

ובראותנו את כל אלה, יש שמתעורר בנו החפץ לצעוק בקול רם: אדונים, אם בשביל לעלות ולהאחז בארץ, לעבוד ולקוות אתנו יחד, חסרים אתם את ההרגשה והרצון, – שבו, איפוא, במקומותיכם ואל תרגיזו את לבנו הנרגז למדי גם בלאו הכי.

תר"ע.

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)
  4. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  5. על הדגל (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

אחרית שאול

מאת מיכה יוסף לבנזון (מחזות)

(לפי אַלפִיאֶרִי)

(מערכה א' ענין א')

הָרֵי גִלְבּוֹעַ

(עוד לא נבקעו קרני שחר, אך אודם זך נשקף מפאתי קדים. דוד בא.)

דוד

הוֹי, אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וּמְנוּחַת שֶׁקֶט,

הֲרָרַיִךְ אֵלֶּה מַה לִּי יִנְעָמוּ!

וּשְׂדֵי חֶמְדָתֵךְ מִפָּז מַה יָּקָרוּ

וִידִידוּת מִשְׁכְּנוֹת בָּךְ מַה מָּתָקָה –

הַצְהִילִי פָנַיִךְ לִקְרָאתִי, שִׂישִׂי!

נָא הַגְמִיאִינִי מִשּׁד תַּנְחוּמַיִךְ!

כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי נוּד עַל אַדְמַת נֵכָר,

קַנֵּן כַּיּוֹנָה עַל עֶבְרֵי פִּי פָחַת

וּכְשָׁפָן בַּכֵּפִים בִּמְחִלּוֹת סֶלַע

וּבְעַד שֶׂה הֵאָבֵק עִם חַיְתוֹ יָעַר,

הֵחָבֵא חוּר-פֶּתֶן וּמְאוּרַת צֶפַע,

מִשֵּׂאת אֵימֵי סַעַר, בִּעוּתֵי נֶפֶץ –

הָהּ, מָה רַבַּת שָׂבְעָה נַפְשִׁי כָּל שֶׁבֶר,

מַה מָּרוּ חַיֵּי גֵר נוֹדֵד בָּאָרֶץ –

לֹא יַעַרְכֵם כָּל רָע, כָּל שׁוֹד וָעֹנִי.

בֵּין תַּנּוֹת מִדְבָּר צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת

וּדְרוֹר תָּתוּר קֵן לָהּ שָׁם בִּילֵל תֹּהוּ,

וַאֲנִי מִבְּלִי מַחֲסֶה בִּישִׁימוֹן אֵתַע

וּבְאֵין מִחְיַת נֶפֶשׁ בֵּין הַרְרֵי טֶרֶף.

בַּעֲמוֹד לִפְנֵי אֵל רִאשׁוֹן הַמְרַצֵּחַ

חֲמוּץ דַּם הַנָּקִי נֵצַח אָחִיהוּ

עָלָיו הִרְעִים שַׁדַּי בִּגְמוּל הָרֶצַח:

“נָע וָנָד תְּהִי עֲלֵי אַדְמַת-אָרֶץ!”

וַאֲנִי חַף מֵחֵטְא, כָּל עָוֹן לִי אָיִן –

וּבִדְמֵי כָל תָּם לֹא כַפַּי גֹּאָלוּ,

אַךְ אוֹיְבֵי אֵל-שַׁדַּי חַרְבִּי מָחָצָה

וּבְנֵצַח מַרְגִּיזָיו רָחַצְתִּי פַּעַם

וּמַדּוּעַ אָנוּד, צִיָּה אֶעֱרוֹקָה?

(מתוך מערכה ג‘, סוף ענין ג’, – אחרי אשר נפל

שאול נדהם על הכסא)

יונתן (אל דוד)

שׁוּר נָא, אָחִי! מֵי עֵינָיו כִּבּוּ אֵשׁ הַזַּעַם

כְּבָר עָבַר זַעְמוֹ וּמְעַט לִבּוֹ הִרְגִּיעַ,

עַתָּה חוּשָׁה נָא, אָחִי! הַכִּנּוֹר נָא עוּרָה!

וּבְנֹעַם נַגֶּנְךָ סַעֲרַת רוּחוֹ הַשְׁבִּיחָה!

וּכְבָר מִקּוֹל כִּנּוֹרְךָ מִנְּעִימוֹת יָרִיעַ

הֲלֹא סָרָה גַם אָז רוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ!

מיכל

וּרְאוּ נָא כִּי מִקֶּרֶב עָמֹק יִשְׁאַף רוּחַ

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.