רקע
יוסף אהרונוביץ
תירים בארץ

בימים האחרונים זכתה ארץ-ישראל לקבל פני שיָרה של שבעים תירים עבריים, שמהם כחמשים מהונגריה והשאר מגרמניה, אוסטריה, אנגליה ורומניה. רוב בני השירה הזאת הם אדוקים. יש ביניהם גם ציונים אחדים.

שבעים בבת אחת. זהו, כמובן, מאורע רק בשבילנו היהודים ולא בשביל הגויים – הם רגילים בכך: תירים לשם קדושה, תירים לשם המדע, תירים לשם תענוג. כל אניה ואניה, באיזו תקופת שנה שהיא, מביאה אתה מעט, או הרבה תירים משלהם. אולם תירים משלנו, ומה גם יהודים אדוקים, האין זו הפתעה ממש?

המדע, בין זה שמטפל במצב הארץ בהוה ובין זה שמתעסק בעתיקותיה, הרי עומד מוכן ומזומן בשבילנו ממה שהעלו בחקירותיהם הגויים ואנחנו יכולים ליהנות ממנו. לשם תענוג גם כן לא יכתת יהודי את רגליו כדי לבוא לארץ-ישראל, כי האם יש עוד תענוג יותר גדול בשבילו מאשר ללכת למעינות הרחצה, לאותם המקומות ששם מנדים ומחרימים אותו? נשארה, איפוא, רק הדת, אך גם זו האחרונה חדלה זה מזמן להתפרנס מציון אצל הרבה דתיים, ואם בכל זאת הצליח המקרה לחבר שבעים נפש מארצות שונו ולהעלותם אל הארץ, ולוא גם לאיזו ימים – הרי זה חזיון מפליא.

ואין כל פלא, איפוא, אם ירושלים נעשתה לרגל המקרה הזה כמרקחה: שליחים מיוחדים יצאו ליפו לקדם את פני השירה ובירושלים שוב יצאו מאות אנשים לקראתה. העתון הירושלמי “מוריה” הדפיס לכבוד האורחים גליון מיוחד עם מאמר “ברוכים הבאים”. הגבאים וכל המשרתים בקודש כתרו את החבורה הזאת, וכל אחד מהם השתדל להקדים את חברו בקידה הראשונה.

אולם השירה בכל זאת הקדיחה את תבשיליה, ומצד אחר לגמרי: היא מסרה לקבלן שימציא לה עגלונים בשביל הנסיעה, והלז לא הזמין אף עגלון יהודי אחד. במקרה התאחרו אחדים מן השירה ושכרו עגלון יהודי, כדי להדביק את האחרים. הערבים כעסו על זה, וכשהעגלון סר לרגע מן העגלה, חתכו לו את כלי הרתמה וגרמו לו נזק גדול. העגלונים העברים הוציאו בענין זה כרוז ביהודית, שאת תרגומו הננו מביאים פה:

“אחים, באתם לארצנו הקדושה לבקר את מקומותינו הקדושים, את הארץ עצמה, ארץ אבותינו – ואת ירושלים הקדושה תובב”א.

זה בודאי מעשה יפה, אבל, אחים יקרים, אנחנו רוצים לשאול אתכם: מדוע שכחתם את אחיכם?

כשאתם באים לבקר את ארץ אבותינו, אין אתם צריכים לשכוח את אחיכם העניים, שלא עזרת חנם, חס-ושלום, הם דורשים מכם, כי אם עבודה – להשתכר הם רוצים אצלכם.

אנחנו העגלונים החתומים מטה שואלים אתכם: מדוע לא מצאתם לנחוץ להשתמש לנסיעותיכם גם בעגלונים יהודים והשתמשתם רק בנכרים?

ולא זה בלבד: כשנסעתם אל הר הזיתים, ובין כל העגלונים נמצא גם יהודי אחד, חתכו לו האחרים את כלי הרתמה וגרמו לו נזק של מאה וששים פרנק – האם צריך להיות ככה?"

לבסוף דורש הכרוּז שלנסיעתם הבאה ישתמשו ביהודים, ועל החתום באים חמשה אנשים.

צריך, אמנם, להודות שאנחנו לא תמיד מתפעלים מתירים, יהיו מי שיהיו. יודעים אנחנו למפרע שהללו יעשירו קצת את חברות האניות ומסילות הברזל, יכובדו בקידות והשתחוויות למכביר מאת הגבאים הישנים והחדשים וילכו להם באשר ילכו מבלי לדעת את שאיפתנו ומבלי להצטער בצערנו. בשבילם אולי זה תענוג, אך ארצנו לא תבנה מהם. ויש גם שאנחנו מרגישים מעין עלבון בבקורים האלה: אנחנו הן לא לשם טיול באנו הנה, כי אם ליצור לנו חיים חדשים, ולוא היו השנים כתיקונן ושאיפתנו היתה כובשת לה את דרכה בצעדי ענק, היינו מקבלים את פני התירים לפעמים בשמחה של “מכניסי אורחים” ולפעמים בבטול, אבל עכשיו, כשעבודתנו באה לידי קפאון, כשהדם נקרש והלב נקפּא – במצב כזה, כשהננו רואים פני אורחים המוכנים מחר ללכת מפה, נדמה לנו, כי גם אנחנו הולכים ונהפכים לחלק מאותו “קבר רחל” האגדתי, לאיזו מהות ארכיולוגית, שתירים יבואו להתענג עלינו ותיכף יעזבונו, לבל יפריעו בעד הדממה של החיים הקפואים שלנו.

ומעליבים הם ביותר הציונים שבהם: הללו, לכאורה קרובים אלינו קרבת משפחה, ובכל זאת כמה צריכים להתרפס לפניהם כל העסקנים ובעלי המוסדות שלנו, כדי להוציא מהם איזו פרוטות בשביל מוסד זה או אחר. ואם בין מאות כאלה ימצא אחד שינדב נדבה גדולה, הרי הוא נהפך אצלנו לקדוש, שכולנו חיבים בכבודו. דומה כאילו לא לו נוגע הדבר, כי אם לנו הוא עושה טובה, ולפיכך אנחנו מחוּיבים להכיר לו טובה.

ובראותנו את כל אלה, יש שמתעורר בנו החפץ לצעוק בקול רם: אדונים, אם בשביל לעלות ולהאחז בארץ, לעבוד ולקוות אתנו יחד, חסרים אתם את ההרגשה והרצון, – שבו, איפוא, במקומותיכם ואל תרגיזו את לבנו הנרגז למדי גם בלאו הכי.

תר"ע.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!