מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אספת האגרונומים

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: בנק הפועלים; 1941

סוגה:

שפת מקור: עברית

באלה הימים נתכנסה בחיפה על-פי האיניציאטיבה של פקיד יק"א, מר קרויזה, אספה של אגרונומים.

השאלות, שבהן דנה האספה, היו: א) אופן הערכת הקרקע בשעת הקניה. ב) אפני עבוד האדמה במקומות שהגשמים ממעטים לרדת. ג) מחלות הצמחים ועוד. הרבה מאד טפלה האספה באפני העבודה הנהוגים בארצות הקולטוריות, שלזה נתן מר אהרנסון חומר מענין מאד.

מהו ערכה הריאלי של אספה כזאת? – את התשובה לשאלה זו אנו משאירים למומחים לכך, שיבואו ויחוו את דעתם. אותנו מענין רק הצד המוסרי-צבורי שבהופעה הזאת, ומנקודת-השקפה זו יש לה, לדעתנו, ערך גדול מאד.

בספרות הציונית ובקוגרסים מוצאים אנו תמיד מלחמה בלתי פוסקת בין “ראלסיטים” ובין “אידיאליסטים”, החוצים את המחנה לשנים, וכל אחד מהצדדים תולה את הקולר של אי-הצלחתנו בחברו. ואולם – אם נתבונן אל “הצדדים” האלה בתשומת לב, נמצא, כי השמות: ראליסטים ואידיאליסטים מוטעים הנם, ונכון היה להחליפם בשמות: סוחרים ובטלנים אשר, למרות המלחמה הגדולה שביניהם, יש בהם צד אחד שוה – שבנוגע לענין המדובר, כלומר, בנוגע לישוב, רחוקים הם שניהם מלהבינו. מכאן יוצאת המלחמה הגדולה ומכאן – הריקניות שהספרות הציונית מצטינת בה. כי אלמלי היו באמת ראליסטים ואידיאליסטים במחננו, לא היתה מלחמתם יכולה להיות כל כך בלתי פוריה, מאחר ששני המושגים האלה אינם כלל סותרים זה את זה בעולם העשיה, כי אם משלימים האחד את השני.

אנו מוצאים, למשל, בספרות הציונית של תקופת חובבי-ציון שני טפוסים: ר' משה לייב לילנבלום ואחד-העם. אין לך ראליסט יותר גדול במחננו ממל"ל, אף-על-פי שאידיאליותו אינה מוטלת כלל בספק, ואין לך אידיאליסט יותר גדול מאחד-העם, אם כי ראליותו גם כן אינה מוטלת בספק, ושני אלה נלחמו ביניהם תמיד בשדה העבודה והספרות והעשירו במלחמתם גם את העבודה וגם את הספרות.

ורק בשנים האחרונות, כשהציוניות עלתה פתאום לשמי מרומים ותיכף ירדה לשאול תחתיות, החלה אצלנו אותה המלחמה הריקה, שפירותיה הנרקבים נראים בכל פנה שאתה פונה: גם בספרות הציונית וגם בעבודה הציונית.

השאלה על הצורך לעבוד בארץ ולרכוש בעוד מועד פוזיציות – כל זה הולך ונפתר על-ידי סוחרים, קטנים, או גדולים, המעריכים את הרוחים של כל פרוטה המושקעת בארץ-ישראל, ועל פי ההערכה הזו הם שוקלים את כל הפרובלימה הציונית.

השאלה על דבר תנאי הארץ ועל האפשרות לעבוד בה – זו הולכת ונפתרת על-ידי אגיטטורים בטלנים מכל המינים, שכל דונם אדמה, שרק חולמים לקנותו, מתחלף בפיהם למאות דונמים קנויים, ושאי-הידיעה שלהם יחד עם ההגזמה הנעשית לשם “אגיטציה” עוברות כל גבול. הרי לכם ההבנה על הצורך לעבוד והרי לכם האינפורמציה על האפשרות.

ואם בתוך התהו ובהו הזה זכינו בכל זאת למנות כבר בארץ-ישראל גופה מספר ידוע של אנשים בעלי מקצוע, שרבים מהם גם מסורים לרעיוננו בכל לבם, והם מתחילים להתאסף ולהתיעץ בשאלות הישוב, הרי זה בודאי אחד החזיונות היותר משמחים, שאת תוצאותיו אי-אפשר אמנם להעריך תיכף, ושהן יכולות להיות גדולות מאד. אולי קרוב היום שתורת הישוב תצא דוקא מאספות כאלה ולא מקלן ומברלין.

ועוד על פרט אחד קטן כדאי כאן להעיר. כידוע, רוצה עתה חברת יק“א לגמור את חשבונותיה עם ארץ-ישראל. “זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי” – ויק”א, בעלת שיטת הפזור, אינה יכולה להביט במנוחה על הריכוז, ועוד – בארץ האבות. ואנחנו המאמינים, בעיקר, ברצונו של העם, איננו רואים כל אסון בהחלטתה של יק"א. ילכו להם ראשיה לבית-מדרשו של קלויד מונטיפיורי, או של שלמה רינך, והעם אם ירצה – ימצא לו את הדרכים להתנחל בארץ אבותיו. ואולם, לא בזה אנו דנים כאן. העיקר, שדוקא אחד מפקידי אותה החברה הוא האיניציאטור של אספת האגרונומים. הפקיד הזה מחבב את הישוב ומתענין בו, אף על פי שאדוניו בפריז אינם מרוצים מארץ-ישראל.

ומהפרט הקטן הזה יכולים גם הקולוניזטורים שלנו בקלן ללמוד הרבה.

תרע"א.

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  4. על הדגל (מאמרים ומסות)
  5. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

הצעת האיחוד

מאת ברל כצנלסון (עיון)

תנוּעת-העבוֹדה בּארץ-ישֹראל היא ענף תנוּעת העבוֹדה הסוֹציאלית בּעוֹלם, השוֹאפת לגוֹל את האדם גאוּלה שלמה מעָקַת המשטר הקיים, המַשליט את ההוֹן הפרטי על חיי הלאוֹם, על יצירתוֹ הכּלכּלית והתרבּוּתית, על יחסי עצים וארצוֹת. המשטר השֹוֹרר, הקוֹבע את אוֹצרוֹת הטבע, עמל הדוֹרוֹת וּפרי רוּח האדם, המדעים והאמנוּת לקנין-יחידים, הוּא שעוֹשֹה את הכּלכּלה הלאוּמית חוֹמר לספסרוּת אדוֹני הרכוּש והתחָרוּתם, רוֹדה בּעמים, חוֹמס ארצוֹת וקוֹרא למלחמוֹת, מחַייב הוָית מחנוֹת עוֹבדים “עוֹדפים” חסרי-כל וּמחנוֹת שַליטים ושַמשיהם עתירי-כּל, מקפח את שֹכר העוֹבד, בּריאוּתוֹ, מזוֹנוֹתיו, חינוּכוֹ, משפחתוֹ, כּוֹח יצירתוֹ לחַייו, עוֹשק את הילד ואת הדורות העתידים.

מגַמתה: לכוֹנן את קיוּם החברה האנוֹשית כּמשפחת אוּמוֹת בּנוֹת-חוֹרין, שווֹת-זכוּיוֹת, על אָשיוֹת:

העבוֹדה הכּללית של כּל אישיה;

העברת אוֹצרוֹת הטבע והרכוּש, אשר נצבּר מדוֹרי-דוֹרוֹת, מרשוּת הפרט לרשוּת הכּלל;

סידוֹר כּל עיניני העבוֹדה והרכוּש על ידי החברה העוֹבדת.

תנוּעת העבוֹדה בּארץ-ישֹראל היא ענף התנוּעה הציוֹנית בּעם העברי השוֹאפת לגאוּלת עם ישֹראל מן הגלוּת.

מַשְֹאָתָה: תקוּמת עם ישֹראל, השָב לארצוֹ בּהמוֹניו, מתאַחז על אדמתוֹ, יוֹצר את יִשוּבה ועבוֹדתה, והוֹיֶה לעם חפשי, השליט בּארצוֹ, מדבּר בּלשוֹנוֹ העברית, מסדר את חייו בּרשוּתוֹ, ויוֹצר וּמפתח את קניניו החמריים והרוּחניים.

ב

בּציוֹנוּת המתגשמת שוֹאפת תנוּעת העבוֹדה בּארץ-ישֹראל, בּכוֹח עליה עממית רחבה וּמסוּדרת:

לצוּר את חיי העם העברי בּארץ-ישֹראל כִּקְהֶלֶת עוֹבדים בּני-חוֹרין וּשווי-זכוּיוֹת, החיה על יגיעה, שליטה בּרכוּשה וּמסדרת את עבוֹדתה, כּלכּלתה ותרבּוּתה בּרשוּתה.

הגשמת המטרה מחַייבת:

העברת אדמת ארץ-ישֹראל, מימיה ואוֹצרוֹתיה הטבעיים לרשוּת עם ישֹראל לאחוּזת עוֹלם של העם כּוּלוֹ.

יצירת הוֹן לאוּמי:

להכשרת האדמה והקמת נכסי-בּרזל של הלאוֹם (מסילוֹת, נמלים, יערוֹת, אניוֹת, מכוֹני-מים, מאוֹר חשמל); לקרדיט לאוּמי המוּקדש לבנין העבוֹדה הלאוּמית, החקלאוּת והתעשֹיה, בּעזרת קהילוֹת-עוֹבדים חפשיוֹת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.