מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שלמה שילר

מאת: משה גליקסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

הועד להוצאת כתבי גליקסון, תל אביב; תש”א

סוגה:

שפת מקור: עברית

הלך מאתנו אחד הטובים והגדולים שבדורנו. אחד מאנשי העליה המעטים, אנשי המחשבה והרגש, המרבים תפארת ותרבות מוסרית בעולם, נקרעה ממערכותינו אישיות יפה ומאירה, אדם יחיד ומיוחד מאניני הדעת, מאצילי הרעיון וממעמיקי הגות, אשר נפשם, נפש יפה ושלימה, זורעת ברכה לתומה ושופעת חסד וטהרה סביבה, לטהר ולהעלות את כל אשר תגע בהם. שלמה שילר היה משרידי הטפוס המסורתי המעולה של תלמיד חכם יהודי במשמעותה האינטימית היפה של מלה זו, אדם כבד דעת ומחשבה, כבד משקל מוסרי וחיי רגש ונשמה עמוקים, אדם צנוע ועניו, אשר לבו אש תמיד על מזבח אלהים חיים – אחד מאלה אשר נפשם נשרפת בלהבה. שילר היה תלמיד חכם, אבל לא יושב-אוהל. איש הדעת והמחשבה היה גם איש החיים והמפעל. אדם זה, השליט באוצרות רוח ומדע, היה קודם כל ולמעלה מכל אזרח, איש החובה הצבורית.

שילר בא אלינו מאותו החוג הגליצאי של צעירי ה“ריניסנס” הנלהבים, אשר נאספו לפני שלש עשרות שנים מסביב לדגלה של ציון המתחדשת – מאותו החוג אשר נתן לנו את בובר ואת טהון, את אהרנפרייז ואת אדולף שטאנד. ועם זה עמד ריחו וטעמו של מוצאו הליטאי: זה של העמקן, השקדן “המתמיד”, של איש החובה, המחמיר על עצמו וזהיר בקלות כבחמורות. עוד בימים הראשונים ההם הכניס כובד משקל ומחשבה לאותה תנועה של צעירים (מערכת מאמריו על ה“ההיסטוריוסופיה של אחד העם” לא ישכחו מלב קוראי הימים ההם). ומאז ועד היום, ממאמריו הראשונים בפולנית ובגרמנית ועד אחרוני מאמריו ב“הפועל הצעיר”, לא פסק מלהעשיר את מחשבת התחיה הלאומית. שילר היה ונשאר אחד מנביאי המהפכה העברית הפנימית, מהוגי הרעיון העמוק והמהפכני של תחיה לשם התחדשות, לשם חדוש יסודות החיים, לשם חדוש היחס אל העולם, אל האדם, אל הטבע, אל העבודה. שילר היה, על יד המנוח א. ד. גורדון, אחד מנביאיה הנלהבים והנאמנים של העבודה, אבל מעולם לא היו בו מדת הצמצום וצרות-העין של מפלגה ומעמד. ולפיכך אנו מוצאים אותו בעבודתו הצבורית תמיד בשדה הלאומי הכללי, בשדה החנוך, הסדור הלאומי של הישוב, וכדומה.

ועבודה זו עבד באמונה. הוא השקיע בה את כל נשמתו, אוצרות של רוח ולב, של מחשבה ורגש. הוא לא ידע חצאיות והתפשרות של חולשה. הוא השליך את נפשו לכל כבשן צבורי, שבער סביבו. בזבוז זה של כחות הרוח והנפש ודאי גרם לו צער מרובה, ואף-על-פי-כן לא עזב מעולם את משמרתו בתוך שאונם והמונם של חיי יום-יום. לפני שנתיים ניסה להפנות מעבודת ההוראה לעבודת-מדע טהורה, התעמק בחכמת יון והגה בספרי אפלטון במקורם – בדעתו היה לכתוב ספר על אפלטון – אבל עם זה לא יצא מתחומי העבודה של יום יום לתקנת הצבור. כשנקרא לצאת עם המלאכות של הקרן הקיימת לישראל לארצות הגולה לעורר את אחינו לגאולת הארץ, נענה לקריאה ולא חשש למצב בריאותו הרופף. אותה שעה שלם אמנם מס כבד להכרת חובתו – הכל זוכרים עוד את מחלתו הקשה, שתקפה אותו בימים ההם על משמר הכבוד ושעוררה צער ודאגה מרובה בתוך חלקי הישוב השונים. ואולם אף נסיון קשה זה לא הביאהו להזהר ולדאוג לנפשו. שלמה שילר, האזרח ואיש החובה הצבורית, נפל “חלל על במתו”: בשעת נאומו באספת מחאה על עלבוננו הלאומי בענין ה“כותל” בא לידי התרגשות מרובה, הלב ההומה והרגש לא יכול לעמוד בפני סער הרגשות, שלמה שילר נפל מתעלף תוך כדי נאומו, הובא לבית החולים ולא ירד עוד ממטתו (כבן ששים היה במותו).

אחרי מטתו של שלמה שילר יתאבלו לא רק חבריו לעבודה ולדעה, לא רק הסופרים, המורים, ואנשי תורת העבודה. על פטירתו של אדם שלם וגדול זה יתאבל כל הישוב כולו. שלמה שילר, איש הדעות הקבועות והמוצקות שלא ידע וותורים והתפשרות של חולשה, ידע לקנות גם את לב מתנגדיו באישיותו המוסרית היפה, לרכוש לו כבוד וחבה. זכרו של שלמה שילר לא ישכח מלב הישוב העברי בא"י, לא ישכח בתולדות התחיה הלאומית של עם ישראל.

“הארץ”, י“ד חשון תרפ”ו

משה גליקסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה גליקסון
רקע
משה גליקסון

יצירותיו הנקראות ביותר של משה גליקסון

  1. אחד העם: חייו ופועלו (מאמרים ומסות)
  2. הרמב"ם (מאמרים ומסות)
  3. א' דרויאנוב (עיון)
  4. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  5. פרופסור דוד שור (מאמרים ומסות)

לכל יצירות משה גליקסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות משה גליקסון

יצירה בהפתעה
רקע

במחשך

מאת ברל כצנלסון (מאמרים ומסות)

לראש הדף1

בּגליוֹן זה 2מתפּרסם מכתב מאת אגוּדת “החקלאי” בּחדרה 3אל “הועד המרכּזי של הסתדרוּת החקלאים בּמוֹשבוֹת יהוּדה ושוֹמרוֹן”, אשר נתגלגל והגיע לידי המערכת.פּירסמנוּ אוֹתוֹ, משוּם שאנוּ רוֹאים אוֹתוֹ כּרכוּש הציבּוּר. הציבּוּר, אשר אליו פּוֹנים מאַרגני “החקלאים” שלנוּ, אשר את תמיכתוֹ המוּסרית הם מבקשים, אשר בּפניו הם דנים וּמוֹכיחים כּי המשק היהוּדי בּמוֹשבה אינוֹ יכוֹל לשׂאת את העבוֹדה העברית, ואשר לתשׂוּמת-לבּוֹ הם זוֹרקים האשמוֹת על הפּוֹעל העברי מעל עמוּדי העתוֹנוּת, מעל בּמת אסיפת הנבחרים, מתוֹך תזכּירים למוֹשלים וּמעל ספסל-המאַשימים בּמשפּט-השלוֹם, - ציבּוּר זה רשאי לדעת מה מתרקם מאחוֹרי כּל זה.

והמתרקם הוּא פּשוּט וּברוּר:

“מהראוּי שיהיה מין הסכּם בּין הועד המרכּזי שלנוּ וּבין זה של התימנים בּנוֹגע לכל השאלוֹת שתתעוֹררנה בּאסיפת הנבחרים וּבועד הלאוּמי, מין השפּעת-גוֹמלין.אוּלי כּדאי שנַבטיח להם, שאנוּ מקבּלים עלינוּ להעסיק את התימנים הנמצאים בּארץ ואלה שיבוֹאוּ בּעתיד”;

“להיכּנס בּמשׂא-וּמתן עם “המזרחי” בּאוֹפן שיהיה בּרוּר, שהפּוֹעלים שישלח לנוּ לא יתאחדוּ עם פּוֹעלי ההסתדרוּת”;

“פּה אנוּ משלמים גם 15 ג”מ, אבל לוּ היה אפשר שפּוֹעלי “המזרחי” יקבּלוּ ½12 ג“מ – –”;

“והינוּ יכוֹלים בּמשך הזמן להחליף את כּל הפּוֹעלים של ההסתדרוּת בּאלה”;

“וגם נוּכל אז להיתמך מ”המזרחי" בּמוּבן הפּוֹליטי".

לא נַרבּה בּפירוּשים. התעוּדה מדבּרת בּעד עצמה וּבעד שוֹלחיה. היא יוֹצקת אוֹר על פּרצוּפוֹ החברתי של חוּג “נכבּד”, בּעל משקל וּבעל עבר בּישוּב, על מַאוַייו הכּמוּסים ועל הדרכים שבּהם הוּא בּוֹחר. היא פּוֹתחת אשנב לתוֹך הלַבּוֹרַטוֹריוּם בּוֹ מכינים את אֵדי-הרעל נגד הפּוֹעל והסתדרוּתוֹ. היא מַבעה בּמַשהוּ את מַצפּוּניהם של אלה “הנוֹשׂאים בּרמה את דגל הלאוּמיוּת”, ואשר כּל מה שהם עוֹשׂים אינם עושים אלא לשם הארץ, לשם החקלאוּת וּלשם האידיאל הנשׂגב של חירוּת היחיד, אידיאל זה אשר הפּוֹעל העברי המבקש עבוֹדה בּמוֹשבה מעמיד אוֹתוֹ בּסכּנה, כּביכוֹל.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.