דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְנַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים
אֵין שָׁלוֹם אֵין יֶשַׁע לְיוֹצְאִים, לְבָאִים;
כָּל זוֹחֵל עָפָר, כָּל חֹמֶט כָּל כֹּחַ,
יְשׁוּפֵנִי עָקֵב, יַעֲשְׁקֵנִי כֹּחַ.
לְזָר יַחְשְׁבוּנִי, בֵּין אַחִים אֵין לִי נַחֲלָה;
מְנָת1 כּוֹסִי חֶרְפָּה וָבוּז וּמַכָּה נַחֲלָה.
כְּאִלּוּ דָּמִי מַיִם וּבְשָׂרִי נָחוּשׁ,
כְּאִלּוּ חֶרְפָּה לֹא נַרְגִּישׁ וּכְאֵב לֹא נָחוּשׁ.
אֹמְרִים אָמוֹר לִי: "אַמֵּץ לִבְּךָ, יַחֵל
הָאֵל דִּבֵּר וּדְבָרוֹ לֹא יַחֵל".
זֶה אַלְפֵי שָׁנָה בֶּאֱמוּנָתִי אַחֲרִישׁ,
וּבְכָל חַיַּי אֶשְׂבַּע אַךְ עָמָל אַךְ רִישׁ.
“גּוֹי אֹבֵד!” יֹאמְרוּ לִי מְנַאֲצֵי הַמֹּרִים;
“עַם קָדוֹשׁ אָתָּה” יְנַחֲמוּנִי הַמּוֹרִים.
מַה-בֶּצַע אִם אַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְחֹל
וַאֲנִי מִרְמָס לַכֹּל כָּעָפָר וָחוֹל.
הָהּ, מוֹסְרוֹתַי חֲזָקוֹת. הַחֲבָלִים עָבִים,
לֹא יִנָּתְקוּ לוּ גַם שִׁמְשׁוֹן בָּם אָחַז;
שָׁמַי בִּמְלֹא עֵינַי הִתְקַדְּרוּ עָבִים
וּבַר אֱנָשׁ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא לֹא אָחַז.
-
הקמץ במקור המודפס – הערת פב"י ↩