מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אִשָּׁה מְלֻמָּדָה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

או

אֲנִי וָהוֹי


הוֹי אִשָּׁה מְלֻמָּדָה לִי נָפְלָה לְחֶבֶל

וָאֹמַר אַךְ טוֹב לִי מִכָּל בְּנֵי גִילִי,

עַתָּה תִהְיֶה מְנוּחָתִי, שִׂמְחַת גִּילִי –

וּמְצָאוּנִי, אֲהָהּ, צִירִים וָחֵבֶל;

כִּי תֵדַע דִּין חִלּוּף הָאוֹתִיּוֹת בְּדִקְדּוּק

וְכָל אֲשֶׁר אֹמַר תֹּאמַר הַהֵפֶךְ בְּדִקְדּוּק1,

וְלֹא רַק בְּקֶרֶב בֵּיתִי תָּשִׁים אֲנָךְ

כִּי גַם בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים בְּסִפְרֵי אֲנָ"ךְ2.


אֲנִי יוֹשֵב וְקוֹרֵא חֲזוֹנוֹת בֶּן אָמוֹץ

וּמְשָׁרְתִי לָקַח בִּגְדִי – פְרַק3 צֶמֶר אָמֹץ –

וַיִּפְרְשֵׂהוּ עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַפְתֹּרָיו מָרָק,

וְאִשְׁתִּי הִגִּישָה אָז אֶת סִיר הַמָּרָק –

“הִזָּהֲרִי, קָרָאתִי, הַרְחִיקִי מְרַק הַסִּירָה!”

– הִזָּהֵר אַתָּה –קָרְאָה– אֶת הַפְרַק הָסִירָה,–

וָאֶהִי אֲנִי קוֹרֵא “מְרַק” וְהִיא קוֹרְאָה “פְרַק”4

וַתִּשְׁפֹּךְ אֶת הַמָּרָק לִי עַל הַפְרַק.


קָרָאתִי בְּסֵפֶר יִרְמְיָהוּ וָאוֹרִיד דְּמָעוֹת,

כִּי אִשְׁתִּי רָבָה עִמִּי אָז בְּעִִנְיָנֵי דְ“מָעוֹת”,

וְהַלַּיְלָה (בִּלְחִישָׁה אַגִּיד) הָיָה לֵיל עוֹנָה.

בָּאתִי לְפַיְּסָהּ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנָה,

וּבְהַגִּיעִי לַפָּסוּק “אָנֹכִי בָּעַלְתִּי”

קָרְאָה הִיא: לֹא כִּי – “אָנֹכִי בָּחַלְתִּי”5.


עוֹד אַחַת אֲסַפֵּר מַה-שֶּׁהָיָה כְבָר

בְּקָרְאִי דִבְרֵי הַנָּבִיא מֵעַל נְהַר כְּבָר

בְּרֵאשִׁית הָעֵת לִחְיוֹת יַחַד אָבִינוּ:

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלָהּ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ

בְּקוֹל שָׂרָה, וְהוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ כְּמָנוֹחַ,

וְהִיא רָגְזָה תָמִיד לֹא יָדְעָה מָנוֹחַ.


רְאִי “הֵן לֹא-נֹהַּ”6 כְּתִיב – אָמַרְתִּי לָהּ הַפָּעַם –

וְלָמָּה תִקְרְאִי אַתְּ “לֹא נֹחַ” – אִמְרִי נָא אֱמֹרִי!"

והִיא נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ כְּהוֹלֶם פַּעַם:

מָנוֹחַ! עַם הָאָרֶץ; הַאִם אָבִיךָ אֱמוֹרִי

אוֹ אִמְּךָ חִתִּית – אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת?

הֵן לֹא מִתְמַנְּעִין רַבָּנָן בֵּין הֵא וּבֵין חֵת7.


סוֹף דָּבָר – כָּל דָּבָר אֲשֶׁר פִּי מוֹצֵא

לִבָּה הָרַע פִּתְרוֹן אַחֵר לוֹ מֹצֵא,

וַאֲנִי אָמַרְתִּי טוֹבָה הִיא מִבְּנוֹת גִּילָהּ

וְעִמָּהּ אֶרְאֶה חַיֵּי נַחַת, חַיֵּי גִילָה.

הוֹי אִשָּׁה מְלֻמָּדָה, אֵשֶׁת מְדָנִים

מַדּוּעַ לֹא מָכְרוּ אוֹתָךְ הַמְּדָנִים?!


  1. כלומר בדיוק, מל' בדקדוק חברים (אבות פ' ו), מדקדק כחוט השערה (ב"ק נ.).  ↩

  2. אורייתא נביאים כתובים.  ↩

  3. פראק בלע"ז  ↩

  4. ישעיה ס"ה, ד.  ↩

  5. ירמ‘ ל"א, לג; ועי’ שם ברד"ק ופרחון.  ↩

  6. יחזקאל ז', יא.  ↩

  7. ירושלמי פאה יט, ובכ"מ.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

589 קטיגוריה היה רבי מנשה מאיליה מלמד גם על החסידים וגם על המתנגדים. הוא היה אומר:

חסיד ומתנגד שניהם יורשים גיהנום. חסיד, על שום שהוא אומר: “כיוון שיש לי רבי – ספר למה לי?”; מתנגד, על שום שהוא אומר: “כיוון שיש לי ספר – רבי למה לי?”

[נוסח אחר:

מתנגד וחסיד שניהם יורשים גיהנום. מתנגד, על שום שהוא אומר, שאין לו צורך ברבי; חסיד, על שום שהוא אומר, שיש לו רבי].

590 בחבורה של חסידים. פתח אחד מן החבורה וסיפר:

פעם אחת הוציא הקדוש ברוך-הוא חמה מנרתיקה ויבשו כל הנהרות. וכשהגיע ערב-שבת נכנסה הצדקת אצלו יחיה ואמרה:

“רבי, דגים לכבוד-שבת אין. יבש הנהר…”

מיד פשט טליתו, חלץ תפיליו וירד אל הנהר. כשבא לשם נטה ידו על הנהר ואמר:

“גוזרני עליך, שתוציא דגים!”

לא היתה שעה קלה ומקרקע הנהר צף ועלה דג… אחריו צפוּ ועלו שני דגים… חמישה דגים… חמישים דגים… מאה דגים… אלף-אלפי-אלפים ורבבי-רבבות דגים…

נענה שני מן החבורה ואמר:

שלי גדול משלך… מעשה וירדו גשמים מרובים והיו השמים מעוננים מראש חודש חשוון עד סוף זמן קידוש לבנה. וכשהגיעה שעה אחרונה שבאחרונות נכנס הגבאי אצלו יחיה ואמר:

“רבי, עמך ישראל צריכים לבנה!”

מיד נהם כארי ויצא לשוק. כשבא לשם התיר אבנטו, נפנפוֹ כלפי שמים ואמר:

“גוזרני עליכם, שתוציאו מאורות!”

לא היתה שעה קלה ומבין העננים צפה ועלתה לבנה.. אחריה צפו ועלו שתי לבנות… חמש לבנות… חמישים לבנות, מאה לבנות… אלף-אלפי-אלפים ורבבי-רבבות לבנות…

591 מתחילה אכלו מעט ושתו הרבה, ולסוף הגיעו לשבחי-צדיקים. פתח אחד מן החבורה וסיפר:

פעם אחת היה הוא יחיה מהלך בדרך ומקורביו עמו. פתאום נתקדרו השמים בעבים, ויהי קולות וברקים ומטר סוחף ניתך ארצה. אמרו לו המקורבים:

“רבי, מה תהא עלינו?”

תלה עיניו לשמיים, פרש ידיו לימין ולשמאל, ומיד נעשה נס: מימין ענן וערפל וגשמי-זעף, משמאל ענן וערפל וגשמי-זעף, ובתווך – חום ואור כליבנת הספיר.

נענה שני מן החבורה ואמר:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.