מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁנּוּי הַשֵּׁם

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

שאלה:

בַּכְּרַךְ שְׁמֶךָ, אָבִיךָ, נֵרוֹ יָאִיר,

מִתְיַחֵשׂ עַל מִשְׁפַּחַת “חַוֹּת יָאִיר” –

וּמַדּוּעַ אֵפוֹא יִקְרְאוּךָ בְשֵׁם גֵּרְשֻׁנִּי?

תשובה:

אִם דְּמֵי “לֹא-יֶחֱרַץ” תְּבַקֵּשׁ, דַּע כִּי עוֹרִי פָּשׁוּט

וְאִם דַּעַת הָאֱמֶת תַּחְפֹּץ – הַדָּבָר פָּשׁוּט;

עַד כֹּה בִּכְרַךְ הָיִיתִי וְעַתָּה – גֵּרְשׁוּנִי.

*


הקטגור:

קוֹבֵל אֲנִי עַל הַסּוֹחֵר ר' יַעֲקֹב

כִּי בִדְגָנוֹ אֲשֶׁר מָכַר מָצְאוּ חֲשַׁשׁ,

תַּעֲרֹבֶת סֻבִּין, מְעַט קַשׁ מְעַט חֲשַׁשׁ.

הסנגור:

רַבּוֹתַי! כָּל סוֹחֵר עֲקוֹב יַעֲקֹב,

הֲטוֹב טוֹב מִמְֶנּוּ הַסּוֹחֵר דַּי-גָאנִי2

כִּי בָדְקוּ וּמָצְאוּ חֲשַׁשׁ דָּגָן בִּדְגָנוֹ?

אב בית-דין אל הנדון:

הַנִּדּוֹן הִנְנִי נוֹתֵן לָךְ רְשׁוּת

לְלַמֵּד עַל עַצְמְךָ זְכוּת.

הנדון:

רַבּוֹתַי דַיָּנִים מוּמְחִים הַמְסֻבִּין,

אִיךְ מוּסס אֵייךְ דָעם אֱמֶת זָאגָען

כִּי בִדְגָנִי לֹא נִמְצָא חֲשַׁשׁ סֻבִּין

כִּי אִם חֲשַׁשׁ דָּגָן.


  1. גדליה בכרך ישב כל ימיו באחד הכרכים המוקפים חומה מפני בני ישראל ועסק בפרקמטיא בתור סוכן על עסקי אחד הסוחרים הגדולים; וכשנגזרו גרושין על הסוכנים (בשנת תרנ"א) יצא הוא בראש גולים. ולפי שישיבת כרכים נאה בקש מאת “שמגר בן ענת”, המלאך הממונה על שמות בני ישראל, ושנה את שמו לגדליה גרשוני עושה כובעות כדי שיוכל לשוב לשבת באותו כרך בתור בעל מלאכה. פגע בו אותו חסיד ושאלו:…  ↩

  2. סוחר ידוע.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

מעֵבר לחיים

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

(ספּוּר)

I

הוא אינו זוכר איזה מקרה הביאהו לידי “חשבון הנפש” זה שהתחיל מטרידו בימים האחרונים, שכן כל המאורעות שבחייו, בשעתם, אינם חשובים עליו ביותר, ולאחר שעתם, הם נשכחים ככל דבר שאין בו חפץ. אך זה ברי לו, שלא על-ידי ספר נתעורר עליו חשבון זה, כי אלמלא העמידו על כך אפילו פסוק אחד טפל, היה זה מתרשם ונזכר גם עם צורת האותיות שלו…

וכלום יש מאורעות בחייו?

חייו – קריאת ספרים. שאר כל הענינים ואפילו המחשבות שלו, הפורצות לפעמים בחידושים, אינן אלא כבלבול הקריאה, והוא אָץ לסלקן מעליו – בקריאה. ואם יש אי-אלו “חובות” או “תביעות” הנגררים אחריו, או גם מטים אותו אחריהם – הרי הם כל-כך קטנים וקלים עד שהם מסתלקים כלאחר דעת, או כָלים ובטלים מאליהם אגב קריאה…

ומה גרם והעלה לו “חשבון הנפש” זה, המטרידו ומעליבו זה כשבוע ימים, ואפשר זה כשנים או שלשה שבועות?

מניח הוא את הספר מידו, מתקפל במיטה כמפני הקרה, שוכב ותוהה, והרהוריו יאמרו לו: " לא מאורע ולא ספר, אלא, נראה, שסוף-סוף נתמלאה הסאה… נתמלאה החבית הפסיכית, ונוזליה צפים ועולים על גדותיה… נתלחלח רבצך, – שלא לרצונו יצֵא הדוב ממאורתו…"

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.