מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁנּוּי הַשֵּׁם

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

שאלה:

בַּכְּרַךְ שְׁמֶךָ, אָבִיךָ, נֵרוֹ יָאִיר,

מִתְיַחֵשׂ עַל מִשְׁפַּחַת “חַוֹּת יָאִיר” –

וּמַדּוּעַ אֵפוֹא יִקְרְאוּךָ בְשֵׁם גֵּרְשֻׁנִּי?

תשובה:

אִם דְּמֵי “לֹא-יֶחֱרַץ” תְּבַקֵּשׁ, דַּע כִּי עוֹרִי פָּשׁוּט

וְאִם דַּעַת הָאֱמֶת תַּחְפֹּץ – הַדָּבָר פָּשׁוּט;

עַד כֹּה בִּכְרַךְ הָיִיתִי וְעַתָּה – גֵּרְשׁוּנִי.

*


הקטגור:

קוֹבֵל אֲנִי עַל הַסּוֹחֵר ר' יַעֲקֹב

כִּי בִדְגָנוֹ אֲשֶׁר מָכַר מָצְאוּ חֲשַׁשׁ,

תַּעֲרֹבֶת סֻבִּין, מְעַט קַשׁ מְעַט חֲשַׁשׁ.

הסנגור:

רַבּוֹתַי! כָּל סוֹחֵר עֲקוֹב יַעֲקֹב,

הֲטוֹב טוֹב מִמְֶנּוּ הַסּוֹחֵר דַּי-גָאנִי2

כִּי בָדְקוּ וּמָצְאוּ חֲשַׁשׁ דָּגָן בִּדְגָנוֹ?

אב בית-דין אל הנדון:

הַנִּדּוֹן הִנְנִי נוֹתֵן לָךְ רְשׁוּת

לְלַמֵּד עַל עַצְמְךָ זְכוּת.

הנדון:

רַבּוֹתַי דַיָּנִים מוּמְחִים הַמְסֻבִּין,

אִיךְ מוּסס אֵייךְ דָעם אֱמֶת זָאגָען

כִּי בִדְגָנִי לֹא נִמְצָא חֲשַׁשׁ סֻבִּין

כִּי אִם חֲשַׁשׁ דָּגָן.


  1. גדליה בכרך ישב כל ימיו באחד הכרכים המוקפים חומה מפני בני ישראל ועסק בפרקמטיא בתור סוכן על עסקי אחד הסוחרים הגדולים; וכשנגזרו גרושין על הסוכנים (בשנת תרנ"א) יצא הוא בראש גולים. ולפי שישיבת כרכים נאה בקש מאת “שמגר בן ענת”, המלאך הממונה על שמות בני ישראל, ושנה את שמו לגדליה גרשוני עושה כובעות כדי שיוכל לשוב לשבת באותו כרך בתור בעל מלאכה. פגע בו אותו חסיד ושאלו:…  ↩

  2. סוחר ידוע.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

בת המושבה: רומן ארץ-ישראלי

מאת אברהם שמואל שטיין (פרוזה)

…לֹא נוּכַל לְהִשְׁתַּדֵּל בִּדְבַר הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ הַקֹדֶשׁ, הָאָרֶץ עֲנִיָּה וּרְעֵבָה לְלֶחֶם וַאֲנָשֶיהָ יִרְעֲבוּ וְיִצְמְאוּ, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ שָׁמָּה יַגְדִּילוּ הַמַּחְסוֹר. עֲבוֹדַת אֲדָמָה תּוּכַל לְהֵעָשׂוֹת אַךְ עַל-יְדֵי עוֹבְדֵי אֲדָמָה מִנְּעוּרֵיהֶם. וּלְפִי דַּעְתֵּנוּ, אֵין נִמְצָאִים בָּכֶם עוֹבְדֵי אֲדָמָה כְּלָל, כִּי לוּ הָיוּ הֲלֹא יוּכְלוּ לְהִתְפַּרְנֵס בְּאַרְצָם בִּרְוָחָה.

מתשובתה של חברת “כל ישראל חברים” לאגודה לישוב ארץ-ישראל בבוטושאני, רומניה. אלול תרמ"א (ה“המגיד”).


לְפִי הַטֶּלֶגְרַם הַאַחֲרוֹן שֶׁשָׁלַח לָנוּ הַוַּעַד בְּגַלַץ, קָנָה תּוֹדָה לָאֵל אֶת הַמָּקוֹם סַמַרִין עִם עוֹד אֲחֻזּוֹת סְבִיבוֹתָיו בִּמְחִיר 46 אֶלֶף פְרַנְקִים, לְהוֹשִיב שָׁם בְּקָרוֹב אִיִ"הַ אֶת הַקּוֹלוֹנְיָה הָרִאשׁוֹנָה…

(שם)

פרק א': פסיעות ראשונות בהרים

הגשם יורד, תוך הפוגות קצרות, מאז עלות הבוקר, ניתז בקילוחים קילוחים מלוכסנים על פני העצים והשיחים, מכה בגבעות המגובנות ונבלע בקרקע החומה אשר מעטה של ירק פרוש עליה. אבנים וסלעים זרועים לרוב סביב, פניהם חשופות, מוכות שרב וצלופות רוח. גידים ועורקים שחורים חתומים בהם, בסלעים, סדקים וחריצים וארג של שרשים דקים, אך קשים וצחיחים, משתרג עליהם. גופותיהם הערומים מופקרים בחוצפה, שקועים הם בבשר הגבעות הללו ובחמוקי הואדיות הנרחבות בכל כבדם ועוזם, כמכריזים באַלמוּתם, כי לעולמי – עד לא יוּזזוּ ולא יוסטו ולא יוּחרדו מרבצם השאנן. שיני הזמן ננעצות בהם וחליפות הטבע מתנכלות להם – שמשות קופחות ורוחות צולפות ומטרות זועפים ושרשים עקשניים של עצים ואף שיחים ודשאים עוטים עליהם, סביבם, אך הם, הסלעים חיים את חיי-האבן שלהם, בסבלנות ובדומיה, כאוצרים זכרונות והדים של דורות רבים, ואף התמורות המתחוללות בלא הרף כמו חולפות על פניהם באין שינוי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.