מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סוֹד הָעִבּוּר

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

שיחה בין וַיְזָתָא בנו של המן ובין חַרְבוֹנָה זכור לטוב

ויזתא:

הַגִּידָה נָא לִי, אֶשְׁאָלְךָ, חַרְבוֹנָה,

– אִם כִּי מִתְיַהֵד אַתָּה וְנוֹגֵעַ בַּדָּבָר,

אָכֵן יְדַעְתִּיךָ לְאִישׁ תָּמִים וְנָבָר

וַאֲקַוֶּה כִי תְדַבֵּר אֵלַי נְכוֹנָה –

גָּלוּי וְיָדוּעַ הוּא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם

כִּי הַיְּהוּדִים כֻּלָּם, מִקְטַנָּם עַד גְּדוֹלָם,

עֲשִׁירִים הֵם, אֵין קֵצֶה לְאוֹצְרוֹתָם;

הַגֵּד-לִי אֵפוֹא מֵאַיִן בָּא חֵילָם?

הֲכִי יְרוּשָׁה הוּא לָהֶם מֵאֲבוֹתָם

מֵרְכוּשׁ כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם,

מִבִּזַּת הַיָּם, מִשְּׁלַל מִצְרָיִם?

אֵין זֶה כִּי נֶאֶמְנוּ דִבְרֵי אַבָּא,

כִּי עָשְׁרָם הָרַב כִּתְהוֹם רַבָּה

בָּא מִגֶּזֶל רַבִּים וַחֲמַס יָדָיִם,

כִּי יִמְצוּ דַּם עֲנִיֵינוּ כַּמַּיִם

וּפֹשְׁטִים עוֹרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם.


חרבונה:

יָדַעְתִּי כִּי לְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הנֶּךָּ

וּתְשׁוּבָתִי מִמְּךָ רָצוֹן לֹא תָפֵק,

וּבְכָל זֹאת לֹא אֶמְנָעֶנָּה מִמֶּךָ;

דַּע לָךְ כִּי מָמוֹנָם שֶׁל הַיְּהוּדִים,

שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אַתֶּם עוֹיְנִים אוֹתָם,

עוֹדֶנּוּ מָמוֹן הַמּוּטָל בְּסָפֵק.

לְדַעְתִּי רֻבָּם עֲנִיִים מְרוּדִים

וְהָעֲשִׁירִים שֶׁבָּהֶם בְּמִעוּטָם בְּטֵלִים.


ויזתא:

רֹאֶה אֲנִי הַפַּעַם בִּדְבָרֶיךָ סֶלֶף!

הַיְּהוּדִים כֻּלָּם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים

וּבֵיתָם כַּמְּצוּלָה הַמְּלֵאָה דָּגִים,

אֶפֶס כִּי נֶחְבָּאִים הֵם אֶל הַכֵּלִים.

וּלְמוֹפֵת אָבִיא לָךְ אֶחָד מֵאֶלֶף,

אֶת יִשְׂרָאֵל הָרוֹכֵל הַמְחַזֵּר בָּעֲיָרוֹת.

הוֹלֵךְ הוּא כְּפוּף קוֹמָה וּבִגְדּוֹ קָרוּעַ

וּבְקַב חֲרוּבִין מִסְתַּפֵּק כָּל הַשָּׁבוּעַ –

עַיִן רָאַתְהוּ וַתְּעִידֵהוּ

כִּי עָנִי מְדֻכָּא הִנֵּהוּ,

וְגַם הוּא עָשִׁיר וּבַעַל אוֹצָרוֹת.

אֶמֶשׁ בְּצֵאתִי מִבֵּית הַמַּרְזֵחַ

עָבַרְתִּי עַל בֵּיתוֹ תַּחַת הָאַלּוֹן

וָאֶרְאֵהוּ מִבְּעַד לִפְקַק הַחַלּוֹן

יוֹשֵׁב וּמוֹנֶה כַּסְפּוֹ אֶל אוֹר הַיָּרֵחַ

וּלְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן אֲדַרְכְּמוֹנִים,

טוּרִים טוּרִים, הֲמֹנִים הֲמֹנִים…


חרבונה:

אוּלַי שִׁכּוֹר הָיִיתָ, בִּמְחִילָה!

וְהַזָּהָב אֲשֶׁר רָאִיתָ הָיָה נְחשֶׁת?


ויזתא:

אָנֹכִי – אֶמֶשׁ – שִׁכּוֹר? חָלִילָה!

זֶה כְּיוֹם תָּמִים אֲנִי נָזִיר מִן הַיַּיִן,

יַעַן כִּיסִי רֵק וּפְרוּטָה בּוֹ אַיִן,

וּצְבִי הַמּוֹזֵג זֵד לֹא יֵדַע בֹּשֶׁת

לֹא יִמְזֹג בִּלְתִּי אִם שִׁלְּמוּ לוֹ תְּחִלָּה.


חרבונה:

אִם אֶמֶשׁ בֶּאֱמֶת פִּקֵּחַ הָיִיתָ,

כִּי אָז הָאֲדַרְכְּמוֹנִים אֲשֶׁר חָזִיתָ

אֵינָם זְהַב-שְׁבָא, זְהַב פַּרְוָיִם,

כִּי אִם זְהַב-שָׁוְא, זְהַב אֹהֲבֵי הָעֵינָיִם,

וְיִשְׂרָאֵל הִתְעַשֵּׁר לֹא מִגֵּזֶל הַצִּבּוּר

כִּי אִם מִפְּסֹלֶת הַלּוּחוֹת וְסוֹד הָעִבּוּר.


ויזתא:

פִּתְרוֹנְךָ חִידָה לִי, חַרְבוֹנָה!


חרבונה:

הֵא לָךְ פִּתְרוֹנָהּ:

כָּל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

יִשְׂרָאֵל מוֹנֶה לַלְּבָנָה,

כַּאֲשֶׁר אֶמֶשׁ רָאִיתָ בָּעֵינָיִם,

וּבְשָׁנָה זֹאת מָנָה חָדְשֵׁי אֲדָר שְׁנָיִם –

וּשְׁנֵי אֲדָר כְּמוֹנִים

מְבִיאִים אֲדַרְכְּמוֹנִים.

אדר“ש תרנ”א, ספ"ב.



יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

על ח"נ ביאליק

מאת מקסים גורקי / זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

התרגום מובא ברשות המתרגם

קשה לדבר על משורר גדול, כמעט שאי אפשר להביע בבהירות מספקת את כל שמעוררים שיריו בנפשך, סערת הרגשות המתחוללת על ידם – כמעט תמיד אינה ניתנת להיכתב במילים.

עבורי ביאליק הוא משורר גדול, התגלמות נדירה ומושלמת של רוח עמו, הוא דומה לישעיהו, הנביא האהוב עלי ביותר, דומה לאיוב – הנשפט את האלוהים.

ככל הרוסים אינני מכיר היטב את ספרותם של היהודים, אבל כיון שאני מכיר אותה, נראה לי שלא היה לעם ישראל – לכל הפחות במשך המאה ה-

XIX

– משורר בעל עוצמה שכזו, יופי שכזה.

ברוסית שיריו של ביאליק מאבדים, מן הסתם, חצי מכוחם, משפעת דימוייהם, אך גם מה שניתן לנו ע"י התרגום מאפשר

לחוש את יופי שירתו הזועמת של ביאליק.

וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –

וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!

דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,

דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –

וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח. 1

רק אדם בעל עוצמה רוחנית בלתי רגילה, בעל זעם קודש יכול לדבר כך – מי יתן ויעורר זעם זה את גאוות העם בליבו הלוהט של המשורר.

אבל ככל המשוררים הדגולים, ביאליק הוא כלל אנושי ובקראך אחדים משיריו, כבר לא על היהודי ליבך נכמר עד כדי יאוש, אלא על עצמך ועל עמך.

אָכֵן נָבַל הָעָם, מָלֵא נִקְלֶה וָרוֹשׁ,

כֻּלּוֹ רָקָב וּמְסוֹס מִכַּף רֶגֶל עַד-רֹאשׁ!

שֶׁלֹּא הֵקִים מִקִּרְבּוֹ בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב

רַב פְּעָלִים, אִישׁ חַי, אֲשֶׁר יִפְעַם בּוֹ לֵב,

וּבַלֵּב יִבְעַר זִיק, זִיק מַרְתִּיחַ הַדָּם,

וּבָרֹאשׁ יִגַּהּ שְׁבִיב מֵאִיר דֶּרֶךְ הָעָם;

אֲשֶׁר יֵקַר לוֹ שֵׁם כָּל-הַגּוֹי וֵאלֹהָיו

גַּם מֵהוֹן וּמִפָּז – מֵאֱלִילֵי הַשָּׁוְא;

אֲשֶׁר מְעַט מַשָּׂא-לֵב, הַרְבֵּה אֱמֶת, עֱזוּז,

שִׂנְאָה עַזָּה לִמְנָת חַיֵּי עַבְדוּת וָבוּז,

חֶמְלָה גְדוֹלָה כַיָּם, רַחֲמִים רַבִּים כִּגְדֹל

שֶׁבֶר עַמּוֹ הָאֻמְלָל וּכְכֹבֶד הָעֹל –

כָּל-זֶה יֶהֱמֶה בַלֵּב, יֶהֱמֶה יֶחְמַר כַּיָּם,

כָּל-זֶה יִבְעַר כָּאֵשׁ, יִבְעַר יַצִּית הַדָּם,

כָּל-זֶה יִרְעַם כַּהֵד תָּמִיד יוֹמָם וָלֵיל:


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.