מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בֵּית הַכֶּרֶם

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

(אישהוד ואשתו ולפניהם השדכן)

היא אל השדכן:

בִּתֵּנוּ בָּגְרָה, הַאֵין לָכֶם חָתָן לְבִתֵּנוּ?

[השדכן]

אַתָּה [אִישׁהוֹד] הִנְּךָ רֹאשׁ בֵּית אָב,

עַל כֵּן שְׁמַע בְּקוֹלִי אִיעָצְךָ עֵצָה;

הַיּוֹם חֲצִי הַחֹדֶשׁ אָב

וּבַיַּעַר עֹמְדִים מִלִּכְרֹת עֵצָה…

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­—————

הִנֵּה חַג הָיוֹם בְּמַחֲנָיִם

וּבְנוֹת הָעִיר יוֹצְאוֹת לִמְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם

וּבַחוּרִים בָּאִים לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ…


היא:

בַּת אַחַת לָׂנוּ וּשְׁמהּ שׁוֹשַׁנָּה,

כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא מַרְאֶהָ כַּשּׁוֹשַנָּה,

לֹא כַשּׁוֹשַנָּה נוֹבֶלֶת עָלֶיהָ,

כִּי אִשָׁה הִיא שֶׁכְּלֵי זֵינָהּ עָלֶיהָ,

יָפְיָהּ וְטוּב טַעֲמָהּ הֵם לָהּ לְעֵדָה

כִּי תוּכַל לָבֹא תוֹךְ קָהָל וָעֵדָה.


השדכן:

לָמָּה לֹא תְשַׁלְּחֶנָּה הַחוּצָה? הַאִשׁ

נַעֲרָה לֹא תֹאבֶה לֶכֶת אַחֲרֵי הָאִישׁ?


לֹא נִסְּתָה לִלְבּשׁ בִּגְדֵי מֶשִׁי וָשֵׁשׁ

וּלְהַצִּיג כַּף רַגְלָהּ עַל בַּהַט וָשֵׁשׁ.


בעל הכרם:

כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, אֲנִי לוֹ אָדוֹן,

כָּל הַנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶשְׁפֹּט אֲנִי אָדוֹן.

כָּל בָּאָיו קְדשִׁים יִהְיוּ כִּשְׁפָלִים כְּרָמִים,

כָּל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים.


אל השומר:

גָּרֵשׁ הָאִישׁ הַזֶּה מִתּוֹךְ כַּרְמִי –

מֹעֵל בַּקֳּדָשִׁים הוּא, עָכָן בֶּן כַּרְמִי,

כִּי כָמֹהוּ מְלָאוֹ לִבּוֹ לִמְעָל-מָעַל,

וַיֹּאמָר: כִּי לֹא יִדְרְשֵׁהוּ אֱלֹהַּ מִמַָּעַל.



יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיָּה

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


["ר' ישראל סאלאנטר", מאת ש. רוזנפלד]

“הביבליותיקה הגדולה” של הוצאת “תושיה” סיימה את שנתה הראשונה (ספר ל"ח) בספרו של ש. רוֹזנפלד: ר' ישראל סאלאנטר, חייו, פעולותיו ותלמידיו. המונוגרפיה הזאת (המחבר בעצמו קורא לה בהערה לד 8 “מאמר”), אמנם, כבר נדפסה גם ביהודית המדוברת וגם ברוסית, ובכל זאת יפה עשתה הוצאת “תושיה”, שהגישה את הספר מחדש לקהל קוראי-עברית. כי אף על פי שספק הוא, אם כדאית המונוגרפיה הזאת, על פי קלישותה הספרותית, לשם ספר, הנה הרבה והרבה יכול הקורא העברי הבינוני ללמוד ממנה.

ר' ישראל סאלאנטר היה, בלי כל ספק, אישיות מצויינה בדורה. זו היתה, כפי שאפשר לראות גם מן העובדות המעטות המורצות בספר שלפנינו, נפש מוסרית במובן היותר טוב של המלה הזאת: ר' י"ס התייחס לעצמו כמעט תמיד ביחס בקרתי חודר, ידע לשפוט את עצמו משפט ישר, היה מסור תמיד להגיוני-לבו ולקדושת-דעותיו, ובעל מידות של יהודי טוב וחנון. להופעה אישית כזו ולחייה הפרטיים יכול גם בן דורנו החפשי מסבל ירושת היהדות להרגיש רגשי חיבה וכבוד, למרות כל הערך השלילי, או אולי חוסר כל ערך, אשר היה לפעולותיו של ר' ישראל זה בקרב עמו.

ופעולותיו החברתיות, התרבותיות, של ר' ישראל סאלאנטר היו, באופן היותר טוב, מחוסרות ערך – על זה לא יכסה בעל-המונוגרפיה אשר לפנינו, עם כל הבנתו, הצודקת מאד, כי הרוח אשר באיש-המופת חשובה כשהיא לעצמה, גם אם תוצאותיה בלתי מוצלחות.

חיי ר' ישראל, כחיי כל איש מוסרי באמת, היו מלאים סתירות נפשיות וטלטול פנימי מדרך אל דרך. אבל זה היה חלקו מאת הגורל, ואילו היה נשאר בד' אמותיו, כהרבה גדולים וצדיקים מבני גילו, ודאי שלא היה זוכה למונוגרפיה מודרנית, אבל שמו בפי המעטים הזוכרים אותו היה נשמר בקדושה ובטהרה. ואולם ר' ישראל לא מצא סיפוק בשלימות עצמית – מה שהיא חובת בעלי-אופי כמוהו – ויצא – כנהוג, לרוב, דוקא אצל כאלה – לפעול על אחרים. ומה פעל?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.