מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בֵּית הַכֶּרֶם

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: דביר; תשי"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

(אישהוד ואשתו ולפניהם השדכן)

היא אל השדכן:

בִּתֵּנוּ בָּגְרָה, הַאֵין לָכֶם חָתָן לְבִתֵּנוּ?

[השדכן]

אַתָּה [אִישׁהוֹד] הִנְּךָ רֹאשׁ בֵּית אָב,

עַל כֵּן שְׁמַע בְּקוֹלִי אִיעָצְךָ עֵצָה;

הַיּוֹם חֲצִי הַחֹדֶשׁ אָב

וּבַיַּעַר עֹמְדִים מִלִּכְרֹת עֵצָה…

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­—————

הִנֵּה חַג הָיוֹם בְּמַחֲנָיִם

וּבְנוֹת הָעִיר יוֹצְאוֹת לִמְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם

וּבַחוּרִים בָּאִים לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ…


היא:

בַּת אַחַת לָׂנוּ וּשְׁמהּ שׁוֹשַׁנָּה,

כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא מַרְאֶהָ כַּשּׁוֹשַנָּה,

לֹא כַשּׁוֹשַנָּה נוֹבֶלֶת עָלֶיהָ,

כִּי אִשָׁה הִיא שֶׁכְּלֵי זֵינָהּ עָלֶיהָ,

יָפְיָהּ וְטוּב טַעֲמָהּ הֵם לָהּ לְעֵדָה

כִּי תוּכַל לָבֹא תוֹךְ קָהָל וָעֵדָה.


השדכן:

לָמָּה לֹא תְשַׁלְּחֶנָּה הַחוּצָה? הַאִשׁ

נַעֲרָה לֹא תֹאבֶה לֶכֶת אַחֲרֵי הָאִישׁ?


לֹא נִסְּתָה לִלְבּשׁ בִּגְדֵי מֶשִׁי וָשֵׁשׁ

וּלְהַצִּיג כַּף רַגְלָהּ עַל בַּהַט וָשֵׁשׁ.


בעל הכרם:

כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, אֲנִי לוֹ אָדוֹן,

כָּל הַנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶשְׁפֹּט אֲנִי אָדוֹן.

כָּל בָּאָיו קְדשִׁים יִהְיוּ כִּשְׁפָלִים כְּרָמִים,

כָּל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה לֹא יִפְנֶה דֶרֶךְ כְּרָמִים.


אל השומר:

גָּרֵשׁ הָאִישׁ הַזֶּה מִתּוֹךְ כַּרְמִי –

מֹעֵל בַּקֳּדָשִׁים הוּא, עָכָן בֶּן כַּרְמִי,

כִּי כָמֹהוּ מְלָאוֹ לִבּוֹ לִמְעָל-מָעַל,

וַיֹּאמָר: כִּי לֹא יִדְרְשֵׁהוּ אֱלֹהַּ מִמַָּעַל.



יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

מעשה אלפס: אהבה-לבבית טהורה

מאת בנציון בן ירמיהו עקיבא אלפס (פרוזה)

מעשה אלפס: אהבה-לבבית טהורה מאת: בנציון אלפס בן ירמיהו עקיבא


מדת “הכרת טובה” היא אחת מיסודי התורה והאנושיות ועיקר גלות מצרים הי' לטהר את לב ישראל מהזוהמה שהטיל נחש הקדמוני בחוה היא המדה המזוהמה “כפיית טובה” (כמו שהארכנו בענין זה בחבורנו זה וביתר חבורי מ"א) כדי שיהיו ראוים לקבלת התורה, ובכדי שאהיה נאה דורש ונאה מקיים-

הנני מכיר טובה לגיסי הנדיב מר אברהם יעקבנ“י בן המופלג ר' משה שמואל ז”ל פאליווניק שהי' לי לאחיעזר ולאחיסמך סך מסויים להדפסת ספרי זה לזכות את הרבים וזכות הרבים יהי' תלוי בו, יאריך ה' ימיו בבריות גופא ונהורא מעלי' ויזכה לראות בנחמות ציון וירושלים.

כעתירת גיסו המחבר.

דברים אחדים

מספרים בשם הגאון האדיר אוהב ישראל רבנו ישראל מסלנט זצ"ל שהיה ממשל:


במדינת הים רחוק מהישוב ישנה מדינה גדולה ורחבה אשר לא תחסר כל בה, כל מה שהפה אך יכול לדבר, ומלך מושל בה, מלך אדיר ונורא רב חסד ואמת וכל משרתיו צדיקים וישרים, באופן, אשר צדק ממש ילין בה, וכל המזדמן לשם, מיד לאחרי מיד לאחרי שהוא נעשה תושב בה אינו חפץ עוד לעזב את המקום ההוא. אך חק חקק המלך שם,אשר מחוץ להשפה המדוברת שם אין לדבר בשום שפה אחרת, ואם בא מי שהוא לדבר באיזה שפה אחרת אין עונה לו, גם אם יגוע ברעב לא מוכרים לו דבר בשפה אחרת, וככה אפשר אשר יתם לגוע מרעב ומבדידות. השפה עצמה איננה קשה להתלמד למי שלומדה בשקידה ובשים לב.


ולבד כל תענוגות בני אדם שאפשר למצוא שם, מסדרים חכמים גדולים שם הרצאות יום יום גם הן באותה השפה, אלה המבינים אותה טועמין טעם גן-עדן ממש, אך אלה שאינם יודעים את השפה (לבוא ולשמוע חובה עליהם) אי אפשר לתאר את הצער ועגמת הנפש התוקפים אותם, הם יושבים כלואים משלש עד ארבע שעות ביום ואינם מבינים דבר. גם קנאה תבער בם בראותם את הענג הרב והכבוד אשר ינחלו המבינים והם יושבים כגולם, וכלימה וחרפה יעטו פניהם בפני יודעיהם ומכיריהם ואין מושיע.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.