מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לשאלת קיום בתי-הספר בארץ-ישראל

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: בנק הפועלים; 1941

סוגה:

שפת מקור: עברית

שאלת קיום בתי-הספר בארץ-ישראל העמדה לפנינו בכל חריפותה. ההנהגה הציונית, בהיותה עתה כפופה לרצונם ולדעתם של מנהיגי הציונות באמריקה, מוכנה להקריב להם את הקרבן הזה ולפרוק מעל הציונות את העול של החזקת החינוך בארץ-ישראל. חולשה תקפה אותה והיא מוכנה להרכין את ראשה בפני הפילנטרופיה. אך התנועה לא תלך אחריה בדרך זו.

שאלת החינוך בארץ-ישראל היא לא שאלת המורים, או ההורים, כי אם שאלת הציונות: אי אפשר לה, לזו, להוציא מידיה חלק עיקרי וחשוב מהנשק המוסרי שלה, אשר בכוחו היא באה להחיות שממות העם והארץ. אנחנו נלחמנו תמיד בכל מיני “בעלי טובות”, שבאו להעניק לנו מטובם ולגזול מאתנו את הדור הבא, ודרשנו שההסתדרות הציונית תהיה המושלת בכיפה בעניני החינוך בארץ-ישראל. והרבה טומאה גורשה מן הארץ בכוח נצחוננו, אך גם עתה משתוללים ברחובותינו חסידי תרבויות זרות, המוכנים לפשוט כארבה על שדה זה, אם רק נפקירנו לרגע. אי אפשר, על-כן, להתיחס לשאלה כה רבת-ערך בקלות דעת כזו ולהגיד: נפסיק לשנים אחדות עד שיוטב מצבנו. דומה כאילו היינו מיעצים את מי שהוא שיפסיק לאיזו שנים לאכול – עד שיוטב מצבו. הרי עיקר הקושי שבעבודתנו הוא באמת בשנים האחדות האלה: אם לא נצליח בשנים הקרובות – שנות ההגירה וההתהוות של צבור בעל תרבויות שונות – לבסס את החינוך בידינו ולתת לו צורה קבועה, יהיו לנו בארץ-ישראל כל מיני חינוך בכל מיני שפות, אך לא חינוך עברי בשפה העברית.

הישוב העברי מחויב להשתתף בהוצאות החינוך הרבה יותר מאשר עד כה, לא רק מפני שבהסתדרות הציונית יש משבר כספי, כי אם מפני שחובה זו של חינוך בנים מוטלת על יהודי ארץ-ישראל לא פחות מאשר על יהודי שאר הארצות. ומדוע זה מחויב יהודי הגר בחוץ-לארץ לדאוג להוצאות החינוך של בניו שלו עצמו וגם של בני ארץ-ישראל – ויהודי ארץ-ישראל יהיו פטורים לגמרי מחובה זו? האמנם בשל מצבם החמרי הרע של יהודי ארץ-ישראל? ואולם בתפוצות ישראל יש עיירות שמצב היהודים שם רע הרבה יותר, ואף-על-פי-כן יודע שם כל יהודי ששום איש אחר לא ידאג לחינוך בניו, והוא מוציא למטרה זו חלק הגון מהכנסותיו הדלות. רק מי שהגיע לדיוטה התחתונה של עניות, אינו מתבייש לשלוח את בניו ל“תלמוד תורה”, אך מי שיכול עוד להחזיק מעמד כל שהוא ולכסות על דלותו, מתבייש לשלוח את בניו שמה. ולא מפני שהחינוך שם אינו רצוי לו, כי אם מפני שזהו חינוך המתפרנס מ“קצבה” וחותם הדלות עליו. רק בארץ-ישראל אין מתביישים בכך. זוהי מסורת שנשארה פה מהימים שהישוב היה רק של “עובדי עבודת הקודש”, של “מקבלים”. החברות הפילנטרופיות שלטו אז בהם והעניקו להם מטובן ביד נדיבה. ולמסורת הזאת צריך פעם לשים קץ. והקץ יבוא כשמנהיגי הציונות יופיעו לפנינו כתובעים, כממלאי חובה בעצמם ומטילי חובה על אחרים ולא כמסתלקים ובורחים מהמערכה מפני שהמשבר פגע בהם.

תרפ"א

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  4. על הדגל (מאמרים ומסות)
  5. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

הצִּדָּה

מאת אורי ניסן גנסין (פרוזה)

II

בתחילת החורף שבה מאניה אל עבודתה ביתר עוז. מכיוון שלא הספיקה להיכּנס באביב שעבר אל המחלקה החמישית וגם אחרי כן, בכל ימות הקיץ, היתה “יוצאת מדעתה לגמרי”, אמרה מעתה להכשיר את עצמה למועד האביב הבא אל השביעית; כי סוף סוף הרי אין זה דבר שבחוכמה כלל וכלל. ואותו הצעיר, מי שהיה חברוֹ של חגזר בשכבר הימים, היה לה למורה. אמנם, הוא עומד כבר לעזוב את העיר; אבל עדיין אין הוא יודע בבירור למתי. בנוגע לו כבר היו יודעים במקצת בבית היפה, כי בחלומות הימים הבאים לקראתו יש שלשלת ארוכּה ונהדרה של חירות ואורות וחיים ומרחב ובמה ותהילה; והימים אשר עברו עליו עד עתה מלאים תעניתים וסיגופים ו“שְׁתִיּוֹת” וג’אנדארמים ואַרטיסטים שגורשו מגֵו ו“היסטוריה לוטה בערפל”. מלבד זאת ידעה רק מאניה לבדה על דבר איזו ירייה בפרדס אפל ועל שרווּל נקוב על ידי אותה ירייה, השמור אתו עוד גם עתה. ויפה היה לראותו, בשעה שתלתליו היו נופלים לו על מצחו והוא היה יושב ישיבת שיכּורים בטבּוּר החדר על קצה אחד הכיסאות וידו האחת נתונה לו על ברכו ואת השנייה היה מרים ומניח אותה לנפול מאליה על ברכו השנית, עד שהוא בעצמו מתחיל את עבודת הקודש שלו באנחת נהימה, השוברת את הלב:

Эх, приятель! И ты, видно, горе видал…

[אֶח, ידידי! הלא גם אתה יָדַעתָ רָעָה…]

– “בּורלאק” כמו שהוא…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.