רקע
יוסף אהרונוביץ
לשאלת קיום בתי-הספר בארץ-ישראל

שאלת קיום בתי-הספר בארץ-ישראל העמדה לפנינו בכל חריפותה. ההנהגה הציונית, בהיותה עתה כפופה לרצונם ולדעתם של מנהיגי הציונות באמריקה, מוכנה להקריב להם את הקרבן הזה ולפרוק מעל הציונות את העול של החזקת החינוך בארץ-ישראל. חולשה תקפה אותה והיא מוכנה להרכין את ראשה בפני הפילנטרופיה. אך התנועה לא תלך אחריה בדרך זו.

שאלת החינוך בארץ-ישראל היא לא שאלת המורים, או ההורים, כי אם שאלת הציונות: אי אפשר לה, לזו, להוציא מידיה חלק עיקרי וחשוב מהנשק המוסרי שלה, אשר בכוחו היא באה להחיות שממות העם והארץ. אנחנו נלחמנו תמיד בכל מיני “בעלי טובות”, שבאו להעניק לנו מטובם ולגזול מאתנו את הדור הבא, ודרשנו שההסתדרות הציונית תהיה המושלת בכיפה בעניני החינוך בארץ-ישראל. והרבה טומאה גורשה מן הארץ בכוח נצחוננו, אך גם עתה משתוללים ברחובותינו חסידי תרבויות זרות, המוכנים לפשוט כארבה על שדה זה, אם רק נפקירנו לרגע. אי אפשר, על-כן, להתיחס לשאלה כה רבת-ערך בקלות דעת כזו ולהגיד: נפסיק לשנים אחדות עד שיוטב מצבנו. דומה כאילו היינו מיעצים את מי שהוא שיפסיק לאיזו שנים לאכול – עד שיוטב מצבו. הרי עיקר הקושי שבעבודתנו הוא באמת בשנים האחדות האלה: אם לא נצליח בשנים הקרובות – שנות ההגירה וההתהוות של צבור בעל תרבויות שונות – לבסס את החינוך בידינו ולתת לו צורה קבועה, יהיו לנו בארץ-ישראל כל מיני חינוך בכל מיני שפות, אך לא חינוך עברי בשפה העברית.

הישוב העברי מחויב להשתתף בהוצאות החינוך הרבה יותר מאשר עד כה, לא רק מפני שבהסתדרות הציונית יש משבר כספי, כי אם מפני שחובה זו של חינוך בנים מוטלת על יהודי ארץ-ישראל לא פחות מאשר על יהודי שאר הארצות. ומדוע זה מחויב יהודי הגר בחוץ-לארץ לדאוג להוצאות החינוך של בניו שלו עצמו וגם של בני ארץ-ישראל – ויהודי ארץ-ישראל יהיו פטורים לגמרי מחובה זו? האמנם בשל מצבם החמרי הרע של יהודי ארץ-ישראל? ואולם בתפוצות ישראל יש עיירות שמצב היהודים שם רע הרבה יותר, ואף-על-פי-כן יודע שם כל יהודי ששום איש אחר לא ידאג לחינוך בניו, והוא מוציא למטרה זו חלק הגון מהכנסותיו הדלות. רק מי שהגיע לדיוטה התחתונה של עניות, אינו מתבייש לשלוח את בניו ל“תלמוד תורה”, אך מי שיכול עוד להחזיק מעמד כל שהוא ולכסות על דלותו, מתבייש לשלוח את בניו שמה. ולא מפני שהחינוך שם אינו רצוי לו, כי אם מפני שזהו חינוך המתפרנס מ“קצבה” וחותם הדלות עליו. רק בארץ-ישראל אין מתביישים בכך. זוהי מסורת שנשארה פה מהימים שהישוב היה רק של “עובדי עבודת הקודש”, של “מקבלים”. החברות הפילנטרופיות שלטו אז בהם והעניקו להם מטובן ביד נדיבה. ולמסורת הזאת צריך פעם לשים קץ. והקץ יבוא כשמנהיגי הציונות יופיעו לפנינו כתובעים, כממלאי חובה בעצמם ומטילי חובה על אחרים ולא כמסתלקים ובורחים מהמערכה מפני שהמשבר פגע בהם.

תרפ"א

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!