מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מעשה בארון

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: בנק הפועלים; 1941

סוגה:

שפת מקור: עברית

אחרי הבציר של אותה שנה, ב“עונה המתה”, לאמור, בזמן של חוסר עבודה במושבה, נזדמנה לי עבודה על יד בנין. בעל הבית, נגר ובעל כרם שהיה מרבה לגדף את הציונים ואת ארץ-ישראל שלהם, השיח לי פעם את כעסו על ארץ-ישראל והציונים, בערך, בזו הלשון:

אני, כפי שאתה רואה, אינני מקבל יהודים לעבודה, לא בכרם שלי וגם לא בבנין. בך התנהגתי לפנים משורת הדין. איני מאמין ביכלתם של היהודים לעבוד עבודה שחורה – אין זו “עסק” בשבילם וגם אינה לפי כוחותיהם. אתם הציונים הכנסתם לארץ-ישראל את הדלות. הגיעו הדברים לידי כך שגם אברך כמוך מוכרח לעבוד עבודה שחורה בעד שני בישליקים ליום. בימי הברון היתה לנו ארץ-ישראל אחרת. אני באתי לארץ-ישראל לפני שש-עשרה שנים, באתי בעירום ובחוסר כל ונרשמתי בתור נגר אצל הפקידות. כעבור ימים מספר נודעו לי כמה וכמה סודות, ובתוכם גם זה, שלא כל הנרשמים בעבודה עובדים באמת. צריך שאדע כיצד להתהלך עם הפקידים והמשגיחים השונים, ואז אוכל גם אני להסתדר בעבודת נגרות ביפו, ומשכרתי בפקידות תרשם לזכות חשבוני. וככה הסתדרתי אמנם: כל ימות השבוע הייתי עובד ביפו, והשתכרתי כמה שהשתכרתי, וביום הששי, בלכתי הביתה לשבת, הייתי סר אל ה“קונטורה” ומקבל את משכרתי גם כאן בעד שבוע.

ופעם, בבואי לקבל את משכרתי, הודיעוני, שהפקיד הראשי צוה להביאני לפניו, רוצה הוא להזמין אצלי ארון. נכנסתי אל הפקיד, והוא הראה לי בתוך איזו מחברת שרטוט של ארון: כזה ראה ועשה, אל תחסוך בהוצאות ובזמן. העיקר שהעץ יהיה מן המובחר ושהארון יעשה כראוי. הבינותי תיכף שהפעם פתח לפני אלהים את אוצרו הטוב, ואין הדבר חסר אלא שאדע להשתמש בו. שאלתי את הפקיד: ועץ מן המובחר מאין אקח? הלא את זה צריך להזמין מחוץ-לארץ והזמנה כזאת הרי כרוכה בהוצאות מרובות של כסף וזמן? אין דבר – ענני הפקיד – כבר אמרתי לך: אַל תחסוך בהוצאות ובזמן. שמעתי את תשובתו ברצון. קבלתי את הדוגמה והלכתי. ומעתה מתחילות “שבע השנים הטובות” שלי, או – ביתר דיוק – תשעת החדשים הטובים: כי תשעה חדשים רצופים עבדתי על הארון הזה, לאמור – עבוד לא עבדתי עליו כלל: את הארון הזמנתי אצל נגר ערבי ביפו, וכעבור שני שבועות היה מוכן. אך אני, במשך תשעה חדשים, עבדתי ביפו במנוחה גמורה את עבודתי הפרטים, ורק פעם בשבוע הייתי סר אל הפקידות להודיע מה על דבר הארון ולהגיש חשבון של הוצאות.

לא אגולל לפניך עתה את כל החשבונות שהגשתי להם – הספור גם בלאו הכי ארוך כבר מדי. אגיד לך רק את זאת: הנכסים שיש לי עתה – חלק גדול מהם רכשתי לי בעזרת הארון הזה.

ועתה אמור בעצמך, האם לא ראויה היא ארץ-ישראל שלכם עם הציוניות ועם הכל בכל, שתשרף ותחרב ושלא ישאר ממנה אף שריד ופליט?

ספור נצחון זה עלו לו, לנגר, בשתי שעות בטלה שלי על חשבונו, אך שוה היה בעיניו הנזק הזה: ידעו פעם “החדשים” שאין הוא מגדף לשוא, יש טעם לדבר.

תרפ"ו.

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)
  4. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  5. על הדגל (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

תולעת יעקב

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

התעשיה הגדולה עומדת עתה בסופו – ואולי בתחלתו – של מאורע גדול. מאות אלפי “אנשים שחורים”, העובדים במכרות-הפחמים באנגליה, מרדו בבעליהם. לפני חמשה שבועות מרדו ועד עתה שבת-שבתון במלכות-הפחם האדירה ואין מזון למניעי-העולם.

עוד לפני כמה שנים אמר אחד מן הגדולים שבנותני-העבודה: “בשעה שראיתי, שפועלים שובתים מוציאים גם פסנתרים למכירה, נעה הארץ תחת רגלי”. ואף-על-פי-כן לא ידעו נותני-העבודה, כמה גדל כבר כחו של העובד. “השביתה השחורה” של עכשו פקחה עינים רבות. מספר הכוֹרים, השובתים עתה באנגליה, מגיע למיליון נפש. עוד כמיליון פועלים נשארו בלי עבודה, משום שמחוסר-פחם נזדעזעו באנגליה כל מקצועות התעשיה. משלש מאות חמשים אלף פועלים נטלה עבודתם למחצה. במיליוני הפועלים הללו תלויות עוד מיליוני נפשות – נשים וילדים. השביתה נמשכת זה חמשה שבועות, ובכל-זאת קופת-השביתה עדיין לא דללה והשובתים עדיין לא נוצחו.

לא די שלא נוצחו, אלא שכבר נצחו. כשראה אסקביט, ראש-הממשלה, שאין תקוה לפשר בין נותני-העבודה והעובדים ולשים קץ “לאסון הלאומי”, כפה את ההר על נותני-העבודה: הכניס לבית-הנבחרים הצעה לקבוע חוק, שכל בעל-מכרה יהא חיב מעתה להעלות לפועליו מינימום ידוע של שכר. פירושו של חוק זה: מכאן ואילך ידע הכורה, שכח שריריו איננו עוד דבר, שערכו מוטל תמיד בספק, אלא “מטבע”, אם אפשר לאמר כך, שיש לה ערך ידוע וממנו אין להפחית. ולא עוד: מכאן ואילך ידע הכורה, כי אין הוא פועל בלבד, אלא גם שותף לעצם המפעל, כלומר לא רק פועל במכרה, כי-אם, במובן ידוע, גם בעל המכרה. ומי יודע, מה תהיינה תוצאותיהן של ההכרות החדשות האלה, הנִטָעות מעתה גם בלבו של העובד וגם בלבו של נותן-העבודה? מי יודע, אם “שביתה שחורה” זו אינה פתיחה ל“שדוד המערכות” בממלכת הרכוש והעבודה?

ובצדן של הידיעות, הבאות יום-יום מאוּאֶלס, “האדמה השחורה”, אנו מוצאים גם ידיעה קטנה זו: “מפני שביתת הכורים העמיד “ועד שליחי-הקהלות” אנשים מיוחדים בחבל השביתה – לפקח על מצב-הרוחות שם בנוגע ליהודים”…

ובקראנו את הידיעה הקצרה הזאת הלא נשאל את נפשנו:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.