מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על קברוֹ של אלכּסנדר זייד

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ו, 1946

סוגה:

שפת מקור: עברית

מכּל קצוי הארץ בּאוּ אליך חבריך, זייד. ראשוֹני הראשוֹנים וּצעירי הצעירים. יוֹם יוֹם אנוּ קוֹלטים חצים ויוֹם יוֹם אנוּ מאבּדים אבידוֹת. וּכבר אין בּנו כּוֹח לכאוֹב את מכאוֹבנוּ. וּבכל זאת חרדנוּ כּוּלנוּ לפּרידה ממך. הלא אתה היית אחד היחידים המגַשרים, גשר חי היית בּין ראשוֹני הראשוֹנים לבין צעירי הצעירים. ועוֹד בּימים האחרוֹנים לחייך זכית לראוֹת את הנוֹער שאתה קראת לוֹ לבוֹא ולהיוֹת לקבוּצת רוֹעים בּהרי שיך־אַבּריק, עוֹלה להתישבוּת על האדמה הסמוּכה, אשר אתה תבעת שנים רבּוֹת את השלמת גאוּלתה בּשמירה, בּעבוֹדה עברית.

שלוֹשים וארבּע שנים עמדת תחת מטר כּדוּרים; מאז קיבּלת את המכּוֹת הראשוֹנוֹת בּכרמי זכרוֹן־יעקב אשר שמרת. אפשר היה כּבר להאמין כּי הכּדוּרים אין להם שליטה עליך, וכי עוֹד נזכּה לראוֹתך זקן־שוֹמרי־היערוֹת של הקרן הקימת, מגַדל דוֹרוֹת לחיי גבוּרה וצדק. לא זכית, לא זכתה צפּוֹרה, לא זכוּ בּניך וגם אנחנוּ לא זכינוּ לראוֹת את המשך חייך. למראשוֹתיך עוֹמדים זקני חבריך וּצעירי חבריך, וּמאחריהם עוֹמד כּלל העוֹבדים בּארץ, וּתנוּעתנוּ החלוּצית בּגוֹלה. יקרת לנוּ, כּי על כּן יוֹתר משידעת למוּת ידעת לחיוֹת. היית בּחייך, בּכל חייך, לסמל הגבוּרה, אך לא רק לסמל של גבוּרה, כּי אם גם של צדק, של מַצפּוּן, של אחריוּת. ההיפך הגמוּר מן הגבוּרה המזוּיפת. ידעת כּל ימיך, כּמוֹ שיוֹדעים רק מעטים, לחיוֹת חיי חלוּץ, חיי חבר, חיי אָב לבניו, חיי משפּחה. ידעת להקים בּית בּישׂראל, בּית זייד, שיהיה תמיד מקלט לנוֹדדים וּמרכּז לאנשים אוֹהבים, מַעריצים ולוֹמדים מדרכיך.

ידעת, זייד, ימים מרים. היוּ ימים שההסתדרוּת נדרשה להגן עליך ועל זכוּת יצירתך מפּני חברים. היוּ ימים וחבריך הקרוֹבים נדרשוּ להגן עליך, על זכוּתך למקוֹם שמירתך. אך קצרה יד חבריך להגן עליך מפּני הכּדוּר האחרוֹן. וּבלילה אכזרי, בּליל גבעת־עדה, נעקר גם האֶרז הזה מיערוֹת הקרן הקימת, מיערוֹת החלוּציוּת המלבלבים.

הרחוֹקים שמעוּ עליך כּאיש הגבוּרה הטהוֹרה. אנחנוּ ידענוּך גם כּאיש התנוּעה. זכוּרים הימים הראשוֹנים בּעוֹד היינוּ קוֹמץ קטן, וקוֹמץ זה עדיין לא הכּיר את עצמוֹ ואת חבריו. עוֹד לא היתה לנוּ לשוֹן אחת, עוֹד לא התגבּרנוּ על פּירוּדי הילדוּת. אך למרוֹת המחיצוֹת היוּ אנשים, אשר בּדבּרם היוּ הכּל מטים אוֹזן לשמוֹע לדבריהם. אלכּסנדר זייד לא היה מן הנוֹאמים, כּבד־לשוֹן היה, את מחשבוֹתיו היה מבּיע בּגמגוּם. אך כּאשר קם לוֹמר את דברוֹ ידענוּ: כּאן מקוֹר, כּאן נוֹבע מַעין חי. כּאן אדם שוֹאב ממעמקיו.

וּבבוֹא שעת האיחוּד היה זייד, כּמוֹ שהוּא, בּדמוּתוֹ וּבחייו, ממסַמלי תוֹכן האיחוּד. מסביב לוֹ וּלדוֹמיו התלכּדה ההסתדרוּת. אלה הם שגוֹרמים לה להיוֹת מה שהיא בּחיי הפּרט וּבחיי העם, וכאלה מַקנים לה את האֵמוּן הגדוֹל. לאחדוּת משפּחת העוֹבדים אנוּ זקוּקים עתה, כּשהכּל מסביבנוּ נסער, יוֹתר מאשר בּכל זמן שהוּא. ואת נחלת זייד נשמוֹר. את הפּינה הזאת נקדש. הבּית אשר בּנה זייד יהיה יקר לכוּלנוּ. וּבלכתנוּ מפּה נביא אתנוּ לכל אשר נבוֹא את הקשר לאדם ולמקוֹם.


תמוּז תרצ"ח.

ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. אל הרצל (מאמרים ומסות)
  2. מיכה יוֹסף בּרדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  3. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  4. קַרל נֶטֶר (מאמרים ומסות)
  5. שאלה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

השופטים את ציון

מאת יוסף יושעה ריבלין (מאמרים ומסות)


בשעה שהראה הקב“ה לאדם דור ודור ודורשיו, דור ודור וסופריו ושופטיו וחכמיו, בלי ספק על דורנו זה – זה דור דורשיו ע”י כתבי העתים – הראהו את כתבי העתים וספריהם. כי מה הם חכמי הדור ומאוריו ומדריכיו ושופטיו מבלעדם. כי הם העומדים על פסגת מרום ישראל. הם הצופים ומביטים מסוף העולם ועד סופו, וכל באי עולם יעברון לפניהם כבני מרון. עיניהם משוטטות בכל הארץ. עיניהם כגויים תצפינה, הם הפוקדים מעשה כל איש ותחבולותיו, וגם כל היצור לא נכחד מהם, ושופטי צדק הם. לפניהם אין משוא פנים ואין מקח שוחד.

בא וראה עד כמה רחקה מהם נשיאות פנים, כי גם על ציון בית חיי רוחם וחמדת נפשם חרפה לא נשאו. ולא כסו על עונה הנכתם בבית משפטם ולא יועיל כל כפר וכל הצטדקות, כי אין משוא פנים בדין, וגם אין עדים ואין ראיה ורק מפי ההשפערה ומפי מוזרות בלבנה או מפי בת קול יצאו התלונות, אין משוא פנים ואם עידי מעשה יצאה, עידי הרהור לא יצאה, והיא נשענת גם על דברים שבלב (המליץ גליון 53 בהוספה), היא תשא את עונה בכלמות וריק, וגם אם תכבס בנתר ותרבה ראיות והוכחות כי חפה היא מפשע, וגם כי תזעק ותשוע, מאיזה טעם דנתוני, דרשו משפט, דרשו היטב חקרו ודרשו אם עשיתי זאת, אם יש עול בכפי. הם עוד יכלימוה ויגערו בה, והדין דין אמת כי אין משוא פנים בדין, והיא יושבת וראשה חפוי, טענותיה הסתתמו, והכרוז יוצא מלפניהם: חטא חטאה ירושלם, והיא לוקה בבית דין, כי אין משוא פנים בדין.

בנוהג שבעולם, כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום. אחד יוצא מב“ד חייב ואחד זכאי. והקריב החייב את משפטו לפני ב”ד אחר גבוה מרום מראשון.

וישראל בזמן שהיו שרוין על אדמתן ושופטים ושוטרים היו להם בכל שעריהם, והיה כי יפלא מהם דבר למשפט, וקמו ועלו אל בית המשפט הגבוה שבלשכת הגזית, אשר תורת אמת היתה בפיהו, ומשום הוראה יצאה, כי ציון תצא תורה.

ציון היא דורשת כיום מאת שופטיה, להגביה משפטה ודינה ולהקריבה לפני ב"ד הגדול שבלשכת הגזית במרום הר הקדש גבעת ירושלם! והלא תדעו מי המה השופטים אשר שמה ישבו כסאות למשפט? “המעשים!” אותם המעשים בעצמם, אשר בהם נתחייבה בבית דינכם, אותם המעשים בעצמם כמו שהם, והענינים כמו שהם; הם השופטים, הם העדים הם המליצים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.