מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אוֹטו רוֹזנבּאוּם

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ו, 1946

סוגה:

שפת מקור: עברית

לא רבּים בּציבּוּר שלנוּ הכּירוּ את אוֹטוֹ רוֹזנבּאוּם. היה זה אחד מן המין האנוֹשי המוּבחר אשר ידיהם בּוֹנוֹת את המפּעל וּמוֹחם הוֹגה את מחשבת התנוּעה.

בּשבילי אבידת אוֹטוֹ רוֹזנבּאוּם היא אבידה אישית גדוֹלה. מַצפּוּן עמוֹק, מחשבה עצמית, כּוֹח הכרעה – לאחר לבטים רבּים – כּוֹח הכרעה אישית.

כּל דוֹר עליה מביא את אישיו. כּשהדוֹר זוֹכה הרי הם גדלים עם דוֹרם וּמטבּיעים את חוֹתמם עליו. העליה המערבית של עשׂר השנים האחרוֹנוֹת היה לה מזל קשה. היא איבּדה כּמה אנשים אשר נוֹעדוּ להם עתידוֹת. המפעל החלוּצי של העליה הגרמנית איבּד חברים כּמו אלפרד וַן-דֶר-וֶלדֶה, כּמוֹ זאב אוֹרבּך – אנשים בּעלי שיעוּר קוֹמה; העסקנוּת הציבּוּרית שבּאה מן המערב איבּדה בּמשך זמן קצר אנשים כּמוֹ הוּגוֹ הרמן, אלפרד בּרגר, מַרסֶל לב – אנשים אשר עוֹד בּחוּץ-לארץ הדריכוּ את העליה הזאת.

אינני יוֹדע אם אוֹטוֹ רוֹזנבּאוּם היה ידוּע בּרחבי העליה הגרמנית. הוּא היה אדם נתוּן כּוּלוֹ לחייו החלוּציים, לחייו הפּנימיים, למחשבתוֹ וּלמעשהוּ. חין ערכּוֹ לא ירד על ידי כּך. הוּא היה אחד המעטים בּעליה המערבית, אשר לא רק חיפּשׂ את הדרך למקוֹר העברי, אלא גם מצא אֹותה. אחד המעטים אשר הכּה שרשים לא רק בּשׂפה העברית, אלא גם בּספרוּת העברית. שעל שעל כּבש לוֹ שטחים נכבּדים; חייו הקיבּוּציים היוּ עמוּקים וּבעלי תוֹכן, גם בּהם חיפּשׂ וּבחיפּוּשׂיו ידע לשמוֹר אמוּנים לערכים עיקריים.

הוּא נעקר מאתנוּ בּעצם עבוֹדתוֹ כּחוֹרש האדמה החדשה בּדרוֹם, אשר אנוּ מקוים לראוֹתה קשוּרה בּשמוֹ של דב הוֹז. ועוֹד בּטרם זכה השטח להיוֹת לישוּב וּכבר נפל החוֹרש הראשוֹן שלוֹ.

אלוּל תש"א


ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. אל הרצל (מאמרים ומסות)
  2. מיכה יוֹסף בּרדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  3. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  4. קַרל נֶטֶר (מאמרים ומסות)
  5. שאלה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

גזלנים

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

(רשימות עט-עופרת)

ביפו היה בעל חנות-מכולת בנוה-צדק; בפתח-תקוה, חדשים אחרי הגירוש (בגירוש ראשון הכתוב מדבר), רכש לו חמור קרוח ונמוך כסייח בן-יומו, כחוש כמוהו, כבעליו, ועגלה קטנה על שני אופנים, כאילו לשם משחק בשביל ילדיו הפעוטים, שני בני-הזקונים, והתחיל עוסק בהעברת חפצים ממקום למקום בשכר.

והתפרנס.

ביפו, בנוה-צדק, היה גר בשלושה חדרים מרווחים על יד חנותו, שלושה חדרים עם מרפסת ומטבח ומרתף וחצר רבועה וברז מים מיוחד לו לבדו, וציפה אשתו לא חלתה אלא פעם או פעמים בחודש – בכל אופן, לא הרבה; בפתח-תקוה השיג לו אורוה אחת קטנה סגורה על יד השוק, ושם גם המטבח (בחוץ – רוחות) וגם משכב האשה והילדים על המיטה האחת, שהובאה בימים האחרונים בעגלה הקטנה (היו יכולים להביא עוד מיטה מיפו – השיגו רשיון לזה! – אלא שאין מקום בעדה באורוה); מלבד ציונה, הבת הבכירה, המפונקת, שישנה על שני ארגזים מצורפים ומלאים כלי-בית שונים; וציפה אינה קמה מעל המיטה המשותפת לכל בני הבית אלא פעם או פעמים בשבוע – המלריה עושה בה שמות.

ביפו למדה ציונה בגימנסיה, ויתר הילדים, הזכרים, ב“תחכמוני” (שני הפעוטים, בני-הזקונים, עוד לא הגיעו לגיל של בית-ספר). בפתח-תקוה לומדים הילדים הזכרים בתלמוד-תורה, הפעוטים הולכים אל הגן, וציונה, למגינת לבה, יושבת בית ו“מפסידה שנה”, כי בבתי-הספר הפתח-תקואים אין “קורס” בשבילה.

והיא מתגעגעת וכותבת מכתבי-מזכרת לחברותיה הגולות בשומרון ובגליל, כי

“בטח אין באף מקום גימנסיה כגימנסיה עברית הרצליה”

“מיפו גימנסיה הרצליה מה יפה השם הזה ומה נעים”

“מצלצל כמה לבבות שואפות לשם זה כי לב מי לא”

“שואף לשם זה”.

וכו' וכו'; ו“במקום בול – נשיקה ציונית חמה”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.