מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אוֹטו רוֹזנבּאוּם

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפלגת פועלי ארץ ישראל; תש"ו, 1946

סוגה:

שפת מקור: עברית

לא רבּים בּציבּוּר שלנוּ הכּירוּ את אוֹטוֹ רוֹזנבּאוּם. היה זה אחד מן המין האנוֹשי המוּבחר אשר ידיהם בּוֹנוֹת את המפּעל וּמוֹחם הוֹגה את מחשבת התנוּעה.

בּשבילי אבידת אוֹטוֹ רוֹזנבּאוּם היא אבידה אישית גדוֹלה. מַצפּוּן עמוֹק, מחשבה עצמית, כּוֹח הכרעה – לאחר לבטים רבּים – כּוֹח הכרעה אישית.

כּל דוֹר עליה מביא את אישיו. כּשהדוֹר זוֹכה הרי הם גדלים עם דוֹרם וּמטבּיעים את חוֹתמם עליו. העליה המערבית של עשׂר השנים האחרוֹנוֹת היה לה מזל קשה. היא איבּדה כּמה אנשים אשר נוֹעדוּ להם עתידוֹת. המפעל החלוּצי של העליה הגרמנית איבּד חברים כּמו אלפרד וַן-דֶר-וֶלדֶה, כּמוֹ זאב אוֹרבּך – אנשים בּעלי שיעוּר קוֹמה; העסקנוּת הציבּוּרית שבּאה מן המערב איבּדה בּמשך זמן קצר אנשים כּמוֹ הוּגוֹ הרמן, אלפרד בּרגר, מַרסֶל לב – אנשים אשר עוֹד בּחוּץ-לארץ הדריכוּ את העליה הזאת.

אינני יוֹדע אם אוֹטוֹ רוֹזנבּאוּם היה ידוּע בּרחבי העליה הגרמנית. הוּא היה אדם נתוּן כּוּלוֹ לחייו החלוּציים, לחייו הפּנימיים, למחשבתוֹ וּלמעשהוּ. חין ערכּוֹ לא ירד על ידי כּך. הוּא היה אחד המעטים בּעליה המערבית, אשר לא רק חיפּשׂ את הדרך למקוֹר העברי, אלא גם מצא אֹותה. אחד המעטים אשר הכּה שרשים לא רק בּשׂפה העברית, אלא גם בּספרוּת העברית. שעל שעל כּבש לוֹ שטחים נכבּדים; חייו הקיבּוּציים היוּ עמוּקים וּבעלי תוֹכן, גם בּהם חיפּשׂ וּבחיפּוּשׂיו ידע לשמוֹר אמוּנים לערכים עיקריים.

הוּא נעקר מאתנוּ בּעצם עבוֹדתוֹ כּחוֹרש האדמה החדשה בּדרוֹם, אשר אנוּ מקוים לראוֹתה קשוּרה בּשמוֹ של דב הוֹז. ועוֹד בּטרם זכה השטח להיוֹת לישוּב וּכבר נפל החוֹרש הראשוֹן שלוֹ.

אלוּל תש"א


ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. אל הרצל (מאמרים ומסות)
  2. מיכה יוֹסף בּרדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  3. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  4. קַרל נֶטֶר (מאמרים ומסות)
  5. שאלה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

השושנה

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

הפסח ממשמש ובא, הימים ימי אביב, ובגן הסאַכּסי יתגלו בקרוב השושנים.

אתה אוהב במקצת שושנים? בבת-השׂחוק שלך מסביב לשׂפתים מכיר אני, כי אמנם כן! אַי, איזה שלהבהבות הודלקו בעיניך! אל תכסה עליהן בעפעפיך! בהן צדקי – לא אגלה לשום בן-אדם! אך הואיל ואתה אוהב, סַפּר אַספּר לך מעשׂה בשושנה…

פעם אחת היתה שושנה.

צמוֹח צמחה בגן צבּוּרי (אולי בגן הסאַכּסי), על המדשאה, סמוך לשׂדרה, על שׂיח דוקרני.

בשעה שאחיותיה כבר מזמן שכחו את פריחתן, היא עדיין צעירה וירוקה היתה. היא סָבלה עוד בימים ההם ממחלת החיוָרון: דמה היה מועט וקלוש, והיתה מתביישת להראות פניה לעיני העולם. היא התחבאה העמֵק והתחבא בין הקוצים.

רק בלילות שקטים היתה משתרבבת ומוציאה ראש, פוקחת עין מציצה באחיותיה ובאחיה, כל הפרחים המאושרים בחייהם ובאהבתם, והיתה נושׂאת את מבטה הנוגה מעליהם ותולה אותו בשמים הכחולים הטהורים, בטענה אילמת אך בכיינית אל אלהים, מפני מה שכח אותה היחידה בלבד, אותה היחידה קפּח, ולה היחידה נתן נעורים כאלה של עצב, של בדידות…

אבל דבר זה לא היה נמשך הרבה. עד מהרה היתה נפחדת מפני משהו, ונחרדת היתה חוזרת ומתחבאה בתוך השׂיח. פתאום נדמה לה – יורים; כך נתפקעו באזה מקום, למזל טוב, כמה פקעים. הנה נשמע קול אנחה – כך גוסס עוד אישהו בחול פרח שנדרס… נשמעים קולות גרוניים ואנפיים – משַׂחק-בקלפים מאחר-בנשף מהלך בשירה ושכרותו בחוץ תרוֹן.

אף-על-פי-כן אין היא בטוחה, אם היא רואה ושומעת כל זה בהקיץ או רק בחלום. לפעמים נדמה לה, שכל חייה אינם אלא חלום… שאין היא אלא קוץ רגיל ופשוט, ושושנה רק בעולם הדמיון! שהיא תתעורר בקרוב ובמהרה – והנה היא מחוּדדת ומעוקמת ומלאה עסיס ארסי, צורב!


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.