מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חייו ולא-מותו של אהל-מפקדה זקן

מאת: אריה סיון

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: עכשיו; תשכ"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַלּוֹחֲמִים פֵּרְקוּ אֶת

תַּרְמִילֵי הַמּוּעָקָה, אֲשֶׁר

אִבְּנוּ עַצְמוֹתֵיהֶם

הַרְבֵּה שָׁנִים מְבֹעָתוֹת;

גַּם הֶעָרִים קָבְרוּ

אֶת כָּל תִּלֵּי

הַזִּכְרוֹנוֹת

וְרַק

הָאֹהֶל שֶׁנּוֹלַד

לְקוֹל תְּרוּעָה שׁוֹחֶרֶת־קְרָב

שֶׁל חֲצוֹצֶרֶת־אַבִּירִים,

חָנַט

בְּקַנָּאוּת־זְקֵנִים אֶת

הַיָּמִים הַחֲרוּכִים

בֵּין קִפּוּלָיו הַמַּסְרִיחִים.

כִּי, פָּשׁוּט,

מִלְּבַדָּם

לֹא נוֹתַר לוֹ דָּבָר –

רַק עָבָר

שֶׁנִּגְמַר

בְּזִקְנָה רְטוּנָה

בְּמַחְסָן מְמֻרְמָר

וֶאֱמוּנָה

אֵיתָנָה

כִּי אֹהֶל מִפְקָדָה

אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְעוֹלָמִים

לְעוֹלָמוֹ.


מַשָּׂאִית

חַסְרַת־יִחוּס

נָשְׂאָה אוֹתוֹ בְּנוֹף

חֲסַר־עִנְיָן

כִּי

שִׂיחֵי הַצַּבָּר בַּחוֹלוֹת הָרַכִּים

וַעֲצֵי הַתָּמָר עַל

קְבָרוֹת נִשְׁכָּחִים אֵינָם

קַיָּמִים לְגַבָּיו אִם אֵינָם

מֻקָּפִים עִגּוּלֵי

עִפָּרוֹן עַל

גּוּפֵי הַמַּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת

וְאַף מִמֵּילָא

לֹא הִרְהֵר אֶלָּא

בַּשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה

כַּאֲשֶׁר

יִפָּרֵשׂ וְיֻצַּב

וְקִרְבּוֹ עַל קְרָעָיו

יִמָּתַח עַל כְּרָעָיו

וְכָל הַשִּׁרְיוֹנִים

הָרוֹקְעִים לְאֵי־שָׁם

וְהַתּוֹתָחִים הַהוֹזִים אֶת אִשָּׁם

יִשְּׂאוּ אֵלָיו דוּמָם

עֵינַיִם דְּחוּלוֹת

וְסַמַּל־מִבְצָעִים

חָשׁוּב־בְּעֵינָיו

יִמְנַע הַכְּנִיסָה אֶל

מִקְלַעַת גְּדִילָיו

מִכָּל

הָאֲנָשִׁים, שֶחֶבְלֵיהֶם

תְּלוּיִים בַּחֲבָלָיו.


לַזְּקֵנִים

סַבְלָנוּת. הָאֹהֶל

מַמְתִּין לִפְרִישַׂת

הַמַּפּוֹת, לִתְנוּעַת הַמַּקֵּל

הַמַּחְלִיק עַל הַחוֹף, הַדּוֹהֵר

בַּכְּבִישִׁים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף

הַיּוֹרֵד בַּנְּחָלִים

הִתְפַּתֵּל וַעֲקֹף –

וּלְשַׁדּוֹ

הַמְאֻבָּק

פּוֹרֵץ לַמֶּרְחָבִים

לְאֹרֶךְ הַקַּוִּים,

לְאֹרֶךְ הַקַּוִּים.

אֵין לוֹ

שְׁאֵלוֹת. אַף

פַּעַם לֹא הָיוּ. הוּא

יִדְבַּק בְּעִקְבֵי מִלְחַמְתּוֹ

כְּאוֹהֵב שֶׁאִבֵּד אֶת אוֹנָיו

אַךְ לֹא

אֶת הִבְהוּב תִּקְוָתוֹ;

וְגַם אִם

יְקֻפַּל וְיִקָּשֵׁר בְּחֶבֶל

וְיִתְנַמְנֵם בְּמַשָּׂאִית

שֶׁתְּחָרֵף דַּרְכָּהּ

תָּמִיד

תָמִיד מֶרְחָק שֶׁל

יְמָמָה

מִבֶּכִי הַפְּגָזִים

מִפַּחַד הַמּוֹקְשִׁים

תּוֹחֶלֶת הַגּוּפוֹת –

כָּמֹהַּ

יִכְמַהּ

לִפְרִישָׂה־מֵחָדָשׁ

וְיִשְׁמַע אֶת

קְפִיצֵי הַדֻּמִּיָּה הַנִּדְרָכִים

בִּקְבוּצַת־פְּקוּדוֹת

נִלְפֶּתֶת

קוֹל דְּמָמָה דַקָּה

הַמְשַׁלֵּחַ גַּלְגַּלִּים

וְשַׁרְשְׁרָאוֹת וַאֲנָשִׁים

עַל

הַחִצִּים הַמְעֻקָּלִים

שֶׁלַּמַּפּוֹת.

אריה סיון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אריה סיון
יצירה בהפתעה
רקע

ערב הקונגרס התשיעי

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

1

ערב קונגרס-ובמקום התרוממות הרוח הגות-רוח, קשרי הציונות, בתור חזון-עם, במה הוא נכרת עכשו? מי יודע, אם עולה הוא למעלה ואם יורדת היא למטה מדוע ריקה היא מתוכן חדש אין התלהבות, אין התמכרות, אין סערת רוח? "כחותינו היוצרים, – אלו שיש לנו, מדוע עומדים הם מנגד לציונות? מדוע אין היא נעשית חזון-לבם ומדוע אין הם נעשים נביאיה-מבשריה? ועוד ועוד שאלות ותמיהות, שמשמעותן היחידה היא: שמא הגיעה שעת סלוק-שכינה?

ונפלא הדבר. הגות-רוח קשה זו באה לידי גלוי דוקא עתה, בשעה שישרי-הלב ונקיי הדעת שבמתנגדינו מרכינים את ראשם בכבוד כלפי הציונות, הנה כן, זה עתה שמענו אחד מן המעולים שבמתנגדי-הציונות מודה ב“אפשרות לברוא שם (בארץ-ישראל) מרכז עברי חפשי עם תרבות לאומית נקיה וחשובה יותר מאשר בגולה”, והוא מוסיף: אף כי רוב האומה ישאר בגולה, ובארץ-ישראל יתערה רק מעוט, אשר ילך ויגדל, נשאף שם-ובלי ספק בהצלחה מרובה יותר מאשר בגולה-למדרגה עליונה של חרות לאומית ותרבותית", ולא עוד, אלא שהמעוט הארצישראלי, שמתוכו יינק את טהרתו הלאומית ולא יהיה זקוק לחזוק מן החוץ, הוא העתיד להעשות אחד הגורמים, אשר ישמרו על קיומו הלאומי של הרוב בגולה1… אלו לא ידענו… מי הוא בעל-הדברים האלה, רשאים היינו לחשוב, כי פיו של ציוני מדבר אלינו, ושוב שמענו לפני ימים אחדים לסופר אחד, שודאי לא יבוא בטרוניא עלינו אם לא נחשיד אותו בציונות, “מגלה בלחישה שאין הוא יודע בחיים היהודים בימים האחרונים לקרוא בשם עוד רעיון אחד יפה ומקורי, כאותו הרעיון החדש- ישן לבנות את חרבות ארצנו, להקים ישוב של יהודים בארץ-אבותינו”2

מתנגדי הציונות רואים את השכינה שרויה עליה ומרכינים לה את ראשה בכבוד, ואנחנו-רוחנו חובלה בקרבנו ואל לבנו מתגנב פחד נורא של סלוק-שכינה! ולמראה החזיון המוזר הזה נשמעת תלונה: “אנחנו הציונים, הננו באמת בכיינים ובעלי מרה שחורה. אנו מחטטים ומנקרים יותר מדי, אין דבר משמחנו, אין דבר מספק אותנו, וכל מה שיש לנו הוא כל-כך קטן, כל-כך פעוט בעינינו… רעבתנים רוחניים אנחנו”3


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.