מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[על חכמות דרכים - שער]

מאת: אבות ישורון

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; תשנ“ה 1995-תשס”א 2001

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִדַּבֶּשֶׁת אֶל דַּבֶּשֶׁת אֲסוּרִים

(מאצל דפים שיבואו)


שירי הראשון שנדפס הוא אהבת נעורים שלי בארץ ישראל. נושאו ארץ־ישראלי־ערבי, ושמו: “צום וצמאון”. צום – זה אני, צמאון – זו האדמה. צום – זה אלדין, צמאון – זו חלימה. אנו מקיימים פגישותינו, אני והשיר, בדרך ההדברות. נדברים אנו בנוגע למקום ולזמן של הפגישה: אם ברחוב ואם בבית. ואם בחדרי נפשות ואם בבית דין ואם בחדרי לבבות ואם בשוק.

יש ואני זועק לשיר והשיר כורז לי כרוז – השיר הזה.

אך תמיד תוקע לי הגמל צווארו, לראות מה אני כותב, כמו הדובה הגדולה מעל בית הבימה, אל חדר המדרגות האפל.

אבות ישורון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

דם יהודי אלג'יר

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

פּרטים, הסבּרוֹת, תיאוּרים מתחילים להגיע אלינוּ. אך לנוּ, ליהוּדי ארץ-ישׂראל, אשר ימי חוֹדש אב ההם עוֹמדים תמיד נגד עינינוּ, כּאילוּ לא לפני חמש שנים, אלא רק אתמוֹל נפל הדבר ההוּא (האוּמנם עד סוֹף ימינוּ נישׂא זאת בּקרבּנוּ?), לנוּ לא היה צוֹרך בּפרטים האלה. ידענוּ אוֹתם מאלינוּ, ברגע הראשוֹן, כּשקראנוּ את הטלגרמוֹת.

ידענו, כּי מוֹשל אלג’יריה ודאי היה בּשעת מעשׂה בּחוּפשה, וכי כּמה מאנשי-שלטוֹן אחרים לא היוּ בּארץ. לא היינוּ משתוֹממים, אילוּ ספּרוּ לנוּ שגם ראשי הציבּוּר היהוּדי נעדרוּ אז בּמקרה והיוּ בּנסיעוֹת. ידענוּ, שהמשטרה לא עשׂתה את חוֹבתה. כּי ניטל ממנה הרצוֹן להגן על המיעוּט כּשהוֹא נתקף על-ידי אוֹתוֹ הרוֹב, שמתוֹכוֹ היא מגוּיסת. ידענוּ, שההסבּרה הראשוֹנה ודאי תהא: מעשׂה בּיהוּדי שהעליב את דת אנשי המקוֹם. ההסבּרה השניה תהא “מעמיקה” יוֹֹתר, סוֹציוֹלוֹגית-מדעית ממש: היהוּדים מנצלים. הבינוֹנוּ שימָצא עתוֹן מבוּדד וּמיוּשב בּדעתוֹ, אשר יחד עם גינוּי חריף של הפרעוֹת וגינוּי נימוּסי וזהיר של השלטוֹנוֹת,יטיף מוּסר ליהוּדים הקיצוֹניים. ידענוּ, שימצא עתוֹן מהפּכני, מבּית-מדרשה של מוֹסקבה, אשר יברך את “השלהבת הראשוֹנה הזאת של התקוֹממוּת ילידי המקוֹם נגד האימפריאליזם הצרפתי”. וידענוּ גם, שהתמוּנה הרשׂמית תהיה: קטטה בּין שני מחנוֹת של פּראים למחצה.

ואחרי שראינוּ שהפּרעוֹת נמשכוֹת יוֹם ויוֹמַים ושלשה ימים, לא השתוֹממנוּ להוֹדעה המנחמת והמרגיעה של מוֹשל אלג’יר: אף אירוֹפּי אחד לא סבל מהמהוּמוֹת – רק יהוּדים בּלבד. אכן, אילמלא “בּלבד” זה, היוּ הפרעוֹת נפסקוֹת בִן שעוֹת מספּר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.