לַבַּת הַבְּחִירָה
שָׂרָה שַׁפִּירָא
עַל נְהַר דִּינָא בַּמְּצוּדָה
מֵעִיר הַבִּירָה
מִנְחָה מֵאֵת יְהוּדָה
אֲפִיקוֹמָן לִסְעֻדָּה.
יְדִידָתִי!
אֶתְמוֹל לְהַגִּיד לָךְ שָׁכַחְתִּי
כִּי בַּמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַחְתִּי
יֵשׁ פְּשָׁט וְיֵשׁ סוֹד:
אֶת הַפְּשָׁט כְּבָר תֵּדְעִי
אַךְ סוֹדִי לֹא תִמְצְאִי
עַד הַגִּיעֵךְ עַד הַיְסוֹד.
תענית אסתר, תרנ“א ספ”ב.
אַחֲרֵי אָכְלֵךְ אֶת הַמַּמְתַּקִּים בַּתְּחִלָּה
אִכְלִי גַּם אֶת זֹאת הַמְּגִלָּה.
-
המשורר שלח לה משלוח מנות לפורים תבה מלאה ממתקים, ובשולי התבה מתחת להממתקים מצאה את הגליון הזה. ↩