מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עַל גַּלְגָלִים

מאת: אהרן אמיר

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, אֵינִי רוֹאֶה כָּל טַעַם

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, הַכֹּל אָבוּד מֵרֹאשׁ –

מֵרֶגַע הוֹצִיאֵנוּ צִוְחַת־צִיּוּץ נוֹקֶבֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ־שִׁנַיִם, קוֹלֵט חַמְצָן רִאשׁוֹן

שֶׁל אֶרֶץ־הָאָדָם


הַכֹּל הָיָה אָבוּד מֵרֶגַע שֶׁהִתְחַלְנוּ

לִנְשֹׁם, לִינוֹק, לִזְחֹל, לִצְחֹק, לִלְטֹשׁ עֵינַיִם

לִרְצוֹת, לִפְחֹד, לִנְטֹר, לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב –

הַכֹּל הָיָה קָנוּי, הַכֹּל הָיָה מָכוּר, וְהַכַּרְטִיס

הָיָה “הָלוֹךְ” בִּלְבַד


אִם אוֹתִי תִּשְׁאַל, אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה

שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ כָּךְ לְהִשְׁתַּקְשֵׁק קָדִימָה,

וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים פֹּה וְלָמָּה נִתְמַהְמֵהַּ –

אִישׁ־אִישׁ וּצְרוֹר תַּחְתָּיו, וְחֶרֶס בְּיָדוֹ, וְתִמְהוֹנוֹ

קוֹפֵא בְּאִישׁוֹנָיו


אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל, אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל,

תֵּיטִיב עֲשׂוֹת כִּפְלַיִם, וְגַם אֲנִי אֶשְׂמַח,

וּבְלִי לִשְׁעוֹת עוֹד שׁוּב לְתַחֲנוֹת־בַּדֶּרֶךְ

וּבְלִי לִמְשֹׁךְ בַּמְּצִלָּה, אוֹסִיף, אוֹסִיף לִנְסֹעַ –

פַּצֵּחַ הַבָּטְנִים, הַקֵשׁ כּוֹסוֹת־הַיַּיִן

וְרִיב וְהִתְבַּדַּח עִם עֵרֶב־רַב־רֵעִים

בַּחֹם הַמְּלֹהָט שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת חַד־סִטְרִית

עַד רֶגַע הַשְׁמִיעֵנוּ קוֹל צָהֳלָה נִחֶרֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ־שִׁנַּיִם, פּוֹלֵט חַמְצָן אַחֲרוֹן

שֶׁל עֵדֶן־הָאָדָם

אהרן אמיר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אהרן אמיר
רקע
אהרן אמיר

יצירותיו הנקראות ביותר של אהרן אמיר

  1. אוב (זכרונות ויומנים)
  2. פִּרְחֵי הָרַע (שירה)
  3. הָגָר (שירה)
  4. עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה (שירה)

לכל יצירות אהרן אמיר בסוגה שירה

לכל יצירות אהרן אמיר

יצירה בהפתעה
רקע

מליצת ישראל על אדמת ישמעאל

מאת דוד ילין (עיון)


בארץ הערבים, ארץ השירה והזמרה מעולם, בין מאות השבטים אשר מלאו את הארץ, ישוב ישבו גם שבטים אחדים מבני ישראל. אך לא על שבטי בני ישראל לתולדותם התישׂבו, גם רובּם לא בשמות ישראל נקראו, כי בשמות ערבים קראו לנפשם ולשבטיהם: בּני קֻרַיְט’ה, בּני אלנצ’יר, בּני בּהדלוכו', אלה הם שמות שבטי יעקב אשר גרו בארץ ההיא.


על אודות אחינו אלה אין לנו כל ידיעה ברורה לדעת עד כמה עשתה ידם חיל בתורה ה' ובספרות העברית, כי לבדד ישבו עם ה' אלה, בין עצי התמרים ותלי החול אשר סבּום מכל עברים, ולא גדל הקשר ביניהם ובין אחיהם אשר ביתר הארצות בכל ימי חיותם על האדמה ההיא. ובהרים האישלם את דגל אמונתו ויקרא: “אמונה במחמד, או מות לפי חרב!”, היתה אחריתם להכּרת פעם אחת. רבים מהם מתו בחרב וכל רכושם היה לשלל בידי הערבים שכניהם, מהם היו אשר נכנעו לקול המושל ויקבלו את התורה החדשה ויתערבו ביתר שבטי הערבים, והשרידים המעטים אשר שרדו הגיעו עד אדרעי (אדרעאת בערבית) אשר מעבר לירדן מזרחה וישבו בה, וכל זכר לא נשאר להם ולכל חילם בתורה ובספרות.


רק שתי חמודות השאיר לנו הזמן מפרי רוח אחינו אלה. ושתי החמודות האלה נשארו גנוזות בספרי הספרות הערבית: שירי אחינו בארץ ההיא, והגדותיהם על דבר הבריאה ואנשי השם הנזכרים בספרי הקודש. ופה הנני אומר לתרגם עברית אחד השירים היפים אשר נשאר לזכרון בספרי המאספים הערבים.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.