נְמָלָה שֶׁמְּזִיזָה גַּרְגֵּר, שֶׁמַּסִּיעָה גַּרְגֵּר אֶל תֵּל,

עָשׂוּי אַתָּה לִמְצֹא בָּהּ עִנְיָן. הוּא הַדִּין בִּתְמוּנוֹת

שֶׁמַּסִּיעִים חוֹלְמִים בַּחֲלוֹמָם, חוֹלִים בְּחָלְיָם, בְּפִנָּה מִפִּנּוֹת

הָעוֹלָם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּקוֹרוֹת

בְּנֵי־אָדָם בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי לִפְנֵי הַנּוֹצְרִי לְחוֹף יְאוֹר־מִצְרַיִם

אוֹ בְּעֵמֶק הַנָּהָר הַצָּהֹב. אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מִן הַדְּבָרִים הַלָּלוּ

שֶׁרַק יִגְּעוּ בִּקְצֵה־צִפֹּרֶן בְּסַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַשּׁוֹאֵל וְיֵשׁ

מֵהֶם, כְּנֶגֶד זֶה, הַמְּעִירִים פִּרְפּוּר בְּמוֹ־קְרָבֶיךָ בְּאֹרַח

אִישִׁי לְגַמְרֵי. צוֹבְטִים בְּטַבּוּרְךָ כִּבְיָכוֹל.

הִנֵּה, דֶּרֶךְ־מָשָׁל, קוֹרֵא אַתָּה בָּעִתּוֹן מֵאֶרֶץ־מֶרְחָק הַמְסַפֵּר

עַל עֶדְנָה שֶׁהָיְתָה לָהּ בָּאַחֲרוֹנָה בְּטַיְוַאן לָאֳמָנוּת שֶׁל

תֵּאַטְרוֹן־הַצְּלָלִים. מָסֹרֶת עַתִּיקָה הִיא זוֹ בְּסִין וְרֵאשִׁיתָהּ

בִּמְלוֹךְ הַקֵּיסָר ווּ לְשׁוֹשֶׁלֶת הַאן; עִנְיָן שֶׁל אַלְפַּיִם

שָׁנָה וְיוֹתֵר. בָּאוּ סְרָטִים וְטֶלֶבִיזְיָה וּכְמוֹ גָּזְרוּ כְּלָיָה

עַל בֻּבּוֹת־הַצְּלָלִים וְלַהֲקוֹתֵיהֶן, עַד שֶׁלֹּא מִכְּבָר הִתְחַדֵּשׁ

בְּסִין בְּיֶתֶר־שְׂאֵת הָעִנְיָן בְּתַרְבּוּתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ. צֶ’ן מִין־שׁוּ

בִּשְׁעָתוֹ יָסַד אֶת לַהֲקַת־פ’וּשִׁינְקָה שֶׁל בֻּבּוֹת־הַצְּלָלִים, הַיְחִידָה

הַפּוֹעֶלֶת כַּיּוֹם בְּטַיְוַאן. עַכְשָׁו מְנַהֲלָה חֲתָנוֹ, שׁוּ פ’וּ־נֶן.

מַדּוּעַ יְדִיעָה כְּגוֹן זוֹ מַעֲסִיקָה אוֹתִי פִּתְאֹם? מַה לִּי

וּלְבֻבּוֹת־הַצְּלָלִים שֶׁל סִין — כְּלוֹמַר, מַה לָּהֶן וּלְהֶמְיַת הַקְּרָבַיִם

שֶׁבִּי? אָכֵן, לְגַבַּי אוּלַי מָשָׁל הוּא זֶה. גַּם זֶה. מְשַׁל־חָכְמָה.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְפַטִּישׁ יוֹשֵׁב־הָרֹאשׁ. לְפַטִּישׁ אַב־בֵּית־דִּין

כְּשִׁבְתּוֹ אֵי־בָּזֶה עַל כִּסְאוֹ, תּוֹבֵעַ אֶת שִׂימַת־לְבָבֵנוּ

וּפוֹסֵק פְּסָקָיו: לְאַחַר שֶׁאֶת עַתּוּדֵי הַשִּׁלְשׁוֹם דָּן אֶתְמוֹל לִנְשִׁיָּה,

גּוֹזֵר הוּא עַתָּה עַל נִדְּחֵי הָאֶתְמוֹל שֶׁיִּהְיוּ נְזָרָיו שֶׁל מָחָר.

אִם תִּרְצוּ, בְּלָשׁוֹן אַחֵר, וּכְרוּחוֹ שֶׁל ג’וֹן מִילְטוֹן: "מְשָׁרְתִים

הֵם גַּם אֵלֶּה שֶׁאַךְ יַעֲמְדוּ וְיַמְתִּינוּ". [וְכָאן שֵׁרוּת, כַּמּוּבָן, בְּהוֹרָאָה

שֶׁל עֲבוֹדַת־אֱלֹהִים.] לָשׁוֹן אַחֵר: עוֹמֵד אָדָם בְּישֶׁר וּמְסִירוּת

וּבְלִי פְּנִיּוֹת, אוֹ עוֹשֶׂה הוּא בֻּבּוֹת־צְלָלִים לִשְׁמָן, לְעוֹלָם

אֵין סִבְרוֹ בָּטֵל אֵין סִכּוּיוֹ בָּטֵל. מָה עוֹד שֶׁמִּמֵּילָא

אֵין בְּעוֹלָמֵנוּ יַצִּיב קַל־וָחֹמֶר אֵין בּוֹ נִצְחִי כִּי

מֵעֶצֶם מַהוּתָם מִתְחַלְּפִים הַדְּבָרִים וּמַה שֶּׁאַךְ תְּמוֹל

לֹא יָכֹלְתָּ לְהַעֲלוֹתוֹ עַל דַּל־שָׂפָה אוֹ אַף לְצַיְּרוֹ בְּדִמְיוֹנְךָ

פִּתְאֹם הַיּוֹם הוּא כָּאן בְּכֹבֶד עֻבְדָּתִי. יֵשׁ אֵפוֹא לְשַׂרְטֵט

מֵחָדָשׁ אֶת מַפַּת הַמַּצָּב: סִדְרֵי־מַעֲלָה הִשְׁתַּנּוּ, דְּפוּסֵי הַעֲרָכָה:

מַה־שֶׁקָּרוּי הַנְּתוּנִים בַּשֶּׁטַח. רַק חֲבָל אוּלַי עַל כָּל

אוֹתָם דּוֹקְטוֹרָטִים שֶׁבְּאַחַת יוּשְׂמוֹ לְקֶלֶס. חֲבָל עַל כָּל אוֹתָן

קַרְיֵרוֹת — אֲקָדֵמָאִיּוֹת וְזוּלָתָן — שֶׁנִּקְשְׁרוּ בַּדֵּרוּג הַמְקֻבָּל, אוֹ

בְּזֶה שֶׁהָיָה מְקֻבָּל עַד־בּוֹא־יוֹם. וּמָה עַל הַגּוּפִים

שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד חֵפֶץ לֹא בָּם וְלֹא בְּשֶׁכְּמוֹתָם וְלֹא בְּגַשְׁמוּתָם

בְּשׁוּב בֻּבּוֹת־הַצְּלָלִים — עִם הָאַגָּדוֹת הָאֲחֵרוֹת — לִמְלֹךְ

בַּתֵּאַטְרוֹן, בָּרְחוֹב, בַּנֶּפֶשׁ?

רַק אֹרֶךְ־רוּחַ. רַק עֲמֹוד וְהַמְתֵּן. וְהוֹחִיל. עַד בּוֹשׁ.

עַד בַּצְבֵּץ, לְמָשָׁל, פִּסַּת־בְּדֹלַח זַכָּה, רִאשׁוֹנָה

שֶׁל מִגְרַשׁ־הַהַחֲלָקָה הַבְּתוּלִי, הַמְסַמֵּא אֲשֶׁר לַמֵּאָה הַ־21.

רֵאשִׁית הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי לַנּוֹצְרִי. אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם

אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. נִדְּחֵי הָאֶתְמוֹל נְזָרָיו שֶׁל מָחָר.

טֶרֶם יָנוּסוּ צִלְלֵי הַבֻּבּוֹת.

טֶרֶם תֶּחְשַׁכְנָה הָרוֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת.

אוגוסט 1980