מַה זֶּה הָיָה לְךָ
שֶׁבָּאַחֲרוֹנָה אַתָּה מַתְפִּיל כָּל־כָּךְ,
מַטְפִּישׁ כָּל־כָּךְ?
אֲנִי הֲרֵי זוֹכֵר אוֹתְךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ,
זֶה כָּךְ־וְכָךְ שָׁנִים…כְּשֶׁהִכַּרְתִּיךָ
הָיִיתָ — אוּלַי לֹא נִקְרָא לָזֶה “מַבְרִיק”
אַךְ בְּהֶחְלֵט שׁוֹקֵק חַיִּים, אִם לֹא שִׂמְחַת־חַיִּים;
נוֹצֵץ וּמְבַעְבֵּעַ, אַךְ גַּם שׁוֹקֵק מַרְדּוּת,
וְלֹא לִשְׁמָהּ כִּי אִם בְּדַעַת וּלְתַכְלִית…הָיָה בְּךָ —
אֵיךְ לוֹמַר? — מַשֶּׁהוּ מְרַעֲנֵן…גָּלְמִי אָמְנָם, בּוֹטֶה, חוֹצֵץ,
אֲבָל עִם זֹאת רַב־זָוִיּוֹת, מַרְהִיב בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו…
בָּסְרִי? וַדַּאי! עַד לְהַקְהוֹת שִׁנַּיִם! אַף
מַרְגִּיז לְהַשְׁחִית בְּחֻמְרַת קַשְׁיוּתוֹ — אוּלָם צוֹפֵן
בְּמוֹ־בָּסְרוֹ אֵיזוֹ מְקוֹרִיּוּת חַסְרַת־תַּקְדִּים בְּחִדּוּשָׁהּ, בְּחֻרְפָּתָהּ,
כּוֹמֵס עָסִיס שׁוֹצֵף, תִּפְאֶרֶת־לַבָּאוֹת!
אָז מַה זֶּה הָיָה לְךָ בָּאַחֲרוֹנָה
שֶׁכֹּה תָּפַלְתָּ, טָפַשְׁתָּ?
הַאִם זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל גִּיל —
מַה שֶׁקָּרוּי, בִּלְשׁוֹן־חֲרוּצִים נְקִיָּה, שְׁעוּעָה,
נִסְיוֹן־חַיִּים, שֶׁהוּא אוּלַי שֵׁם נִרְדָּף לְבִזְיוֹן־חַיִּים?
הַאִם זוֹ רַק עָרְמַת הַבְּשֵׁלוּת הַמְהֻלֶּלֶת —
יְמֵי־שְׁנֵי־אִישׁ בְּהֵעָרְמָם, בְּהִקָּרְמָם, בְּשִׁיּוּפָם, בְּזִיּוּפָם:
שְׁחִיקַת חֻדִּים, פִּחוּס הַזָּוִיּוֹת, סִטּוּף זֶהוּת, הִתְחַיְּכוּת?
אוֹ אוּלַי עֶצֶם הַהִשְׁתַּהוּת בְּכָאן הִיא הַנּוֹתֶנֶת, הַלּוֹקַחַת:
הַהִתְכָּרְסוּת, הַהִתְקָרְשׁוּת, הַהִתְעַכְשְׁווּת — הַמְלֻוּוֹת הַשְׁלָמָה,
שֶׁתְּחִלָּתָה גֹּדֶל־נֶפֶשׁ גֵּאֶה, כַּזָּכוּר וְכַמּוּבָן, וּבִינָה־בְּעִתִּים,
וְחוּשׁ־מִדָּה וְאֹרֶךְ־רוּחַ, וְהֶמְשֵׁכָהּ הִתְקַפְּלוּת צְלֵחָה,
מְעוּכָה נְבוֹכָה דְּעוּכָה, אֵין־בִּינוֹת אֵין־בָּרָק אֵין־אוֹנִים,
וְסוֹפָהּ הַנֶּחֱרָץ, בַּל־יֻסַּג־לְאָחוֹר, הוּא חָכְמַת־הַמִּסְכֵּן
בְּטָהֳרַת־שִׁמְמוֹן־תִּפְלוּתָהּ־סִכְלוּתָהּ?!
אַךְ מִי אֲנִי, לַעֲזָאזֵל, שֶׁאָבוֹא אִתְּךָ חֶשְׁבּוֹן?
מרס 1986