רקע
דוד בן־גוריון
בשעה זו (ארצנו היתה תלפיות)

נאום ברדיו, 11 בינואר 1947


ארצנו היתה בשבועות האחרונים תלפיות בעתונות העולם. ואין כמעט ארץ היכולה להתחרות בכותרות שהחדשות ממנה ועליה זכו להן בעתוני אנגליה, צרפת, ואמריקה. וכמה סיבות לדבר. לארץ זו ולשאלות הכרוכות בה מייחסים חשיבות יתרה, כאשר לא מייחסים לארצות גדולות ממנה פי כמה. הבעיה היהודית — שחריפותה אינה פוסקת, מתפשטת בכל הארצות. ויש טעם נוסף— ועלינו להודות על כך בצער עמוק: בארץ התרחשו מאורעות מעציבים ומחרידים, הנותנים מזון לתאֵבי־סנסציות בעולם.

אני רוחש כבוד רב לעתונות ולתפקיד הציבורי שהיא ממלאה בחיי זמננו, ואף־על־פי־כן עלי להגיד, שאין הישוב צריך לסמוך יותר מדי על הניחושים וגילויי־הטמירין הפוליטיים שמתרבים והולכים בעתונים בענינים הנוגעים לנו.

חלק רב של תגליות וניחושים אלה, הם הרהורי לבם של הכותבים, או סברות בלתי מיוסדות, או פירושים מטעים ומוטעים, ולפעמים גם המצאות חריפות של עתונאים, הדואגים יותר לסנסציה מאשר לאמת; ויש גם שמועות מופרחות, בכוונה מדינית מסוימת.

כפי שידוע, החליט הקונגרס האחרון לא להשתתף בועידת לונדון בתנאים הנוכחים. יש ספק רב בדבר, אם התנאים ישתנו לפני שתחודש הועי­דה או לפני גמר הועידה. יתכן משום כך שהועידה, העומדת להתכנס בלונדון ב־21 בינואר, תהיה אנגלית־ערבית בלבד.

גם במקרה זה, אין פירוש הדבר ניתוק קשרים בינינו ובין ממשלת המנדט. המגע בין ההנהלה ובין הממשלה בלונדון קיים ועומד, ולא יפסק בשל הועידה ולא בעת דיוּניה. הבירורים שעלינו לעשות עם השלטונות בדבר ההווה והעתיד של ארצנו, הולכים ונעשים, ויוסיפו להעשות במידה האפשרית. המסקנות יוגשו לבירור, דיון והחלטה לועד הפועל הציוני במלואו ובהקדם הדרוש.

באינסטנציות המכריעות בשלה והולכת ההכרה, שאין בעייתנו סובלת דיחוי רב, ויש להניח כמעט ללא ספק, — אם כי אין ודאות מוחלטת חלה על תהליכים מדיניים — שאנו עומדים לפני הכרעות חיוניות. אמרתי ״הכרעות״ ולא ״הכרעה״, כי יתכן שההכרעה הסופית — במידה שיש הכרעה סופית בענינים מדיניים — תחול לא בלונדון, אלא באסיפת האומות המאוחדות, המתכנסת בסתיו הבא באמריקה.

בתקופה זו של מבחן והכרעה, שוּמה עלינו להופיע כלפי חוץ כעם מלוכד ומאוחד, גם בדיבור וגם במעשה, מתוך זיקה נאמנה למרוּת הכלל ולדרך שכלל האומה התוה לכולנו בסודו העליון, בקונגרס הציוני.

לא נשתיק ולא נפסיק חילוקי דעות פנימיים. נישאר ציבור בן חורין שבתוכו מכבד כל איש את דעת חברו, אפילו היא שונה מדעתו. ולא יבולע לכלל, אם מתוך ויכוח חפשי והוגן יבואו לידי ביטוי וגילוי השקפות מתנג­דות וסותרות זו לזו. אולם כלפי חוץ תיתכן רק מדיניות אחת ויחידה — מדיניות העם כולו, ולא של חטיבה זו או אחרת, כי בנפשנו היא.

עמנו עומד הפעם במערכת־גורל טראגית על קיומו ועתידו הלאומי, והוא זכאי לדרוש מכל בניו, ולדרוש במפגיע, ששוּם איש ושוּם חבר־אנשים לא יעשה דבר העלול לפגוע במערכה של הכלל, אפילו בכוונה הרצוּיה ביותר, ובאמתלה הנראית כמוצדקת לגמרי. ויש רק מערכה אחת של הכלל — זו שמתנהלת על ידי הכלל ושליחיו הנבחרים.

הקונגרס האחרון התוה את דרכנו. למעשה אושרה הדרך שהלכנו בה בתקופה האחרונה, וההוויה זו תהיה נר לרגלינו, לרגלי כולנו, גם בארץ גם בלונדון, גם בוושינגטון ובכל אתר ואתר.

אין כל ספק — לא בתוכנו ולא מחוצה לנו — מהו הפתרון שהעם היהודי ברוב בנינו ורוב מנינו, גם בארץ וגם בגולה, רואה כהכרחי, כצודק, כמעשי, כבן־קיימא. לפתרון זה ציפו עשרות דורות של מעונים וקדושים מאז לכתנו בגולה; על פתרון זה שקדו שלושה דורות של חלוצי הגשמה, למן מיסדי מקוה־ישראל ופתח־תקוה ועד מחונני הנגב בימינו אלה. לקראת פתרון זה נחתור במלוא יכלתנו ורצוננו, ובמיטב יכלתנו, ללא ליאוּת וללא רתיעה.

יסוד היסודות של תנועתנו היא כמקודם הפעולה היוצרת בארץ ובדרכים המובילים לארץ. אולם המאבק המדיני יכוון מעכשיו, ביתר שאת מאשר לפני כן, לא למרכז מדיני אחד בלבד, — לזה שבלונדון, — אם כי הוא גם עכשיו ראשון במעלה, אלא לכל מדינה המיוצגת או עומדת להיות מיוצגת באסיפת האומות המאוחדות; ולא נחמיץ שום הזדמנות לקרב את ההבנה ההדדית והברית של אמת ושויון עם שכנינו, עמי ערב.

שומה עלינו לגולל מחדש, והפעם בפני העולם כולו, פשוטו כמשמעו, את פרשת הסבל והעושק של עם מפוזר, נטוּל מולדת ועצמאות במלוא אורו ולהעלות את חזון הגאולה ומפעל התקומה של עם־עולם, אשר לא השלים עם גורל הנכר והתלוּת ולא ישלים כל עוד הוא חי וחפץ־חיים. לא יכון צדק ובטחון בעולם, אם לא יובטח גם לנו צדק ומשפט כלאומה בת חורין, עומדת ברשות עצמה, בארצה, כחברה שוות־זכויות במשפחת העמים העצמאיים והמאוחרים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!