מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תּוֹלְדּוֹת הַקּוּלְטוּרָה

מאת: דוד פרישמן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

כל כתבי דוד פרישמן, כרך שישי; מהד' ב, ורשה-ניו-יורק: לילי פרישמאן; תרצ"ח

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

זוֹכר אנכי: עוד עלם צעיר מאד הייתי בראותי בפעם הראשונה גוף אדם מת מוטל על שלחן המנתחים. מורה האנטומיה עמד בראש ובידו האזמל. המורה לבוש טלית לבנה וארֻכּה, ומסביב לו המון תלמידים רבים. אז יגזור המורה גזר אחרי גזר וישים לפנינו נתח אחר נתח. ובכן: זה הוא הלב, זאת היא הריאה, זה הוא הטחול, זאת היא המרה, הכבד, החזה, האצטומכה, המעים, המוח, הוֵשט, השלפוחית, הסמפוניות, זה הוא אבר פלוני וזה אבר פלוני, זה שריר פלוני וזה שריר פלוני. ואני זוכר, כי בלילה ההוא נדדה שנתי מעיני, ותמונת גוף המת, אשר לא סרה מנגד עיני אף רגע אחד, לא הניחה לי לישון. כי פתאום לפתע נבקע בלבי כזיק אור הרעיון הגדול: ובכן זה הוא האדם! ובכן גם הגוף הזה היה באיזה זמן מן הזמנים מין דבר אשר חשב ואשר הרגיש! מה זה אדם? מה שנאתו, מה אהבתו? מה מלחמותיו, מה צרותיו, מה שמחותיו ומה כל העמל אשר הוא עמל תחת השמש? – אמנם כן, בִּן רגע אחד הוברר לי המושג הנורא ואדע ואבין פּתאום את הריקנות שבחיים, את האפס והתהו, את האין והשלילה הממלאים את כל חללו של העולם המקיף אותנו.

ועוד פעם אחת קרה לי מקרה כזה: על שלחן המנתחים לא נמצא בפעם הזאת גוף אדם פרטי, כי-אם גוף הכלל כלו, גוּף האנושיות, והמורה העומד בחדר לא הורה אותנו פרק בחכמת האנטומיה, כי-אם את פרקי תולדות הקולטורה. ובכן: זה הוא עם, זה הוא גזע, זאת היא משפחה, חברה, ארץ-מולדת, אמונות, דעות, לאומים, שבטים, גבולים, חֻקים, דתות ועוד ועוד. ולפתע פתאום באה עלי הרוח הגדולה והחזקה וכמו ברק עלה הרעיון על לבי: מה זאת אנושיות? מה בני-האדם עם חקותיהם ומנהגיהם? מה אמונתם וקנאתם ושנאתם? מה קדשיהם ותועבותיהם? מה טמא ומה טהור? על מה יריבו ועל מה יאכלו איש את אחיו? – ובִן רגע אחד הבינותי עד כמה נבער כל זה ועד כמה נבערים כלנו…

מני אז ידעתי, כי אין תורה כתורת תולדות הקולטורה, אשר עז בידה לפשט את כל העקמומיות שבלב; במדה אשר ירבה איש לדרוש ולחקור את פרטי החזיונות בהתפתחות בני-האדם והשתלשלותם והשתלמותם, ובמדה אשר יעמול להבין איך נתפתחו אצלם מעט מעט כל המושגים השונים אשר היו להם לבסוף לעיקרים, במדה זו יתבררו הגיונותיו ויתלבנו רעיונותיו ויחלש יצר לבו הרע, ולבו יהיה נכון יותר לקראת כל טוב ועלול יותר לכל מחשבה טהורה. סֵפר תולדות הקולטורה הוא סֵפר-המוסר היותר נעלה!

מה זאת קולטורה? – הקולטורה, במובן שלפנינו, היא תֹּכן העלילות, הכולל ומקיף את השלמת האדם והתפתחותו והשתלשלותו בּהמשך דורות וזמנים רבים. לפי-זה מובן הוא מעצמו כי ראשיתה מצער מאד, והיא הולכת הלוך וגדול מדור לדור ומזמן לזמן; האחרונים לוקחים הירושה את כל אשר התקינו בני-הדור ההולכים לפניהם, והם הולכים ומוסיפים ומתקינים תקנות חדשות ומנחילים את כל אלה לבניהם אחריהם, ובניהם אלה באים גם הם ומרחיבים את הגבולות האלה ואת פרי עמלם יניחו לבניהם החדשים, וכן הלאה והלאה, עד כי נבוא אל הפרק אשר עליו יעמדו הדורות היותר אחרונים. בדברים מדֻיקים וקולעים אל המטרה יצַיֵּר לפנינו את החזיון הזה אחד מחכמי התלמוד, בן-זומא, בדברו על עלילות בני-האדם הראשונים ביחוסם אל הירושה אשר יירשו מהם האחרונים. “כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה, ואחר-כך אכל – ואני משכים ומוצא כל אלו מתֻקנין לפני; וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא לבוש: גזז ולבן ונפץ וטוה וארג, ואחר-כך מצא בגד ללבוש – ואני משכים ומוצא כל אלו מתֻקנין לפני” (ברכות, נ“ח, ע”א). זאת היא הקולטורה! בני-האדם הראשונים יגעו יגיעות ואנחנו מוצאים לפנינו דברים מתֻקנים, וגם אנחנו יגעים יגיעות ובנינו ימצאו את הדברים מתֻקנים עוד יותר, וכן הלאה והלאה עד כי נקרב אל ההשלמה הלוך וקרוב ככל האפשר. עתה רואים אנחנו, כי האדם לוקח לו את פת לחמו ואוכל – היזכור ברגע הזה את כל ההמצאות ואת כל התחבולות אשר היו להם לבני-האדם הראשונים להמציא ולחקור ולגלות, עד כי באנו אל המדרגה הזאת לקנות פת-לחם מוכן במחיר אגורות ידועות? עתה רואים אנחנו, כי האדם לובש את בגדו ויוצא לטַיֵּל – היזכור ברגע הזה את כל אלפי המעשים הבודדים אשר היה על האדם לעשות ולדרוש ולנסות ולהתקין ולהמציא עד כי באנו עד התקופה לקנות בגד מוכן ומתֻקן בשוק? עתה יושב האדם במרכבתו ונוסע לשוח – היזכור את כל המעשים אשר נעשו ואת כל הנסיונות והבחינות אשר עשו אלפי דורות לפניו, עד כי המציאו את האוֹפן ואת הגלגל ואת הבד ואת השקא ואת הריספק ועוד ועוד, עד כי לבסוף יכולים אנחנו לנסוע אף בכח אלקטרי? תכן המעשים והעלילות למראשית ועד אחרית הוא הוא אשר נקרא לו השלמת האדם או קולטורה!

מה זאת תולדות הקולטורה? – התולדות האלה אינן סכום המעשים והעלילות ההם לבד, אשר נעריך אותם אחד אחרי האחד, כי-אם גם חֵקר הסבות ודרישת העילות אשר הולידו אותם. באֹפן הזה יוצא לנו, כי תולדות הקולטורה הן תולדות רוח האדם והתפתחותה והשתלשלותה.

תולדות הקולטורה, בעצם וראשונה, אינן בלתי-אם חלק אחד מתולדות דברי-הימים הכוללים; ואוּלם יש אשר יגדל ערכן שבעתים ושבעה מכל דברי-הימים שבעולם. כי תחת אשר דברי-הימים הכוללים לא ישימו לפנינו בלתי-אם את הקורות והמאורעות כשהם לעצמם, ינסה סופר תולדות הקולטורה לשום לשנינו גם את הסבות אשר הולידו את קורות והמאורעות ההם. סופר תולדות הקולטורה ינסה לפעמים להראות, כי הקורות ומאורעות אינם בלתי-אם תולדות מוכרחיות של זמן ידוע ובני-האדם לא עשו את מעשיהם אלה או אלה מפני שכך עלה ברצונם לעשות, כי-אם מפני שהיו מוכרחים לעשות כך, לא על-פי הכרח חיצוני, כי-אם על-פי הכרח פנימי, באֹפן שנבוא לידי החלטה כי יש רוח בבני-אדם הכופה אותם ללכת בדרך פלוני או פלמוני דוקא, וסופר תולדות הקולטורה הזה הוא הוא אשר יעמול לפנינו לבקש את נתיבות הרוח ההוא ולהוכיח ולערוך את משפט מצעדינו אם בכה ואם בכה. הוא הדבר אשר אמרנו, כי דברי ימי הקולטורה, במובן זה, אינם בלתי-אם דברי-ימי האדם.

את הדרך הזה לכתיבת דברי-הימים, רצוני לומר, דרך החקירה, הורו לנו בראשונה חכמי המאה שעברה, כמו מוֹנְטֶסְקְיֶה Considerations, sur la grandeur et la décadence des Romains“”

ווֹלטֶר, “Sur les moeurs et l’esprit des nation”

גיבּון, “History of the decline and nations fall of the Roman Empire”

ועוד יותר מהם עשה הֶרְדֶר בספרו המהֻלל “אידעען צוּר געשיכטע דער מענשהייט”, שהוא הניח את אבן-הפנה לבנין כתיבת דברי-הימים על-פי רוח חקר, ואחריו החוקרים אשר יצאו בעקבותיו להרחיב ולהאדיר את מפעלו זה. אולם הדרך הזאת, בעצם וראשונה, אינה עוד דרך תולדות-הקולטורה לפי המובן שיש לנו עתה ממנה, כי-אם דרך הפילוסופיה של ההיסטוריה, הלא היא הדרך אשר כותב דברי-הימים מתאמץ למצוא את סבות כל הקורות והמאורעות בנוגע לערכם המדיני והפוליטי, כי דברי-הימים בכלל, לפי המושג הרגיל, הלא אינם בלתי-אם דבר-ימי המדינות והפוליטיקה והמעשים הנעשים בכל ממלכה וממלכה ביחוסה לממלכה שניה; אבל כל אלה אינם עוד דברי-ימי רוח האדם, רוח האדם כשהוא לעצמו, רוח האדם מאז צאתו מתחת יד הטבע בכל פשטותו וגסותו ושפלותו ועד עלותו ממדרגה למדרגה ומהתפתחות להתפתחות ועד שבא אל המדרגה אשר שם נראה אותו כיום הזה. כתיבת דברי-ימים כזאת דורשת ממנו לדעת את עלילות האדם עם כל תכונותיו ומשפטיו כפי שהיה בטרם הוחל עוד התקופה ההיסטורית, רצוני לומר, עלינו לדעת את האדם שלפני ההיסטוריה, עלינו לדעת את האדם הקדמוני, וכן עלינו לדעת היטב את כל סדרי-החיים אשר היו לו לאדם מקדמות-עולם ועד עתה, את חיי-החברה, את דירתו, את ארחות חייו, את מלבושיו, את כליו ואת חפציו, את אבלו ומשקהו, את מנהגיו ומשפטיו דבר יום ביומו, את ארחו ורבעו, את חֻקותיו ותורותיו, את אמונתו ודתו, את השקפותיו ואמונותיו הטפלות, את דמיונותיו והזיותיו וכו' וכו' אשר היו לו בכל זמן וזמן, והדברים האלה יהיו לנו למפתח לפתוח בו את משפטי הליכות רוח האדם. מובן הדבר מעצמו, כי עלינו לבקש בראשונה את המעוררים הראשונים, אשר עוררו את האדם להסיג את הגבולות הצרים אשר גבל הטבע מסביב לו, וכן עלינו לבקש תעודות נאמנות אשר תָּעֵדנה על כל המעשים הראשונים ההם, אחרי כי אין לנו רשימות וכתבים ספרותיים אשר ימיהם יגיעו עד הזמן הקדמון ההוא.

מה המריץ אפוא את האדם הקדמוני לפרוץ את הגדר הצרה אשר הגדיר הטבע מסביב לו? – על השאלה הזאת יענו החוקרים, כי תאות הקיום המריצה אותו ללחום את מלחמותיו עם הטבע, בכדי שתהיה לו אפשריות להתקַיֵּם, והיא היא המריצה אותו לכונן לו גם סדרי חיים של חברה, למען אשר תהיה לאֵל ידו לצאת בנצחון מן המלחמה הזאת. ומה הם האותות אשר על פיהם נדע את המעשים הנעשים בקדמות ימות-עולם? – שרידי פליטי כלים וחפצים עתיקים, אשר נמצאו על-פי מקרה או אשר חפרו אותם החוקרים ממעבה האדמה, הם הם ישימו לפנינו כעין סימנים ואותות, שעל-פיהם נוכל לצַיֵּר לנו את תנאי-החיים של בני-האדם הקודמים ההם, והדברים האלה ביחד עם הדברים שאנחנו מוצאים אצל הפּראים בדורותינו, הם יהיו למורי-דרך לכל חוקר לדעת את הדרך אשר עליו ללכת. כלי-אבן בצורתם היותר גסה והיות-שוטה וכן כלי-עצם וקרן ודומיהם יצַירו לנו את האמצעים אשר בהם השתמשו בני-אדם היותר קדמונים במלחמותיהם היותר ראשונות אשר נלחמו עם הטבע. לתקופת הזמן הזאת יקראו החוקרים תקופת זמן-האבן. אחרי תקופת הזמן הזאת נראה את שרידי פליטי הכלים העשוים מתכת, והם בשפתם הנאלמה יסַפּרו לנו את כל מעשי האדם ועלילותיו בתקופה החדשה הזאת, ועינינו תראינה מעט מעט איזו התפתחות ואיזו השתלשלות ברוח האדם. הזמן הזה הוא זמן-המתכת. ואחרי הזמן הזה נבוא אל תקופה חדשה, וכן נעלה מעלה ומעלה, וכן נעבור הלאה, עד כי נבוא אל הפרק אשר בו כבר החלה התקופה ההיסטורית, הלא היא תקופה אשר כבר יש לנו בה כתבות ומצבות ורשימות עתיקות, שהן תספרנה לנו דברים יותר מפורשים ויותר מובנים לנו. ארץ המזרח היא הארץ הראשונה אשר נבקע בה בראשונה אור הקולטורה, ביחוד היא הארץ היושבת על-פני הקצה היותר קיצוני שבמזרח, היא ארץ חינה, שהיא היתה לה קולטורה מיוחדת עוד בקדמות ימות-עולם. אחריה נראה את ארץ הֹדו ואת ארם-נהרים, שהן מן הארצות היותר קדמוניות שהיתה להן קולטורה, משם נעבור עד סוריה ונראה שם את הכנענים ואת היהודים, שהם אנשי קולטורה גדולה וכבירה, ובעברנו גם משם אז נבוא עד ארץ הנילוס, ארץ מצרים, שהיא ארץ הקולטורה אשר יש לנו משם הרשימות והכתָבות היותר עתיקות, והן יהיו לנו לאותות נאמנים ומוצקים המעידים לנו על כל משפטיה ודרכיה. אז נבוא גם אל פרקי-הקולטורה הנפלאים אשר בארץ יון ובארץ איטליה העתיקה, ומשם נבוא אל פרקי הקולטורה אשר עברו עליהם גויי אירופה למן הימים ההם ועד ימינו ודורותינו, פרק אחרי פרק, עד היום הזה.

בכלל נראה, כי נימוסי בני-האדם יתנו לנו חֹמר רב לדעת על-פיהם את תולדות רוח-האדם, הלא היא הקולטורה שלו; אבל הדרכים אשר הלכו בהם החוקרים בקומם לגלות התעלומות האלה היו שונים איש מאחיו מאד מאד. בימינו ובדורותינו, שבהם התפתחה כתיבת תולדות הקולטורה בחלקיה היותר עיקריים, נמצא, כי מכל מקצוע ומקצוע אשר בשדה החכמות היותר שונות הביא איש איש מלא קֻמצו, להיות משם לעזר לבנין תולדות הקולטורה אם ברב ואם במעט. בשורה הראשונה עמדו חכמי האנטרופּולוגיה, אשר חקרו את האדם ביחוסו וצואתו ולחלקיו המיֻחדים, להרכבתו החימית, למעשי כל אבר ואבר שלו, להתפתחות כל גזע וגזע של מין האדם, וכן חכמי האתנולוגיה, אשר חקרו את האדם ביחוסו לשבטיו ולגוייו ולמשפחותיו, ללשונותיו ומנהגיו ונימוסיו וכו' וכו'; והחכמים האלה הראו לנו את הדרך אשר על חוקר תולדות הקולטורה ללכת בה, בחפצו לחקור את דברי ימי האדם בעמדו עוד במדרגות היותר שפלות. בדרך הזאת אחזו חוקרים כמו קלֶם (“אללגעמיינע קוּלטוּר-געשיכטע”) וחבריו, ורבים כאלה עד היום הזה. כמו כן גדול ורב מאד ערך חקירת האקלים וטבע האדמה והשפעותיהם על האדם ועל יצירת העמים ותכונותיהם, ויחוסם של כל אלה לתולדות הקולטורה. במקצוע זה עשה גדולות ונפלאות החוקר הנפלא באֶקל, בהוכיחו על כל פסיעה ופסיעה את ההכרחיות שבמעשי האדם, עד שאין אדם נוקף אפילו את אצבעו הקטנה ואינו דש בעקביו אפילו גרגיר חול אלא אם-כן קדמו למעשים האלה מעשים אחרים וסבות מוכרחיות המולידות בהכרח את התולדות האלה, ואין צריך לאמר, כי העלילות הגדולות בתולדות-האדם הן תולדות מוכרחיות לשלשלת של סבות ארֻכּה, אשר על החוקר לחקור ולגלות את כל חוליה וחוליה של השלשלת ההיא – והחכמים אשר יצאו בעקבות החוקר ההוא לא יִסָּפרו מרוב. וכן נראה, כי בריאה חדשה נבראה בשדה חקירת הקולטורה למן העת אשר בא דַרוִיו בתורתו החדשה על-דבר ההתפתחות המינים ועל-דבר בני-האדם הראשונים והשתוות מיני בני-האדם של כל המדינות והזמנים, לדעת עד כמה ישוו אלה אל אלה ועד כמה יבּדלו אלה מאלה, באֹפן אשר תולדות-הקולטורה היו בעיני החוקרים ממין הזה לתולדות השתלשלות האדם והתפתחוּתו המוכרחת, מדרגה מתוך מדרגה ופרק מתוך פרק. על הדרך הזאת נמצא חכמים כמו טַילוֹר, לאֶבּוק ודומיהם, אשר עשו גדולות ורבות במקצוע הזה. כמו כן באו חוקרים אשר נסו לחקור את תולדות הקולטורה על-פי חֻקות כחות-הנפש הטבועים בטבע האדם, כמו, למשל, החכם קַספַּרי וחבריו, וכן רואים אנחנו חכמים אחרים, אשר נסו לשום לפנינו את תולדות הקולטורה מנקודת נימוסי הממלכות ומנהגיהן ומשפטיהן, ספֶּנסֶר, דרֶפֶּר, הֶלְןַלד ודומיהם, וביניהם גם כאלה אשר נסו להוכיח, שאפילו ממשלת הכהנים, אכזריות המושלים ושעבוד העבדים בזמנים הקודמים היוּ חזיונות מוכרחים בתור מדרגות עוברות בסֻלם ההתפתחות. כמו כן נמצא המון חוקרים רבים, אשר נסו איש איש מנקודת מצבו לשום את תולדות הקולטורה לפנינו, אם שכתבו תולדות הקולטורה בשלמות או תולדות הקולטורה של איזו תקופה או איזו מדינה בפרט, ואנחנו רב לנו אם נקרא בשמות וַכּסמוּט, קוֹלבּ, בּידֶרמַן, אוֹטוֹ הֶנֶּה-אַם רהִין, הוינס, רִיהל, ריקקֶרט, שֶׁרר, גרין, הוֹנגֶר, נוֹאִרֶה, גיזוֹ, לֶנוֹרמַן, לֶקי, וכן עוד רבים אשר לא יסָפרו מרֹב (עַיֵן בספרו של פוֹן איי, “אטלאס דער קולטורגעשיכטע” – ליפציג 1874 – ובספרו של יוֹדל, “דיע קולטורגעשיכטשרייבּוּנג” – הַלֶּה, 1878).

ספרי החוקרים האלה כרֻבּם כן ימצא בהם הקורא הנבון תועלת גדולה, כי ספרי תולדות-הקולטורה הם; אבל כשם שלא נוכל מצד אחד לכנות את הפילוסופיה של ההיסטוריה בשם “תולדות הקולטורה” במובנן האמתי, כך לא נוכל מצד השני לקרוא בשם הזה את דברי ימי השתלשלות הכלים והחפצים והבגדים ואת כל יתר המעשים אשר עשה האדם בהמשך כֹל הדורות מראשית ועד אחרית. אם נעביר לפני הקוראים המון כלים וחפצים עתיקים ולא נשכיל לשפוך על כל אלה גם רוח חיים, אז לא נהיה בעיניהם בלתי-אם כחנוָנים הידועים, בעלי החנויות אשר במבואות האפלים לממכר כלים עתיקים ושונים; אם נשים לפניהם המון בגדים ומלבושים שונים לפי המקומות ולפי הזמנים השונים, אז לא נהיה בלתי-אם כסוחרים בבלואי סחבות ובגרוטי סמרטוטים ומְלָחים נושנים; ואם נערוך לפניהם את המון מיני המאכלים השונים אשר במדינה פלונית או פלונית או אשר בזמן פלוני ופלוני, אז לא נהיה בלתי-אם כמשרתים בבתי-מזון, המושיטים לאורחיהם את רשימת מיני המאכלים הארֻכּה. על חוקר תולדות הקולטורה באמונה לחקור גם את הסבות אשר הביאו את בני-האדם בזמן פלוני ופלוני ובמקום פלוני ופלוני להכין להם דוקא את הכלים או הבגדים או המאכלים כאלה וכאלה ולא אחרים; על החוקר הנאמן העושה את מלאכתו באמונה מוטל הדבר להוכיח על-פי דברים קטנים כאלה גם את רוח החיה אשר היתה באופני המעשים ההם; על החוקר האמתי מוטל הדבר למצוא אחת לאחת את הנתיבות אשר עברה בהן רוח האדם.

אכן זה הוא הכח לאיש חוקר כמו ליפֶּרט! על-פי אלפי מעשים כאלה וכאלה יצליח החוקר הזה לשום לפנינו את חֻקות רוח האדם לפי התפתחותו, ועינינו רואות לפנינו את רוח האדם בעלותו ממדרגה למדרגה, מן השפל אל הגבוה, מן הגס אל הנעלה, מן הפשוט אל המעֻלה, ואנחנו מתבוננים אל השלשלת הארֻכּה הקושרת את האדם היותר קדמוני אל האדם האחרון שבאחרונים, ויש אשר נאמין, כי רואים אנחנו לפנינו מעֵין מעשה מרכבה. החֻקים אשר עליהם נוסד רוח האדם והמשפטים אשר עליהם הטבעו הליכות הרוח הזה יִגָּלוּ לפנינו מעט מעט.

זה הוא הדבר אשר המריץ את המוציאים-לאור לבחר להם את הספר הזה, באמרם לתת לקוראים עברים ספר תולדות השלמת האדם. וזה הוא הדבר אשר המריץ אותי לגשת אל תרגום הספר הזה.

אכן בגשתי אל המלאכה הזאת לא נעלם ממני עד כמה תכבד עלי העבודה לעשותה. הספר הזה גם במקורו לא נכתב להמון קוראים מן החוץ, כי-אם ליחידי סגֻלה, לאנשים מבינים, אשר כבר קראו ושנו הרבה ואשר גם ספרי תולדות-הקולטורה האחרים כבר שגורים בפיהם. המחבר בעצמו, במכתבו אלי, מעיד על הסגנון הקשה אשר נכתב בו ספרו זה ועל העמל אשר יעמיס הקורא על עצמו בעברו אחרי הלך המחשבות הבאות בספר הזה ברב ענין; אבל עם כל זה מגלה המחבר את דעתו, כי תקוה גדולה נשקפת לו מן הקוראים העבריים, אחרי שהם רגילים מעודם לחקור כל דבר ודבר עד היסוד בו ולהבין דבר מתוך דבר. ואחרי שהם לא מלאו את כרשם בתורת אנשים מלֻמדה כרֹב הקוראים בארצות המערב, אשר רבותיהם בבתי-הספר הלעיטו אותם “חכמה” כרמון והם בעצמם אינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן, ונהפוך הוא, כי הקוראים אוהבים את החריפות והמבינים לערוך דבר כזה על-פי ערכו הנכון.

אולם הרבה עמלתי להסביר ולבאר את כל דבר ודבר ככל האפשר. מובן הדבר מעצמו, כי באֹפן כזה לא יכלתי לתרגם תמיד פסוק כצורתו והייתי מוכרח להוסיף לפעמים מלים אחדות או לעקור מלה ממקומה ולשום לה מקום אחר, ובפרט שיעלה בידי לתת אל הקוראים העברים את כּונת המחבר בפסוק ההוא במֵלואה. לפעמים הייתי מוכרח להוסיף על עיקרו של הספר גם איזו הערות מסבּירות ומבארות. בנוגע ללשון התרגום ימצא כל קורא מבין, כי על-פי-רֹב בחרתי לדבּר בלשון חכמים, ואולם לפעמים הייתי מוכרח לשַׂנות גם מן הסגנון הזה ולבחר תחתיו סגנון אחר, הכל לפי הענין.

עוד דבר אחד לי להעיר עליו את אֹזן הקורא: יוכל היות, כי לפעמים ימצא בספר הזה איזה רעיון או איזו השקפה אשר בסקירה הראשונה יהיו כמו זרים לרוח העברי אשר באמונתו יחיה, אבל אז יזכור-נא, הי תורה היא וללמוד אנחנו צריכים וכי כותב הדברים ההם איש נכרי הוא אשר לא מבני ברית ובשום אֹפן לא יוכל לעשות את המתרגם ואת המוציאים-לאור לאחראים בעד כל רעיון והשקפה הנמצאים בספר הזה.

את כל הדברים האלה מצאתי לי לחובה להקדים באזני הקורא בטרם בואי למסור על ידו את החלק הראשון מן הספר הזה.


ברסלוי, 18 דצמבר 1893


  1. המאמר הזה נכתב בתור הקדמה לתרגום העברי של “תולדות השלמת האדם” לליפּרט.  ↩

דוד פרישמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן
יצירה בהפתעה
רקע

אלוהי שא עוונותי

מאת שלמה אבן גבירול (שירה)

אֱלֹהַי, שָׂא עֲוֹנוֹתַי וְכַפֵּר –

וְאִם עָצְמוּ וְרַבּוּ מִלְּסַפֵּר,

וְזָכְרָה לִי חֲסָדֶיךָ, אֲדֹנָי,

וְאַל תִּפְקֹד עֲוֹן עָפָר וְאֵפֶר.

וְאִם יָצְאָה גְזֵרָה לַהֲמִיתִי,

אֱלֹהַי, בַּטְּלָה אוֹתָהּ וְהָפֵר,

וְשִׂימָה נָא פְדוּתִי מַחֲלָתִי

וְתוּגָתִי – מְקוֹם מוֹתִי וְכֹפֶר. …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.