דף הבית > יוצרים > יהודה ליב גורדון > משלים > משלי יהודה: הנחש והמזלג

מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
גורדון, י"ל. (אין תאריך). משלי יהודה: הנחש והמזלג. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-01-16. http://bybe.benyehuda.org/read/1237
MLA:
גורדון, יהודה ליב. "משלי יהודה: הנחש והמזלג". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-01-16. <http://bybe.benyehuda.org/read/1237>
ASA:
גורדון, יהודה ליב. אין תאריך. "משלי יהודה: הנחש והמזלג". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-01-16. (http://bybe.benyehuda.org/read/1237)

משלי יהודה: הנחש והמזלג

מאת: יהודה ליב גורדון

נחלת הכלל [?]

מצב זכויות יוצרים:

שפת מקור: עברית

סוגה:


משלי יהודה: הַנָּחָשׁ וְהַמַּזְלֵג / יהודה ליב גורדון

בֵּית חָרַשׁ בַּרְזֶל בַּחֲדַר הַמַּפֻּחַ

בָּא נָחָשׁ רָעֵב, וַיַּרְא אֶל הָאָבְנָיִם

מַזְלֵג בַּרְזֶל חָדָשׁ בַּעַל שִׁנָּיִם

וַיְשַׁלַּח בּוֹ שִׁנָּיו חִישׁ בַּחֲמַת רוּחַ.


וַיִּצְחַק הַמַּזְלֵג עַל הַנּוֹשְׁכֵהוּ

וַיֹּאמֶר: הוֹי נָחָשׂ עָרֹם מִשֶּׂכֶל,

לֹא עָפָר אָנִי וָאֱהִי לָךְ לָאֹכֶל

וּבַרְזֶל לֶאֱכוֹל שִׁנֶּיךָ הֵן קֵהוּ.


יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים כִּנְחָשִׁים לָרֹעַ

בַּחֲמַת עַכְשׁוּב עַל כֹּל יִתְנַפָּלוּ;

מֵאִישׁ הָרוּחַ וּפָעֳלוֹ חֲדָלוּ

לֹא עָפָר הוּא — פֶּן שִׁנֵּיכֶם יָרֹעַ.


יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

עבודה עברית או מעורבת במושבות

מאת דוד בן גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

(מהוויכוח במועצת ההסתדרות)

עלי להתקומם בכל כוחי נגד הדברים, שאין מקום לדרישה של עבודה עברית במאה אחוזים במושבה. אני מאמין שעלינו להלחם דווקא על מאה אחוזים; מרכז הכובד של השאלה, לדעתי, מונח דווקא באחוז המאה. אומרים לנו שאין לנצל את הרגע הזה בשביל השלטת העבודה העברית. איני חושש להגיד שעלינו “לנצל” ו“לנצל” רגע זה בשביל כמה וכמה דברים: ביצור ההגנה, החשת המפעל וגם בשביל השלטת העבודה העברית. אם האסון הגדול פקח עינים עיוורות בישוב ובציונות – אין עלינו לנסות לסתום את העינים, אלא להיפך: לגלות בכל חריפותן את שאלותינו החיוניות, שאחת מהן היא העבודה העברית במושבות.

הפועל העברי שעלה לארץ עם ראשית ההתישבות, בשנות השמונים למאה שעברה, מצא את כל שערי העבודה במשק הערבי סגורים לפניו. מצבו של הפועל היהודי העולה לארץ הוא הפוך ממצבו של כל פועל מהגר בארצות קליטה אחרות, כגון אמריקא הצפונית, קנדה, אבסטרליה ועוד. בארצות הללו עומד הפועל המקומי על שלב התפתחות יותר גבוה מזה של המהגר. דרגת־החיים של האחרון היא יותר נמוכה, והוא מסתפק במועט ומופיע מפני זה כמתחרה מסוכן את הפועל המקומי וכמוריד שכר־העבודה. בארץ המצב הפוך. דרגת־החיים, צרכיו ותרבותו של העולה הם גבוהים לאין ערוך מאלה של הפועל המקומי. אין הפועל היהודי מסוגל ואינו רוצה לעבוד בתנאים הירודים של הפועל הערבי בארץ, ואם גם במשק היהודי לא תובטח העבודה לפועל היהודי – אין ליהודים מה לעשות בארץ זו. הון יהודי שיבוא לארץ לשם ניצול העבודה הערבית הזולה יעטה כלימה ויסתום את הגולל על תקוות העם היהודי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.