חָכָם אֲשֶׁר יֵשֵׁב בְּמוֹשַׁב לֵצִים
נֶחְשָׁב וְאִם לֹא לָץ כְּאַחַד מֵהֶם
רוֹאֶה עֲמַל רָעִים וְלֹא סָר מֵעַל–
דַּרְכָּם כְּאִילּוּ יַעֲשֶׂה מַעְשֵׂיהֶם
וּכְסִיל שְׂפָתַיִם חֲכָמִים רֵעָה
מֵאֵין תְּבוּנָה [בוֹ] יְחֻשַּׁב כָּהֶם
יַעַשׂ, וְאִם אֵין בּוֹ יְכֹלֶת לִקְנוֹת
חָכְמָה וּבִינָה, מַעֲשֶׂה עַל-פִּיהֶם.