מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּרִית הַהֵד

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לזלמן

בְּרִית הַהֵד הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ

לֹא יָכְלוּ לָהּ צִבְאוֹת הַיָּמִים,

עוֹד מֵאִיר בִּתְהוֹמוֹת לִבֵּנוּ

זֵכֶר “אָז” טָהוֹר וְתָמִים.


עַל הָהָר הֵם עוֹמְדִים הַשְּׁנַיִם,

גִּיל חַיִּים בָּהּ פּוֹרֵץ וּמַמְרִיא,

הוּא חִוֵּר וַעֲמֹק-עֵינַיִם,

חֵן שָׁקֵט שֶׁל נַעַר עִבְרִי.


הוּא אוֹמֵר לָהּ: "קוֹלֵךְ כְּמִקֶּדֶם

קוֹל רוֹעִים בְּהָרֵי-יְהוּדָה".

מַהוּ סוֹד הַנִּיבִים הַלָּלוּ,

לְהַרְקִים בַּלֵּב אַגָּדָה?


מַה סּוֹדָם כִּי לִוּוּ אֶת שְׁנֵינוּ

בְּאָרְחוֹת גּוֹלָה נְשַׁמִּים,

וְלַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ

לֹא יָכְלוּ צִבְאוֹת הַיָּמִים?

ג' שבט, תרפ"ח

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

דַּפִּים מִפִּנְקָס סִפְרוּתִי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

שלהי אדר וראשית ניסן, לילות-אביב עומדים מאחורי הכותל, אלה הלילות המתגרים ביותר באמולי-הרוח. בכדי להינצל מהם בורחים אל הקריאה. דברים חשובים אינם באים לעולמנו, וקוראים את “השילוח”, ואת ה"ליטערארישע מאנאטס-שריפטען ואת… “העולם”.


לא, אחי שלי, לא בכדי ספדו ספדיא. יש ויש מה לכבות בעולמנו ולא צריך לפחד מפני הדמעה הנאמנה, שמא נהיה לבעלי-תאניה ולבכיינים בעיני אותם הקהים המתחפשים ולובשים גאוּת ואומרים: “ידנו רמה”. המתחפשים והקהים והבלתי-מבינים דבר והבלתי-רוצים להבין דבר רבו ברחובנו בעת הזאת. אבל – שבקא להו. ראשית דבר, האמת, נאמנות-הלב; והלב עומד בלי הרף ומכה, ומכה: טבַענו, טבַענו, פסק כוחנו, פסק… היש בנו עוד כדי קימה? היש בנו עוד כדי קימה?

לא בכדי ספדו ספדַיא ולא בכדי בכו בכִיַיָא. לא בכדי מבכים גם את “ספרותנו”, אמולה זו, אשר למרות מה שצ’וּקוֹבסקי כתב בנוגע אליה את מאמרו המטיל סערה בחוגים סוערים, למרות מה שתירגמו ומתרגמים ויתרגמו ממנה לרוסית או לאשכנזית את “יצירותיהם” של אנכי ושל הירשביין, למרות מה שנכתבים בה מאמרים על קנוּט האמסון ומכניסים אליה בפעם השניה 1את “מלכת שבא”, בקיצור, למרות כל הנסים והנפלאות, שאנו מוצאים באותה הכרוניקה הספרותית-האמנותית שבחוברת א' ושאולי נמצא גם בחוברת ב', למרות כל אלה – הנה, סוף-סוף, אי-אפשר לדבר עליה, האמולה, בלי מרכאות כפולות ולעולם אי-אפשר יהיה לדבר עליה בלי מרכאות כפולות –

רחוק אני ממקום-המעשה; העתונים שלהם מגיעים אלי באיחור-זמן ובאקראי. ובכל זאת, גם מן הקולות הבודדים הנמלטים אלי מתוך ההפיכה, יודע רוחי לדון בזו ההפיכה…

ובמטותא! אל ירבו-ידברו אלינו, אחי שלי, על “ריניסאנס חדש” והתעוררות האינטליגנציה העברית.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.