מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּמָּצוֹר

מאת: לוי בן-אמתי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: גורדוניה; תרצ"ח

סוגה:

שפת מקור: עברית

אוֹרוֹ שֶׁל זַרְקוֹר עַל שְׂדֵה־לַיְלָה זָרוּעַ,

עַל שַׁעַר נָעוּל וְגָדֵר.

עוֹמֵד וּמַכְרִיז קוֹל תַּנִּים, קוֹל פָּרוּעַ,

כִּי רַב הַיְשִׁימוֹן הַקּוֹדֵר…


כָּל רַחַשׁ, כָּל לַחַשׁ הָאֹזֶן קוֹלֶטֶת,

הָעַיִן צוֹפָה לַיָּבוֹא.

כְּכֶלֶב־נוֹטְרִים עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת

אֲנִי עֵר וְקַשָּׁב בַּמָּבוֹא.


הַיּוֹם – לַמְּלָאכָה, וְהַלַּיְלָה – מִשְׁמֶרֶת

(לֹא לַיְלָה וָיוֹם – יְרָחִים);

נָשִׁים עַל מִצְפֶּה וּגְבָרִים בַּמַּחְפֶּרֶת,

כִּי פָּשַׁט הָאוֹיֵב בַּדְּרָכִים.


אוֹרֶבֶת, בּוֹלֶשֶׁת, עֵרָה הִיא הָעַיִן;

דָּבְקוּ הַגּוּפוֹת לָרוֹבִים.

אִם לֹא בְּגוּפֵנוּ – הָעֵזֶר מֵאַיִן?

מִנֶּגֶד – כְּפָר שֶׁל עַרְבִים.


מֵעֵבֶר הַהוּא נִשְׁלָחִים חִצֵּי־פֶשַׁע,

מֵעֵבֶר מִזֶּה צָו: “עֲצוֹר!”

אִם לֹא בְּגוּפֵנוּ – מֵאַיִן הַיֶּשַׁע

בְּיֶרַח שִׁשִּׁי לַמָּצוֹר?


אוֹרוֹ שֶׁל זַרְקוֹר עַל שְׂדֵה־לַיְלָה זָרוּעַ,

עַל שַׁעַר נָעוּל וְגָדֵר.

הַב לַהַב, הָאוֹר, בְּחֵיק־לַיְלָה פָּרוּעַ,

חֵיק־אֹפֶל שׂוֹטֵם וְקוֹדֵר!


תרצ"ו

לוי בן-אמתי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לוי בן-אמתי
יצירה בהפתעה
רקע

התועה בדרכי החיים

מאת פרץ בן משה סמולנסקין (זכרונות ויומנים)

כרך א'

כִּי אִם-שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם

בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכּוֹר אֶת-יְמֵי הַחְשֶׁךְ.

(קהלת יא, ה)

א'

הַתּוֹעֶה בְּדַרְכֵי הַחַיִּים

תועה הייתי; לא ירח ימים ולא שנה, גם לא שנים אחדות; כל הימים אשר התהלכתי על אדמות תעיתי כשה אובד. “ומדוע היית תועה?” אם ישאלני הקורא בשכבו על ערש יצועו וחושב בלבו כי כל דרכיו משפט, בכל מחשבותיו אין נפתל ועקש ואף אם שבע יִשְׁגָה וִיַשְׁגָה לא יודה בקהל עם על כל שגגותיו, וגם אם יקומו כל בני חלוף ויעידו בו כי תעה מדרך, יהיו המה החוטאים והוא –צדיק לא עשה עול, לכן בראותו כי בא איש תועה ויודה בשער כי נתעה בתהו לא דרך, ישתומם לבו בתוכו וישאל בתמהון: "ומדוע היית תועה אם עינים פקוחות לך לראות כי שונה אתה בדרכך?! " על זה אענהו: תועה הייתי על כי אמרתי תועה הייתי. כי לוא באה חכמה בלבי בעת סרתי מהדרך הטוב לקרוא: תועה הנני! אז שבתי ורפא לי, אך לפני נגלו שגיאותי אחרי אשר כבר נעשו, וברצותי לתקון הַמְעֻוָת תעיתי עוד יותר, כי לא שמתי לבי כי מעות לא יוכל לתקון, וכה בלותי ימי בשגיאות וחטאות, מספר שגיאות יעלה מעלה על מספר רגעי-חיי. ואם אשוב ואביט אחרי, על הימים שחלפו, אחרד ואבהל מראות: שרשרת משלשת שזורה-ידי הזמן עשו אותה מאולת, שגיאות ומפח נפש, וארוכה כמדת-ימי תמשך אחרי… ועד אָן תמשך? הגבול מי יודע? אך אך גם קצה יבוא בעת קץ… כאשר אחדל מעשות מעשים חדשים לרגעים אז אנקה מפשע ושגיאה, וכאשר תחשבנה הרואות בארבות אז יאבד גם זכר הראשונות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.