מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חֲלוֹם

מאת: לוי בן-אמתי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: נ. טברסקי; תשי"ט

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַשֶּׁהוּ חָלַמְתִּי.

מִישֶׁהוּ בָּכָה בִּי

בְּאֵימָה גְדוֹלָה מְאֹד.

הַהָרְאֵיתִי בַּבָּאוֹת?

הֲפָעַם בִּי קוֹל-עָבָר?

לֹא יָבִין רוּחִי דָבַָר.


– – אַתְּ שֶׁעוֹרַרְתִּנִי,

רַעְיָתִי הָעֲנֻגָּה:

מַחְמַדֵּינוּ פֹּה בַּבַּיִת –

הֲבָלִים בִּעוּת הַמַּיִט:

הַכְּפָר נָטוּעַ עַל תִּלּוֹ

וְיָרֵחַ בְּהִלּוֹ.

לוי בן-אמתי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לוי בן-אמתי
יצירה בהפתעה
רקע

כאלמונים בגשם

מאת שושנה שרירא (מאמרים ומסות)

מתוך: “מאזניים”, כרך 9 (חוברת 3–4), 8–9.1959


כאלמונים בגשם (שירים) מאת אברהם חלפי

אלמוני זה שלפנינו אינו צללית מעוטת אור, המבקשת למעט את הוויית קיומה האנושי-מוחשי, אלא בשר ודם של ממש. האלמוניוּת, מבחינת תכנה הפנימי מגמתה היא להטעים, על דרך העניווּת, ייחודו של ציבור בני בלי-שם ובלי-בית, השרויים בבדידות הגותם והזייתם. קוֹנטמפלאציה זו אינה פאסיבית, אלא אף מרי והתקוממות על דרך הנדידה והביקוש אחר תפילת היחיד האבודה. הקשר הטבעי בין תפילת-היחיד לבין צורת הרבים שבפתח הספר: “אנחנו” – היא האמת שבתפילה זו שהודות לה נהפכת התפילה לתחינת הכלל והציבור, שאבדה בעטיו של אי-הצדק שנשתלט בעולם. יחד עם אבדן התפילה אבד הקודש ובאו החולין להאביד את האדם מעדנו הרוחני, המעט, שקנה לו בחייו. צורת הרבים של “אנחנו” באה אף לצורך ההכללה, המפיקה לא הלך-רוח ואמת-מידה בלבד אלא תיאור הנדידה האנושית המתמדת אחר דין-צדק שגלה מן הארץ.

למשורר מתבקשים אף מוטיבים אחרים המוּפקים מתהליך החיים העיקרי, מעצם הוויית הצמיחה והכליון בחיי האדם. כי עיווּת-הצדק בידי שמים או בידי אדם הוא הקובע את גורלם. המזיגה החיונית העיקרית בעיניו היא זו שבאדם ובטבע: לידה, גידול, טיפוח, והעינוּי שבדאגה שלא ייקפדו החיים בטרם עת. ומכאן המורא מפני המוות הקרוב, בעולם הצפוי להשמדה ובעולמנו שלנו המקונן קינת חיים שלא בשלו והאֵבל על מות העלמים, שהוא עיווּת-דין שיש להתקומם נגדו אף שאנו חיים ברוח של קבלת-הדין המסורתית.

מהות שירית זו מבקשת לה מסתור באלמוניות המופשטת, המרחפת בין המופשט לבין הממש במעין הגשמה חזיונית-שירית. ומכאן עקת הריחוף בין מעלה ומטה ואבדן האימון בחסד המובטח משמים. כדי להפיח רוח חיים ולהזרים דם חם בעורקי האלמונים המופשטים, יוצר המשורר מגע ישיר בינם לבין הטבע: האדמה, גשם-מים, שמים-אוויר, רוח, שמש-אש, למען מצות את הטבע, את הנטיפה-ממעל על דרך הרוחניות ובלא זהות אישית. ומופיעה צורת הרבים, הקובעת גורל משותף למבקשי יסודות הצדק ההכרחיים לקיום אנושי, בלא אבדן הלבטים האינדיבידואליים וזיקתם ליסודות החיים: הילד, המשפחה, האהבה, הענוּת, המוות, האלוהות, התובעים כולם בעצם קיומם התקוממות נגד עיווּת-הדין המשווע ואימת החדלון הצפויה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.