אוֹרִים מָה-רָפִים בִּבְדִידוּת וּבְרַחַק.

כּוֹכָב בֵּין עָבִים מְעִיבִים אֶת הַשַּׁחַק.

קוֹרֵא תַּרְנְגֹל וְשׁוֹנֶה בְּרָב-זַעַף –

וְגֶבֶר שָׁכֵן יַעֲנֶה לוֹ בְּרַהַב.

הָעֵמֶק בִּשְׁנָת, בְּיָוֵן וְשַׁלֶּכֶת;

לֹא-יֵשׁ עוֹד לְאָן – וְאֵין חֵפֶץ – לָלֶכֶת,

בָּעֹגֶם הַזֶּה עוֹד נוֹתַרְנוּ בַּדְּמִי:

אוֹרִים וְכוֹכָב, הַשֶּׂכְוִי וַאֲנִי.