מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דוד מנגן לפני שאול

מאת: מנשה לוין

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

בתוך "הרקדנית המעופפת", ירושלים: מוסד ביאליק; 2000

סוגה:

שפת מקור: עברית

צבי ניצב על ראש גבעה שסביב לה, בין סלע לסלע, מתרוממים דקלים שכפותיהם אוספות, בין משב רוח למשנהו, צללים ראשונים של ערב שכבר מהלך חרש בפאתי השדות, כהלך יגע העמוס מחשבות שליקט בדרכים.

הצללים יורדים על קרני הצבי המציירות באוויר דמות של נֵבל; הצללים יורדים על עיני הצבי שזהבו של יום בהן והמביטות במנגן בכינור היושב חבוי בתוך אור־צל הנארגים חליפות זה בזה. פתאום ננער הצבי שדמם תחתיו, פותח את פיו ועורג כשהוא משוטט בארבע רוחותיה של הגבעה. קולו יורד לגיא שבו תועים כבשים, עולה במורדו של הר שעליו תועים כבשים, ואלה ואלה נושאים עיניים משתאות זה לזה, ועומדים תחתיהם ומקשיבים לקולו של הצבי כשראשו של זה על צווארו של זה.

המנגן היושב בירכתי החדר, בתוך טווי של אור־צל, מסב את ראשו מעם כינורו לעברו של הצבי המשוטט לאטו בארבע רוחותיה של הגבעה, כשהוא עורג אל ההלך היגע האוסף מהשדות את נגוהותיהם האחרונים ופונה והולך ללון בין ההרים. אך מקץ רגע חוזר ומסב המנגן את ראשו אל הכינור שבין יַדיו.

כי רואה הוא את עינו הימנית, הלא מוּלֶטֶת של שאול, והנה אש נפלה בה; כי רואה הוא את החנית שליד שאול, והנה אש נפלה בה, והיא כעין להבה דקה בתוך האפלולית התלויה בחלל.

מנשה לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מנשה לוין
יצירה בהפתעה
רקע

יסוד ושרש העבודה

מאת יוסף יושעה ריבלין (מאמרים ומסות)

חכמים וסופרים!

בתוכחת מגולה עוררתונו ליסד בירושלם חברה לעבודת שדה וכרם, והועד הכללי דכוללות האשכנזים הוא יתן יד ראשונה לירות אבן פינתה – על תוכחה גלויה זאת אי אפשר שלא להשיב. אמנם יכלנו לפטור את עצמנו בתשובה מספקת “אין מלאך אחד עושה שתי שליחות”, ואין בית חסד זה מתגדר במלאכתו של בית חסד אחר, ולא כל המרבה בעבודה מחכים. אבל גם אנו נשיב בעצמנו, כי הועד הכללי שמעשיו מרובים, אינו בית חסד פרטי,

כי שרשיו מרובים וענפיו מרובים, והוא כרכא דכולא ביה, וכל מה שיש בפרט בכל בית חסד, יש בכלל הזה, ועל כן חל עליו חובת הקמת בית עבודה לאדמה, שהוא יסוד ושרש העבודה, והדין עמכם על התעוררותכם ותוכחתכם!

אמנם מי אשר עינים לו לראות נכוחה, יעביר נא עיני השקפתו על כל פועל פעל הועד הכללי מיום הוסדו עד עתה. וראה: מה רבו מעשיו להקמת הישוב ולהרחבתו וליריית אבני פנה גם לכל עבודה בשדה. אלא שכל מעשיו בעוני ובצמצום רב, ויחסר להם ההדור החצוני. וזה אנו עושים משני טעמים: א) מפני שאין ידינו משגת לשכלל את הפנימיות והחיצוניות באיכות שוה, ונאמר כי טוב למעט בחיצוניות ולהרבות בפנימיות, על דרך שאמרו “באתרא דליעול ירקא ליעול בשרא וכורא”; ב) אנחנו פי חז“ל נשמור שאמרו “יאה עניותא לישראל”, להצילו מעין הרע ומיצר הרע ומשנאת חנם ומקנאה ומכל מיני פורעניות וגזרות רעות המתרגשות, כנודע. וע”כ כל מעשינו בלי כחל ובלי שרק ובלי פרכוס, ובכ"ז עלה חן בעיני רואי נכוחה, ובצדק יאמרו המושלים על בני ציון וירושלם שהמה עושים ואינם אוכלים כי כל עשייתם ברבוי הישוב והרחבתו, הוא במיעוט אכילה, במיעוט תענוג, ובמיעוט שנה ובמיעוט שיחה בכתבי העתים, והוא הדין בנידון השאלה אשר שמתם לפנינו סופרים נכבדים.

כנודע כבר הכננו חומר ולבנים במדה מרובה גם למסד עבודת האדמה, שהיא יסוד ושרש העבודה, ובאין ספק היו החמרים הללו הולכים ונשקעים בבנין הקיים לולא הפסיקונו אחינו שהתעוררו בחבת ציון בחו"ל ועזבו המלאכה להם בשמחה, ונהי ימים רבים כחולמים חלומות נעימים וטובים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.