מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הן זקנך השחור]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֵן זְקָנְךָ הַשָּׁחוֹר,

הַמְסֻלְסָל,

רִפְרֵף עַל לֶחְיִי הַרַכָּה –

וּלְבָבִי רָקָד.


וְיָדְךָ הַשְּׂעִירָה

נָחָה דוּמָם תּוֹךְ יָדַי הַקְּטַנּוֹת,

אָבִי.


אַךְ עֵינֶיךָ הַנּוּגוֹת

אֵרֶא כָּל הַיָּמִים

עָלָי.


כָּל שְׁבִילַי בָּאִים אֵלֶיךָ, אָבִי!


מָתַי אֶסֹּךְ כָּל חַיַּי

לְרַגְלֶיךָ

כְּיַיִן זָהוּב, נוֹצֵץ?

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [שעטת צבאות] (שירה)
  4. [אני באר] (שירה)
  5. [לאט עולים סוסי] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

אור הקבלה בשירת מילטון

מאת אברהם רגלסון (עיון)

ידוע לכל, כי האומה האַנגלית, כתבי-הקודש יצוקים בנפשה. השפה האנגלית, אַף היא נטלה כמה ממטבעות-דיבור ואָרחי-סיגנון שלה מן הבניינים הלשוניים שבעברית. הוחלט הדבר בתרגום התנ“ך אשר למלך אַלפרד, אישיות כמעט-אגדית, נמשך דרך תרגום-וויקליף שמצא לו מהלכים בקרב העם, ונתחזק וגבר עם התפשטות נוסח-התנ”ך של המלך ג’יימס. עוד מפורסם וידוע, כי משוררי-אַנגליה, למן ימים קדמונים ועד היום הזה, היו מחבבים לטפל בנושאים תנ“כיים. הגדיל ביירון, שחיבר סידרת-שירים שלמה בשם “מנגינות עבריות”. אַך מעטים היודעים את העובדה, מושכת-העין, כי השירה האַנגלית ינקה שפע רב ממקורות-ישראל אשר לאַחר התנ”ך. עובדה זו, היאך היא מתבארת? אפשר על-ידי כך, שמי שאומר “אלף” על-כרחו יאמר “בית”. מי שחייו ממוזגים עם התנ“ך העברי, מדרך-הטבע שתתעורר בו סקרנות להכיר מה שיצרה ועשתה האומה העברית גם בדורות מאוחרים. עקב זה עמדו כמה מגדולי-הרוח שבאַנגליה והתלמדו עברית, ואחותה ארמית, בשביל לקנות על-ידן כניסה לספרות הרבנית ולחיבורי חוכמת-הנסתר. כן עשו הרומאנטיקנים קולדריג' ובלייק בראשית המאָה הי”ט, וכן עשה רוברט בראונינג, הכל-כולל, אחריהם.

בכאן אנו מבקשים לתפוס, כדי טבילת-האצבע, אחד מענקי השירה האַנגלית, שהיה בקי ורגיל ביצירה הישראלית שלאַחר התנ"ך, והעמיד את כבירי-חיבוריו על השקפת-עולם שהיא ישראלית במהותה, זה יוחנן (ג’והן) מילטון.

ימי-חייו של מילטון נפלו במאָה הי"ז, בזמן של התקוטטות בין האצילים ובין המוני-העם. בהכרח המושגים השליטים בימים ההם, לבשה מלחמת-המעמדות צורה של מחלוקת דתית. המלך, בעלי-האחוזות, וממוני-הכנסיה הגבוהים, דבקו בנימוסים דתיים כמו-קתוליים, בתורת קידוש והצדקה עליונה לזכויותיהם בעולם הזה. שיכבות-העם העניות דרשו צורות-דת פּשוטות, נקיות ממותרות-יקר וטקסים חצי-אליליים: זאת היתה מחאָתם של בני דלת-העם נגד הזיווג שבין הכנסיה ובין אילי-הארץ, אדוני-הקרקע. הכת האַחת נקראה קאוואלירים, כלומר, רוכבי-סוסים. הכת השניה נקראָה פּוּריטאנים, על-שם שדרשו אמונה צרופה; עיתים נקראו הפוריטאנים גם מקיפי-ראש, מפּני שנהגו לספּר ולהקיף את שאר-ראשם. יוחנן מילטון, מכת-הפּוריטאנים היה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.