מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[ערב שותק]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֶרֶב שׁוֹתֵק אַט יְפַךְ

בְּעַד הַחַלּוֹן

וִימַלֵּא אֶת הֶחָדֶר.


תַּחַת תִּלֵּי צְלָלִים זָרִים,

אֵצֶל דְּמָמָה שְׁחוֹרָה

אֶשְׁכַּב

וְלִבִּי יִכְאַב,

יִכְאָב.


מִן הַמֶּרְחָק

בּוֹדְדָה תִתְקַע לִי חֲצוֹצְרָה

שִׁירֵי יַלְדוּת בְּהִירִים.


וּכְפָרִי הָרָחוֹק,

הַנִּשְׁכָּח,

יִקְרַב חֶרֶשׁ אֶל מִשְׁכָּבִי

וְיִשְׂתָּרַע לְמַרְגְּלוֹתָי.


תַּחַת תִּלֵּי צְלָלִים זָרִים,

אֵצֶל דְּמָמָה שְׁחוֹרָה

אֶשְׁכַּב

וְלִבִּי יִכְאַב,

יִכְאָב.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [שעטת צבאות] (שירה)
  4. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

המורה הערבי

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

המשרד לחינוך ערך בשעתו סיור לעתונאים בבתי הספר הערביים. מג’ולג’וליה ועד פראדיס, מטירה ועד כפרי הדרוזים על הכרמל – סיירנו בכתות, ראינו את קהל התלמידים, נערים ונערות בלימודם, במשחקם ובעבודתם. אך דומה כי המפתח לטיבה של מערכת החינוך הערבי במדינה, חידושה ויחודה, הוא – במורה הערבי עצמו.

והנה אחד מהם: איברהים שובאט, המורה הערבי. צעיר, שחר­­­­­­-שער, חסון ועיניו נוצצות. דמות שמית נאה, מובהקת. פרשת חייו? הלא היא פרשת חייהם של החלק המתקדם מבני הנוער הערבי, אשר אזנו כרוייה היתה לדברם של היהודים, של הסתדרות העובדים עוד קודם לתקומת המדינה, אך תהפוכות הגורל הטראגיות בהן נפגשו שני העמים נחתכו גם בו. עיר הולדתו טבריה, שם היה אביו עובד מע"ץ, ומשם עבר עם ביתו לנצרת, והיא שעיצבה דמות נעוריו.

– כיצד בא להוראה?

דיבורו קולח בנחת, בעברית שוטפת. בהוקרה מעלה הוא את זכר אביו, אשר על אף דוחק המצב חוסך היה מפתו להבטיח השכלה לשלושת בניו ולבת, שכולם חיים ועובדים כיום בנצרת. בשיבושי הדרכים עם התקפתו הנפשעת של קאוקג’י, ערב תבוסתו בידי צה“ל, קיפח האב חייו. אך עד אז – אמצע 1948, בה שוחררה נצרת – כבר סיים איברהים בית ספר תיכון בעיר והקולג' הבריטי בחיפה. הוא אף זכה בסטיפנדיה להשתלמות בחו”ל, אך הגשמתה נדחתה והוא התחיל משמש בהוראה. “בית הספר בנצרת נשאר על כנו, המורים נקראו על ידי משרד החינוך לשוב לעבודתם – ואף אני נצטרפתי אליהם”. לא יצא זמן רב והוא הועבר לכפר יאסיף. בשלוות הכפר הגלילי, בריחוק מקום מסימטאותיה של נצרת, עשה המורה הצעיר חשבון חייו. וסייע לו בכך אחד, צעיר כמותו, מכפר ויתקין, תלמיד האוניברסיטה העברית ששימש אף הוא בהוראה במגמה להשתלם בלשון הערבית. שני הצעירים מתקשרים יחד בקשר לאחווה ורעות והאחד מלמד את חברו לשונו. ואכן, כאן רכש שובאט יסודות ידיעתו בלשון העברית ברוב שקידה והתמדה וחזר לנצרת (ואגב, האם שהיא ילידת לבנון ובילדותה השתקעה בטבריה, אף היא שימשה בהוראה במלאכת יד לפני נישואיה. בשכונת יהודים, תושבי טבריה ותיקים, התגוררה ונתיידדה עמם).

– ומאז מלמד אתה עברית וספרותה ותנ"ך? – מבקש אני לדעת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.