לִפְנֵי שְׁעָרַיִךְ, לִבְנַת-הַשְּׂמָלוֹת,

אֶעֱמֹד נָבוֹךְ.

לִפְנֵי נֶפֶשׁ תְּכֻלָּה,

זְהוּבָה,

שֶׁל בֹּקֶר קָיִץ.

מִתּוֹךְ עֹמֶק אָפֵל

הִנְנִי עוֹלֶה

וְשָׁלֵו שְׂחוֹקֵךְ רוֹחֵף

לִקְרָאתִי.

אֵיכָה אָבֹא אֶל חֲדָרַיִךְ

הַבְּהִירִים –

וּלְבוּשִׁי שָׁחוֹר?

גַּם אֶצְבָּעִי

לֹא תִגַּע צְנוּעָה

צִיצַיִךְ הָרַכִּים.