עַל שְׂפַת הַנַּחַל עֲרֻמָּה אֶעֱמֹדָה,
זְקוּפָה.
בֵּין הַמַּיִם הָרַכִּים,
הַנּוֹדְדִים,
שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר יִרְעַד זָהוּב
מוּל יָפְיִי הַחִוֵּר, הַשּׁוֹתֵק.
אַךְ בָּעֵמֶק,
בֵּין גִּבְעוֹת שָׁדַי רְוֵי גַעְגּוּעִים,
רוּחַ תְּכֻלָּה
תֵּתַע חֶרֶשׁ,
אַף תַּחֲלִיק כְּרֵסִי הַנָּמָה.
כְּמֵהַת אַהֲבָה פֶּתַע אֶקְפֹּץ
אֶל הַשָּׁמֶשׁ.
אֶל הָאַהֲבָה הָרוֹעָדֶת. –