עַל חִוְרַת יְצוּעִי

מַזְהִיר דּוּמָם עֵירֹם גֵּוִי

כְּלַהֶבֶת לְבָנָה.

לֵיל שְׂעָרִי

כְּאֶשֶׁד אָפֵל יוֹרֵד

אֶל רִקְמַת הַמַּרְבָד.

בּוֹאָה, דּוֹדִי!

יָפְיִי הַצָּנוּעַ לוֹהֵט נֶצַח

אֶל תְּכֵלֶת עֵינֶיךָ.

בּוֹאָה – – –

אֹדֶם כְּתָלַי יַעְמִיק.

עֶרֶב בּוֹדֵד

קָרֵב אֶל יְצוּעִי

וּפוֹרֵשׂ שִׂמְלָה שְׁחוֹרָה

עָלָי.

שְׁנֵי זִרְמֵי רַגְלַי

הַבְּהִירִים

לֹא אֶרְאֶה עוֹד.

אֲנִי בוֹכָה בָאֲפֵלָה – –