מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בשעת דמדומים]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים,

עַל עַרְפִלֵּי סְתָו אֲפוּרִים,

יִסְעוּ חֶרֶשׁ מֶנִּי, חֶרֶשׁ,

הַנְּעוּרִים.


שָׁחוֹחַ אֶעֱמֹד עַל הַחַלּוֹן

וְנוּגֶה אֹמַר:

“סְעוּ לְשָׁלוֹם!”


עַל גֵּוִי הָרוֹעֵד

אַט יְטַפֵּס הַלָּיְלָה.


גַּם יִזְחַל בֵּין קִמְטֵי פָנָי.


וְשָׁם

יִסְעוּ חֶרֶשׁ מֶנִּי, חֶרֶשׁ,

הַנְּעוּרִים.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות ומעשים III

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

התזכרו עוד, חביבי הקוראים, את “הסוסה” המפורסמת של ר' מנדלי מוכר ספרים? הסוסה דוויה וסחופה ומרוטה ואין מתום בבשרה. עצמותיה שופו, רק עורה עליה, וגם הוא פצע וחבורה ומכה טריה, וכפות רגליה עומדות בבצה אשר בקצה האחו, והיא תתור אחרי מרעה. וסביבה המולה נוראה: חבר מרעים ופוחזים יהמו, ישוקו, ישרקו וישסו בה המון כלבים, אשר יתנפלו עליה מכל עברים, ינבחו, ישכו וימרטו את בשרה, דמה יזוב, וזבובי-מות נקבצו על המכות הטריות וימוצו את הדם… והיא, הסוסה האמללה, תלעס במנוחה ירק-עשב ותעלה גרה, בשלות השקט, כאלו אין דבר.

לסוסה ההיא דמיתיך, רעיתי, כנסת ישראל, בימינו עתה… “וישח אדם וישפל איש”. שפיל ואזיל היהודי, לא ישא עיניו למרום… רק עיניו מטייפין – אחרי מרעה ואוכל. נתקיימה בנו החזות היותר קשה: ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה! את כל מחמדי נפשנו נתן באוכל, כל הדאגות נדחות מפני דאגת הפרנסה. כל המחשבות נצטמצמו במחשבות הפרנסה. גם השרים הגדולים מפמליא של מעלה ירדו מגדולתם, והמלאכים כולם קצוצי כנפים. מיכאל, גבריאל, רפאל, אוריאל… כל אלה אשר לוו אותנו על דרכנו הארוכה ועמדו תמיד לימיננו – עתה כמהם כאין. רק “דיוקרניסא” שר של פרנסה הוא עתה “המלאך הגואל”, הוא העומד בינינו ובין אלהינו, ולפעמים גם ממלא את מקומו… פרנסה – זה הוא הקול הנשמע עתה מסוף עולמנו ועד סופו. ומפני הקול הנורא הזה נשתתקו ונתבלבלו כל המחשבות. על פני היהודי תקראו עתה רק דברים אחדים: “יש פרנסה” או “אין פרנסה”! מי שיש לו פרנסה בריוח – הוא יש לו דאגות אחרות ומחשבות אחרות, לגמרי אחרות, שאין להן שום שייכות לתקון האומה ועתידותיה. ומי שאין לו פרנסה, מחשבתו האחת – למצא פרנסה. לקיים את התורה כמו שקימוה אבותינו הטובים, מעוני, מתחת הגל והמפלת, מתחת המאכלת – הכשרון הזה לגמרי אבד לנו. אנחנו, העניות והדחקות מעבירות אותנו על דעתנו, והעשירות בודאי. ובכן, אם אין קמח אין תורה, ואם יש גם כן אין תורה – וכה אין “מחשבות” ואין “מעשים” בעולמנו הדל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.