רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ הַסְּפִינָה,

הַמַּיִם יַשְׁחִירוּ לַלַּיְלָה –

אַךְ לָנוּ חֲתֹר וַחֲתֹר.

שְׁנַיִם יְשִׁישִׁים אָמְרוּ בְלִבָּם:

בְּעֶצֶם יוֹם קַיִץ

יְשַׂחֲקוּ הַנְּכָדִים

כְּגוּרֵי אֲרָיוֹת צוֹהֲלִים –

אַךְ לָנוּ טוֹבָה הַמְּנוּחָה

מִסֵּבֶל הַשָּׁנִים.

כִּי יַכְחִיל הַשַּׁחַק לַבֹּקֶר –

תְּנוּ לַיְלָדִים עוֹד תְּנוּמָה,

עַד תַּעֲבֹר הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה.